דישון

שלום לכולם
יש לי תינוקת בת 3 שבועות....התחלתי בתהליך דישון לפי היצרן 2 מ"ל לליטר מים לשבוע....
לקחתי קופסא מילאתי ליטר מים ושמתי 2 מ"ל תמיסה בתוך המים...והשקתי עד שיצא מים מהחורים....כעבור 4 ימים האדמה התייבשה אני אמור להשקות שוב עם התמיסה?(האמת..נשאר לי עוד מהליטר מים)או להשקות במים רגילים עד שיעבור שבוע?

 

לא להשתמש בתמיסת מים עם דשן שישב במשך כמה ימים

 

תשקה במים רגילים, עודף דשן יותר מסוכן ממחסור.

 

ולא ציינת עם איזה דשן אתה משתמש

 

אני משתמש ב bio bizz

 

אז אם אני מבין נכון כל שבוע אני צריך ליטר מים חדשים עם 2מ"ל תמיסה למרות שאני לא מסיים את כל הליטר(הצמח עדיין קטן)פשוט לשפוך את כל השאר...

 

דווקא להפך. מחסור גורם למוות של רקמות צמחיות.
עודף גורם רק להאטה בפוטוסינטזה.
וזאת עובדה שהוצאתי בדיוק עכשיו מהספר 'פיזולוגיה של הצמח'.

כדאי שתצרף תמונה של הצמח כדי אפשר יהיה לעזור לך יותר טוב.

 

לילה טוב
אז מהתשובה שלך אני מבין שאין בעיה להשקות שוב בתמיסה אחרי ארבעה ימים שהצמח קיבל כבר את המנה שלו

 

תעשה תמיסה חדשה בכל פעם שרתה משקה.
וסביר להניח שאתה יכול להשקות קצת יותר. אחת ליומיים לדוגמא.
אבל באמת שצריך לראות את הצמח כדי לענות לך על השאלה.

 

תודה רבה....אני יעלה בקרוב תמונה.

 

אני מסכים איתך שמחסור מסוכן לצמח.
אתה מאוד ממעיט בהשלכות של עודף, אני מציע לך לעשות את הניסוי בעצמך, הדעה הרווחת סוברת שעודף יותר גרוע ממחסור.

לחשוב שקנאביס יודע להמודד יותר טוב עם עודף זה אבסורד כי בטבע מחסור יותר שכיח.

 

אין צורך, כבר עשו את זה לפני. בעלי מקצוע בפיזיולוגיה של הצמח. על שטחים עצומים.
אבל אני בטוח שה"ניסוי" שלך על שטח מיקרוסקופי של פחות מ 10 מ"ר מראה אחרת.
אני לא ממציא שום דבר, אני רק מתבסס רק על ידע עובדתי (תוצאות וניסויים) שצבר האדם. פיזיולוגיה של הצמח לפעמים הרבה יותר ברורה וידועה לנו מאשר פיזיולוגיה של האדם.

 

אתה לא הבאתה שום הוכחה רק תיארתה תוצאה של אובר או מחסור.
התוצאה הכי פופולארית בגוגל לפי הנושא
https://soiltest.umass.edu/fact-sheets/over-fertilization-soils-its-causes-effects-and-remediation
החלק האחרון על הטיפול בעודף

השנייה הכי פופולארית, תקרא את הסוף של החלק הראשון
http://www.gardeningknowhow.com/garden-how-to/soil-fertilizers/fertilizer-burn-in-gardens.htm
נכתב על ידי פרופסור בתחום .

עצם העובדה שהטיפול בעודף הרבה יותר מורכב ולפעמים בלתי אפשרי והעודף גורם לצמח להפסיק לקבל מים שמש ואוויר בסופו של דבר יגרום לו למות.


אני בוחר את המאמרים באופן אקראי לפי הנושא, בחרתי את ה 2 הראשונים שראיתי
אם אתה מטיל בהם ספק תבדוק גם כן בגוגל סקולר.


תצלם את העמוד מהספר ותעלה אותו.

