[מידע] חשיבות האור והחושך

פוטופריודיזם (באנגלית: Photoperiodism - "זמן האור") היא תגובתם של צמחים ובעלי חיים לזמני היום והלילה. הצמח מווסת תהליך מורפוגנטי(לדוגמה המעבר מהמצב הוגטטיבי למצב הרפרודוקטיבי- פריחה), באמצעות מדידת אורך היום בהשוואה לאורך הלילה, והפעלת סדרה של תהליכים פנימיים כשיחס זה הוא מעבר לסף מסוים. צמחים המושפעים מפוטופריודה מחולקים, על פי מועד זריעתם, לצמחי יום קצר וצמחי יום ארוך.

פוטופריודיזם הוא אחד ה"חושים" של הצמח. כדי שצמח "יידע" מתי לפרוח או כדי שזרע "יידע" מתילנבוט

הפוטופריודיזם הוא מנגנון שמבוסס על מדידת אורך הלילה הרציף (ומכאן בעקיפין- אורך היום), ולא של אורך היום כמו שהוכח בניסויים של שבירת לילה, שבהם תקופת החושך של הצמח הופסקה רק על ידי הארה קצרה יחסית. לשבירת הלילה יש השפעה כמעט זהה כמו ליום ארוך גם לצמחים שפורחים בתקופה של הארה קצרה וגם כאלו שפורחים בהארה ארוכה.
הפוטופריודיזם מבוסס על שינויי אורך הלילה בין העונות השונות- בחורף היום קצר, בקיץ היום ארוך ובעונות המעבר היום מתקצר או מתארך כך שנוצר מחזור שנתי, קבוע לחלוטין, של אורך יום.

המריחואנה היא צמח יום קצר
צמחי יום קצר (צי"ק)- צמחים שפורחים אחרי שנחשפו ליום קצר מערך סף מסוים (אורך היום הקריטי) כלומר בעצם שנחשפו ללילה ארוך מערך הסף. צמחים כאלו הם לדוגמה זנים מסוימים שלסויה, זן של טבק "טבק אמיתי" וכו'. צמחים אלו פורחים לקראת החורף.

לפעמים השפעת הפוטופריודיזם מיידית, אך בדרך כלל יעברו מספר ימים מתחילת החשיפה לאורך היום הקריטי ועד לפריחה. מספר הימים תלוי במרחק מאורך היום הקריטי, לדוגמה צמחי יום קצר שפורחים אחרי יום קצר קריטי של 11 שעות למשל יפרחו כעבור 15 ימים באורך היום הקריטי, אך אם אורך היום יהיה 9 שעות הם יפרחו תוך 8 ימים בלבד, וכך גם בצמחי יום ארוך, בכיוון ההפוך.

בתחילה הניחו שהפוטופריודיזם בצמחי יום קצר מושרה מהצטברות של "חומרי חושך"- מעוררי פריחה (תאוריה זו מכונה תאוריית שעון החול). לפי תאוריה זו במהלך שעות החושך נוצרים בצמח חומרים, המתפרקים בקצב מסוים באור, כך שעל ידי שיווי משקל בין האנזימים שפועלים בשעות האור ומפרקים את מעורר הפריחה לבין האנזימים הפועלים בחושך ומסנתזים את החומר מצטברת כמות של מעוררי פריחה התלויה ביחס בין שעות האור ושעות החושך. בצורה הזו אם הצמח נחשף לאורך יום הקצר מאורך היום הקריטי יתחילו להצטבר בו מעוררי פריחה ביחס ישר להפרש בין אורך היום שבו הוא שרוי לבין אורך היום הקריטי, וביחס ישר למס' הימים שהצמח עבר במצב הזה. מעורר הפריחה יעודד הפרשת הורמונים שיובילו בסופו של דבר למעבר למצב הרפרודוקטיבי.

חשיבות הספקטרום
הניסויים של שבירת הלילה הצביעו על אורך גל אופטימלי (מבחינת עיכוב הפריחה בצי"ק) של כ630nm (אור אדום) מה שהצביע על הפיטוכרוםכגורם מרכזי בתהליך הפוטופריודיזם. עוד תוצאה שהביאה למסקנה זו הייתה שאם הצמחים הוקרנו באור תת-אדום באורך גל של 730nm התוצאה התהפכה כלומר הצמחים חזרו לפרוח (כל עוד לא עבר זמן ארוך מדי בין ההקרנה באור האדום וההקרנה באור התת-אדום רחוק), מה שאופייני לתהליכים שמעורב בהם הפיטוכרום.

 

זה נראה כמו עמוד מהמחברת שלי בפזיולוגיה של הצמח.
האנזים המדובר שקולט אורכי גל אדום (630 ננומטר) ואדום רחוק (720 ננומטר) נקרא פיטוכרום.

 

רציתי לעשות לאנשים סדר אז פשוט לקחתי את הפסקאות שרלוונטיות לגידול קנאביס ותימצתי את תפקידי האור והחושך

 

נראה מצויין!

 

אז אם כך
למה מפריחים ב 12/12?
ולא למשל 9/15

 

כל זן של צמח דורש שעות אור שונות להפרחה שלו
אסור לחשוב שבהפרחה הצמח לא זקוק לאור
אלא הוא זקוק ל"זמן הקריטי" של שעות חושך כדי לעורר בעלים את התגובה הביולוגית
מכיוון שהקנאביס הוא צמח יום קצר הוא זקוק עדיין למקסימום שעות אור שנוכל לתת לו , ראה ערך למעלה , ופה באים לידי ביטוי 12 שעות האור
זה שההפרחה תבוא מוקדם יותר אחרי 9 שעות של אור ( בעצם 15 שעות של זמן קריטי ) לא תהפוך את ההפרחה לחזקה יותר , להפך , היא תהיה זריזה יותר וככה גם תסתיים יותר מהר

 

וואלק אחי אף אחד לא יספר לך אבל כשאתה בפריחה נותן לו 11 שעות אור ו13 חושך תקצור יותר(לא ממש הבדל) אבל זה מוכיח שהחושך גם עושה את שלו

 

psyych

סיכום מעולה!!
אני מחפשת את התשובות האלו כבר הרבה זמן.
כל הכבוד

 

זה רשום חבר
החושך חשוב בהחלט
וזה כלל לא בטוח ומחייב , כל זן וצורתו , כל צמח ומחזור הגידול שלו
דרך אגב , הגיוני שדווקא , מדעית , ייתר שעות אור יתנו יבול גבוהה יותר