חוויות מהענבר השחור

היכולת לשמוע את הצלילים האלה נשארת איתך מספר שבועות אם צרכת באופן חד פעמי וחצי שנה אם צרכת מספר פעמים. הזיכרון נשאר לנצח. כלומר ברגע שדלתות התודעה נפתחו וביקרת בעולם שבו המוזיקה הופכת למוחשית, מה שראית כשהיית בעולם הזה יחקק לך בזכרון לעד. מה שכן, ככל שעובר הזמן מאז הפעם האחרונה שצרכת LSD, אתה שוכח יותר מה זו פסיכדליה ומה ההשפעה שלה עליך ועל הסביבה. הצלילים ששמעת בזמן טריפ פשוט נעלמים ונשאר רק הזיכרון למיקום שלהם במוזיקה.

 

חד משמעית לא. אמרתי מזכיר, לא אותו הדבר. האמבר, בשונה מ-LSD, צריך להישען על משהו קיים כדי ליצור הזייה. כלומר כל מה שאתה רואה נוצר ממשהו שכבר נמצא שם.

LSD יוצר הזיות מכלום. אתה יכול לשבת בשיא הרוגע בטבע ופתאום כל הסביבה שלך משתנה. פתאום צורות קליידוסקופיות מכל עבר, השמיים משתנים לצבעים שלא ראית מעולם ואתה רואה דמויות ופרצופים ביזארים, מצחיקים, מרושעים. והכל נוצר ומושפע מתת המודע שלך. הסאונד משפיע על מה שאתה רואה ומה שאתה רואה משפיע על מה שאתה שומע ומרגיש. וכל זה מתחיל במינונים מאוד נמוכים.

בשביל לחוות משהו דומה עם האמבר אתה צריך לדחוף 300 מיקרו לפחות וגם אז זה עדיין לא יגיע לשם. הבעיה היא שבמינונים האלה מחומרים שאינם LSD אתה כבר תתחיל להרגיש פיזית מאוד לא נעים, בלשון המעטה.

 

שמע ,אני לא יודע בדיוק איזה וויזואלים הבלק אמבר נתן,אבל אני יכל להגיד לך שלסד משחק בך בקטע הזה.אתה תאמין לי אם בהיתי בנקודה קטנה בקיר והיא פשוט עברה מימדים,כאילו התפרקה לחלקיקים,ונבנתה שוב,והכל קורה בתלת מימד הזוי לחלוטין.
או שהשמיים שהסתכלתי עליהם החליפו צבעים בפתאומיות,משחור,לאדום,לסגול וכו'.והפרצוף שלי היה נראה כמו משהו לא ברור בשום צורה,הוא נזל,והתעוות,והתנדנד,והתאורה עליי השתנתה.לא ניסיתי את האמבר,אז אני לא יודע איזה גבולות הוא מציב.כשאתה על לסד הכל פורץ החוצה,אתה מתרוקן מהכל.בפעם הראשונה שהדלתות אצלך יפתחו זה יהיה השיא של חייך.

בקשר למה ששאלת על המוזיקה-אני תמיד אוהב לקחת את האלבום In Dub בתור דוגמא לזה,כי לפני המסע שלי נכנסתי לפליילסט של שולגין,והוא היה נשמע לי סביר מינוס.תוך כדי שהכל עלה לי,הבנתי שכל מה שחשבתי לעצמי זה כלום ושום דבר ונתתי לשולגין לבחור את המוזיקה בשבילי.כשנכנסתי לאינ-דאב חוויתי משהו אלוהי.מאותו הרגע התאהבתי באלבום הזה.כשאתה מבין כמה דברים נסתרים יש במוזיקה שפורסמה בפלייליסט אתה תתאהב בה,היא תביא אותך למקומות כל כך נסתרים ומופלאים שאתה תיהיה חייב לאהב אותה כי אתה תבין כמה היא עוצמתית.החיבור למוזיקה תמיד ישאר,כי אתה תמיד תזכור מה חווית עם המוזיקה הזו.אתה לא תשמע אותה איך ששמעת אותה בזמן הטריפ,הרבה צלילים כבר לא יהיו שם,והעומק גם לא בדיוק יהיה בשיאו,אבל אתה תדע כמה יש במוזיקה הזו.

 

מאוד מעניין.
יש לציין שאני חש מעט קנאה בכל פעם שאני קורא את התיאורים הנפלאים שלך. כמה חבל שחומר כה נפלא, המסוגל בכוחו לשנות את העולם, נאסר לשימוש בחוק.

 

העלית נקודה מעניינת, שולגין. לו יצוייר, תיאורטית, שנפתחה בפניי האפשרות לצרוך כמות בלתי מוגבלת של בלאק אמבר, מהו המינון אותו אצטרך לקחת ע"מ שאוכל לחוות משהו שהכי דומה לחוויות שעולות מצריכת LSD-25? ציינת בתגובה שלפחות 300, אך הייתי מעוניין לקבל מידע קצת יותר מדויק, בבקשה.