כדי להמנע מדיון ארוך שלא יוביל לשום מקום אני רק רוצה לחזור על הנקודה שלי לפותח האשכול, צריך להזהר עם דישון כמו עם כל דבר אחר מעולם לא שמעתי על קנאביס שמת ממחסור בדשן וזה כנראה בלתי אפשרי אלא אם כן הוא קיבל תנאים
שבכלל לא מתאימים לו כלומר תנאים שהכי רחוקים מאלו שבמרכז אסיה.

הדדוקציה הקודמת שלי הייתה מאוד פשוטה
קנאביס גודל במקומות שייתכן בהם מחסור בדשן יותר מאשר מקומות שייתכן בהם עודף ולכן הסבירות שהוא יפתח עמידות למחסור יותר גבוהים.

 

נו, בוא נראה מה כתוב שם.
המאמר הראשון מציג בעיקר נזקים סביבתיים כמו התפתחות אצות וזיהום מי תהום.
קצת שקיעה של מלחים כאלה ואחרים... לא רלוונטי למצעים מנותקים כי נשטף החוצה (עם הרבה מים כמו שהם מציעים). אבל אתה בטח ידעת את זה. יש קצת על עודף בחומרים אורגנים. גם לא רלוונטי מכיוון שבמצע מנותק אנחנו אלה שמחליטים כמה חומר אורגני מכיל ע"י בחירה של מצע נכון ודישון מינרלי.
הפתרוונות שמוצגים שם הם... מצע מנותק. כמה לא מפתיע.
טוב, כנראה שרצית להראות לי את הנזקים הסביבתיים שדישון בעודף גורם ולא כמו שהעלתי, נזקים פיזיולוגים לצמח. אולי נעבור למאמר השני?

בכיף, נעבור למאמר השני. הובכן ה"מאמר" השני הוא כתבה באתר לחיים בריאים סטייל. אבל בסדר, אני אשתדל להתייחס לטיעונים הלוגים והקישורים למידע אקדמי שהכתבה הזאת מפנה. אה רגע, אין בכתבה הזאת שום דבר ענייני שקשור לפיזיולוגיה של הצמח. למה? בעיקר בגלל שזאת כבה במגזין בריאות שלא נכתבה ע"י אנשי מקצוע.
הכתבה הזאת כן אומרת להשקות הרבה עם הדשן, ועם הטיעון הזה אני מסכים.

ניסיון משעשע להוכיח את "טעותי". חבל שחזר אלייך כמו בומרנג ונתן לך ביס בתח#.
עצה שלי? כדאי שתקרא לעומק בעין קצת יותר ביקורתית את ה"מאמרים" שאתה שולח אותי לקרוא.

אולי גם כדאי להזכיר שאני בעל מקצוע שמתעסק בהשקיה ודישון בשדות חקלאיים של עשרות דונמים. ככה שיהה קשה להאכיל אותי במידע שגוי או לא מבוסס.

הדדוקציה שלך מעט לא רלוונטית, מכיוון שהמח האנושי אוהב לראות דברים שקל לו לראות. לא גישה מדעית במיוחד. לאור העובדה שמדע מסתמך על עובדות ולא תחושות דידקטיביות שעוברות לכל אחד בראש.

אין צורך להתנצל, אני מבין את העמדה שלך. בכל זאת אתה רק קורא שטויות מהאינטרנט בזמן שאני עושה עבודה בשטח.

 

לא ציפיתי שתנסה לסתור את הדדוקציה אלא שתתייחס לפחות לתוכן שלה, שמבחינה אבולוציונית(סתם טענה) יש יותר סיבות לצמח לפתח עמידות למחסור בדשן מאשר לעודף.

אני מעלה את הציטוטים כדי שתדע למה בדיוק להתייחס, וגם בגלל שלא ממש הבנתי למה בדיוק התייחסת.
תקח בחשבון שמדברים על אדם שאינו חקלאי שלאחר עבודה עם דשנים יוצר עודף בטעות.


החלק האחרון מהמאמר הראשון
"
Remediation of Over-Fertilization: Unfortunately, there is not much you can do to correct over-fertilization except wait. Nutrient levels will come down over time through plant uptake and weathering. If you are in New England, a high soil pH level will come down over time as well.

