מדריך לגידול פטריות פסילוסיבין

מדריך לגידול פטריות פסילוסיבין (פסילוסיב קובנסיס)


הקדמה:

החלטתי לחבר מדריך מפורט לגידול פטריות לאור זאת שהמון אנשים בארץ שצורכים פסיכדליים לא מעלים על דעתם את האפשרות ליצור או לגדל אותם בעצמם וכך הם מסתמכים על מקורות לא ברורים וחומרים לא ברורים עוד יותר.

לדעתי הדבר הטבעי והנכון הוא להגיע למצב שבו כל אחד שירצה, יוכל לספק לעצמו חומרים מעוררי תודעה ע"י מעט מאמץ והשקעה, סיכון מועט וסיפוק רב.

כך אולי, במצב האידיאלי, הביקוש לחומרים המפוקפקים שמסתובבים היום יפחת ואט אט שיווקם של חומרים איכותיים יותר יהיה מחויב המציאות.

מכך נובעת גם מטרה נוספת וחשובה אף יותר, שהיא לאפשר לכל אדם צריכה אחראית ומבוקרת של חומרים שהוא הפיק בעצמו וכך לשמור על בריאותו המנטלית והפיזית.


אינני מעודד שימוש בחומרים פסיכדליים, בטח שלא לצרכי הנאה נטו. אני מאמין שצריך לכבד אותם ככלי שהטבע נתן לנו להתפתחות אישית, וכשמדובר בפטריות, לחיבור עמוק ואותנטי עם הטבע וכל מה שהוא כולל בתוכו.


המדריך הבא מיועד לגידול פטריות מסוג פסילוסיב קובנסיס אשר צומחות מעולה בתנאים ביתיים.

המדריך באנגלית נקרא PF-Tek, והוא מבוסס על "עוגות" שמכילות אורז, ורמיקולייט ומים. המדריך נחשב לקל יחסית ומתאים למתחילים, אך לא רק.

כל המידע שאעביר לכם נרכש בעיקר באמצעות חברי הפורום המעולה והמקצועי ביותר בנושא היום, Shroomery, והוא כולל את המידע העדכני ביותר עד לכתיבת מדריך זה לגידול פטריות לאחר שנים על גבי שנים של ניסיון ממאות ואלפי מגדלים.


דבר נוסף ואחרון, אני מתנצל על אריכות המסמך, אך מאחר ואין מידע רב על הנושא בשפה העברית, הרשיתי לעצמי לפרט ככל האפשר.




תוכן עניינים:

1. מצרכים

2. הכנת העוגות – BRF Cakes

3. הכנת ה- SAB– Still Air Box

4. הכנת המזרק - Spore Syringe

5. שלב ההזרקה - Inoculation

6. הכנת מיכל הגידול – Shotgun Fruiting Chamber

7. שלב ההפריה- Fruiting

8. תהליך הגידול – Mist and Fan

9. הדפסת נבגים – Spore printing

10. ייבוש הפטריות – Cracker Dry




1.מצרכים:

· הדפס נבגים:

הנבגים הם למעשה ה"זרעים" של הפטרייה. כל פטרייה שצומחת משחררת לאוויר נבגים בדרכים שונות (תלוי במבנה הפטרייה) על מנת להרבות את עצמה.

פטריות פסילוסין מפילות נבגים בצבע סגול-שחור דרך ה"זימים" שלהן (Gills), ולצורך איסוף הן נערמות על גבי נייר אלומיניום לרוב, בצורה סטרילית וכך יכולות להישמר לשימוש עתידי, גם שנים לאחר ש"הודפסו".



· Gills


לדעתי זה המכשול הראשון וכמעט היחיד בכניסה לתחביב הזה. השגת הדפס. אך השד לא כל כך נורא.

הדפסים ניתן להזמין מאתרים מומחים בנושא. ניתן לראות רשימת ספקים אמינים ב- Shroomery ולהזמין מהם. אישית הייתי ממליץ על Sporeworks.com.

אופציה נוספת היא להזמין מהאתר FSRE.nl, זהו מעגל הפצות עולמי הממוקם בהולנד. לפי ההוראות באתר, שולחים אליהם סכום סימלי במעטפה ובחזרה מקבלים הדפס. הציפיה שלהם היא שאתם תשלחו להם הדפס חזרה כשתגדלו.

יש לציין שאיכות ההדפס שתקבלו מהם לא מובטחת מאחר ואתם מקבלים ממגדלים אחרים בעולם ולא תוכלו לדעת מה איכות ההדפס עד שתגדלו, בניגוד לאתר שמוכר הדפסים שכביכול אמור לעמוד בסטנדרטים גבוהים.

כמו כן ניתן לבצע "טריידינג" עם אנשים מרחבי העולם ולהציע להם את מרכולתכם ובתמורה לקבל הדפסים.


ההדפסים מגיעים בדר"כ במכתב רגיל, עם דפים בפנים ואין בהם שום סיבה לעורר חשד מאחר והם דקים נורא וקטנים לרוב.



· כך נראה הדפס נבגים.


