LSD מודרני

האם אסיד מודרני שלא כמו המולקולה המקורית יכול בכל זאת לפתוח את הצ׳אקרות ולהגיע ליצירתיות מוגברת?

איזה עוד חומרים יכולים להפוך בנאדם ליצירתי חוץ מאסיד?

 

החומרים המודרניים (כימיקלים) הורגים את היצירתיות באופן חד משמעי ומרחיקים אותך מעצמך. אל תחפש את הפתרון שם. בהעדר LSD, הייתי הולך דווקא לכיוון הביולוגי. איוואסקה זה החומר שהביא אותי למצב יצירתי שהכי דומה ל-LSD. פסילוסיבין במקום השני, למרות שלא ממש התחברתי למה שיצרתי תחת ההשפעה של החומר הזה, הוא עדיין הוציא ממני דברים שהיו רדומים במצב רגיל.

 

שולגין היקר, האם היית אומר, בהקשר הזה, שיש הבדל בין מג'יק טראפלס למג'יק מאשרום?

 

יש לי נסיון רק עם קובנסיס

 

תודה חבר

 

אישית לא הרגשתי כל כך הבדל בין טראפלס לקובנסיס, יש שאומרים שהטראפלס פחות ויזואלים. אצלי הויזואלים בטראפלס (באמסטרדם) היו כיפים ועוצמתיים.

לגבי האיוואסקה, כמו ב DMT, אני פשוט צופה. אתה יכול להסביר איך אנשים וביניהם אתה מגיעים למצב שניתן לתפקד באיווסקה? אמנם לא באמת ניסיתי לקום ולתפקד, פשוט נשאבתי לויזואלים ולא עלה לי לראש בכלל המחשבה של "לקום ולעשות משהו", להבדיל מפטריות.

אבל אני יכול להבין את הפוטנציאל, מה שרואים ב DMT ומה שנפתח בראש לא דומה לשום דבר אחר בעולם.

 

אני יכול רק לנחש שהנסיון שלך עם איוואסקה היה בטקס מאורגן. באיוואסקה, כמו בכל חומר אחר, אפשר לצרוך מינונים נמוכים. חצי שוט, למשל. מה שמאפשר לך להיות חצי שם, חצי כאן, ואז אתה מגלה את היכולות המוזיקליות שלך. חוויה יוצאת דופן.

 

דווקא אף פעם לא הייתי בטקס.

אני גם לא צרכתי תה כמו בטקסים, אלא כל צמח כמו שהוא בזמן שלו. או אפילו pharmauhasca אבל בכל החוויות שקראתי וריפורטים תמיד המינונים היו כל כך שונים שקשה לי לעקוב ולקבוע מה נחשב למינון נכון כדי לא לעוף להייפרספייס אלא להכנס לסוג של טריפ.

 

אז לא הבנתי באיזו צורה צרכת איוואסקה. מי הכין אותה?

 

אני. חרמל טחון בקפסולות, אחרי חצי שעה, שייק פירות עם AC. לאחר מכן תה מליסה שעוזר לבחילות.

זו לא הדרך המסורתית ואולי יהיו כאלה שיקפצו עליי, אבל זה לא מעניין אותי כל כך.

בשיטה הזו אני שולט במינון, נמנע מהטעם הנוראי של תה וכמעט שנמנע לחלוטין מבחילות והקאות.

 

כן, זו לא הדרך ה"מקובלת", אבל אני מניח שזה עושה את העבודה. קביעת המינון רק נראית לי קצת בעייתית פה, אין לי דרך להסביר לך כמה לצרוך מהחומר כדי להגיע למצב הספציפי שאני מדבר עליו.

 

האם הבלאק אמבר נכלל תחת העובדה הזאת?

 

חיובי. מה שמבדל את הבלאק אמבר מאחרים זה היכולת שלו לקחת אותך לחוויה מיוחדת של כמה שעות, אבל צריך לזכור שהוא עדיין שייך לקטגוריית הכימיקלים המודרניים ושאין לו יכולות ריפוי. הטריפ מעניין יותר מכל כימיקל אחר שמוכרים בדארקנט, אבל הוא יוצא לך מהמערכת אחרי כמה שעות בדיוק כמו שאר הכימיקלים המודרניים ולא נשאר ממנו זכר.

