1. שלום אורח, אם זהו ביקורך הראשון בפורום, עליך להירשם בכדי לכתוב הודעות ולהגיב.
    הסר התראה
  2. הסר התראה
  3. מומלץ לשלב סרטונים רלוונטיים מיוטיוב בהודעות, מה שיגרום להטמעת הדיון שלכם במערכת המלצות הוידאו במגזין
    הסר התראה
  4. פורום קנאביס מיועד לכל דוברי העברית בעולם, למטופלי קנאביס רפואי ברישיון ולאלו המעוניינים במידע תיאורטי וידע כללי
    הסר התראה

דאבל הופמן - לפני ואחרי.

הנושא בפורום 'יומן מסע' פורסם ע"י שולגין, ‏3/7/17.

  1. שולגין

    שולגין אחד שיודע
    מנהל

    הצטרף:
    ‏10/3/16
    הודעות:
    1,174
    לייקים:
    650
    אהלן חברים,

    הבטחתי לקינגסטאר שאכתוב טריפ ריפורט על החוויה הקשה ביותר שחוויתי מ-LSD ואתם יודעים כמה הוא נודניק כשהוא רוצה משהו, אז להלן הדיווח המלא!

    *ספויילר אלרט - התיאורים שאציג כאן לא קלים להכלה. אם אתם חושבים שזה עלול להשפיע על החוויות העתידיות שלכם אני ממליץ בחום להפסיק לקרוא מ-ע-כ-ש-י-ו.

    דאבל הופמן:
    חומר: LSD-25
    מינון: לא ידוע
    שנה: 1998

    לפני שאני מתחיל בדיווח חשוב לציין שהקרטון שנחת אצלי נראה בדיוק כמו ההופמן הקלאסי שנהגתי לצרוך במשך שנים. כשנאמר לי ששמו של הקרטון הוא "דאבל הופמן" לא קישרתי את השם למינון. הייתי בטוח שאני צורך את המינון הקבוע, שגם אותו אני לא ממש יודע :)

    יום שישי אי שם בשנת 1998. חוזר מחבר אחרי שאספתי ממנו 2 קרטונים של דאבל הופמן. חורף. גשום בחוץ. מגיע הביתה, מדליק את המזגן ומניח את הקרטון על הלשון.

    עברה אולי חצי שעה. הייתי שקוע בטלוויזיה ושכחתי שבלעתי קרטון כמה רגעים קודם. לא מרגיש שום דבר חריג או שונה. מוזר לי כי אני יודע שאני כבר אמור להרגיש משהו. זרמים, טיפה עיקצוצים. משהו. מחליט לעשן ראש, אולי זה יעיר אותי. חושב לעצמי שאולי עשיתי טעות שנכנסתי לזה עייף ובגלל זה הקרטון לא נפתח.

    חולפות עוד 10 דקות. אני מחליט לעשן עוד ראש. (אני כותב את המילים האלה והידיים שלי רועדות. צמרמורת בכל הגוף רק מזה שאני נזכר במה שאני הולך לעבור עכשיו). הרמתי את הבאנג, הצמדתי אותו לפה ומשכתי את הראש בכל הכח. תוך כדי שאני מחזיק את העשן בריאות אני מביט לכיוון השולחן ולא מוצא אותו. השולחן שלפני שניה הרמתי ממנו את המכשיר פשוט נעלם. "מה דה פאק?" אני חושב לעצמי ואז נושף את העשן שהופך לענן עצום שמכסה את החדר. מתוך הענן יוצאים מטוסים לכל עבר וממלאים את החדר.

    הייתי בטוח שאני מדמיין. אבל איך יכול להיות שהדמיון הפך לאמיתי? איך אני רואה מולי את המטוסים האלה? זה לא משהו לא ברור או צורות פרקטליות ואת האוויר נושם בצבעים כמו שהייתי רגיל לראות בדרך כלל בעיניים פקוחות. אני רואה את הדמיון שלי בלייב, מול העיניים, מסתובב בחדר. עברו כמה שניות של בלבול ופתאום בלי הכנה הופ, הייתי שוב בחדר. השולחן חזר למקומו הרגיל ונראה שחזרתי לעצמי.