לאחר שהשגתם את הנבגים, את כל השאר תוכלו לרכוש בקלות בחנויות מקומיות:


· קמח אורז מלא – ניתן למצוא במחלקת טבע בסופר רגיל או ברשתות כמו עדן טבע או ניצת הדובדבן; עלות – כ- 12 ₪.

· 10 ליטר ורמיקולייט גס – נמצא בכל חנות הידרו או במשתלות (יספיק לכמה גידולים); עלות –

כ- 25 ₪.

אופציונאלי: מעט ורמיקולייט דק לשלב ההפריה.

· פרלייט – 20 ליטר פרלייט אמורים להספיק. בפרלייט אנו נשתמש בשלב ההפריה; עלות – כ-20 ₪ ל- 10 ליטר. נמצא בכל חנות הידרו או במשתלות.


כלים:

· 2 קופסאות פלסטיק גדולות ושקופות (לצורך המידות יש להסתכל בתמונה של ה-SABלהלן וכן בחלק 6, שלב ההפריה), אחת לשלב העבודה הסטרילית ואחת לשלב הגידול – ניתן למצוא ברשתות כמו מוזלים או זול סטוק, וכן בהום סנטר.

· מזרק סטרילי 10 מ"ל – ניתן לרכוש בבית מרקחת.

· כוסות זכוכית 300 מ"ל עם פיה ישרה.

· כפפות חד פעמיות ללא אבקה.

· אלכוהול לחיטוי 70% - חשוב שאלכוהול לא יהיה 100% מכיוון שהוא מתנדף מהר מידי.

· גומיות משרדיות.

· נייר אלומיניום.

· 2 בקבוקי ספריי ריקים (רוכשים במוזלים או בחנויות הידרו).

· כוס קטנה (כוס "שוט").

· כלי מתכת עם קצה משונן יחסית לגירוד הנבגים (לרוב משתמשים בסכין מנתחים שניתן למצוא במשתלות לצורך חיתוך ייחורים. ניתן להשתמש גם בסכין מתכת, מברג שטוח וכו').


2. הכנת ה"עוגות":

בדר"כ עוגות מכינים בצנצנות שנקראות Mason Jars, אך מאחר והן לא נמכרות בארץ, והזמנה שלהן מחו"ל כרוכה בעלות גבוהה, אנו נסתפק בכוסות שניתן לרכוש במגוון חנויות.

את עוגות האורז אנו נכין בתוך כוסות של 300 מ"ל. יש להקפיד שהכוסות יהיו שוות ככל הניתן בגובה וברוחב כך שלמייסליום יהיה קל להתפתח באופן שווה, וכן על מנת שבסוף התהליך ניתן יהיה להוציא את העוגה בשלמותה ובקלות.


זו כוס טובה לדוג'




לצורך הכנת העוגות אנו נדרש לשלושה מרכיבים: קמח אורז מלא, ורמיקולייט ומים.

בפניכם טבלה לחישוב כמויות:



בדר"כ חצי קילו קמח אורז מלא יספיק ל- 8 כוסות של 300 מ"ל.

נערבב תחילה את הורמיקולייט עם המים בקערה, לאחר בחישה אנו נוודא שהוורמיקולייט כולו בא במגע עם המים והם נספגו בו. ניתן להטות את הקערה מעט ולבדוק האם יש ממש מעט מים בתחתית, במידה וכן, אתם בדרך הנכונה. לאחר מכן אנו נוסיף את קמח האורז ונערבב היטב עד לאחידות התערובת.

· מומלץ להוסיף מים בהדרגתיות על מנת להבטיח שהתערובת לא "תשחה" אלא שתהיה ספוגה במידה מספקת.




לאחר שהתערובת מוכנה נמלא את הכוסות כ- ¾ מהנפח וברווח שנותר אנו נוסיף שכבה של ורמיקולייט יבש (סביבות הסנטימטר;הורמיקולייט בעצם משמש כבידוד בפני הזיהומים שמחוץ לכוס).

כמו כן, יש לנגב היטב את דפנות הכוס משאריות תערובת לפני האיטום שלהן כדי שזיהומים לא יוכלו להזדחל פנימה.


לאחר שהכוסות מוכנות אנו נעטוף אותן בשכבה אחת של נייר אלומיניום. בשכבה הזו אנו נחורר 4 חורים כנגד 4 רוחות השמים (ניתן לחורר עם מחט או קיסם שיניים) ונעטוף את הנייר בגומיית משרד פשוטה כדי להבטיח אטימות (את מיקומי החורים ניתן לראות בתמונה המצורפת של ה- SAB).

על השכבה הראשונה אנו נוסיף שכבה נוספת של נייר אלומיניום לא מחורר וגם אותו נסגור באמצעות גומיית משרד.




· כך אמורה להיראות הכוס עד לשלב זה.


השלב הבא הוא חיטוי המצע שהכנו.

הדרך הביתית הטובה ביותר לכך היא ע"י סיר לחץ, אך מאחר ולא בכל בית יש סיר כזה, ודווקא עוגות האורז לא מחייבות סיר לחץ, אנו נרתיח את הכוסות בסיר רגיל.

