קצת מידע על סמים שונים מסיכום שהכנתי בעבר לפסיכולוגיה פיזיולוגית

מידע מספרי האוניברסיטה הפתוחה - קורס פסיכולוגיה פיזיולוגית - מרצה ד"ר רביד דורון - כותב: KINGSTAR

פרק 18 - סמים

זהו פרק עוסק בסמים והשפעתם על המוח.

רוב הסמים שאנחנו מכירים מיוצרים מצמחים שגדלים במקומות שונים בעולם:

צמח הקוקאין (קוקה) - גדל בדרום אמריקה וממנו מייצרים את הסם קוקאין.

צמח הפרג – גדל בצפון מזרח אסיה וממנו מייצרים אופיום שממנו מייצרים הרואין.

צמח הקנאביס - גדל באזור הודו וגם ממנו מייצרים סמים כמו מריחואנה וחשיש.

נשאל מה זה התמכרות

התמכרות (בגדול) - זה אדם שהופך להיות תלוי בחומר מסוים והוא לא יכול לחיות בלעדיו. יש כאלה שטוענים שהם מכורים לקפה. למשל "בלי שלוש כוסות קפה אני לא יכול לתפקד".

האם זה באמת נחשב להתמכרות? נגיד שקמתי בבוקר באיחור ובאתי לכיתה ועוד לא שתיתי קפה עד הצהריים אז אני לא נחשב למכור. בן אדם שמכור זה בן אדם שקם בבוקר והמחשבה הראשונה שעולה לו זה איך אני משיג את הסם. כלומר הוא לא יכול לתפקד בלי הסם ועל זה אנחנו מדברים.

יש לנו התמכרות פיזית ונפשית שנעשה ביניהם סיווג:

התמכרות פיזית – אדם שלקח סם בפעם הראשונה, הסם נכנס פנימה לתוך הגוף, נגרמו שינויים מסוימים במוח ואחרי שהסם עוזב את הגוף אנחנו מרגישים את כל ההשפעות ההפוכות של הסם כמו הזעה חרדה מחשבות מוזרות וכו'. הדבר הזה נקרא סימפטומטי גמילה - שהם התגובה ההפוכה למה שהסם מייצר. אחרי שנלקח הסם שוב, האדם שוב מרגיש טוב ושהאדם לא לוקח את הסם הוא מרגיש לא טוב וזו היא תלות פיזית. שהסם עוזב את הגוף אני מרגיש רע ושהסם חוזר לגוף אני מרגיש טוב. עד לפני 20 שנים רוב החוקרים במדע חשבו שאנשים מתמכרים לסמים כי הסם בתוך הגוף כלומר הכל תלוי בתלות הפיזית אבל הבינו שזה לא הכי מדויק.

בהתמכרות נפשית - אנשים לא מתמכרים לסמים רק בגלל שהם לא רוצים להרגיש חרדה, דיכאון וכו' אלא אנשים לוקחים סמים כי זה עושה להם כיף. פתאום חושבים יצירתי ורואים את העולם בעניים אחרות. ואם זו ההרגשה של הסם אני רוצה שוב להרגיש את זה ולכן פעם שנייה ושלישית מרגישים כיף ואנשים ממשיכים לקחת אותם.

אז אם סמים עושים כיף מה רע בזה? צריך להבין שפעם ראשונה, שנייה, שלישית הם גורמים להרגשה נעימה אבל אחרי 20 פעמים, המוח כבר מתרגל לסם והכיף הזה כבר לא מגיע באותו מינון ואז צריך לעלות מינון או לשנות את הסם כי נוצרת תלות. אם נתמקד רגע בכיף שהסם יוצר, שבגללו אנשים מתמכרים לסם זה נקרא חיזוק חיובי.

חיזוק חיובי – זה התנהגות שאנחנו חוזרים עליה שוב ושוב כי היא עושה לנו טוב ונעים. שאנחנו צמאים אנחנו ניגשים לשתות מים בברזיה ופעם הבאה נעשה אותו דבר. סמים הם סוג מסוים של חיזוק חיובי כי הם עושים טוב ונעים. המוח לומד מה עשה לך טוב ונעים ובפעם הבאה שתרגיש לא טוב תיקח שוב פעם את הסם ותרגיש טוב. אז כמו שיש לנו דרייב ללכת לשתות ולאכול ככה יש מוטיבציה לקחת סמים כי המוח לומד שזה חיזוק. יש גם סמים שעובדים על חיזוק שלילי.

חיזוק שלילי - זה לא עונש. חיזוק שלילי זה להוריד גירוי שהוא לא נעים. אם אני מרגיש אבוד ולא טוב לי, אני אקח סם והוא ישכיח לי את הצרות ואז זה יגרום לי לרצות לקחת את הסם הזה שוב.

הרואין - גורם להנאה ולכיף אבל רוב המכורים אלה אנשים בשוליים של החברה ולא נעים להם ללכת ולקבץ נדבות, אבל ברגע שהם לוקחים הרואין הם שוכחים את המהות של החיים שלהם וזה נותן להם דרייב להמשיך ככה עובדים גם סמים אחרים. סמים ממכרים יותר שגורמים לתלות והתמכרות אלו סמים שמגיעים מהר למוח. ככל שסם מגיע מהר יותר למוח ככה הוא ממכר יותר.

הסם הרואין – מגיע בהזרקה תוך 20 שניות למוח. אחרי 20 שניות שהסם אגיע למוח אנחנו עפים לעולם אחר וכל התודעה שלנו משתנה. נניח שאתם רעבים עכשיו ובלעתם אוכל.

כמה זמן ייקח למוח לקלוט את האוכל? 10 דקות בערך. אכלנו והאוכל רץ במערכת העיכול אבל המוח קולט את זה רק אחרי 10 דקות. הרואין מגיע אחרי 20 שניות למוח ולכן הוא הופך להיות מנגנון מחזק מאוד משמעותי. הנרקומנים לרוב רזים ביותר כי ההרואין משתלט להם על המערכת המוחית, וחיזוק כמו אוכל הופך להיות שולי. המוח אומר "אני אחכה עכשיו 10 דקות כדי להרגיש טוב בגלל אוכל? עזוב אני ייקח הרואין ואז אני ארגיש טוב ישר". המוח הופך להיות מכויל על הרואין והיתר הופך להיות שולי. הסם הזה משתלט על תא הטייס של המערכת המוחית והוא מנתב אותה.

אקסטזי - זה סם שלוקח לו בערך 45 דקות עד שהוא מגיע למוח. אז אם תיקחו אקסטזי ועוד שעה תרגישו טוב זה אומר שזה עבד, אבל אם אני אתן לחולדה אקסטזי ואחרי שעה היא תרגיש משהו היא לא תקשר את זה למשהו שהיא קיבלה ולכן בבעלי חיים אקסטזי פחות ממכר.

קוקאין - ברגע שמסניפים אותו דרך האף עד שהוא מגיע למוח עוברות בין 8 ל-10 שניות ובהזרקה לוקח לו 2-3 שניות להגיע למוח. הרבה חושבים שהרואין הוא הסם הממכר והבעייתי ביותר אבל קוקאין מגיע יותר מהר למערכת המוחית והוא גורם ליותר תלות מהרואין. בשורה התחתונה ככל שסם מגיע יותר מהר למוח ככה ההתמכרות שלו יותר חזקה.

מה שרואים על הלוח זה חתך מיד סאגיטאלי של המוח: בצבע סגול זה מערכת החיזוק.

מערכת החיזוק

זהה אצל כל בני האדם ובתוך מערכת החיזוק יש מספר גרעינים שאנחנו מכירים: כמו ה-VTA, גרעין ה-NAc והאונה המצחית, כל החבורה הזאת היא מערכת החיזוק.

ולמה זה חשוב לנו? כי המכנה המשותף של כל הסמים זה שהם מגיעים למערכת החיזוק והם מפעילים אותה יותר ואם המערכת הזאת עובדת יותר אז אנחנו נהנים.

מה זה אומר שכיף לנו? שאנחנו נהנים זה אומר שבין ה-VTA לגרעין ההקומבנס מופרש דופמין ואז אני רוצה לחזור על ההתנהגות האחרונה שעשיתי בזמן לקיחת הסם. כל הסמים עובדים כאן וזה המכנה המשותף שלהם.