 

מאוד מסקרן מה שכתבת.

אתה יכול, במבט לאחור, לשים את היד על נקודות מפנה מסוימות בחייך ולומר בוודאות "כאן זה התחיל בעקבות ה-LSD?"
או שבכלל, יש תובנות שלקחת איתך לטווח הרחוק כתוצאה מהשימוש?

 

לעניות דעתי, הבלאק אמבר הוא LSD שסונתז לא לפי הפרוטוקול של ד"ר הופמן. ייתכן וזהו LSD המתבסס על זרעי מורנינג-גלורי ולא ע"ב ארגוט.

 

זה משפיע על ההתנהגות שלי,על היחס שלי לדברים,על דרך הסתכלות על דברים וארועים שונים.זה מלמד אותך כמה אתה קטן,אבל כמה אתה מחובר למשהו כל כך עצום.אתה לא יודע כמה מסתתר לך בפנים,וכשזה משתחרר ואתה מתחבר עם היקום אתה מרגיש שעברת שינוי.

 

בדיוק בגלל זה הוא נאסר לשימוש

 

זה לא ממש משנה. הגדלת המינון בחומרים האלה פשוט תעצים בדיוק את מה שחווית במינון נמוך. אין לחומרים האלה את היכולת לפתוח את הדלתות ש-LSD פותח, לא משנה כמה תצרוך מהם. נתתי דוגמה רק לצורך השוואה, אבל דיברתי נטו על החוויה הויזואלית, שגם היא בשלב מסויים תגיע לגבול ותעצר שם. ושוב, החוויה במינונים האלה כבר הופכת לממש לא נעימה. ההבדל בין 200 מיקרו ל-300 זה בעיקר הקצנה ויזואלית. המוזיקה לא תשמע טוב יותר, התובנות לא יהיו משמעותיות יותר.

LSD מתחיל לפתוח דלתות במינונים מגוחכים כמו מיקרודוז וככל שעולים במינון כך יותר דלתות נפתחות. כל 20 מיקרו אתה מגלה דלתות חדשות, ואין לחומר הזה גבולות. הדלתות ממשיכות להפתח פעם אחר פעם, טריפ אחרי טריפ.

אחרי כמה נסיונות עם הבלאק אמבר אתה תבין על מה אני מדבר. הטריפ לא משתנה, החומר לא משנה לך שום דבר בחשיבה או בתפיסה. בסופו של דבר אתה מבין שהוא שם כדי לגרום לך הנאה של כמה שעות ואז ללכת.

 

תודה על ההסבר המפורט. לצערי עדיין לא התנסיתי ב-LSD-25. כשאנסה, אבין על מה אתה מדבר.

בכל אופן, אולי בכל זאת תמליץ על מינון מסוים שיעביר חוויה ויזואלית הדומה או הזהה ל-LSD-25?

 

הוא ציין שבערך 300.אבל הוא גם ציין שזה יגיע עם תופעות פיזיות.אל תנסה לחפש LSD 25 איפה שאין אחי.גם אם תתקרב לוויזואלים האלה,אתה לא תחווה באמת משהו דומה.כי הוויזואלים בטריפ חיים עם המחשבות ועם מה שאתה שומע,זה לא סתם צורות,צבעים וכו'.
אתה עצמך אמרת שהאמבר חומר נהדר,תהנה ממנו איך שהוא.אל תגזים איתו,כי חלילה זה ישאיר לך כתם רע ולא תרצה לגעת בו שוב.תהנה ממנו איך שאפשר
זה תקף גם לLSD 25,שתדע ש125 של 25 זה משחרר את כל הברגים במוח.עם כל הכבוד שיש לLSD 25,אם מישהו יקח ממנו 600 מיקרו לדוגמא זה יגמר רע מאד.צריך לדעת איך להשתמש בכל דבר.

 

כן אחי, יש משהו במה שאתה אומר באמת.האמת היא שהסיבה שאני מחפש משהו שישווה בעוצמתו ל-LSD-25 היא לא כיוון שאני חושב שהתוצאות והתובנות מהטריפ יהיו זהות, אלא מתוך סקרנות נטו, לדעת איך מרגיש טריפ של LSD. אבל כפי שציינת, זה מגיע עם מחיר וגם חסר תועלת.

באותו עניין, האם חווית סינסתזיה במהלך הטריפ? ואם כן, תוכל לתת לי דוגמאות ע"מ שאוכל לקבל מעט המחשה?