    הנחתי את הבאנג על השולחן, ואז משום מקום נוצר גל צונמאי ענק שהגיע מכיוון הטלוויזיה ודהר לקראתי במהירות עד שהרגשתי חבטה אדירה. אני בתוך גל, לא מסוגל לנשום, מנסה לשחות בכל הכח כלפי מעלה כדי לנשום אוויר. ואז, הגל עובר אותי ואני שוב בחדר. עדיין מזועזע מהגל, מביט שמאלה אחרי שמשהו שזז שם מעיר את תשומת לבי. עומד שם יצור כחול, גובהו מגיע עד התקרה והוא מביט בי במבט חצי שובב חצי כועס. כאילו מנסה להגיד לי "לקחת יותר מדי אסיד. אני כאן בשביל ללמד אותך לקח".

    פרצתי בצחוק. אולי בגלל ההזייה שבאותו רגע נראתה אמיתית לחלוטין, ואולי בגלל שפשוט זו היתה הדרך שלי להתמודד עם ה-WTF שאני חווה כרגע. המבט שלי כרגע נוטה לימין. אני ממש מתאמץ לא להביט לצד שמאל כדי לא להתקל שוב ביצור הזה, אבל בסופו של דבר נכנע ומביט לשם שוב. היצור עדיין שם. ועכשיו הוא כבר לא לבד. יש מאות ממנו. כולם מחוברים אחד לשני בטור מדוייק שהולך ומתרחק ממני. כל החדר מלא ביצור הזה. כל היצורים נועצים בי את המבט המלחיץ הזה והצחוק פתאום הופך לבכי. התחלתי לבכות כמו ילד.

    "סליחה", אמרתי בקול. "אני מצטער שלקחתי יותר מדי אסיד. בבקשה תורידו ממני את הדבר הזה! אני מבטיח שלא אגע בזה יותר בחיים!" אבל אף אחד לא שמע אותי. ההזיות מתגברות. אני מרגיש שאני הופך בעצמי להזיה שמנסה לצאת לי מהבטן תוך כדי שהיא קורעת את כל האיברים הפנימיים בגוף. אני מנסה לקום מהמיטה ומצליח בקושי. מתחיל ללכת לכיוון המטבח, רק רוצה לשתות מים. אולי זה ירגיע אותי קצת. אני מגיע למטבח, פותח את המקרר ופתאום מבין שאני עדיין יושב על המיטה. לא קמתי ממנה בכלל. אבל זה לא ייתכן, ראיתי את עצמי הולך למטבח ופותח את המקרר. איך אני עדיין על המיטה?

    - "מקלחת בטוח תוריד את זה".
    - "ברור, מקלחת זאת תרופה לכל דבר. רגע, מי אמר את זה?"
    - "אני. חח, אתה רואה עוד מישהו בחדר חוץ משנינו? כמה אסיד לקחת תגיד לי?"
    - "אה, מזל. חשבתי שאני משתגע. הייתי בטוח שהיצור ההוא דיבר".

    כמובן שלא היה איתי אף אחד בדירה. אבל זה לא מנע ממני לנהל שיחות במשך שעות עם הדמות הנחמדה שהייתה איתי. הוא הלך איתי במדבר כשסופת החול השחורה עברה דרכנו. הוא עזר לי לטפס חזרה להר אחרי ששנינו נפלנו מהצוק. חבר טוב, באמת. גם היו לו רעיונות מעולים לאורך כל הדרך. הוא עזר לי לשרוד את הטריפ, בלעדיו הייתי נשאר כנראה תקוע בעולם ההוא. עם היצורים והמבטים המלחיצים שלהם.