אז אם זה מה שעושים הסמים מה הבעיה? צריך לזכור שמעבר למערכת החיזוק במוח יש עוד הרבה חלקים כמו האונות השונות, האמיגדלה ההיפוקמפוס וכו. אז המכנה המשותף זה שהסמים עובדים במערכת החיזוק אבל סמים שונים עובדים על חלקים שונים במוח וזה חשוב כי המוח בנוי מנוירונים, והתאים האלה שבונים את המוח שלנו אמרנו שהם חד פעמיים.

רוב הנוירונים שלנו במוח מלבד ב-2.5 אזורים לא מתחדשים ואם לקחתי סם שעשה לי מאוד כיף והוא הפעיל לי את מערכת החיזוק אבל על הדרך הוא גם השפיע על האונה העורפית ומתו שם תאים אז עקב כך אז אני יראה פחות טוב וזה בלתי הפיך וכך יש השפעות שונות בכל אונה אחרת. צריך לזכור שסמים עובדים על מערכת החיזוק אבל חלקם הורגים תאים במוח באזורים מסוימים והתמותה של התאים במוח זה הבעייתיות של הסם. סמים מפעילים את מערכת החיזוק וזה הכיף אבל מעבר לזה זה בעייתי.

 

כעת נשאל איך חוקרים את תחום הסמים

איך מפתחים תרופות ואיך חוקרים את ההתמכרות בסמים? כדי לחקור את ההתמכרות לסמים צריך מודלים, והמודלים שבדרך כלל משתמשים בהם זה בהתחלה על תאים תחת מיקרוסקופ בצלחת ואם זה בטוח הולכים לבעלי חיים ובדרך כלל לחולדות כי המערכת של ה-VTA וגרעין הNAc- זהה בין בני אדם לחולדות ואם זה בטוח עוברים לבני אדם.

אני רוצה לספר על כמה מודלים בשימוש של סמים על בעלי חיים: המודל הכי פשוט שמשתמשים בו בהרבה מעבדות בעולם זה מודל שנקרא העדפת מקום מותנת CPP.

א. העדפת מקום מותנת (CPP)– ב-CPP יש לנו כלוב והכלוב מחולק לשני חדרים, חדר ימין וחדר שמאל שמופרדים אחד מהשני על ידי מחיצה בכדי שהחולדה לא תעבור מחדר לחדר. אז החיה יכולה להיות או בצד ימין או בצד שמאל והחדרים האלה מובחנים בצורה בולטת במראה שלהם. לדוגמא חדר אחד עם טפט בהיר והשני חלק וככה החיה מבינה שזה שני מקומות שונים. במודל הזה לוקחים עכבר או חולדה ומזריקים לחיה ביום הראשון סליין (מים ומלח) לתוך הבטן (IV) ואז שמים את החיה באזור המשובץ למשך שעה (שמאל). ביום השני לוקחים את החיה שוב מזריקים לה מים ומלח ושמים אותה באזור המשובץ למשך שעה. ביום השלישי מזריקים לחיה הרואין ושמים אותה בצד הימני וככה גם ביום הרביעי. ביום החמישי לא מזריקים לחיה שום דבר ומוציאים את המחיצה בין החדרים. ברגע שהוצאנו את המחיצה בלי להזריק לה שום דבר בודקים איפה החיה מעדיפה להיות.

חולדה שקיבלה הרואין איפה תעדיף להיות? אז חיה שההרואין עשה לה טוב תשב בצד ימין כי שם היא קבילה את ההרואין. אז זה מודל שמדמה התמכרות לסמים. יש על הניסוי הזה הרבה ביקורות ואחת מהן היא שהחיות לא צורכות את הסם באופן עצמאי, אנחנו מכריחים אותם להיות מכורות. חיפשו מודל יותר אידיאלי ובמודל הזה נותנים לחיה להחליט אם היא רוצה או לא רוצה להתמכר.

ב. מודל של גריעה עצמית (SELF STIMIULIATION) – במודל הזה לקחו את החיה בצעו בה ניתוח סטראוטקסי והשתילו לחיה אלקטרודה לתוך מערכת החיזוק. את האלקטרודה הזאת מחברים לסטימולטור שנותן גירויים חשמליים. החיה מוכנסת לתוך כלוב שבו יש דוושה שמפעילה את הזרם החשמלי וככה היא מפעילה את מנגנון החיזוק. חולדה בכלוב לא מפסיקה ללחוץ על הדוושה של החיזוק עד שהיא מותשת ומתעלפת. שום דבר לא מעניין את החולדה מלבד החיזוק. ככה זה גם עובד אצל בני אדם הם לא מפסיקים לחפש את הסם בדיוק כמו שהחולדה לא מפסיקה ללחוץ על הדוושה. המודל של גריעה עצמית מדמה התמכרות אמיתית וצריך לזכור שמדובר פה בחיה נורמלית. המנגנון המוחי של החיזוק משתבש וכל המוח עובד בצורה לא מווסתת ומכאן אפשר להבין שהתמכרות זה מחלה מוחית. זה עדין לא המודל האידיאלי כי המודל הזה הוא מודל שהחיה מפעילה לעצמה את מערכת החיזוק במוח אבל אנחנו מדברים על סמים ובמודל הזה אין סמים.

ב. הזרקה עצמית (SELF ADMINISTRAION) – במודל הזה שהחיה לוחצת על הדוושה היא מקבלת הזרקה של סם ישר לתוך הווריד וזה הכי קרוב למציאות.

אני רוצה להראות לכם דוגמא למודל של הזרקה עצמית: על הלוח רואים חולדה שמכורה לסם בכלוב וכל פעם שהיא לוחצת על הדוושה היא מקבלת הזרקה של קוקאין לתוך הווריד. כאשר האור דולק החיה מקבלת הזרקה של קוקאין לתוך הווריד ושהאור כבה לא מועבר סם, ורואים שהחולדה לא מפסיקה ללחוץ על הדוושה של הסם (האור כל הזמן דולק). החיה רוצה עוד ועוד סם והיא מנסה להפיק כמה שיותר תועלת מהשעה שיש לה בכלוב והן יכולות להגיע ל-40 מנות של קוקאין בשעה שיגרמו להם למוות לכן אחרי 15 מנות נועלים את הדוושות ואין יותר הזרקה של קוקאין, מוציאים את החיה מהכלוב של הקוקאין ויום למחרת שוב עושים לה את זה. שימו לב שבכלוב יש שתי דוושות, אחת רחוקה ואחת קרובה. הדוושה הרחוקה נותנת סם והדוושה הקרובה לא נותנת כלום ורואים שהחולדה לוחצת רק על הדוושה של הסם.

אני רוצה עכשיו להתחיל לדבר על סוגים שונים של סמים

שאדם במסיבה והוא נהנה מהסם הוא רוצה לחלוק את זה עם החבר ואז הוא נותן לחבר שאכטה והחבר נהיה מחוק לגמרי בעוד שזה שנתן לו את השאכטה בסדר.

איך זה קורה? זה לא קורה בגלל הסם אלא בגלל הבדלים במוח. לכל אחת ואחת מאיתנו יש מוח טיפה שונה וכמו שיש כאלה שקל להם יותר במתמטיקה אז יש כאלה שהסם משפיע עליהם אחרת. אין חוק לגבי סמים שאפשר לבוא ולהגיד "זה החוק אתה תתמכר ואתה לא". החיות במעבדה הם אחים כלומר יש להם חפיפה גנטית של 50 אחוז בגנים וכל החיות מקבלות קוקאין. 80 אחוז מהחולדות מתמכרות ו-20 אחוז לא מתמכרות ואנחנו לא יודעים למה. השונות הזאת חשובה כדי שתדעו שזה יכול להשפיע על כל אדם אחרת.

בואו נדבר על סמים:

1. סם הקוקאין – בהסנפה הוא מגיע תוך 8-10 שניות למוח ובהזרקה תוך 2-3 שניות. אנשים שהם ממש מכורים לוקחים לפחות גרם אחד של קוקאין ביום ויש כאלה שמגיעים ל 4-6 גרם ביום של קוקאין. סם הקוקאין נחשב לסם של המעמד הגבוה כי הוא עולה 400 ₪ לגרם. זמן מחצית החיים של קוקאין זה בערך 45 דקות ותוך שעה וחצי ההשפעה נגמרת. (חלה עלייה בשימוש בקרב בני נוער).

אחרי שהסתכלנו על הנתונים הכללים בואו נדבר על הסם הזה: הסם קוקאין הכי שכיח בהסנפה. הדרך הפחות שכיחה זה להזריק את הסם, קוקאין ניתן גם לעישון לאחר סנתוז לקראק.