נמלא סיר מים עד לכחצי מגובה הכוסות (כדי שמים לא יגלשו פנימה ויהרסו את המצע), ומרגע שהמים רותחים אנו נמתין בין 90 דקות ל- 120 דקות, ומידי פעם נוודא שיש מספיק מים בסיר. במידה והרבה מים התאדו, יש להוסיף בזהירות מים רותחים, בהתאם.

מומלץ להניח תחתיות של צנצנות בתחתית הסיר או לחלופין מגבת כדי למנוע מגע ישיר של הכוסות עם תחתית הסיר.

לאחר מכן ניתן לכוסות להתקרר כ- 4-5 שעות, העדיפות היא לתת להן להתקרר כל הלילה.


3. הכנת SAB:

כדי למנוע זיהומים ככל שניתן, נכין SAB (Still Air Box). זו בעצם קופסה שקופה מפלסטיק עם שני פתחים לידיים.

היתרון ב- SAB הוא שהאוויר בפנים עומד (יש לסגור את כל פתחי האוויר בבית או בחדר הגידול כחצי שעה לפני תחילת העבודה על מנת שהאוויר יעמוד) ולאחר ניקוי הקופסה באלכוהול, אזור העבודה יהיה מאוד נקי ומתאים לעבודה מיקולוגית.

· ניתן לעבוד גם ללא SAB אך המאמץ המועט שווה מאוד את ההשקעה.



· יש לרכוש קופסה דומה. העיקרון הוא שיש מרחב מספק לידיים לעבודה נוחה.


התהליך פשוט למדי. רוכשים קופסה מהום סנטר או מחנויות מוזלות (כמו מוזלים או זול סטוק וכו'), שתהיה מספיק גדולה כדי שיהיה נוח לעבוד בתוכה.

לוקחים פחית מתכת של נס קפה עלית, מחממים את הפיה על הגז (מומלץ להשתמש בכפפות לתנור או מגבת, הפחית נהיית מאוד חמה) ומתיכים חור באחת הפאות הרחבות של הקופסה (כך לשתי הידיים).

(במידה ואין פחית זמינה, ניתן להיות יצירתיים ולסמן עיגול ולהשתמש בסכין חמה, או כל דרך אחרת).

4. הכנת מזרק הנבגים:

ניקיון:

על מנת להחדיר את הנבגים לתוך הכוסות אנו צריכים להכין מזרק נבגים.

הסטריליות בשלב זה היא קריטית ביותר. מומלץ להתקלח לפני, ללבוש בגדים נקיים וכובע ולשטוף את הבית או אזור הגידול.

את החלונות במרחב הגידול נסגור. יש לעבוד עם כפפות חד פעמיות ושרוולים ארוכים.

את השולחן שעליו עושים את העבודה וכן את האוויר הסובב אותו יש לרסס בבקבוק ספריי שקנינו עם מים ו-10% אקונומיקה ונמתין כ- 15 דקות לפחות.


המזרק:

לפני שנתחיל יש צורך בהכנת מים סטריליים.

ניתן למלא צנצנת עם מים ואת הצנצנת להרתיח בסיר לחץ במשך חצי שעה-שעה ולאחר מכן לשאוב את המים עם המזרק.

מניסיון, גם הרתחה של מים כ- 15 דקות מספיקה. לאחר ההרתחה יש לשאוב מים שימלאו את כל המזרק, לרוקן את המזרק (כך חוזר חלילה 2-3 פעמים על מנת לחטא את המזרק גם מבפנים, לצרכי זהירות) ואז למלא שוב, לסגור את המחט עם המכסה ולהכניס למקרר לשעה (יש לוודא שהמים יתקררו אחרת הנבגים יהרסו מהחום).

לתוך ה- SAB (לאחר שחוטא היטב עם אלכוהול) נכניס את כוס השוט, הדפס הנבגים, המזרק הסטרילי שהכנו, כלי קטן לגירוד הנבגים, בקבוקון אלכוהול 70% ומטלית נקייה.

מחוץ לקופסה אנו נניח נר דולק (בעדיפות למנורת אלכוהול) על מנת לחטא את כלי הגירוד.


השלב הראשון הוא לחטא את הכוס הקטנה, כלי הגירוד וכן את ההדפס – חיצונית (לאחר שיצא משקית הפלסטיק) באמצעות מטלית ספוגה באלכוהול (הכל בתוך ה- SAB), וכן למרוח בנדיבות אלכוהול על הכפפות ולשפשף.

בשלב השני אנו נקח את כלי הגירוד (לצורך העניין – סכין מנתחים Scalpel) ונעביר אותו באש (נר או מנורת אלכוהול) עד אשר יאדים.

· אין להכניס את הנר אל תוך הקופסה, יש סכנה בהתלקחות בשל אדי האלכוהול.


לאחר שהוא מאדים נסיר אותו מהאש ונמתין מעט שיתקרר.

בינתיים יש לפתוח את ההדפס, ובאמצעות הסכין יש לגרד את הנבגים מנייר האלומיניום אל תוך כוס השוט ולאחר מכן לסגור את ההדפס (במידה ונשארו נבגים לשימוש עתידי).