תודה

 

כן.
קשה לתת דוגמאות לדבר הזה.המוזיקה שאתה שומע,זה הוויזואלים שאתה רואה.כל צליל מקבל משמעות,הכל יוצא לך מהראש לבחוץ ואתה רואה את זה.השמיים מחליפים צבעים,המנורה הקטנה שדולקת תהפוך פתאום לכדור אדום ובתוכו יווצרו כל מיני פרצופים,וצורות,ומסביב הכל שחור,כלום.והכל קורה עם המוזיקה,היא יוצרת את זה,ואתה רואה אותה.
קשה להסביר את זה.באופן כללי טריפ LSD זה משהו שאי אפשר ממש להסביר,אפשר בלשון המעטה,אבל אם מנסים להתעמק בזה אז מאד קשה לנמק את מה שמרגישים.אתה לא נמצא במציאות,אתה לא נמצא בעולם הזה,כל מה שאתה מכיר לא קיים ואתה נמצא איפה שאתה נמצא על עיוור.מבלי לדעת מה אתה ומי אתה,ובגלל זה ההשפעה כל כך חזקה.

 

אני לא בא לפקפק, חלילה, אך זו לא מעט הגזמה? לא לדעת מי אתה ומה אתה? שולגין בעצמו אמר שהוא אוהב ליצור מוזיקה תחת השפעת הסם. אני בספק אם הוא יכול היה ליצור מוזיקה אלמלא ידע מי הוא ומה הוא.
אנשים נוהגים ברכב תחת השפעת LSD, מנהלים דיאלוגים מורכבים, קוראים ספרים... קצת קשה לי להתחבר לזה... LSD הוא לא סם דיסוציאטיבי.

 

אתה יכל לנהל דיאלוגים מורכבים,בקשר לקרוא ספרים הייתי שולל את האפשרות,אני אסביר.
בטריפים שחוויתי לא היה אפשר לקרוא,כי הכל נראה ככה:
דוגמא

וזה זז,נוזל.קשה מאד לקרוא ככה.חוץ מזה שהראש על 200 קמש וזה מקשה.בקשר לדיאלוגים,אתה כן יכל לנהל דיאלוג,הכל תלוי לשלב שאתה נמצא בו בטריפ.יש שלבים שאתה כן יכל לשבת ולדבר עם בן אדם,ויש שלב שאתה שוכב ולא מבין בכלל מה אתה.אני בטוח ששיחה בין 2 אנשים על LSD ,מהצד תראה כמו משהו משוגע לחלוטין,אבל זה וודאי משהו מעניין לחוות.
אני חוויתי את הטריפים האלה לבד,אז מהר מאד שקעתי לתוך המצב שאני מאבד את עצמי,ופעם אחת הרגשתי ממש רע והתחלתי כבר לאבד הכל לגמרי,אבל זה התאזן למזלי.אני לא יודע איך זה לחוות טריפ עם עוד מישהו.זה חומר לא צפוי אחי,אתה יכל להיות סבבה ופתאום מתחילה מלחמה בפנים ומהר מאד אפשר למצוא את עצמך חסר אונים מדבר לעצמך בראש ומנסה לשכנע את עצמך שהכל טוב,ואתה מרגיש נורא.

 

בקשר למה שכתבת על יצירת מוזיקה,אין לי מה לענות.אני מהחוויה האישית שלי לא הייתי מסוגל ליצור מוזיקה לדוגמא.יש דברים שבאים לא טוב בטריפ,ואם תנסה לריב עם זה הוא יכפכף אותך.אבל בטריפ אין חוקים,כל אחד עושה מה שמרגיש.הטריפים שלי לקחו אותי להתרסקות בקטע של להמרח על מיטה לבהות בשמיים ופשוט להבלע לתוך כל המוזיקה והצבעים והצלילים וכל החוויה.אולי כשצוברים נסיון זה משתנה,ולומדים קצת יותר לשלוט.אין לי מושג.

 

התכוונתי למיקרודוז או מינון מאוד נמוך. מעל 100 מיקרו אתה לא במצב יצירתי אלא במצב קליטה נטו. ניסיתי ליצור מוזיקה במצבים כאלה, האמן לי, זה בלתי אפשרי. הכל פשוט נשמע טוב מדי וכל סאונד שואב אותך לצלילה אינסופית. בסוף הטריפ אולי יש מצב ליצור קצת, אבל בשלב הזה המוח כבר עייף מדי.

עם החומרים המודרנים דווקא הצלחתי ליצור מוזיקה, הבעיה היא שיום למחרת לא ממש התחברתי לדברים האלה וזה תמיד נשמע לי כאילו מישהו אחר יצר את המוזיקה הזו.

 

@doltaraneik נותן לך תשובות מדוייקות קוסטה. אולי קצת קשה לו יותר להעביר את מה שהוא רוצה מפני שהוא עדיין חווה שאריות מהטריפ האחרון, אבל הוא עונה לך די יפה למען האמת. אם היית שואל אותי אחרי הטריפ השני שלי על LSD מה הרגשתי, התשובה היחידה שלי היתה "וואו, אתה חייב לנסות".

 

תודה על השיתוף, אני לומד ממך המון