ממה מיוצר הקוקאין? מצמח הקוקה. זה צמח שגדל בדרום אמריקה הרבה שנים והילידים הדרום אמריקאים (האינדיאנים) לעסו עלים של קוקה בכל מיני טקסים דתיים וכנראה שהם לא נהיו מכורים.

למה הם לא מתמכרים? בגלל שבתוך העלים של צמח הקוקה יש ריכוז מאוד קטן של החומר הפעיל (0.05 אחוז). שקוקאין עובר תהליך של סנתוז בגרם אחד יש 80 אחוז חומר פעיל ויותר. קוקאין שעבר סנתוז זה כמו לבלוע 30 עצים של קוקה במכה ולכן ההתמכרות זה שאלה של סנתוז וריכוז.

הקוקאין יצא מחוץ לחוק באמצע המאה ה-20 ועד אז הוא היה חוקי לגמרי. ב-2016 ניתן למצוא קוקאין בעולם הרפואה לשימושים מאוד ספציפיים כי הוא חומר מרדים מקומי. למשל רופאי שיניים ועיניים משתמשים בקוקאין כחלק מחומר ההרדמה המקומית שלהם. מה שעושה קוקאין שהוא ניתן ישירות במקום מסוים, זה לחסום תעלות נתרן תלויות מתח ולכן אם שמתי אותו על אקסון שאחראי על כאב הוא לא ירה פוטנציאל פעולה וזה מה שעושה הקוקאין.

מה עושה קוקאין? קוקאין עובד על המערכת הדופומנרגית כלומר הוא אגוניסט דופימינרגי. הקוקאין חוסם את הקליטה החוזרת של דופמין לכפתור הטרמינל ואז יש הרבה דופמין בסינפסה.

נו אז מה? אז בן אדם לקח קוקאין והוא מתחיל לשמוע קולות מהראש. הבעיה של הקוקאין זה שהוא מעלה את רמת הדופמין במוח בצורה לא ביולוגית. אצל סכיזופרנים רמת הדופמין עולה ב 50-100 אחוז יותר מאשר במצב נורמאלי. הקוקאין לעומת זאת מעלה בתוך 10 שניות את רמת הדופמין במוח ב-300-400 אחוזים. התאים הפוסט סינפטיים עובדים הרבה, וברגע שהם עובדים בלי הפסקה הם עלולים לקרוס ולמות. אם מדובר בתא ששייך למערכת הזיכרון והוא מת אז אני אזכור פחות טוב וככה בכל תא ששייך לכל מערכת אחרת. כלומר הקוקאין עלול לגרום לתמותת נוירונים במוח.

בואו נראה ניסוי על אנשים שהשתמשו בקוקאין 3 פעמים בשבוע במשך שנה תחת סריקת PET: מה שרואים על הלוח זה מוחות מזוויות שונות וכל האזורים שצבועים בצבע צהוב-אדום אלו אזורים שהיו ואינם עוד, כלומר הם מתו. האונה הפרונטלית שאחראית על מוטוריקה רגש, מוסר, קבלת החלטות פשוט שרופה, ממש רואים את זה על המוח. אז מה מצפים מאדם כזה שיש לו תקלה במוח. רואים תקלות גם באונות אחרות במוח, הרבה חלקים פגועים במוח אצל משתמשים בקוקאין. אחרי שהסתכלנו על הניסוי הזה אנחנו מבינים שקוקאין יכול להיות בעייתי וליצור נזקים מוחיים.

כיצד מטפלים בהתמכרות לקוקאין? יש רק טיפול פסיכולוגי להתמכרות בקוקאין.

אני רוצה לתת איזה "ספוט" שלא נדבר עליו הרבה ונמשיך קדימה. יש טיפול שהצלחנו לפתח במעבדה והוא יכול לעזור לטיפול בקוקאין שנקרא DHEA.

DHEA – זה הורמון שנמצא אצל כולנו בגוף והוא מיוצר בבלוטת האדרנל וגם במוח ברמה קטנה. ההורמון הזה מסתכלים עליו כהורמון הנעורים כי מסתבר שעד גיל 30 רמת ה-DHEA בגוף דיי גבוה ולכן קשה לראות קמטים. בגיל 30 רמת ה-DHEA יורדת ואז אנשים מגלים את הקימוטים הראשונים על העור. מגיל 65 והלאה רמת ה-DHEA יורדת באופן דרסטי ולכן רואים עוד יותר קמטים על העור. אנחנו רוצים להישאר צעירים.

אז מה כדאי לעשות? אולי לקחת DHEA. מה שאפשר להגיד על מכורים לקוקאין שעברו תהליך של גמילה זה שהם חוזרים להשתמש בסם. אלה שהיו מכורים לקוקאין ולא חזרו להשתמש בקוקאין זה אלה שרמת ה-DHEA בדם אצלם הייתה גבוה. מי שאצלו רמת ה-DHEA הייתה נמוכה חזר להשתמש בקוקאין. אז כדי למנוע מאנשים לחזור להשתמש בסם קוקאין צריך להביא להם DHEA.

מה שעשינו זה לקחת קבוצה של חיות ושמנו אותם בכלוב עם הדוושות והקוקאין: אחרי שהחיות היו מכורות לקוקאין התחלנו לגמול אותם. מה שמעניין אותנו זה הקו האדום שאומר כמה קוקאין קיבלה החיה. חיות שמכורות לסם קוקאין מהיום הרביעי ועד לסוף הניסוי בכל יום הזריקו להם פלסבו.

ומה קורה מבחינת ההתמכרות לקוקאין? חיות שקיבלו פלסבו ממשיכות להיות מכורות לקוקאין. כלומר טיפול בפלסבו לא עוזר לגמילה מקוקאין.

לקחנו קבוצה אחרת של חיות מיכרנו אותם לקוקאין ומהיום הרביעי טיפלנו בהם ב-DHEA. אם הוא עושה את העבודה שלו טוב צריך לראות ירידה בשימוש של קוקאין. רואים על הלוח שחיות שהיו מכורות לקוקאין ומהיום הרביעי הם קיבלו DHEA, ההתמכרות שלהם לקוקאין הלכה וירדה. כלומר זה טיפול שגומל את ההתמכרות לסם הקוקאין. בדקנו גם חזרה עתידית לסם קוקאין.

כלומר שהחיות משתחררות ממכון הגמילה מה יקרה להם? לקחנו קבוצה של חיות ומיכרנו אותם לסם קוקאין ואחרי זה הפסקנו לתת להם קוקאין. אחרי שהפסקנו לתת להם קוקאין החיות משתגעות אבל אחרי שבועיים שהן רואות שהן לא מקבלות קוקאין הן מתייאשות ונגמלות כאילו טבעית. לקחנו את החיות האלה שנגמלו ונתנו להם פעם אחת קוקאין בתור תזכורת ורואים שהלחיצות על הדוושה עלו למעלה בטירוף. כלומר חיות שלא טיפלנו בהם ב-DHEA אחרי שהזרקנו להם קוקאין מתחילות לצרוך אותו בכמויות שוב פעם. אלה שלקחו DHEA לא לחצו על הדוושות בטירוף לאחר שמיכרנו אותם לקוקאין. וזה עובד גם על הרואין.

הלכנו למכון גמילה ביפו: ולקחנו שם נרקומנים שלא יודעים איזה כדור הם מקבלים ועקבנו אחריהם חצי שנה. אחרי חצי שנה ראינו ש-2/3 מהנרקומנים שהיו מכורים להרואין וקיבלו טיפול ב-DHEA לא חזרו לשימוש בהרואין. אחרי שהדופמין במוח עולה, עולה גם חומר שנקרא בטא הנדרופין ומסתבר שה-DHEA לא נותן לבטא הנדרופין לעלות.

 

2. סם האקסטזי - זה סם שגורם למצב רוח טוב, הוא פחות ממכר מסמים אחרים והוא גורם לירידה במשקל. האקסטזי פותח בשנת 1914 כטיפול דיאטטי. אנשים שמנמנים הגיעו לרופא ואמרו לו "שמע דוקטור אני שמן" והדוקטור היה מביא להם אקסטזי.אני רק רוצה להזכיר שסרוטונין אחראי על מצב רוח. שיש יותר סרוטונין אנחנו במצב רוח טוב ושיש פחות אנחנו בדיכאון.

איך עובד האקסטזי?