לאחר שהנבגים נפלו לתוך הכוס, נקח את המזרק עם המים הסטריליים, נרוקן את התכולה לתוך הכוס ונשאב את המים חזרה, כך נעשה מס' פעמים על מנת שכל הנבגים יבואו במגע עם המים ויתערבבו כך שיכנסו למזרק.

לאחר השאיבה האחרונה יש לסגור את המחט עם מכסה הפלסטיק שהגיע איתה.



· כך נראים הנבגים בתוך המזרק

 

5.הזרקה לתוך הכוסות - Inoculation:


כעת משיש לנו מזרק נבגים מוכן וכן כוסות עם תערובת האורז, ניתן להזריק את הנבגים.

את התהליך אין צורך לבצע בתוך SAB (אמנם כן צריך לשמור על ניקיון הבגדים ומשטח העבודה).


את השכבה השניה של נייר האלומיניום יש להסיר ולזרוק.


כזכור, בשכבה הראשונה יש 4 חורים. ניקח את מזרק הנבגים, נסיר את המכסה ונעביר את המחט דרך להבה עד שהמחט מאדימה.

מחטים מתקררות מאוד מהר לכן אין צורך להמתין יותר מ- 2 שניות להתקררות (ניתן להתיז טיפה קטנה מהתמיסה על מנת לקרר את המחט).

את המחט נכניס באחד החורים ונזריק 0.5 מ"ל של תמיסת נבגים כאשר מצמידים את המחט אל דופן הכוס כך שנוכל לראות את הנוזל (אין להזריק לאמצע הכוס).

את אותה כמות נזריק בחור נוסף במקביל לחור שבו הזרקנו בפעם הראשונה. סה"כ כל כוס מקבלת 1 מ"ל של תמיסת נבגים.

לפני שנזריק לכוס הבאה יש לחטא שוב את המחט דרך להבה של נר דולק או מנורת אלכוהול, כך חוזר חלילה לכל הכוסות.



· ניתן לראות בתמונה זו שעל החורים הדביקו דבק רפואי (micropore) שמאפשר מעבר של פד"ח אך מונע במידת מה מעבר של זיהומים. שלב זה אינו חובה.



את החורים אין לאטום אלא להשאיר את הכוס כפי שהיא. כזכור, שכבת הורמיקולייט היבש משמשת כחסם מפני זיהומים.

כמו כן החורים מאפשרים לפחמן דו חמצני להשתחרר מהכוס מאחר ולמייסיליום דרוש חמצן על מנת להתפתח (מלבד המצע המזין) ואיטום החורים יגרום להתפתחות בועתית איטית ולא בריאה.


· יש לצפות לראות את המייסיליום מתחיל לגדול לאחר 3-5 ימים, לעיתים יקח אף יותר זמן (לאחר שבועיים רוב הסיכויים שהתהליך כשל, אך זה די נדיר במידה והכל הלך כשורה).


Tomentose Mycelium:





Rhizomorphic Mycelium:





כעת ניתן להניח את הכוסות על מדף שלא מקבל אור שמש ישיר. בעבר היה נהוג לחשוב כי חושך תורם לגדילה של המייסיליום, אך כיום הדעה הרווחת היא שאור תורם להתפתחות שלה.


קצב הגידול תלוי במס' משתנים כמו טמפרטורה, איכות ההדפס, זן ועוד, לכן ניתן לצפות לאכלוס מלא של הכוסות בין 2 ל-6 שבועות.

מהרגע שרואים שהמייסיליום אכלס את כל הכוס ולא רואים יותר את המצע, יש להמתין שבוע נוסף על מנת לוודא שגם במרכז הכוס המייסיליום התפשט כראוי.

· עצה יעילה (אך לא מחייבת) היא להמתין עד שבכוס ניתן לראות ניצנים של פטריות (ראש כהה וגוף בצבע בז' שצץ לפתע). במצב זה אנו יכולים להיות בטוחים שהמייסיליום הזין את עצמו לחלוטין וכעת הוא עובר לשלב של פיתוח הפטרייה על מנת שהיא תשחרר נבגים לאוויר ותרבה את עצמה.




· PRIMORDIA (ניצני פטריות).


6. הכנת מיכל הגידול – Shotgun Fruiting Chamber:


לאחר שהמתנו בסבלנות ויש לנו כוסות מאוכלסות לחלוטין (יש לוודא שלא נותרו אזורים לא מאוכלסים), הגיע הזמן "ללדת" את העוגות (Birthing), דהיינו, לחשוף אותן לאוויר צח ואור, כך המייסיליום יודע שהגיע הזמן להצמיח פירות.


הרעיון שעומד מאחורי ה- SGFC הוא כזה: יש לנו שכבה עמוקה של פרלייט שמספקת לחות ובו-זמנית, החורים הרבים שיש בקופסה מאפשרים מעבר של אוויר צח.