 

אל תשכח אבל שתמיד יש את האפשרות שהבלאק אמבר הוא LSD-25 ע"ב זרעי מורנינג גלורי או חומצה ליסרגית.
איני פוסל את האפשרות שציינת, אך היות ומדובר בחומר מיוחד במינו, לא הייתי פוסל גם את האפשרות שלעיל.

 

אני אגיד לך מה הבעיה שלי עם ההשערה הזו - כל כימאי שתשאל אותו היום האם יש הבדל בין LSD שהופק מארגוט לבין LSD שהופק מריאגנט אחר, יגיד לך שאין הבדל, כל עוד אתה נצמד לפרוטוקול ומגיע למולקולה. החומר תמיד ישאר אותו חומר. העניין הוא כזה, הופמן פיתח עוד מספר דרכים להגיע למולקולה, אבל כשנשאל מהי הדרך הטובה ביותר לייצר LSD הוא השיב "ארגוט". כלומר מבחינתו הריאקציות שמהן נוצר ליסרגי'ק אסיד מיותרות ואף גורעות.

מזכיר שהופמן גילה את המולקולה בטעות אחרי שהחליט להתחיל את ההפקה מארגוט מפני שלא קיבל אישור מהמנהל שלו להשתמש בארגוטמין בטענה שהחומר מאוד יקר. מי יודע איפה היינו היום אם הופמן היה מקבל אישור להשתמש בארגוטמין.

בתור צרכן LSD ותיק שצרך את החומר הזה בשנות התשעים לא מעט פעמים וצורך את אותו החומר היום, אני יכול להגיד לך בוודאות שיש LSD אחד. אותו LSD שהסתובב בשנות השישים, וזה החומר שהופמן גילה. בשנות התשעים לא היה מצב שיפול לך לידיים קרטון שספוג בחומר אחר. הוא יכול היה להיות ריק, אבל לעולם לא חומר אחר. תמיד המולקולה של הופמן. מה שמעלה את השאלה - בשנות התשעים לא היו באצ'ים שנוצרו מזרעי מורנינג גלורי? הרי הדרכים החלפויות להגיע למולקולה היו קיימות גם אז.

אני לא מאמין שיש כמה סוגים של LSD. אני כן מאמין שיש חומרים דומים שגורמים לאנשים לחשוב שהם צרכו LSD. אני מאמין שיש הפקות חובבניות. אני מאמין שלאף אחד בימינו אין את הכישורים הנדרשים כדי לייצר LSD לפי הספר. אני מאמין שיש מעבדה (אנרג'י קונטרול) בספרד שמשתפת פעולה עם תעשייה שמפיצה שקרים על ימין ושמאל כדי לשמור על מכרה הזהב שלה. לא יכול להיות שבשנים האחרונות ניסיתי למעלה משלושים באצ'ים שונים של LSD, שכולם נבדקו במעבדה וחזרו תקינים, וכל אחד הרגיש כמו חומר אחר לגמרי, וכולם בלי יוצא מן הכלל לא מתקרבים ל-LSD.

אני לא מאמין ש-Set and Setting יכולים להשפיע על אופי הטריפ. מנסיון אישי, הם אכן משפיעים על העוצמה שלו, אבל גם בבדיקה עיוורת אתה תדע בדיוק איזה חומר לקחת. אם תצרוך את הבלאק אמבר מספר פעמים במשך תקופה, אתה תזהה את החומר גם אם ידחפו לך אותו דרך האוזן. מה שאומר שהטענה הזו מבוטלת מבחינתי. LSD זה LSD והוא תמיד יביא אותך לאותו מקום, לא משנה מהו מצב הרוח שלך והיכן לקחת אותו. ההשפעה תמיד תהיה זהה.

 

רק לציין שמיצוי ממורנינג גלורי או הוואיין בייבי יפיק LSA ולא LSD, אולם אותה משפחה אך דבר שונה לחלוטין שמניסיון מביא לכאבים עזים, בחילות ו body load מטורף.

מקריאה של אנשים שהתנסו בשניהם, אין בכלל מה להשוות.