יש לו מהלך מהיר ואיטי:

מהלך מהיר – יש לנו שני תאים במוח תא פרה-סינפטי ותא פוסט-סינפטי. התא הפרה-סינפטי מפריש סרוטונין וככה הוא משפיע על התא הפוסט סינפטי. לקחתי אקסטזי במסיבה ולוקח לו בסביבות 40 דקות להגיע למוח ולכן הוא גם פחות ממכר. אחרי 45 דקות האקסטזי נכנס לתוך התא הפרה-סינפטי שיש בו סרוטונין והוא גורם לתא שיש בו סרוטונין לבצע אקסוציטוזה מוגברת במידית כלומר הוא מפריש סרוטונין בכמות גבוה לסינפסה. ההרגשה הופכת להיות מעולה והכל נראה נפלא. האקסטזי מעלה את רמת הסרוטונין באופן מאוד משמעותי.

מהלך איטי - אחרי שהמסיבה נגמרת אנחנו הולכים לבית והאקסטזי הוא הומלס ללא בית שנשאר בלילה בתוך המוח ואז הוא מתחיל לזוז אחורנית על גבי התא שמפריש סרוטונין, מי שמוביל את הסרוטונין אחורנית זה הדינאין.

ברגע שהאקסטזי מתחיל לזוז אחורנית בתא הוא מפרק את המיקרוטובוליס - כלומר את השלד של התא. ברגע שהשלד של התא מת אז התא מת. אם תא של סרוטונין מת אז למחרת בבוקר שנגמרה המסיבה אני קם בבוקר עם פחות תאים שמפרישים סרוטונין וכעת ההרגשה מדוכדכת. כל היום רצה מחשבה בראש שהאקסטזי היה מעולה ואז בסוף שבוע אני שוב קונה כדור כזה. אחרי 45 דקות אני בהיי, אבל האקסטזי השני יהיה פחות טוב מהאקסטזי הראשון כי יש פחות תאים שמפרישים סרוטונין. אז אני חושב שהמוכר מכר לי כדור מקולקל או חלש ולכן אני לוקח עוד חצי כדור ואז שוב רמת החומר עולה ושוב יש יותר סרוטונין במוח ואני נהנה אבל ככל שאני משתמש יותר ויותר בכדורים של אקסטזי אני פוגע יותר ויותר בתאים של הסרוטונין.

לקחו קוף נתנו לו כדור בבוקר ובערב של אקסטזי במשך שבועיים: ורואים שהמוח של הקוף ריק מסרוטונין וזאת משום שמתו תאים שמפרישים סרוטונין. שאנחנו מסתכלים על הלוח רואים את הנזק של האקסטזי ברמת הסרוטונין ואנחנו יודעים שאנשים שיש להם פחות סרוטונין במוח הם בדיכאון.

מה עושות תרופות SSRI שנותנים בדיכאון? הן מגיעות לסינפסה ומעלות את הרמה של הסרוטונין בהינתן שיש סרוטונין. אם תתנו לאנשים שהשתמשו באקסטזי SSRI זה לא יעבוד אצלם כי אין להם תאים של סרוטונין שמתו מהשימוש באקסטזי. מעבר לזה בגלל שזה עובד על המערכת הסרוטנרגיות שאחראית על תאבון זה גם משבש את כל מנגנוני הרעב.

לפעמים כדור אחד של אקסטזי יכול לגרום למוות: מסתבר שאחד מהאזורים שהאקסטזי משפיע עליהם זה ההיפותלמוס. כלומר הוא מפחית את התפקוד של ההיפותלמוס. בהיפותלמוס יש אזורים שאחראים על בקרת הנוזלים בגוף. שאנחנו צמאים יש אזור בהיפותלמוס שצועק לנו "לשתות". האקסטזי מגיע להיפותלמוס ומשתיק אותו ואז האזור שאמור להודיע שצריך לשתות לא עובד או שהוא עובד פחות. בדרך כלל לוקחים אקסטזי במסיבה, רוקדים, מזיעים ומשתוללים ולא מרגישים שאנחנו מזיעים ושחם וההיפותלמוס גם לא כל כך עובד ואז שותים פחות ולכן היו מקרים בשנות ה-90 שאנשים מתו משימוש חד פעמי באקסטזי. ההיפותלמוס שאחראי על שתייה גם אחראי לומר "שתית הרבה אין צורך לשתות עוד". באקסטזי גם קורה שאנשים שותים יותר מידי מים ואז הם מטביעים את הגוף במים כלומר הם יוצרים בצקות בגוף והם עשויים למות מזה.

3. צמח הקנאביס - מצמח הקנאביס מייצרים שני סמים. מהעלים של הקנאביס מייצרים מריחואנה ומהשמן של הזרעים בצמח הנקביס מייצרים את החשיש. החשיש יותר חזק מהמריחואנה.

איך משתמשים בצמח? יש כאלה שמעשנים את המריחואנה והחשיש באמצעות ג'וינטים יש כאלה שצורכים את זה באמצעות באנג, יש כאלה ששמים את זה בעוגיות וכו'. מבחינת העישון הוא מגיע מהר למוח. בערך 2-3 דקות עד שהוא משפיע על המערכת. עוגות ועוגיות בבליעה לוקח להם הרבה יותר זמן להשפיע. נערים ונערות בגיל ההתבגרות בולעים עוגיית חשיש וזה לא משפיע עליהם ואז בולעים עוד עוגייה ועוד עוגייה ולקיבה לוקח בערך 10-15 דקות להשפיע ואז הבחור מתעופף לחלוטין. יש חוקרים שטענו שלא כדי לעשן קנאביס כי יש סיכוי שהסם הזה גורם לתמותה.

האם קנאביס עשוי לגרום לתמותה? מה שרואים על הלוח זה מספרים של אנשים שמתים בכל שנה בארה"ב. מהרעלה של סיגריות מתים 400 אלף בשנה. מהרעלה של אלכוהול מתים 100 אלף ברחבי ארה"ב וממריחואנה כפי שאתם רואים על המסך בלוח מתו 0 אנשים. שאנחנו מסתכלים על הלוח אפשר לצאת מהמסר בהרצאה הזאת וללכת לעשן קנאביס. אבל זה ממש לא נכון, כל חומר שצורכים ממנו יותר מידי עשוי להיות מסוכן. גם סיגריה אחת או אלף לא הורגות, מה שהורג בסיגריה זה תופעות הלוואי שלה. שמעשנים ג'וינטים אז העשן שסופגים יכול להפריע לבעיות של נשימה.

מבחינת החומרים הפעילים בצמח הקנאביס: בתוך מריחואנה יש 200 ומשהו חומרים פעילים שאת חלקם אנחנו לא מכירים. יש חומר שגורם להנאה והוא עובר את ה-BBB שנקרא THC.

THC– זה החומר הפעיל במריחואנה שמפעיל את מערכת החיזוק וגורם להנאה. יש רצפטורים במוח שהם רצפטורים לקנאביס ושמם CB1 ו-CB2.

CB1 - נמצא גם במוח וגם בפריפריה.

CB2- נמצא רק בפריפריה ולכן נדבר רק על ה-CB1.

יש חומר טבעי שנקשר לרצפטורים CB1 ו-CB2 שנקרא האנדמיד – שהוא נוירוטרנסמיטר שנקשר לרצפטורים האלה. הרצפטור CB1 נמצא במערכת החיזוק ואז שמגיע THC מופרש דופמין באופן עקיף למערכת הזאת.

רצפטורי CB1 - נמצאים בהיפוקמפוס. בהיפוקמפוס יש הרבה רצפטורים לקנאביס. מה שהקאנביס עושה בהיפוקמפוס זה להוריד את הפעילות שלו. ההיפוקמפוס שייך לזיכרון ולמידה ולכן ברגע שעישנתי מריחואנה יכולת הזיכרון והלמידה עובדות פחות טוב. אנחנו אומרים "לא נורא עישנתי מריחואנה ביום שישי, עד יום ראשון המוח חוזר לעבוד בסדר" אבל בסמסטר הקודם אמרנו שה-THC נשאר בדם חודש שלם והוא ממשיך להשפיע בכל הזמן הזה ולכן הוא מפריע בכל הזמן הזה להיפוקמפוס. לעכברים שנתנו טיפול אחד ב-THC המוח עבד פחות טוב. המינון הגבוה גורם ל"היי" ולכיף אבל המינון הנמוך שלא מרגישים בו את ה-THC מפריע לתהליכים של זיכרון ולמידה בגיל צעיר ולכן דווקא המדדים הנמוכים הם הבעייתיים ולא המדדים הגבוהים של THC. בגיל בוגר אצל עכברים (כאילו שהם בני 90) ראינו שמינון ממש קטן שיפר את הזיכרון.