לצורך הכנת קופסת ההפריה נדרש לקופסה שקופה כפי שאמרנו. על מנת לדעת איזו קופסה בדיוק צריך לקנות יש לחלק את הקופסה בעיני הרוח לשלושה רבדים:

1. שכבה של בין 5-10 ס"מ של פרלייט.

2. גובה הכוסות.

3. מרווח גובה נוסף עד למכסה שבו הפטריות יוכלו לצמוח.


כמו כן יש להימנע שהקופסה תהיה גדולה מידי. בין העוגות ניתן לשמור על מרחק שבין 2 ל-5 ס"מ.




· זהו הרעיון הכללי. ניתן לשחק מעט עם המידות.


לאחר שרכשנו קופסה מתאימה, אנו נצטרך לחורר בה חורים. את החורים ניתן לחורר באמצעות מברגה/מקדחה עם ביט בקוטר של 0.5 ס"מ (בדר"כ יהיה 0.6), במרווח של 2.5 ס"מ מכל חור.

באם משתמשים במברגה, כדאי להניח לוח עץ מאחורי הדופן שבה אתם קודחים בכדי למנוע מהפלסטיק להיסדק.

(כמו כן ניתן לחורר באמצעות מלחם, בזהירות).

את החורים יש לחורר בכל שש פאות הקופסה, כך:





· אל חשש, הפרלייט לא ייפול מהחורים מאחר והוא רווי במים ודי מאוגד.


לאחר שהקופסה מוכנה, אנו נמלא אותה בפרלייט.

· מה שמייחד את הפרלייט הוא שטח הפנים שלו, שהוא גדול במיוחד, מה שמאפשר אידוי מתמיד של מים לחלל הגידול ובתוך כך שמירה על לחות גבוהה במיוחד הדרושה לפטריות.

· מומלץ לעבוד עם מסכה לפנים על מנת לא לנשום את אבק הפרלייט שעלול להזיק לריאות.


הכנת הפרלייט:

יש למלא מסננת רגילה לפסטה בפרלייט (יש לוודא שהחריצים לא יהיו רחבים מידי כדי שהפרלייט לא ישפך החוצה בקלות) ולאחר מכן לשטוף את אבני הפרלייט תחת הברז. יש לוודא שכל הפרלייט בא במגע עם הרבה מים.

לאחר מכן, יש לנקז את הפרלייט מהמים היטב עד שבקושי יטפטפו מים מהמסננת, גם כאשר מחזיקים אותה בזוויות שונות. כעת ניתן לשפוך את הפרלייט אל תוך מיכל הגידול.

אנו נרצה שכבה של בין 5 ל- 10 ס"מ של פרלייט רווי בתחתית הקופסה.

על הפרלייט אנו נניח ריבוע של נייר אלומיניום בגודל של עוגה, או שנניח תחתיות של צנצנות, כדי שעליהן נניח את העוגות ושלא יבואו במגע ישיר עם הפרלייט.

יש לוודא שהתחתית לעוגות לא תתפוס שטח הרבה יותר ממה שהעוגות היו תופסות.


כעת משעשינו כך, חלל הגידול שלנו מוכן לקבל את העוגות לחיקו.

7. הפריה:

Birthing:

· לשלב זה אנו זקוקים למים זורמים, סיר מלא במים עם מכסה.


כעת ניתן להסיר את שכבת האלומיניום מהכוסות. להניח את הכוס הפוכה על צלוחית קטנה ולטפוח קלות על התחתית שלה על מנת שהעוגה תחליק החוצה.

בשלב זה אין מה לחשוש מזיהום מאחר ובנקודת זמן זו המייסיליום מאוד עמיד נגד זיהומים.

נקח את העוגה ונשטוף אותה היטב תחת הברז ונכניס אותה לסיר עם המים, כך נעשה לכל העוגות.

לעוגות האורז יש נטיה לצוף, לכן ניתן להניח צלחת הפוכה או כלי אחר לאותה מטרה, על מנת להבטיח שהעוגות ישקעו במים.

· שלב זה נעשה על מנת להרוות חזרה את העוגות. במהלך האכלוס הן איבדו הרבה מים, וכידוע, 90% מהפטרייה היא מים, לכן הרוויה מחדש תסייע מאוד לפטריות לגדול בצורה בריאה.

את העוגות בסיר יש להשאיר בין 12 ל-24 שעות, אך יש להיזהר שלא להשאירן בסיר יותר מ- 24 שעות.


Dunk & Roll:

כעת אנו נדרש למעט ורמיקולייט. אם עולה בידכם למצוא ורמיקולייט דק כפי שהזכרנו, ולא גס כמו שהיה דרוש בהכנת העוגות, הרווחתם. במידה ולא, ניתן להשתמש בורמיקולייט גס.

· יש מגדלים שנוקטים משנה זהירות ומכניסים את הורמיקולייט לתנור על תבנית עם נייר אפיה לחצי שעה בחום של 150 מעלות.


את הורמיקולייט נפזר על מגש או צלחת. נוציא את העוגות מהסיר, נשטוף אותן תחת הברז ונגלגל את העוגות מכל צדיהן על מנת שהורמיקולייט ידבק אליהן היטב.


