הצלחתי להבין מי אני. מה עכשיו?

אני חושב שמי באמת אוהב פסיכודלים רוכש גם את אלה שנמכרים כ"אסיד" ולאו דווקא LSD 25 בזמן שהוא בהחלט מודה למצב.
אין ברירה אחרת, לצערי כמובן.

 

דווקא יש ברירה.. עולם הפסיכדלים לא מסתכם באסיד. אז עד שיהיה אסיד אמיתי..

 

כן ברור אבל אתה יודע יש אנשים שפחות בקטע של הפסיכודלים האחרים
ויותר אוהב את האל אס די.

 

מסכים..

 

בעבר, ברוב בורותי, הייתי צורך חומרים שחשבתי שהם LSD, אך כעת, משהתפקחתי, אני צורך רק חומרים שהומלצו כאן בפורום ע"י שולגין.

מי שהיה זריז והזמין את הבלאק-אמבר, קיבל את האסיד הכי טוב שצרך מימיו.

 

שמע,לא יודע לגבי הבלאק אמבר,אבל אם הוא עובד באותה מסגרת של האלפנט,אני יכל לתת לך סיכום קצר כל עוד הוא עדיין חזק אצלי בראש :
רחוק שנות אור מLSD 25,בשיא שלו מטשטש מאד את הגבול אבל מהר מאד מבינים שהגבול הזה זה כל ההבדל.
הוא מהנה מאד אחי,מאד.רוב הזמן אני רק מנסה לחפש את ההבדלים,כי זו כל המטרה בתכלס חח.ואם אני עומד במטרה הזו,זה מבאס.כי בטריפ LSD 25 הייתי צריך לשכב עכשיו עם המוח נוזל מהאוזניים ולא ל"התבכיין" פה.נשמע דפוק לגמרי אה?לזלזל בחומר שיושב אצלי בראש ככה,אבל ככה זה כשאתה יודע שהוא לא יכל להתהפך עליך
שולגין שרט אותי לגמרי

 

כנראה יש משהו ב-LSD ע"ב ארגוט שאין ב-LSD אחר...

 

יתכן מאד אחי.
אם תצליח להכניס את עצמך לתוך אלבום אז אתה כן תשאב יפה ,העניין הוא שאפשר לצאת משם בקלות יחסית.הרגשתי שהאגו שלי לא זז,ואני חושב שזה בגלל המינון הנמוך.
בקיצור,זה מעביר אחלה חוויה פסיכדלית (שאני עדיין נמצא בה).אבל זה לא קרוב להיות LSD עם כל הצער שבדבר,וגם אמרתי את זה כשהייתי בשיא החוויה.ברור שזה מבאס,אבל אפשר רק להנות מהרגעים הקטנים שאתה מתקרב לחצות את הגבול ואז הוא בורח ממך ונעלם

 

מסכים איתך שמדובר באחלה חוויה פסיכדלית, אמנם לא מרקיעת שחקים, אך בהחלט מדובר ב- -LSD (כנראה שלא ע"ב ארגוטמין)

מה המינון שצרכת? 200 מיקרו?

 

125
ואגב,עכשיו כשנגמר לגמרי,אני לא מרגיש כלום.הייתי בטריפ נחמד והכל,אבל לא השאיר חותמת כמעט בכלל.אני לא אזלזל בחוויה שעברתי כי כן היה בה משהו,אבל לא מה שאמורים לקבל מLSD בכל אופן.

 

הבלאק אמבר השאיר בי המון חותמות ותובנות שאני חי לפיהן ברמת היום יום. פתר לי המון באגים..

 

לאור העובדה שלפני הבלאק אמבר צרכת רק כימיקלים בלתי מזוהים באיכות גרועה, הגיוני שהוא יגרום לך לתחושה כזו. זה שונה אצל מי שניסה את ה-LSD המקורי. לנסות את האמבר אחרי טריפ LSD אמיתי זה כמו להכנס עם הרכב למוסך יום אחרי טיפול 10,000.

השינוי בא לידי ביטוי בהכל - השמיעה הופכת להיות חדה וממוקדת יותר, כנ"ל לגבי הראייה והדרך שבה בוחנים כל דבר בחיים. היכולות האלה מלוות אותך מספר חודשים. זה לא קיים ב-LSD המודרני. אצלי הוא לא השפיע בשום צורה מלבד בכמה שעות של הטריפ, וגם אז בצורה מאוד מוגבלת. להיפך, הוא טישטש לי את היכולת לשמוע צלילים שה-LSD האמיתי חשף אותי אליהם. אגב, מבחינה מוזיקלית האלפנט מתחבר הרבה יותר טוב מאשר האמבר.