ולמה זה? כי אנחנו מניחים שבגיל צעיר המוח עדין גמיש וזה מפריע לתהליך הגמישות. בגיל מבוגר הכל כבר מסודר ובקושי עובד וה-THC נותן "קיק" למערכת שמגמיש אותה.

עוד אזור שה-THC עובד זה האזור של האונה המצחית: באונה המצחית יש הרבה רצפטורי cb1. ש-THC מגיע לאונה הפרונטלית הוא מוריד את החדות שלה ואז המערכת המוטורית פחות יעילה.

מבחינת ניסוי שנעשה באוניברסיטת בן גוריון: לקחו סטודנטים תחת השפעה של מריחואנה ונתנו להם לנהוג בסימולטור שמדמה נהיגה על כבשי הארץ וראו שסטודנטים שהיו תחת השפעת מריחואנה היו פחות חדים והם ביצעו פי 6 יותר תאונות דרכים קטלניות מאשר אלה שלא היו תחת השפעה של מריחואנה. כלומר המערכת המוטוריות שלהם לא עבדה תקין ולכן הם עשו יותר תאונות.

האונה המצחית היא גם אונה שמתפתחת עם הגיל: בין גיל 14 לגיל 25 האונה הזאת מתעצבת ויוצרת את הקשרים שלה. מסתבר ש-THC בגילאים האלה מאוד בעייתי. זה ממש מפריע ליצירה של קשרים באונה הפרונטלית וזה עשוי לשנות את האישיות של הנער או הנערה המתבגרים. אם השתמשתם לראשונה בסם הזה אחרי גיל 25 הנזק יהיה הרבה פחות גדול.

כמה משפטים על מריחואנה רפואית: היא עוזרת לילדים שיש להם אפילפסיה, אנורקסיה, פרקינסון, כאבים בעקבות מחלת סרטן או איידס ועוד.

איך זה עוזר להם? לא יודעים. ה-THC עושה מצב רוח טוב והוא עוזר גם נגד דלקות אבל נגד כאבים ה-THC לא עוזר אלא חומר אחר בשם CBD.

CBD - הוא החומר שעוזר לכאבים בקנאביס.

אני מניח שאם השתמשתם במריחואנה או חשיש יש תהליך שחוויתם שנקרא מנצ'יז ולכן לחולי סרטן שאין להם תיאבון נותנים מריחואנה וחשיש וזה עוזר להם לתאבון. חוקרים אמריקאים יצרו THC סנטתי שהוא פי 10 יותר חזק מכל מריחואנה או חשיש בשוק. עשו ניסוי ונתנו לחולים כאלה את ה-THC המסונתז ורצו לראות מה קורה למנצ'יז שלהם והניסוי כשל ולא הצליח. סוחרי הסמים קוראים את המאמרים והם ראו שיש חומר סנטתי שהוא יותר חזק, אז הם לקחו את ה-THC הסינטטי הזה והתחילו למכור אותו ברחובות וזהו הנייס גיי של היום.

 

השלמות מהסיכום של אורית היימר

ויסות כלפי מטה - כאשר הסם גורם לגירוי גדול של אזור במח הגוף יפחית את הקולטנים בכדי לשמור על האיזון.

ויסות כלפי מעלה - אם הסם הוא אנטגוניסט לקולטן מסוים, הגוף יגביר את כמותו בכדי לשמור על האיזון.

למרות שמלכתחילה מה שכנראה גורם לאנשים להשתמש בסם הוא החיזוק החיובי, מה שמשמר את השימוש בו הוא החיזוק השלילי.

כמיהה והדרדרות חוזרת - מהם הגירויים שיגרמו לכמיהה ולהידרדרות 4 הסברים פיזיולוגיים:

כמיהה - צורך עז להשתמש בסם לאחר גמילה.

התדרדרות נשנית/חוזרת - חזרה לשימוש בסם לאחר הגמילה, שתי תיאוריות – למה זה קורה:

בולטות תמריצית - הפעלת מנגנוני החיזוק במהלך ההתמכרות מחזקת את הקשר בין גירויים הקשורים לסם לבין תחושות וזיכרונות חיוביים. הגירויים הקשורים לנטילת הסם נעשים מורגשים ומעוררי מוטיבציה.

השינויים המוחיים ותהליכי הלמידה שהגוף עבר בזמן ההתמכרות, הם ארוכי טווח .שינויים אלו נקראים שינויים אלוסטטיים. למעשה, מערכת החיזוק מתרגלת לעירור היתר והגוף מנסה לחזור לרמות העירור האלו.

מניעה של ההידרדרות הנשנית (בעלי חיים – חולדה)

חסימת גרעין האקומבנס עם המנה הנוספת של הסם תמנע את ההתדרדרות הנשנית. חסימה של ה-VTA עם המנה הנוספת של הסם תמנע את ההתדרדרות הנשנית. חסימה של הקורטקס הקדם מצחי עם המנה הנוספת של הסם תמנע את ההתדרדרות הנשנית.סמים ממכרים וכן גירויים הקשורים לסם גורמים להפעלת גרעין האקומבנס והקורטקס הקדם מצחי המדיאלי. פרסומות למניעת צריכת סמים הכוללות תמונות של מזרקים גרמו למכורים שנגמלו לכמיהה לצרוך סמים. הפחתת הפעילות בקורטקס הקדם מצחי המדיאלי מפחיתה את הכמיהה לסם לנוכח גירויים בעלי בולטות ממריצה.

צריכת סם במקום בו האדם לא רגיל לצרוך סמים - הגוף לא יודע כי האדם עומד לצרוך סמים ולכן הוא לא מכין את מנגנוני הפיצוי שלו. פעמים רבות הגוף לא מצליח לספוג את מנת הסם הגדולה ולכן רואים נרקומנים שמתים לבד.

אצל מכורים לסם נמצאו שינויים מבניים בקורטקס הקדם מצחי

על אף שהכמיהה קשורה לפעילות מוגברת בקורטקס הקדם מצחי, במצב מנוחה הקורטקס הקדם מצחי פחות פעיל אצל מכורים לסם. היות והקורטקס הקדם מצחי אחראי על שליטה של דחפים, ייתכן כי תת הפעילות שלו היא הגורמת לשימוש בסמים מלכתחילה. מתבגרים פגיעים יותר להתמכרות היות ורק בגיל ההתבגרות חלים השינויים המהותיים בקורטקס הקדם מצחי. נמצא קשר חזק בין עקה לבין התמכרות והתדרדרות חוזרת.

אלכוהול

סם חוקי מדכא ממשפחת הדפרסנטים. מסלק את הבקרות החברתיות המעכבות את ההתנהגות. עלות הנזק מחומר זה גבוהה מזו של כל סם אחר! תאונות דרכים, אלימות ותוקפנות, שחמת הכבד. "תסמונת האלכוהול העוברי". חשיפה לאלכוהול בשלבים מוקדמים של ההתפתחות המוחית גורמת לאפופטזה (מוות תאים המוכתב ע"י גורמים גנטיים). חשיפה לאלכוהול בתקופת ההתבגרות מגבירה את הסיכון לצריכת אלכוהול בגיל מאוחר יותר.

השפעות במינון נמוך - מצב רוח טוב, אופוריה, רגיעה, הפחתת חרדות, הסרת עכבות, קושי בדיבור, ליקויים קוגניטיביים, שינויים תפיסתיים. מהווה גם חיזוק חיובי (תחושה טובה) וגם חיזוק שלילי (מפחית חרדות).

השפעות במינון גבוה - ליקויים מוטוריים, אלימות, אבדן הכרה. השפעת אלכוהול מופיעה מספר דקות לאחר צריכתו. כמו כן טעמו מר ולכן ישנה בעייתיות לבדוק אותו במחקרי חיות.

גורם להפרשת דופמין במערכת המזו לימבית – אנטגוניסט לקולטני NMDA (שיבוש ההעברה העצבית של גלוטמט בקולני NMDA, אין עיכוב של גאבא ב-VTA, עליה בפעילות הדופמין באקומבנס) ---> הזרקת אנטגוניסט דופימינרגי לגרעין האקומבנס או ל-VTA מפחיתה צריכת אלכוהול. בנוסף אגוניסט לקולטני GABAa (מחזק פעילות GABA) --> השפעות נוגדות חרדה ומרגיעות. סבילות מתפתחת באופן אטי. גמילה שאיננה הדרגתית יכולה לגרום למוות.