· מטרתו של שלב זה היא סיוע לאידוי של המים הנמצאים בעוגות. מה שמאפשר לפטריות לצמוח כפי שאמרנו, הוא אידוי של מים ואוויר צח. הורמיקולייט סופג אל תוכו את הנוזלים ומאדה אותם בקלות רבה יותר מאשר ללא ורמיקולייט.


לאחר שביצענו את ה- D&R, אנו נניח כל עוגה על התחתית שהכנו מראש.


נמתין כחצי שעה, על מנת שהורמיקולייט ידבק מעט לעוגות, וכעת בבקבוק ספריי נוסף שקנינו ומילאנו אותו במים, נרסס את הורמיקולייט שיהיה רווי במים (אך לא נרטיב את העוגות יתר על המידה).






8. שלב הגידול:


כעת אנו נכנסים לרוטינה יומית של טיפול והשגחה מינימאלית בעוגות שלנו.

1. בכל יום, מומלץ פעם בבוקר ופעם בערב, נפתח את המכסה ונרסס את פנים המיכל במים. הריסוס צריך להיות מפוזר ולא נקודתי, וכן עדיף שלא לרסס את העוגות ישירות אלא לרסס ממש מעל הקופסה ולתת למים לנחות על העוגות, כך לא נפגע במייסיליום ולא נשקה את העוגות יותר מידי.

· הטיפ המומלץ הוא שלאחר הריסוס העוגות "ינצצו", דהיינו יהיו עליהן טיפות קטנות שניתן לאדות ע"י נפנוף ולא יותר מכך.

לאחר שריססנו, נשתמש במכסה של הקופסה וננפנף חזק במשך חצי דקה כדי לאדות טיפות מים עומדות.


2. בין 4 ל- 6 פעמים ביום אנו נפתח את הקופסה ובעזרת המכסה אנחנו ננפנף קלות במשך חצי דקה על מנת לאוורר את המיכל ולהכניס חמצן וכן נשחרר פחמן דו חמצני שהצטבר.



לאחר כ-5 ימים ניתן לצפות לראות ניצני פטריות (Pins), לעיתים ניתן יהיה לראות אותן רק לאחר כשבועיים, אך מרגע שהניצנים יצוצו, הפטריות תגדלנה מהר מאוד ויהיו מוכנות אף תוך שבוע.


כיצד נדע מתי הזמן לקצור?

ברגע שראש הפטרייה נפרד מהגבעול, ניתן לקטוף או להמתין יום יומיים לפני הקציר.

את הקטיפה ניתן לעשות בשתי דרכים:

1. סיבוב קל של הפטריה (שימו לב, החיבור של הפטרייה עם המייסיליום הוא עדין ביותר).

2. חיתוך של הגבעול בחלקו התחתון.


· יש האומרים ששיטת החיתוך עדיפה מאחר והסיבוב עלול לפגוע במייסיליום ל"נגלה" הבאה של הגידול.



לאחר שקצרתם את הפטריות, ניתן להוציא מהעוגות פטריות נוספות. נחזור על כל השלבים מהנחת העוגות בסיר דרך ה"דאנק אנד רול" עד לשלב הנוכחי.



9. הכנת הדפס נבגים:


משצמחו לנו פטריות, נוכל לבחור לנו פטרייה מתאימה (או יותר) שממנה נרצה לקחת הדפס על מנת שנוכל לגדל פטריות נוספות בעתיד או שנרצה לחלק ולאפשר למגדלים פוטנציאליים אחרים לגדל בעצמם.


לשלב זה אנו נדרש לנייר אלומיניום, אלכוהול 70% לחיטוי, סכין לייחורים - Scalpel (להב של סכין יפני תתאים), כוס שקופה ונר או מנורת אלכוהול.


· מומלץ לבצע שלב זה בתוך ה- SAB שהכנו מבעוד מועד.


· חשוב בשלב זה לשמור על סטריליות גבוהה ביותר. יש לציין שהדפס נבגים לעולם לא יהיה סטרילי 100% וגם לא קרוב לכך, לכן נעשה את מירב המאמצים לשמור על ניקיון.



· הכנת הנייר:


נגזור באמצעות מספריים רצועה של נייר אלומיניום שברוחב שלה תהיה מעט יותר רחבה מראש הפטרייה שאנו רוצים להדפיס ובאורך תהיה כפול ממנה בתוספת של עוד 20% לערך.

הנייר העודף יאפשר לנו לקפל את ההדפס בבטחה בסיום התהליך.


ישנן שתי דרכים מקובלות לחיטוי הנייר:

1. הדרך הבטוחה יותר – את רצועת האלומיניום להניח בתוך צנצנת אטומה, את הצנצנת להכניס לסיר לחץ להרתחה של כשעה לפחות. כך נהיה בטוחים שהנייר יהיה סטרילי לחלוטין לעבודה.

2. הדרך הקלה יותר והבטוחה פחות – חיטוי פשוט של הנייר עם מטלית ואלכוהול 70% בתוך ה- SAB.


צעד ראשון הוא לחטא את ה- SAB באמצעות מטלית נקייה ספוגה באלכוהול, תוך שאנו חובשים כפפות שנמשחו באלכוהול גם כן.

