התייעצות עם המעשנים הבוגרים והמנוסים

אהלן!
הסיפור שלי קצת מורכב ויכול להיות שהשאלה תיראה לחלקלכם מפגרת עם תשובה ברורה מאלייה אבל בכל זאת אנסה לשמוע דעות של עוד אנשים..
לפני הגיוס התחלתי לעשן רק ירוק וחשיש אבל בעיקר ירוק.. מעולם לא נגעתי באף סם אחר כולל לא בחוקיים..
לאחר שימוש די "מאסיבי" אפשר להגיד ..
התחלתי להיכנס למצבי רוח דיכאוניים מאוד, כאשר זה התבטא בכמה ימים ולפעמים שבועות של עצב גדול וחוסר תפקוד מוחלט.. מצב שעצם היותו לא התאים לי כי אני אדם סופר אנרגטי וחייכן..
החלטתי להפסיק לעשן.
עד הגיוס היה לי מין "התקף פסיכוטי" שאיבדתי קצת קשר עם המציאות ונדרשו אנשי מקצוע תותחים לעזור לי לצאת מהחרא הזה (לא מוסד סגור או מרכז בריאות הנפש וכאלה..) למזלי הכל היה פרטי..
לאחר שחזרתי לדרך המלך התגייסתי כמתוכנן לתפקיד מדהים ומשמעותי עליו חלמתי.
כעת אני לקראת שחרור (מרץ הקרוב)..
במהלך השירות עישנתי כמה פעמים וזה שוב הכניס אותי לדיכאונות ולא הייתי מסוגל לצאת מהמיטה כמה שבועות עד שזה עבר.
שכחתי לציין שלאורך כל השירות נטלתי כדור נגד דיכאון והייתי אצל פסיכולוגית המתמחה בהתמכרויות..
כעת אני 210 ימים נקי לגמרי.
חבר ילדות קרוב מאוד התחיל לעשן לאחרונה וחשבתי אולי לטוס איתו אחרי השירות שלי לאמסטרדם או ללונדון וכנראה לעשן שם.. רק פייסלים לא ראשים..
גם אם אוכל כאפה לכמה שבועות לא נורא כי אהיה בבית ואין לחץ למהר לאזרחות "האמיתית"
השאלה אם הסיכון של אולי להיתקע עם הדיכאון או לחלות במחלת נפש כמו שהפסיכולוגית דואגת להזהיר שווה את הכיף וההנאה של הימים בחו"ל..

יצויין כי כשאני מעשן אין לי התקפי לחץ וכלום .. הכל טוב ויפה . רק לאחר מכן זה תוקף אותי..

מה דעתכם? מה אתם הייתם עושים? מכירים מישהו במצב דומה? מה הוא עשה? אולי אתם כאלה ואתם פה לייעץ לחבר'ה כמוכם??

תודה רבה מראש!
אני מעדיף להישאר אנונימי ברשותכם

 

יש לי חברים שבערך בגיל שלך (תחילת שנות ה20) די הרגישו אותו הדבר. הם פשוט הפסיקו (10 שנים כבר) לצורך העניין הם די פעילים ומנהלים אורך חיים בריא, פשוט לא התאים להם.

שהלכת לאנשי מקצוע, מעבר לקטע של העישון, גילת אולי משהו שהעישון הציף למעלה? או שהילדות\נעורים שלך היו בציפוי נצנצים? (נשבע שלא צוחק פשוט סקרן)

 

הכל טוב לא נעלבתי, רק לא הצלחתי להבין מה הקשר בין ילדות מפנקת או "בציפוי נצנצים" כמו שאתה אומר לבין איך שאני מגיב לגראס???

חסר דוגמאות לאנשים שהתפלפו שבאו מילדות מצופה גושי חרא? נשבע שלא צוחק פשוט סקרן..

 

הפוך.. סביר להניח שאם אין שדים בארון אין מה שיצא החוצה. אם הייתה לך ילדות מאושרת\אתה די סגור על עצמך לפני שהתחלת לעשן סביר להניח שהחוויה תילך ממש חלק וכנראה גם לא תפתח תלות בדבר.

 

כן הייתי סגור על עצמי.. אבל מה שאולי היווה טריגר זה עצם היותי מאז ומתמיד רגיש מאוד, יכול לקחת דברים ללב בקטע של לרחם מאוד על הומלס ברחוב וכאלה... לא מוגזם.. ברור שעם השנים זה התמתן אבל כן חששתי והכנסתי לעצמי סרטים לפני העישון בפעם הראשונה.. ויש מצב שזה מה שיצר אצלי ת'בעיה הפסיכולוגית הזו..

 

לא מתאים לך לעשן אז למה בכוח? אם זה יכניס אותך לדיכאונות זה באמת שווה כמה שעות של סאטלה?

 

210 ימים זה אחלה מספר אחי, חבל להרוס אותו. רק לחשוב שאתה מוכן לעשן בשביל שאחר כך אתה תסבול כמה שבועות.. אממ... ממש אבל ממש לא אחי. אתה על דרך המלך. תהיה חזק י'גבר!