הסימפטום של גמילה – הזיות, רעידות, עוויתות, כשל לבבי. המנגנון – שתייה כרונית גורמת ל UP-REGULATION של קולטני NMDA. הפסקת השתייה גורמת לפעילות יתר של מסילות גלוטמטרגיות. הפעלת יתר גלוטמטרגית מעכבת נוירונים ב-VTA -< רמת הדופמין בגרעין האקומבנס יורדת.

אלכוהול ואופיאטים

צריכת אלכוהול גורמת להפרשת אופיואידים טבעיים. אנטגוניסטים אופיאטים מבטלים את ההשפעות המחזקות של אלכוהול. ייתכן שאופיואידים פנימיים משתתפים בכמיהה לאלכוהול. התנזרות למשך כמה שבועות מעלה את מספר קולטני מיו בגרעין האקומבנס. כנראה מנגנון זה גורם לכמיהה לאלכוהול.

ניקוטין

סם מעורר (סטימולנט) חוקי. אלקלואיד הנמצא בצמח הטבק. יוצר תלות חזקה מאוד. ניקוטין מגיע למוח תוך 10-17 שניות מרגע שאיפתו. מגרה קולטנים ניקוטינים של אצטילכולין ב-VTA וגורם להפרשה מוגברת של דופמין בגרעין האקומבנס.

לאחר חשיפה לאצטילכולין - חלק מהקולטנים הניקוטינים בסינפסה נכנסים לתקופת דה-סנסטיזציה במהלכה אצטילכולין נקשר אליהם, אך אינו מפעיל אותם. היות והניקוטין שוהה זמן רב בסינפסה הוא גורם לכל הקולטנים לעבור למצב של דה סנסטיזציה ולכן הסיגריות הראשונות במהלך היום הן המהנות ביותר. כתוצאה מתופעת הדה סנסטיזציה מספר הקולטנים הניקוטינים במח עולה. הפסקת עישון תחזיר את רמות הקולטנים למספרם התקין. יש סינדרום גמילה (חרדה, נדודי שינה, קשיי ריכוז) וסיכוי גבוה להתדרדרות נשנית.

ניקוטין ואכילה - ניקוטין נקשר לקולטני חוץ קדם סינפטיים בנוירונים גאבארגיים בהיפותלמוס הצדי אשר מגבירים הפרשה של גאבאהגאבא מעכב נוירונים המפרישים MCH פפטיד המעודד אכילה בהעדר ניקוטין אין עיכוב של גאבא ולכן יש פעילות מוגברת בנוירונים המפרישים והתיאבון גדל.

קוקאין

לא יוצר סבילות. סינדרום גמילה מינורי כולל אומללות, הרגשה בלתי נעימה והנדוניה. לא מלווה בתופעות גופניות. למרות זאת נחשב לסם הממכר בעולם היות והוא מגיע למח במהירות עצומה.

אמפטמין

סם מעורר סינטטי. חוסם את הנשא הדופמינרגי, וגם מגרה הפרשת דופמין מהכפתורים הסופיים ככל הנראה ע"י היפוך כיוון פעילות הנשא – אגוניסט דופימינרגי. חסימה של נוירונים דופימנרגים או הרס שלהם בגרעין האקומבנס מונעים התמכרות לסם. משך ההשפעה ארוך בהרבה מזה של הקוקאין (מספר שעות). ניתן לבליעה, הזרקה תוך-ורידית או הזרקה תת עורית. מהירות ההשפעה בהזרקה תוך ורידית היא מידית. משמש כטיפול בנרקולפסיה; משמש כטיפול בבעיות קשב וריכוז. עשוי לגרום פסיכוזת אמפטמין שנעלמת עם חלוף השפעת הסם. לא יוצר סבילות. סינדרום גמילה כמו של קוקאין.

אופיאטים - הרואין, מורפין, מתאדון, קודאין

מופקים מהשרף של פרג האופיום. ההרואין יותר ממכר מהמורפין היות והוא עובר את מחסום הדם מח במהירות גדולה פי 100 ממורפין

קנאביס

יש ויכוח על השאלה האם הקנביס ממכר .שימוש לאורך זמן יוצר פגיעה בלתי הפיכה בזיכרון, בהיפוקמפוס יש ריכוז גבוה של קולטנים ל-THC. השפעות - שיכוך כאב, חיזוק חיובי, היפותרמיה, טשטוש, אופוריה, רגיעה.

 

על פניו נראה מעניין.

1. פרק 18 מתוך מה בדיוק?

2. איפה ההגדרה לסם?

3. למה לא מציינים שממרבית הצמחים המצוייניםעושים גם תרופות?

4. ההגדרה של התמכרות הינה בעייתית בקונטקסט הזה. מה שאני הבנתי שהתמכרות = תלות. ומה זה תלות? דרושות דוגמאות קצת יותר רציניות מהדיווח העצמי שנתת.

5. התמכרות פיזיולוגית ולא פיזית. ואם אין תסמיני גמילה זה אומר שהחומר לא ממכר? לא ברור.

6. המילה כיף מופיעה יותר מידי מבלי לפרט יותר מידי מה זה הכיף הזה. לא ברור.

7. האם זה שחומר מגיע ישירות למח זה דבר שלילי או חיובי?

8. VTA (הטגמנטום הגחוני) - רצוי להרחיב. אם לא הייתי לומד על המערכת העצבים בחיים לא הייתי יודע מה זה.

9. לא ברור מערכת החיזוק ל"למה סמים זה דבר בעייתי".

10. רצוי לצרף מקורות לכזה דבר. אני לפחות בשלב זה רואה את המסמך הזה כלא כ"כ מבוסס ואולי אף לא נכון. מקורות יחזקו את מהימנות הטקסט הזה. נראה יותר כמו משהו שנכתב ע"י "אל סם" ודומיו. אין באמת התייחסות אמיתית לנושא, אלה רק להשפעות פיזיולודגיות. כדי להבין את נושא הסמים צריך לפרט יותר מראקצויות הפיזיולוגיות השטחיות המוצגות כאן. ההסברים צריכים לבוא מפסיכולוגיה חברתית או התנהגותית, להסביר על התרבות של האנשים הללו, ולא ביוכימיה של המח.

*וואו, בזמן שכתבתי את הטקסט הזה פורסמו עוד 4 עמודים. אני אעבור על זה בקרוב ואתקן את עצמי לפי הצורך.

 

אוקי, אני תלמיד פסיכולוגיה של האוניברסיטה הפתוחה, המידע מהספרים של האוניברסיטה הפתוחה כאשר פרק 18 הוא פרק על סמים בספרי האוניברסיטה הפתוחה. המרצה שאעביר את הקורס הוא ד"ר רביד דורון שעליו אתה יכול לחפש מידע ברשת.

אני יכול לשלוח את כל הסיכום ויש מידע אין סופי על כל השאלות אבל גם יש הגבלה ל-10000 תווים וגם הבאתי מה שהכי ענייני לפורום. בכל זאת זה לא פורום לפסיכולוגיה פיזיולוגית. הסיכום כתוב בצורה קלה יחסית כדי שיהיה ברור ומובן לקהל הרחב של הסטודנטים. אם תרצה מידע ספציפי אעביר לך.

עוד קצת מידע על ה VTA ואם תרצה יש עוד המון


גרעין ה NAC – הוא גרעין החיזוקים. כאשר חיה רעבה היא לוחצת על דוושה, מקבלת אוכל ואז מופרש לה דופמין מה-VTA ל-NAc וככה בפעם הבאה שהחיה רק תראה את הדוושה יופרש לה דופמין שיאמר לה "תביאי לי אוכל". כלומר זה המסלול של חיזוק ההתנהגות. אז שמלמדים חיה/אדם מופרש דופמין בין ה-VTA ל-NAc ואז תהליך הלמידה מתחזק. כל הסמים עובדים על חלק זה.

כמו שאתה יכול לראות יש אין סוף מידע בהקשרים אחרים וזה רק מסיכום של סמסטר ב' :/

 

.

 

ב. הטגמנטום הגחוני – גם הוא נמצא בטגמנטום. הוא מייצר הרבה דופמין אך דופמין זה מגיע לקורטקס ולאזורים תת קורטיקלים. התפקיד של דופמין זה הוא על קשב, ריכוז, הנעה, הנאה.