לאחר מכן, לתוך ה- SAB אנו נכניס את נייר האלומיניום (במידה ובחרנו בדרך השנייה) והכוס ובאמצעות מטלית ואלכוהול נחטא את שניהם. נניח את רצועת האלומיניום פרושה ואת הכוס הפוכה עליה.


נבחר פטרייה שאנו רוצים להוציא ממנה הדפס ולא נקטוף אותה, כעת נקח את הסכין ונעביר אותה בלהבה עד שתאדים, ובזהירות נחתוך את הגבעול צמוד כמה שאפשר לראש הפטרייה, מבלי לפגוע בזימים.

מניסיון, מומלץ לחתוך ראש מפטרייה שלא מזמן הראש נפרד מהגבעול, כך נוכל לדעת שהפטרייה לא הספיקה להפיל את רוב הנבגים שלה.

מומלץ שלא יהיה מרחק רב בין מיכל הגידול לבין אזור העבודה ב- SAB.




· חיתוך קרוב לראש הפטרייה.


נרים את הכוס, נניח את ראש הפטרייה שחתכנו על הנייר ונכסה אותה שוב בכוס.





לאחר כ- 24 שעות, עם כפפות סטריליות אנו נרים את הכוס ונאסוף את הפטרייה (יש כאלו שמשתמשים בסיכה משרדית) ונכסה שוב את ההדפס. נמתין עוד כ- 24 שעות כדי לאפשר להדפס להתייבש.


לאחר כ- 24 שעות נוספות, שוב בתנאים סטריליים, נזיז את הכוס הצידה ובעדינות נקפל את הנייר מצדדיו כך שלא נקפל ונפגע בהדפס. על ההדפס המוכן נעביר שוב מטלית עם אלכוהול ונכניס אותו לתוך שקית Ziplock.

· מומלץ לכתוב שם זן ותאריך הדפסה.

 

10. ייבוש הפטריות:


לאחר שקצרנו את הפטריות, נרצה לשמר אותן לעתיד. יש מגוון שיטות ייבוש.

הייבול תלוי בהמון גורמים אמנם ניתן לומר שכל עוגה תפיק בין 3 ל-5 גרם פטריות יבשות.

הדרך המומלצת ביותר כיום היא ייבוש במייבש מזון, אך מאחר ולא לכל אחד יש את המכשיר בבית ומאחר והוא לא זול, יש דרכים אלטרנטיביות טובות לא פחות.


הדרך הכי יעילה לדעתי היא הצבת הפטריות הטריות מול מאוורר ליום או יומיים. לאחר שאיבדו חלק ניכר מהמים שלהן, אנו נשתמש בקלציום כלוריד על מנת לייבשן לגמרי.


קלציום כלוריד הוא מלח בעל יכולת ספיגת לחות מרשימה. ניתן לרכוש אותו בחנויות לציוד מעבדות או בחנויות להכנת גבינות. חומר די זול.



נקח קופסת אוכל, נניח בה כוס עם קלציום כלוריד, ואת הפטריות נניח בקופסה עצמה.

כמו כן, ניתן למלא צנצנת בקלציום כלוריד, להניח מס' שכבות של רשת לחלונות (ניתן לרכוש בהום סנטר או אייס) או נייר סופג, ועליהן להניח את הפטריות כאשר יש לוודא שהפטריות לא באות במגע עם המלח.

תוך יומיים-שלושה יש לבדוק את הפטריות האם הן התייבשו.

התוצאה הרצויה היא פטריות Cracker Dry, דהיינו שהגבעול לא יהיה גמיש וניסיון כיפוף של הפטרייה יביא לשבירתה.

כעת ניתן להכניס את הפטריות לשקית Ziplock ולהניח במקום קריר ומוצל.





השלב הבא והחשוב ביותר הוא לשבת בכורסה, עם כוס בירה קרה וחיוך גדול מרוח על השפתיים


לעיון נוסף מומלץ להיכנס לאתר Shroomery.com.

 

נהדר אתה. כל הכבוד על ההשקעה!

*ננעץ

 

פשששששש תותח תודה

 

@צחי באת לי בדיוק בזמן המתאים.
תודה לך ותמשיך בעבודת הקודש.

 

וואו!

ללא ספק אחד המדריכים המפורטים ברחבי הרשת, ובטוח שהמדריך המפורט ביותר בשפה העברית. נקודת התחלה מצויינת. תודה רבה על ההשקעה איש יקר, עשית כאן עבודה מדהימה עלה והצלח!

 

וואו איזו השקעה
כל הכבוד על המדריך!

 

@צחי,
אמרת שניתן להשתמש רק בחלק מההדפס, ושכל עוגה צריכה לקבל 1 מ"ל של תמיסת נבגים.
השאלה שלי היא בכמה מים משתמשים להדפס אחד? לא ברור לי בעצם כמה עוגות אפשר לייצר מכל הדפס.
תודה

 

תודה על השאלה יוני, אני אבהיר.