    נשמע כמו מסע רציני, נכון? אני מעריך שאת כל מה שסיפרתי לכם עברתי בעשר דקות של הטריפ, אולי אפילו פחות. והייתי צריך לשרוד כמעט 10 שעות מהדבר הזה, כשכל דקה עוברת כמו שנה של מסע מסביב לעולמות רחוקים. כל מחשבה, בין אם היא שלי או של החבר שלא באמת היה איתי, עוררה עוד מחשבה. כולן הרגישו לא שלי. תחושה תמידית של "מי אמר את זה? זאת לא המחשבה שלי!"

    איבדתי את השליטה על הידיים והרגליים בדקות הראשונות. הצלחתי לתפעל את עצמי שוב כעבור שעתיים מתחילת הסיוט הזה. אז כן. מקלחת זה טוב! נכנסתי מהר למקלחת, לפני שהיצורים בסלון יקלטו שהצלחתי לברוח מהם. סגרתי על עצמי את הדלת וחסמתי את הכניסה עם כסא שהיה בחדר האמבטיה. שאף אחד לא יצליח להכנס. אני הרי שומע אותם מדברים עלי מהסלון, מתכננים את הפלישה למקלחת. אני בטוח שהם רוצים לפגוע בי, לא יודע איך, לא רוצה לחשוב על זה אפילו. אבל הפחד הזה פשוט עוטף אותי מכל הכיוונים. הייתי מבועת!

    "יכול להיות שהאסיד הרג אותי ועכשיו אני בגיהנום?" חשבתי לעצמי תוך כדי שאני מנסה להתפשט ולהכנס מהר מתחת לדוש כאילו שזה הדבר שהולך להחזיר אותי לחיים. פותח את הברז ופתאום בלי שום הכנה מראש אני שומע את הטיפות כאילו שהעבירו אותן דרך מערכת הגברה של מסיבה. כל טיפה בנפרד. לכל אחת יש מה להגיד, כולן כועסות עלי על זה שהפרעתי להן במנוחתן ועכשיו הן רוצות להעניש אותי. עוד טיפה ועוד טיפה ואז בום! פיצוץ והאמבטיה עולה באש. מהבהלה אני קופץ החוצה ולפתע שם לב שנכנסתי למקלחת לבוש מכף רגל ועד ראש. ג'ינס, גופיה, סוודר, גרביים - כל החבילה.

    סגרתי את הברז ועטפתי את עצמי במגבת. קופא מקור, מפוחד, לא יודע מה לעשות. קר לי, אני חושב שקר לי. מרגיש משהו שמאוד מפריע לי אבל לא יודע לשים את האצבע על הסיבה. לא יודע איך לגרום לעצמי להרגיש טוב יותר. לשפר את המצב הקיים. התיישבתי במקום שבו עמדתי והתחלתי לבכות. בכיתי כמו שלא בכיתי בחיי. הרגשתי שהנשמה שלי בוכה. הדמעות לא מפסיקות לצאת ואז אני נזכר שנכנסתי להתקלח עם הבגדים עלי ופתאום גל של צחוק דורס את הבכי עד כדי כאב בטן. צוחק בלי הפסקה כמה דקות. שום דבר לא מפחיד אותי כרגע, רק צחוקים. ואז שוב גל של קור מכה בי והצחוק הופך לבכי. לפתע אני שומע את היצורים מהסלון מתלחששים ביניהם, מתכננים את המהלך הבא.

    נסו לדמיין 10 שעות של חוויה כזאת. בלי יכולת לתפקד פיזית או לשלוט על פעולות פשוטות כמו לפתוח בקבוק מים או לגרוב גרב. המוח מייצר פקודה, אבל משהו בדרך תוקע אותה והיא לא מגיעה ליעד שלה. הסתכלתי כמו זומבי על הגרב, כאילו מנסה לשכנע אותה שתעזור לי כי אני לא מצליח לעשות את זה לבד. הייתי לכוד בתוך גוף שלא היתה שום יכולת לשלוט עליו. במצב עירני לחלוטין בזמן שאני נמלט בכל רגע נתון מאלפי יצורים שמנסים ללכוד אותי ולפגוע בי.