ביוסינטזה (איך מיוצר דופמין): ניקח ירקות נחתוך אותם ונשים אותם במים עם מרק. כדי שהמרק יהיה טעים לא מספיק רק לקחת ירקות ולשים אותם בתוך המים יש צורך גם לתבל את המרק בשביל שיהיה טעים. למעשה אנחנו צריכים מתכון קצת יותר ארוך לעומת האצטילכולין.

כדי לייצר דופמין ישנם מספר שלבים (אנזימים שמשחקים תפקיד) + מלח ופלפל.

מהם המלח והפלפל? – ישנם חומרים שנמצאים בתוך התא ושמם (שניים כאלה):

1. קבוצה הידרוקסילית (קבוצה מימית) = OH –

2. קבוצה קרבוקסילית = COOH –

חומר הגלם שממנו נוצר דופמין זו חומצה אמינית שאנחנו לא יודעים לייצר בגוף ושמה חומצה אמינית טירוזין – נמצא בהמון מאכלים.

לוקחים את הטירוזין ומוספים לו קבוצה הידרוקסילית וכעת הוא הופך לחומר חדש, הטירוזין הופך לחומר בשם - אל דופה (EL DOPA).

מי מוסיף לטירוזין קבוצה הידרוקסילית? – זהו אנזים שנקרא טירוזין (כי הוא עובד על טירוזין) והוא מוסיף קבוצה הידרוקסילית. מי שמוסיף את הקבוצה ההדירוקסילית הוא - טירוזין הידרוקסילז.

כעת ניקח את ה EL DOPA שעליו מראש קיימת קבוצה קרבוקסילית. נוריד את הקבוצה הקרבוקסילית מה-EL DOPA כדי שהוא יהפוך להיות דופמין. ברגע שנוריד את הקבוצה הקרבוקסילית ה EL DOPA יהפוך לדופמין. מי שמבצע את פעולה זאת זה האנזים –DOPA דקרבוקסילז (ד-כי הוא מוריד).

איפה קורה כל התהליך הזה? בשני האזורים שראינו קודם. כלומר בחומר השחור ובטגמנטום הגחוני.

אם ניקח את הנוירוטרנסמיטר דופמין ונוסיף לו קבוצה הידרוקסילית נוצר - נוירואדרנלין. האנזים שלוקח את הדופמין ומוסיף לו קבוצה הידרוקסילית נקרא - דופמין בטא הידרוקסילז (B-משום שזו הפעם השנייה שמוסיפים חומצה הידרוקסילית).

אחרי שדופמין מופרש אל הסינפסה הוא עובר תהליך של קליטה חוזרת כדי שאפשר יהיה להשתמש בו עוד פעם. על הדופמין לא רק לחזור לכפתור הטרמינל אלא גם להיכנס לוואסיקולות כדי שיהיה אפשר להשתמש בו שוב. אך אם הגיע דופמין שלא נכנס לתוך הווסיקולות דינו להיהרס.

ישנו שוטר שנמצא בתוך כפתור הטרמינל ותפקידו זה לפרק עודפים של דופמין שלא נכנסו אל הווסיקולות ושמו של שוטר זה הוא - אנזים MAO (מונו אמין אוקסידז) – תפקידו פירוק עודפים של מונואמינים.

לאחר הפירוק של החומרים הללו הם אינם פעילים יותר.

מלבד התפקידים של הדופמין אשר ציינו יש לו תפקידים נוספים. במוח הדופמין לרוב דיי מאוזן אך יש נקודות קיצון שהדופמין עולה יותר מידי או יורד יותר מידי ואז עוברים לקו האבנורמלי (כלומר למחלות). אחת המחלות שיש בהן ירידה דרסטית של דופמין זה מחלת הפרקינסון – יש מחסור של דופמין. החומר השחור מייצר הרבה פחות דופמין ממה שהיינו מצפים לראות. הצד השני של המטבע זה הפרשת ייתר של הדופמין – אצל אנשים שיש עודף של דופמין לרוב יש לאנשים אלה הזיות (כלומר דברים שאין במציאות) או בקיצור סכיזופרנים – אצל אלו יש עודף בהפרשה או בייצור של הדופמין. למה זה קורה? עדין לא ידועים.

סמים שמשפיעים על דופמין: בפרקינסון אמרנו שיש מחסור לדופמין וההיגיון אומר שאם חסר דופמין אפשר לתת להם דופמין ובזה "נפתור" את המחלה. אך בפועל זה לא עזר כלל למחלה. וזאת מכיוון שדופמין לא עובר את מחסום הדם מוח ולכן הוא לא מגיע למוח. אז אמרנו זאת הבעיה? - אין בעיה נחפש משהו שיעבור את מחסום הדם מוח. הסתכלו על הביוסינטזה של הדופמין ואמרו רגע, הדופמין מיוצר מ EL DOPA וה EL DOPA הוא חומר שומני שכן יכול לעבור את מחסום הדם מוח. ואכן התרופה הכי יעילה לפרקינסון היא EL DOPA. האל דופה עובר את מחסום הדם מוח, ובמוח האל דופה הופך לדופמין. התרופה הזאת טובה מצד אחד, אך מצד שני אם ניתן לחולה פרקינסון EL DOPA עלולים להתעורר קצת הזיות. במקרה כזה נוריד את המינון.

האל דופה טובה למספר שנים אך לאחר מספר שנים ה EL DOPA כבר לא עובד יותר וזאת בשל כך שהתאים בחומר השחור מתים. כאשר 75 אחוז מהתאים של החומר השחור מתים נתחיל לראות את הסימפטומים של המחלה. נותנים את ה EL DOPA שמגיע ל 25 אחוז מהתאים שנותרו במוח וכרגע אלו מתחילים לעבוד באופן מסיבי. בסופו של דבר גם התאים האלה בחומר השחור מתים ואז האל דופה כבר לא יעזור כי לא יהיה מי שידע לקחת את ה EL DOPA ולהפוך אותו לדופמין.

מכאן אנו מבינים שהאל דופה הוא - אגוניסט לדופמין.

תרופות נגד סכיזופרניה: אמרנו שיש משום מה עודף של דופמין במצב של סכיזופרניה. אם היינו יכולים להנמיך את ההפרשה של הדופמין זה היה נהדר אך לא כל כך יודעים לעשות את זה. כיצד נעזור לחולי סכיזופרניה? - אפשר לבוא לתא הפוסטסינפטי ובתא הזה לחסום את הרצפטורים. אם נחסום את הרצפטורים לדופמין לא השפענו על הכמות של הדופמין אך הדופמין לא יכול במצב כזה להיקשר לרצפטורים שלו.

ניתן עוד דוגמה לתרופות שעובדות על דופמין: ישנם תרופות שחוסמות את הקליטה החוזרת של הדופמין ואז הדופמין נשאר יותר זמן בסינפסה אלו תרופות אגוניסטיות כי הן משפיעות יותר על התא הפוסט סינפטי. דוגמה לסם כזה הוא קוקאין – הסם קוקאין הוא סם שמגיע מאוד מהר למוח ומה שהוא עושה זה חסימה של הקליטה החוזרת של הדופמין. הדופמין במצב כזה נשאר יותר זמן בסינפסה וכך הוא משפיע יותר על התא הפוסטסינפטי – אגוניסט.

הקוקאין פועל מאוד מהר אך הבעיות העיקריות של הקוקאין זה שהוא מעלה את הדופמין ברמות לא ביולוגיות (לא באופן טבעי – 300-400%) ואז מתחילים למות תאים.

 

אם מדובר בספר אקדמאי זה מצויין.
אם אתה לא נותן את הקרדיט לכותב זאת כבר בעיה.
אני כן מציע לך להעלות את המקורות מסוף הפרק. כולל את שם הספר העורך שלו והכותבים. למען הגינות ולו דווקא כדי לשכנע.

 

5. קדמית לחומר השחור ישנו גרעין נוסף (הקדמי ביותר בטגמנטום) ושמו VTA/טגמנטום גחוני – זה גרעין בטגמנטום שמייצר ומפריש דופמין. אבל בשונה מהחומר השחור, תפקידו של דופמין זה להעביר דופמין לאזורים אחרים מהחומר השחור. למשל לקורטקס, אמיגדלה, היפוקמפוס וכו'. יש לדופמין הזה כמה תפקידים ביניהם: קשב, הנאה, ריכוז, הנעה. איך אותו חומר לא מוטורי? - זאת בשל שהוא מגיע לאזורי מוח אחרים שאחראים על תפקידים אחרים שאינם מוטורים. מה שאנחנו יודעים לגבי אזור זה שהוא אחראי על אזור החיזוקים שלנו (למשל חולדה שלוחצת על התנהגות רצויה, כלומר שמתגלמת אותה). בגלל הטגמנטום הגחוני (VTA), שמפריש דופמין, אנחנו חוזרים על פעולות מהנות. כל הסמים בלי יוצא מן הכלל מגיעים ל VTA (כלומר לטגמנטום הגחוני) ומפעילים אותו. ברגע שה VTA מופעל ומפריש יותר דופמין אנחנו מרגישים הנאה ורוצים לחזור על אותה פעולה.