כל הדפס מכיל מיליוני נבגים, אך כל הדפס הוא שונה. ייתכן שיהיה הדפס גדול אך בהיר יחסית (משמע פחות נבגים) או הדפס קטן אך מאוד כהה.

תמיד נשתמש במזרק 10 מ"ל, נגרד מספיק נבגים לתוך הכוס (אני מעריך שקוטר של חצי שקל של הדפס כהה זו דוגמא טובה - אין נוסחה מדויקת), נשאב חזרה למזרק וכך יש לנו תמיסה של 10 מ"ל שתספיק לתאורטית 10 עוגות אבל מניסיון זה לא מדויק, אז 8 עוגות יוצא בדיוק.

כמה נבגים לגרד זה תלוי ניסיון אבל גם בפעם הראשונה מאוד קשה לעשות עם זה טעויות. פשוט מגרדים נבגים... גם אם נגרד קצת, עדיין תהיה גדילה, אולי איטית יותר אבל לא משהו משמעותי מידי.

 

תודה רבה, בדיוק אוסף את המצרכים להתחלה והמדריך שלך עוזר מאוד.

 

בכיף חבר, קיוויתי שיהיה בו שימוש.

אל תתבייש לשאול ולהתייעץ.

 

סחה על הידע
אני חייבת לומר ששיטות הסטריליזציה שלך הן בעייתיות לפעמים. מזרק בדרך כלל מגיע סטרילי, סיילין עדיף ממים מורתחים ולשטוף משהו במים מורתחים לא יחטא אותו מה שגם לא צריך כי מזרקים וציוד רפואי מגיע סטרילי.
10% אקונומיקה בספריי זה קצת בעייתי תלוי בסביבת העבודה במיוחד כשהיא מוגבלת ביכולת האיוורור ואין צורך להעביר להבים ומחטים באש עד שיאדימו, רק לרגע מספיק, כל זה מניסיון מעבודה של שנים רבות במעבדות וחלק גדול מהן מיקרוביאליות!
גם לא לשכוח שסיר לחץ זה לא אותו לחץ של אוטוקלב, ולהעביר כפפות באלכוהול זה לא בהכרח עוזר לסטריליזציה, עדיף ספטול ובלי כפפות... אם מאוד חשוב אפשר מסיכה על הפנים כשזה מחוץ לקופסה.

תוכל לקחת את מה שאמרתי או לא, רק כדי לעזור^^

 

תודה רבה

בניגוד אליך, אני לא עבדתי במעבדות. כל מה שכתבתי נובע מהרבה קריאה והתייעצות עם אנשים בעלי ניסיון של שנים ובסופו של דבר מהניסיון שלי.

אלו הן הטכניקות שעליהן הם ממליצים, אני לא מתווכח. בשיטה זו לי לא היו תקלות וזיהומים, עד כמה שזה אולי לא נראה מקצועי בפן הסטרילי.

מה שכן! גם לי תמיד נראה היה מוזר העניין של חיטוי המזרק שממילא בא סטרילי, אבל שוב, אני רק מעביר ידע וניסיון אישי.

בנוגע למים מורתחים (או שעברו סיר לחץ) אני מסכים שעדיף מים סטריליים ברמה רפואית, אבל שוב, זה מדריך ביתי שמנסה לפשט את העניינים.

בנוגע לאוטוקלאב... זה מדריך לגידול ביתי חח

מאוד מעריך את זה שטרחת לקרוא ולהעיר.

עריכה:

אגב, ברוכה הבאה

 

תודה תודה! קראתי לכיף, אף פעם לא ניסיתי shrooms ^^
ספטול, סיילין וכל זה ניתן לרכישה עצמאית ומחטים ומזרקים עולים בזול ואקונומיקה פשוט לא בריא לנשום זו הסיבה שאמרתי מדאגה לבריאותך לא הפטריות^^
עניין המחטים למה? אם הסטריליזציה חשובה מאוד והיות ומחט עולה פחות משקל הייתי ממליצה מחט נפרדת לכל הזרקה^^
הן מגיעות סטריליות גם כן (ניסיון של שנים גם בזה) וחיטוי באלכוהול לא מספיק כדי להרוג זיהומים פטריתיים ממקורות אחרים או אלכוהול וחום עלול להרוג את נבגי הפטריות שלך ושניהם לוקים בחיטוי פנים המחט.

ברור לי שהמדריך שלך עובד! אלה רק הצעות שיפור. לי אין מושע אפילו בשימוש באלה אז בגידול ^^
מצד שני אולי להיות פריק סטרילי לא באמת כזה חשוב כאן^^

שוב תודה איזה כיף לי^^

 

מסתבר שיש לנו הרבה על מה לדון, אבל זה לא הפורום (או שבעצם זה כן).

בכל מקרה, תתחילי לגדל, הדפס עליי

 

יאללה, נדון!

 

תכלס קניתי בדיוק עכשיו חבילה של 100 מחטים ב35 שקל...
ותדונו, בטח תדונו, זה מעניין.

 

זה בדיוק הפורום

 

חחחחחח!!!!
אוי זה מצחיק אותי מה שהולך פה X'D