    אני מעריך שעברו עשר שעות מהרגע שהנחתי את הקרטון על הלשון ועד שפתאום, בבת אחת, נשאבתי החוצה מהטריפ. זה קרה תוך פחות משניה, פשוט נעקרתי מהמקום שהייתי בו וחזרתי לעצמי. הייתי בטוח שאני לא אחזור משם. חשבתי שזה הסוף, שאני מת.

    אפשר להגיד שחלק מאוד גדול ממני מת באותו יום. לקח לי זמן להתאושש מהחוויה הזו, כמה חודשים עברו עד שהרגשתי שאני מאה אחוז "כאן".

    מה שמטבע הדברים מעלה את השאלה "האם הטריפ ה"רע" הוא בסופו של דבר טריפ טוב?" - לחלוטין!
    האם אני מוכן לעבור חוויה כזאת שוב? - אין מצב! :)
     
    #1 שולגין, ‏3/7/17
    נערך לאחרונה ב: ‏14/8/17
  2. kingstar

    kingstar קנאביסט

    הצטרף:
    ‏3/9/14
    הודעות:
    507
    לייקים:
    145
    שמע אחי אם אני איתך אני מוכן לעבור טריפ כזה, נאכל אותם בלי מלח ;), ועכשיו ברצינות חבר יושב אצלי והקראתי לו את זה בקול באמת שהיו קטעים שנשמעים מצחיק מרוב שהם הזויים למוח האנושי (אבל אני מאמין לכל מילה), יצא לי לחוות חזיון שווא הפנגוגי (גוף משותק וחלום שנכנס למציאות - קורה לרוב בין הרגע שבו אתה מתעורר והמוח עדין שם בשלב ה-REM - חלומות / תנועת עניים מהירות) - עברתי את זה 3-4 פעמים בחיים וזה פשוט הדבר החולני ביותר שעברתי (אספר עליהם ביום מן הימים, חלק מחברי הפורום שמעו על כמה סיפורים כאלה גרררר (פחד מוות) וזה אולי לקח דקה-שתיים בזמן שאני מודע לזמן שחולף) אז לא רוצה לדעת מה חווית, אבל בכל מקרה אני בטוח שהפקת מזה הרבה, שמח שהשקעת הרבה היה שווה כל רגע וכן אני יכול להיות עקשן קצת לפעמים :) גם על זה מנסים לעבוד (למרות שאת זה אני אוהב).
     
    שולגין אוהב/ת את זה.
  3. doltaraneik

    doltaraneik קנאביסט

    הצטרף:
    ‏4/8/16
    הודעות:
    325
    לייקים:
    142
    מדהים ! תודה על השיתוף חבר יקר
    אכן נשמע נוראי,הדבר הכי גרוע שיש מבחינתי זה המצב שאתה אומר לעצמך "פאק,לקחתי יותר מידי",כי אז אתה נכנע במובן מסויים,וזהו.

    לעבור מה שעברת לבד זה תופת אחי חח
     
    שולגין אוהב/ת את זה.
  4. שולגין

    שולגין אחד שיודע
    מנהל

    הצטרף:
    ‏10/3/16
    הודעות:
    1,174
    לייקים:
    650
    אחרי שקראת אתה אומר בלב שלם שאתה עדיין מעוניין לעבור חוויה כזאת? שמע, יש לך ביצים!
     
    #4 שולגין, ‏4/7/17
    נערך לאחרונה ב: ‏14/8/17
  5. שולגין

    שולגין אחד שיודע
    מנהל

    הצטרף:
    ‏10/3/16
    הודעות:
    1,174
    לייקים:
    650
    אין ברירה אלא להיכנע. באותה תקופה לא היתה מודעות לכדורי הרגעה, אני בכל אופן לא ידעתי שאפשר לקחת בנזו ופשוט לסיים את הסיוט הזה. אני מאמין שאם הייתי יודע הייתי לוקח בלי לחשוב פעמיים.
     