In the meantime, take care not to apply materials that will increase nutrient levels unless test results recommend doing so. This includes compost and other organic amendments. In cases where your organic matter is greater than 8%, nitrogen recommendations may be disregarded as nitrogen is made available as organic matter breaks down. Use the condition of your plants as a guide. That is, if your plants are green and growing vigorously, a nitrogen amendment is unnecessary. If leaves are yellowed or not growing as vigorously as you would expect, then apply nitrogen at the recommended rate.

As always, contact the UMass Soil and Plant Tissue Testing Lab with any questions or additional guidance."

סוף החלק הראשון מהמאמר השני

"We gardeners love our plants – we spend huge parts of our summers watering, plucking weeds, pruning and picking bugs off of every denizen of the garden, but when it comes to fertilizing, we often fall into bad habits. Over fertilization in the garden, caused by well-intended but automatic feeding, often results in fertilizer burn of plants. Too much fertilizer on plants is a serious problem, more damaging than too little fertilizer in many(לא כתוב הרוב אך עדיין זה מספיק כי אתה לא הבאתה אף הוכחה ) cases."


הם אנשי מקצוע, אני חלילה לא מזלזל בידע שלך אבל אני מניח שגם לאנשים שהעיסוק שלהם בתחום כלכך עמוק עד כדי תארים וכתיבת ספרים יש מה להגיד.

שוב אני רוצה את העמוד מן הספר, זה מאוד פשוט לשלוח צילום.

כן אני סתם ילד ויש לי הרבה מה ללמוד אבל כשאני מחפש דעות ברחבי בעולם ולא מצפה לקבל אף תוצאה שאומרת האם יותר מידי דשן יותר מסוכן ממחסור או לא, אני לא מוצא אף איש מקצוע שטוען שמחסור בדשן מסוכן יותר, זה פשוט לא קיים.
פשוט בחיים המאוד קצרים שלי שתמיד אהבתי לעסוק בצמחים אבל עבדתי גם אם בעלי חיים וילדים ושמתי לב שהמנעות מעודף תמיד עדיפה על לספק מעט מידי ממה שזה לא יהיה כי עודף נשמע לי הרבה פחות טבעי ממחסור.

הצמח הנ"ל קנאביס לא ממש נחקר לכן הבאתי מאמרים שמייחסים לצמחים באופן כללי(ברור שיכלילו בתוך פרחים מן הסתם) וקנאביס לא ממש שונה מהם לאור העובדה שהוא מסוגל לגדול בהרבה מקומות בעולם ללא התערבות, אני מעלה את התוצאות הראשונות של החיפוש שאני מוצא אני לא מסנן תוצאות כשאני מתייחס לקנאביס עצמו אני רואה שכותב המאמר לא ממש עוסק בזה.


בגלל שאתה איש מקצוע ואתה עובד עם חומרים שמונעים ממך לעשות טעויות של עודף דשן אז אני לא מצפה שתתקל בהם.

אני לא מנסה להאכיל אותך בשום דבר ולא מנסה לומר את ההפך ממה שאתה אומר אני דווקא מאמין שאנחנו יכולים להסכים על הרבה מאוד דברים .

ד"א קצת מוזר שהטקסט כאן לא מכיר את המילה "קנאביס" הוא מסמן לי אותה בזיגזג אדום

 

אני מסכים עם אגרונום במאה אחוז.
כמעט כל פוסט שני שמדבר על דישון ו/או בעיה בצמח -חוסר בהשקיה ו/או חוסר בדישון.

 

אין מה לעשות, גם לי הרבה דברים בטבע נראים "לא הגיוניים" (בעיקר חולייתנים). זה לא אומר שאני פגום באיזשהי צורה, רק שהחשיבה שלי קצת מקובעת.