 

מעניין השינוי שאתה מזכיר כאן... מקווה שייצא לי לצרוך את זה יום אחד.

את האלפנט כנראה אנסה בקרוב, איך הוא מבחינה ויזואלית? מיינד טריפ?

 

הוא מעביר חוויה מעניינת. לא סתם המלצתי עליו. יש בו משהו שאין בחומרים אחרים שמסתובבים בדארקנט. החוויה הויזואלית מאוד מזכירה 2C-B, אם אתה מכיר. עצמים נוזלים והכל נראה בדיסטורשן. כמעט לאורך כל הטריפ יש מין תחושה כזו בבית החזה כאילו משהו שם עומד להתפוצץ. בשלבים מסויימים זה מציק, אבל בסוף זה משתחרר והופך לחוויה מאוד נעימה. ביחס למה שמסתובב היום, אני מאוד מחבב את הקרטון הזה.

קצת מפריע לי שרוק קלאסי פחות מתחבר בטריפ, ברמה שאפילו ממש לא נעים להאזין לו. כדאי לבנות פלייליסט של מוזיקה אלקטרונית בלבד.

 

מבחינה וויזואלית הוא מעולה אחי
צורות גאומטריות,גם בעיניים סגורות,בעיניים פתוחות הכל נוזל,נושם,הוא מאד מעניין.
מבחינה מוזיקלית כמו ששולגין אמר רוק פחות נכנס,החזקתי חצי אלבום מSignify,יש שלבים שזה זורם,ברובו הרוק לא זורם.לא משבש אותך או משהו,פשוט לא זורם.השיר נשמע כבוי.
מוזיקה אלקטרונית הולכת ממש טוב איתו,במיוחד סיימון (גם בשפונגל,וגם סולו)
הייתי עסוק מידי בלחפש את ההבדלים,שזה משהו שדי ביאס אותי.אתה בפאקינג טריפ,הכל נוזל מולך,הכל נשמע טוב,ומצאתי את עצמי עדיין מחפש את מה שעברתי פעם.

אני בוודאות יכל להגיד לך שאם לא הייתי מנסה LSD אז הייתי מחשיב את החוויה הזו כעצומה לגמרי.

@שולגין ,יש טעם להעלות ל1 וחצי בפעם הבאה לדעתך?
האגו שלי נשאר יציב וזה הפריע לי לגמרי.

אה ואגב,כמה דמיון יש בShpongleyes לGamma goblins,במיוחד בהתחלה חח.
This is eh no offense,but you are a robot,aren't you?

 

לדעתי גם אחד וחצי לא ינתק אותך מהאגו, אבל החוויה תהיה מורגשת יותר באופן משמעותי. להבדיל מ-LSD, שבכל פעם שמגדילים את המינון נפתחות דלתות חדשות, בחומרים המודרנים מתעוררות השפעות לא נעימות ככל שמגדילים את המינון, פיזיות בעיקר. החוויה נשארת מאוד דומה, רק כאילו שהעברת אותה דרך מגבר. אני באופן אישי הגעתי ל-225 מיקרו מהחומר הספציפי הזה (אלפנט). לא חוויתי איבוד אגו, אבל היה משהו שגרם לי להרגיש מאוד לא נעים. בעיקר תחושה פיזית, אבל גם הצפה של מחשבות לא מפוקסות ובלבול.

נכון

 

הבנתי אותך .
אני מאמין שאני אלך על אחד וחצי בפעם הבאה.הרגיש לי כאילו הוא היה קצת חלש מידי ושיש עוד קצת לאן להגיע,למרות שקלטתי אותו בגדול.מבחינה פיזית,איך זה מרגיש?

 

כשעוברים את ה-150 מיקרו מתחילה להופיע מין תחושה מעקצצת בכל הגוף. היא מתחילה באיזור בית החזה ומתפשטת הלאה. זה מפריע כשמנסים לשכב ולהתנתק. ערימה של אנרגיה שלכודה בתוך הגוף ומנסה למצוא את דרכה החוצה. בשלב מסויים נאלצתי לקום ולצאת לסיבוב בחוץ, רק כדי לפרוק. שוב, זו חוויה אישית. ייתכן ותרגיש דברים אחרים.

 

מן הסתם.אבל עד עכשיו קלעת בול.אני אעדכן בבוא העת כמובן.

דרך אגב,שאלה שלא קשורה ממש-מאיפה אפשרי להוריד את האלבום Crash & Burn? אין בשום מקום כשחיפשתי

 

שולגין נשמח אם תספר על החוויה בה אכלת הכי הרבה LSD בבת אחת