    #5 שולגין, ‏4/7/17
    נערך לאחרונה ב: ‏14/8/17
    cannabisnaut אוהב/ת את זה.
  6. doltaraneik

    doltaraneik קנאביסט

    הצטרף:
    ‏4/8/16
    הודעות:
    325
    לייקים:
    142
    חחחחח תאמין לי שאתה לא רוצה לחוות את זה.יצא לי פעם וחצי אפשר לקרוא לזה להכנס לטאקל עם החומר הזה.בשלב הראשון-הוא מוריד לך סטירה בשביל שתבין לאן אתה נכנסת, אחרי זה מכדרר אותך,מכניס אותך לשירותים ומוריד את המים.לסיום הוא שולף אותך מהביוב,אם שרדת,ברכות,אם לא,אז בהצלחה לך.
    זה נשמע כיף להפגש עם יצורים כאלה,ולחוות את כל הדברים האלה,אבל זה קורע אותך,זה קשה ומגעיל,זה הגהינום בהתגלמותו.
     
  7. kingstar

    kingstar קנאביסט

    הצטרף:
    ‏3/9/14
    הודעות:
    507
    לייקים:
    145
    אמרתי בתנאי שזה עם שוגלין חחח וזה היה בציניות
     
  8. PureSativa

    PureSativa חבר חדש

    הצטרף:
    ‏23/9/16
    הודעות:
    24
    לייקים:
    12
    תודה רבה על השיתוף, יש לך עוד לשתף איתנו? :)
     
  9. kingstar

    kingstar קנאביסט

    הצטרף:
    ‏3/9/14
    הודעות:
    507
    לייקים:
    145
    אחרי אתמול אתה לא נורמלי חחחחח שאני קורא את זה במבט מחודש.
     
  10. What_ever

    What_ever קנאביסט

    הצטרף:
    ‏15/12/15
    הודעות:
    625
    לייקים:
    231
    מסכימה לגמריייייי!!!
    טריפ רע וקשוח מאסיד זה אוי ואבוי. זו כאפה לפנים שאי אפשר לתאר
     
  11. What_ever

    What_ever קנאביסט

    הצטרף:
    ‏15/12/15
    הודעות:
    625
    לייקים:
    231
    חוויה מעניינת, היו חלקים מצחיקים והיו חלקים מלחיצים חח
     
  12. שולגין

    שולגין אחד שיודע
    מנהל

    הצטרף:
    ‏10/3/16
    הודעות:
    1,174
    לייקים:
    650
    לקורא מבחוץ אולי זה נשמע מצחיק. למי שעובר את החוויה זה רחוק משם, ליטרלי :)
     
  13. Eytan

    Eytan חבר חדש

    הצטרף:
    ‏28/7/17
    הודעות:
    15
    לייקים:
    1
    לפי התאור של הטריפ,יש דמויות רעות שמופיעות סביבך,בטריפ טוב יש גם דמויות?רק שהן טובות,??
    אחד שלא חווה טריפ שואל.
     
  14. דוד גו

    דוד גו קנאביסט על

    הצטרף:
    ‏27/4/16
    הודעות:
    1,510
    לייקים:
    315
    נשמע מעניין., but what's the purpose אני מנסה להבין. הרי אתה אומר שלא היית מוכן לעבור את זה שוב. איך תדע שאתה לא תעבור את זה שוב? האם כדאי לך לקחת את הסיכון?
     
  15. What_ever

    What_ever קנאביסט

    הצטרף:
    ‏15/12/15
    הודעות:
    625
    לייקים:
    231
    הצחיק אותי הקטע שהתקלחת עם הבגדים חחחח
    3>
     

אהבת? שתף את העמוד עם חבריך!