סן פדרו

איפה אפשר למצוא בארץ ואיך מבדילים בינו לשאר הזנים הדומים שגדלים כאן?

תודה

 

סאן פדרו גדל זקוף ולא עם זווית (זה בערך כל מה שאני יודע עליו)

 

אני בספק אם ניתן לגדל את הקקטוס העונה לשם סאן פדרו בארץ.
ולכן אני מסתקרן לשאול למה דווקא אותו? ולמה לא לגדל קקטוסים אחרים המייצרים מסקלין?

 

אגרונום, סן פדרו גדל מעולה בארץ.
הבעיה היא הפיוטות והנדירות של סן פדרו ארבעת הרוחות שאתה מדבר עליו אבל גדל וקיים. ובדרך כלל מתכוונים לפאחאנוי שאומרים סן פדרו והם גדלים בהמוניהם בארץ בצורה מדהימה.. חוץ מהם גם הברידגסיי שמאוד חזק קיים וגם הפרואני והבוליביאני שנדירים יותר.. אבל כולם גדלים טוב בארץ.. אולי מלבד הפיוטות שקשה להם משום מה.

 

אהלן. אני כמעט בטוח שיש אצלי סן פדרו (חווה כלשהי בדרום)
אם יש מישהו שהתנסה ויודע כיצד להבדיל ואיך להכין אותו בצורה בטוחה ממש אשמח לשמוע.

 

במה אתה צריך עזרה? צלם את הקקטוס מכמה זוויות משהו..

 

חפש תמונות של פדרו בגוגל.. אם זה זה, סלאמתק.
איך להכין אני אלמד אותך וזה יחסית פשוט אך דורש מעט עבודה.
מנה טקסית היא חצי מטר פדרו, הייתי ממליץ לעשות בהתחלה חצי מזה.
בעיקרון מה שעושים בשלבים זה ככה:
מוציאים את כל הקוצים אחד אחד מכל הדפנות.
עושים חתכים לאורך הקקטוס בחיבורים בין הדפנות כדי שיהיה קל לקלף את הקליפה.
מקלפים את הקליפה השקופה של הקקטוס, מנסים להוריד כמה שפחות מהקקטוס עצמו.
ואז פורסים רצועות מהשכבה החיצונית הירוקה, ממליץ בחום לנסות ולהימנע מהמילוי הלבן, הוא כמעט ולא מכין מסקלין וסתם עושה כאבי בטן.
אם חותכים רצועה עם יותר מידי לבן עליה מורידים אותו.
אחרי שניקיתם את כולו מכל מה שבצבע ירוק אפשר להתחיל לבשל.
פורסים את הרצועות בסיר עם מים שמכסים אותם, אפשר גם לטחון את הרצועות האלו לעיסה, לא חובה.
מרתיחים את הסיר, מערבבים כל רבע שעה, ומוסיפים מים כשצריך.
מבשלים אותו בין 6 ל8 שעות, כמה שיותר יותר טוב.
תזכרו שאתם רוצים שהקקטוס ירתח במים, אבל שיצא כמה שפחות נוזל לשתיה למה זה גועל נפש.
אחרי זה מסננים את השאריות של הקקטוס בתוך חולצה או גרביון, ושותים את המים שיוצאים.
בהצלחה.

 

חחח איזה גבר.. יודע את העבודה אה

 

לפי מה שראיתי אפשר לעשות מימנו גם אבקה, אין לי מושג איך צורכים אותה לא מתכוון גם לדעת. למה היא בדיוק משמשת? סתם לידע כללי

 

אבקה אתה מערבב בנוזל חביבי זה לא קוק...
פשוט מיצוי יותר איכותי, בד"כ לאחסון לטווח ארוך.

 

ברור לי שזה לא קוק, רק רציתי לדעת למה יש כאלה שעושים אבקה.
תודה

 

אל תעשה אבקה.. סה סיוט צריך לדחןף אחרי זה לגוף כמות של הדבר הזה.. מיצוי נוזלי הכי סביר לאכול לדעתי

 

מסכים לחלוטין, לאבקה יש יתרון שאותה ניתן לשמור לטווח ארוך, אבל סיוט זה בכלל לא מילה לתאר את הסבל שצריך לעבור כדי להכניס לעצמך חצי מטר פדרו באבקה.
מי שרוצה טריקים למתקדמים, גם את זה יש לי.
אפשר להרתיח מים מהמיצוי הנוזלי עד שהוא נהיה כמו ממרח לבנבן ירקרק כזה..
את הממרח הזה מערבבים עם דבש ואוכלים עם כפית.
גם אפשר להכין מהעיסה הזאת סוכריות כאלה לבליעה, ואז בכלל בקושי מרגישים את הטעם.
וצריך לאכול רק איזה 7-8 סוכריות, ואתה מסודר.

 

אחלה דיון
אני יותר מחפש "כיוון" באילו אזורים בארץ סביר למצוא את הקקטוס סתם ככה בטבע הישראלי. מדריכים להבדלה וזיהוי קראתי.
בדרום? מישור החוף?

 

יש אותם בכל מקום רק תפתח את העיניים.
ברגע שתצתרך למצוא אחד אתה תמצא.

 

הקקטוס לא צומח באופן טבעי בישראל.
רק אצל אנשים.

 

So which one is it?

 

הצמח צומח בהרבה מאוד מקומות מכיוון שהרבה מאוד אנשים שתלו אותו בכל מיני מקומות, בין אם בגינתם הפרטית ויצא לי גם לראות לא פעם בשטחים פתוחים וציבוריים, הרי הוא צמח חוקי. אם תחפש, תתקל, אם לא סביר להניח שלא יפול לך מהשמיים על הראש.
אגרונום זורק שטויות לאויר..

 

אני אולי לא מומחה בקקטוסים, אבל אני כן יכול להגיד שלא כל קקטוס שנראה כמו סאן פדרו הוא סאן פדרו.

בהצלחה בחיפוש. מקווה שלא תפגע בעצמך בדרך.

 

סאן פדרו בהחלט צומח בישראל... הרבה פעמים עיריות שותלות אותו בגנים ציבוריים וכו' לצורכי יופי, ללא מודעות לתכונות הפסיכואקטיביות שלו. לי אישית היו בערך עשרים חוויות עם סאן פדרו בארץ. חשוב מאוד לציין שצומחים בארץ *המון* קקטוסים שנראים מאוד דומה לסאן פדרו, אבל הם לא. יצא לי לאכול הרבה פעמים קקטוס "פארש" וזאת אחת החוויות הכי עצובות שבן אדם יכול לחוות... עד שלמדתי להבחין כמו שצריך בין סאן פדרו לקקטוסים האחרים שצומחים באיזור. מאוד ממליץ להסתכל על תמונות בגוגל, עדיף ברזולוציה גבוהה, ולהשוות לפי כל המאפיינים - סימטריה, קוצים, עובי, וכו'.