הצלחתי להבין מי אני. מה עכשיו?

נסה כאן: http://psy-music.ru/

ובאופן כללי כמעט כל אלבום\יצירה אפשר למצוא שם באיכות טובה. אפילו wav.

 

יש לי כמה חוויות כאלה, אבל זה לא לאשכול הזה. בהזדמנות אני אכתוב עליהן אם תזכיר לי. כרגע אני עדיין עובד על התרגום

 

שאלה נוספת בעניין :

גם אתה מחפש את ההשפעה של הLSD גם כשהוא לא שם?זאת אומרת, כשאתה צורך קרטון אחר.כי זה ממש אבל ממש הפריע לי בטריפ,זה ניהיה מעצבן מאד בשלב מסוים.מרגיש לי כאילו האלפנט מביא איתו משהו (גם אם זה לא משהו קבוע,לפחות בזמן הטריפ),אבל אני חוסם את זה,כי אני רק מנסה להגיע לאיפה שהLSD הביא אותי.או שזה בגלל הפעם הראשונה שניסיתי משהו חדש,ובפעמים הבאות אני כבר איהיה מוכן לחוויה ואקח אותה למקום אחר?

 

בהחלט. אני מאמין שהתחושה הזו קיימת אצל כל מי שניסה את הדבר האמיתי. אצלי זה בא לידי ביטוי קודם בתקווה שהופכת לכעס. בכל חוויה, איכותי ככל שתהיה, ברגע שאני מבין שהחומר שצרכתי הוא לא LSD אני מתמלא בכעס, על מי שייצר אותו ועל מי שמפיץ אותו. המחשבה "למה הם עושים את זה? למה הם משקרים את כולם?" לא עוזבת אותי. וכן, זה מונע ממני להנות מהמעט שיש לחומרים האלה להציע.

הידיעה שבקטע שאתה מאזין לו קיימים צלילים שאתה לא מצליח לראות יכולה לשגע אותי בזמן טריפ. הם שם, אני יודע שהם שם, למה אני לא רואה אותם? אז כן, מבין אותך לגמרי. החלק הזה לא הולך להשתנות, מה שמשאיר לך שתי אופציות: לנסות להתגבר על התחושה הזו ולתת לחומר שצרכת לעשות את מה שבשבילו הוא נוצר - כיף לכמה שעות. או פשוט להפסיק לצרוך LSD מודרני.

 

אני חושב שלהתגבר על זה זו משימה לא קלה בכלל.כי אתה מודע לזה שאתה בטריפ,אתה מודע לזה שצרכת חומר שהוא אמור להיות LSD,אז אתה מצפה לLSD.אתה מקבל הזיות,מקבל חידוד בחושים,על הנייר הכל נראה LSD,אבל לא מקבל את העומק וההבנה.ולמרות שאתה מודע לזה שזה לא LSD,אני לא חושב שיהיה אפשר באמת להנות מהחומרים האלה עד הסוף,כי אתה יודע שאמור להיות כל כך הרבה מעבר

 

ברוך הבא לעולם שלי.

 

האמת שמפתיע אותי לקרוא את הפוסט הזה. באופן אישי ופרקטי עזרת לי ולחברים מאוד להשיג דברים שהיינו צריכים להתפתחות שלנו, בצורה מאוד אכפתית ומרגשת והשפעת עלינו עמוקות אולי בלי ידיעתך. וגם כמובן באינפורמציה ואנרגיה שאתה משקיע בפורום. לגבי המאבקים והקשיים אני באמת לא יודע. וכמובן שאף אחד מאיתנו לא אמור לשנות את העולם, אלא רק קצת כמיטב יכולתו. תודה לך מכל הלב.

 

מפוסט לפוסט אני יותר ויותר מרחם עליך.

שמע לי ואני אומר את זה מכל הלב: תפסיק עם הטריפים ולך לטיפול.

זה לא בושה להזדקק לטיפול נפשי, ואם תקרא את הפוסטים שלך תראה שאתה ממש צריך.