 

ראשית כל, תודה רבה על התשובה המפורטת

הצלחת לבלבל אותי, ידידי. הרי בהמון דיונים שהתפתחו כאן בפורום, התעקשת שהדרך היחידה להגיע ל"תרופה של הופמן" היא באמצעות הפקת LSD ע"ב ארגוט. אם אין הבדל בין תהליכי הסינתוז, הרי שאפשר להניע את גלגלי המהפכה המבורכת שהצעת הרבה יותר מהר, היות והגישה לזרעי מורנינג גלורי או חומצה ליסרגית היא הרבה יותר פשוטה.

ארגוטמין וארגוט זה לא אותו הדבר?

ייתכן, ובשלב זה מדובר בהשערה בלבד, ש-LSD בשנות ה-90 וה-60 סונתז לפי כמה פרוטוקולים והחוויה הסנסורית היתה מאוד דומה, אם כי החוויה התודעתית היתה שונה במקצת, דבר שהקשה על האפשרות לזהות אם צרכת LSD שסונתז לפי ריאגנט כזה או אחר, ולכן היה את הרושם אצל אנשי הסצנה כאילו כולם לוקחים את אותו הדבר.

צר לי אם התגובה הזאת נראית וכחנית במקצת ממבט ראשוני, אך האמן לי, ידידי, שכוונותיי טהורות הן וברצוני להגיע לחקר האמת בלבד.

אם כבר מדברים על אמת, אז לעניות דעתי יש שאלות הנוגעות ל-LSD שלנצח יישארו עם סימני השאלה ועם דעות לכאן או לכאן עד שהחומר יהיה חוקי יום אחד (ואני די בטוח שבעתיד הלא רחוק הוא יהיה) - או אז יוכלו מדענים לבצע ניסויים ולהגיע למסקנות אמפיריות ולא סובייקטיביות.

 

מסכים איתך לגמרי, מבחינה כימית לא משנה הדרך כל עוד אתה מכוון את הריאקציות כדי להגיע למולקולה מסוימת, הבעיה היא שלייצר אסיד צריך ציוד מעבדה די מקצועי, כדי ליצר אסיד אמיתי הכוונה מארגוט. להכין מLSA אמור להיות אפשרי, השאלה אם הבן אדם שמכין יש לו מושג לגבי ההשלכות של חומרים נוספים שהוא יכול לייצר ואם בכלל הוא יצליח להפריד ביניהם.

 

קרא שוב את דבריי. כתבתי שאם תשאל כל כימאי היום האם יש הבדל בין LSD ל-LSD אתה תקבל תשובה שלילית. הדעה שלי שונה לגבי הנושא, אבל אני לא כימאי, לכן נתתי כדוגמה ציטוט של הופמן שטען לא פעם שיש הבדל בין באץ' לבאץ' ושהדרך הטובה ביותר להפיק LSD היא ארגוט. אני לא מאמין שכימאי שלא חקר את הנושא לעומק כמו הופמן יכול לספק תשובה טובה יותר או אפילו שונה מזו של הופמן.

ארגוטמין זה אחד החומרים הפעילים בפטרייה אך ישנם אלקלואידים נוספים שבלעדיהם החומר יגיב ויתנהג אחרת. לכן הופמן התעקש להפיק את כל התהליך מאפס בעצמו. אני לא אומר שאי אפשר לסנתז LSD מריאגנטים אחרים, אני אומר ש-LSD יש רק אחד. וההשפעה של החומר הזה לא דומה לשום דבר אחר. אי אפשר לטעות או לבלבל אותו עם חומר אחר, ואי אפשר להגיע לתוצאה של הופמן בדרך אחרת.

לגבי החומר שהסתובב בשנות התשעים - שמע, חיפשתי אותו במשך כמה שנים. עברתי חוויות מחרידות עם חומרים שנמכרו לי כ-LSD, אבל במשך כל הזמן הזה ידעתי בדיוק מה אני מחפש ומה חסר לי. כשסוף סוף מצאתי את החומר שחיפשתי, הוא פשוט התלבש מדוייק. אותם סאונדים ששמעתי בשנות התשעים התעוררו מחדש לחיים, אני התעוררתי לחיים, והזכרונות שנעלמו לכמה שנים פתאום חזרו. כמו שאמרתי, אי אפשר לטעות. החומר הזה הוא חלק מאיתנו גם לפני שצרכנו אותו, וכשהוא חוזר אתה מרגיש את זה אנרגטית בכל חלק בגוף. יש בו משהו קוסמי שלא קיים באף חומר אחר.

 

אתה לא מפסיק לחרמן אותנו..