באמת שאין צורך שתצטט לי את המאמר. אני קראתי אותו מתחילתו עד סופו. לנסות להוציא משהו מהקונטקסט כמו שאתה עשית לא באמת יצליח לסבן אותי.
אתה מציג טיעון שאומר שלוקח הרבה זמן לצמח להשתקם מדישון יתר, כאשר תסתכל על הפיסקה הקודמת אתה תראה שהם בכלל מדברים על נזקים סביבתיים ולא על הפיזיולוגיה של הצמח. החלק עם האחוז הגבוהה של חנקן בחומר האורגני גם לא הכי רלוונטי למצעים מנותקים כמו שכבר הסברתי.

גם אני איש מקצוע. רק שאני מומחה למצעים מנתקים ככה שנקודת המבט שלי קצת יותר רלוונטית לגידול קנאביס במצע מנותק. וכמו שידו עלך, כך מגדל המגדל הביתי. לא בשטח פתוח כמו שהמאמרים שהצגת.

עכשיו אני מציע לך לחפש את הספר 'plant physiology' של המחברים taiz and zeiger.
זה ספר שלם ואני לא יכול להעלות קישור שלו. אם אתה מתקשה למצוא אותו דבר איתי בפרטי ואני אתן לך קישור להורדה של הספר בגרסת PDF.
מציע לך להסתכל ספציפית בעמוד 76 באיור 5.3. מראה לך מה קורה בעודף ומחסור של מינרלים ברקמה הצמחית.

 

אני ממספר שיהיה לך יותר נוח

1.מצע מנותק דווקא צובר דשן בקלות (כמו מים).

2.יש תיאור מה קורה מתי שהוא תחת הרבה דשן ומה קורה כאשר הוא במחסור, אין שום השוואה ביניהם.

3.ההבדל בין צמח לא מדושן עם אדמה לא ממש מדושנת וסביבה שדורשת ממנו דשן כדי לשרוד בה יזיק לצמח, זה ברור, יהיו עלים שיפלו אבל עודף זה רעל, כל עוד הצמח לא יצליח להוציא את הרעל הוא ימות כמו כל יצור אחר.

4.זה די ברור שעודף במינרל אחד יגרום למחסור במינרל אחר לפעמים אם כך עודף גורם גם למחסור וההפך לא יכול לקרות.

5. מקור האנרגיה של הצמח הוא מהשמש בעיקר אז קשה לי לתאר שמחסור במינרלים יהיה מאוד מזיק, בני אדם מקבלים אנרגיה מהשמש (ויטמין D) אבל בני אדם מייצרים אנרגיה בעיקר ולפעמים רק ממזון.

הסתכלתי וזה בערך מה שכתבתה, זה לגמרי נכון אבל יותר מדי כללי ולא מציג השוואה, אי אפשר לקרוא לזה טענה.


אתה מדבר על זה ?

 

1. לא. מצע מנותק עובד כמו קולונה. הכל ישטף בסוף מהתחתית. די קשה להגיע למצב שהמצע רווי לגמרי בדשן.

2. אתה לא מסתכל על העמוד הנכון.

3. איזה מהחומרים בדיוק אתה מחשיב כרעל? חנקן? ניתן לאגור אותו בצורה מסויימת כחלבון או DNA. זרחן? הוא נאגר כ ATP. סידן נאגר באברונים מיוחדים בתא וכך הלאה.

4. למה זה ברור? אני יכול לתת תמיסה שחסר בה רק יסוד אחד. לדוג' ליצור מחסור ספציפי באחד מהמיקרונוטריינטים. קורה הרבה.

5. האנלוגיה שלך לא ברורה לי. צמח צריך יסודות הזנה כדי לבנות DNA, חלבונים, דופן תא וכו'. בכל אחד מהרכיבים שצייני הוא צריך יסודות שלא מגיעים מהאוויר (C,H,O).

אני מדבר על עמוד 76. אתה בעמוד 79. לך קצת אחורה לאיור 5.3.

ניהלת פעם חווה של עשרות דונם במצע מנותק? כי אני כן ומה שאתה אומר סותר לגמרי את מה שקורה בשטח.
אני חוזר ואמר. אני מכיר את החומר קצת יותר טוב ממך. גם יצא לי להדריך אגרונומים בשטח.

 

רק שתדעו....אין לכם מושג כמה ידע צברתי משאלה פשוטה..תודה לכם....