 

צודק - http://www.openu.ac.il/lists/mediaserver_images/picture-tchum-psycologia3.jpg

אלו הספרים. המרצה ד"ר רביד דורון תותח על - מופיע גם בסדרה על סם.

 

מעולה שהעלת את זה..שאפו.
אחת הבעיות הכי גדולות בסמים היא העובדה הפשוטה שלמרבית האנשים פשוט אין ידע על העניין..רוב מה שהם יודעים זה- שסמים = אסור, ובכך הפיתוי לנסות למעשה גובר, וגרוע מכך מעודד שימוש לא נכון.
סמים יכולים להוות כלי מצויין להרבה בעיות או סתם להרגשה טובה אם יודעים איך להשתמש.
דרך אגב..מה עם קצת מיידע לגבי LSD?

 

אז קנאביס בעצם גורם להפריש יותר דופמין?
חומרים שמעקבים ספיגה חוזרת של דופמין יחזקו את ההשפעה של הקנאביס?

 

לא למדנו יותר מידי על LSD כי הוא לא היה בחומר הלימוד ואני מעריך גם שאין עליו הרבה מידע, בכל מקרה כמה פעמים שהזכרנו LSD בסיכום

גלי התטא - אלו גלים מסודרים סינכרוניים איטיים. התדר שלהם הוא בין 4-8 הרץ. כלומר ככל שהמספר יותר נמוך זה אומר שהגל הוא יותר איטי ואם הגל יותר איטי זה אומר שהמוח מוריד את הפעילות. מה קורה לנו בשלב הראשון של השינה? אמרנו שבשלב הראשון אנחנו שמים את הראש על הכרית ורובינו לא זוכרים מה קרה בשלב הזה.

אבל פעם קרה לכם ששמתם את הראש על הכרית עצמתם את העניים ופתאום אתם רואים קצת צבעים או קצת עיגולים או פרחים? אז חלק אמרו כן. האמת היא שהעיגולים או הדמויות האלה שרואים לפעמים זה משהו שקורה לחלקנו אבל לרובינו לא כי אנחנו נורא עייפים. אז שאנחנו שמים את הראש על הכרית מרוב עייפות אנחנו נזרקים קדימה לשלבים העמוקים יותר של השינה אבל תלכו לישון מוקדם יותר מהרגיל יהיה לכם קשה להירדם ואז יתכן שחלקכם תראו דימויים מול העניים. בפסיכולוגיה לשלב הזה שרואים דימויים קוראים המצב ההפנגוגי - הפנוס זה אל השינה היווני. אז המצב ההפנגוגי זה השלב שבו אנחנו מתחילים לפגוש את "אל השינה". אז זה השלב הראשון.

מבחינת השלב הזה אז האמת שבשלב הראשון של השינה מעבר לזה שלפעמים רואים דמויות. יש לפעמים פלונטרים חשיבתיים שנפתרים לנו כי הקורטקס מוריד את הפעילות ובאזורים מתחת לקורטקס יורד המשטר (השליטה) ואז הם קופצים ופותרים פלונטרים חשיבתיים.

אני אתן לכם דוגמא, בטח קרה לכם פעם שהלכתם ברחוב ופגשתם איזה חבר או חברה שהיו אתכם בתיכון ואתם עוברים ולא ראיתם אותם כמה שנים טובות. ואז שאתם פוגשים אותם ואתם נורא שמחים ומה נשמע ומה קורה וכו. ואז אתם אומרים לעצמכם בראש "יאללה איך קוראים לו". איזה לא נעים הוא ישב לידי בתיכון ואני לא זוכר את השם שלו איזה פדיחה. המחשבה הזאת מטריפה והדבר האחרון שאני רוצה זה שהוא יגיד "אתה זוכר איך קוראים לי"? ואתה מחרטט ופה ושם. אחרי שנפרדים לשלום אומרים נהיה בקשר אבל אנחנו בכלל לא יודעים איך קוראים לו. והמחשבה הזו משגעת אותנו כל היום בראש.

אחרי שהלכנו לישון בלילה מגיעים לשלב הראשון של השינה הקורטקס מוריד את הפעילות והאזורים שמתחת לקורטקס שקרובים למודעות מעירים אותנו ומזכירים לנו שזה היה משה. "יאללה זה היה משה" אתה אומר לעצמך, איך לא הצלחתי לזכור את השם שלו.

אז בשלב הראשון של השינה כל מיני מחשבות שהיו בפלונטר או שכמעט הגיעו לי למודעות, עולות למודעות. ומעבר לזכירת השם של משה לפעמים רעיונות מאוד מאוד יפים ויצירתיים עולים בשלב הראשון של השינה. ולמה הם עולים? כי חשבנו עליהם או שאזורים מתחת לקורטקס עשו עיבוד וזה לא עלה למודעות ואז בשלב הראשון הן כן מצליחות לעלות למודעות ואז מתעוררים בבוקר ולא זוכרים שוב מה היה.

"היה לי רעיון גאוני אתמול לסטארט-אפ ושכחתי אותו על הבוקר יאללה איזה באסה הלכו מיליונים". אז להבא שיש רעיונות גאוניים בשלב הראשון של השינה תכתבו אותם ישר כי אין סיכוי שתזכרו אותם בבוקר יום למחרת.

מי ששיחק על השלב הראשון של השינה ואימץ אותו ויצר דברים מדהימים זה זרם שלם באומנות המודרנית שיצרו כל מיני פסלים בעיקר תמונות הזויות זהו - הזרם הסוריאליסטי. סלבדור דאלי הוא אחד הגדולים של הזרמים הסוריאליסטים והוא הושפע מאוד מחלומותיו וציוריו נראים הזויים כמו בחלום. אז הזרם הסוריאליסטי הכיר בתכונות של השלב הראשון של השינה והם פשוט היו מכניסים את עצמם באופן מודע לשלב הראשון של השינה ואז היו מעירים אותם רגע לפני שהם נרדמו ואז הם שירטטו את הציורים הללו.

השלב הראשון של השינה הוא 10-15 דקות ואז הוא נגמר.

גם סלבדור דאלי שצייר תמונות לא יכול היה לעשות את זה ברבע שעה. אז כל פעם הם היו נכנסים שוב לשלבים וחוזרים לצייר, נרדמים מתעוררים, נרדמים מתעוררים, וכל זה בשלב הראשון וזה נורא מעצבן להתעורר ולהירדם ככה כל רגע, ובסוף גם להם זה נמאס ואז הם חיפשו משהו אחר והם עברו ל LSD. אז הזרם הזה התחיל מהשלב הראשון של השינה.

אחד החומרים שאנחנו חושדים שהוא מבצע קשירה לשומן או לעצמות הוא LSD. סם ה LSD - הוא סם שגורם להזיות. לאחר שנגמר הסם אנחנו אמורים לחזור לשגרה אך בגלל שיתכן שהוא נקשר לעצם או לשומן הוא עלול להשתחרר החוצה ולהשתחרר לזרם הדם וכך שוב פעם להשפיע על המוח ואז אנחנו עלולים לחוות פלאשבק.

יש עדויות בספרות שמראות התרחשות של פלאשבקים לאחר 7-8 שנים משימוש שלLSD אחד.

LSD – מגרה קולטני 5-HT2A וכן מגרה קולטנים עצמיים של 5-ht. LSD נקשר יפה מאוד לרצפטור מסוים של סרוטונין שמו 5-ht2a – זהו רצפטור שנפוץ מאוד במוח, ניתן לראות אותו בקורטקס ברמות גבוהות. הוא נמצא גם באזורים תת קורטיקלים. מה שה LSD עושה הוא מתחפש לסרוטונין, נקשר לרצפטור 5-ht2aואז המוח חושב שמה שנקשר אל הרצפטור זה הסרוטונין. ה LSD גורם ליותר השפעה על התא הפוסטסינפטי – לכן הוא אגוניסט לסרוטונין.

מדוע סם זה גורם להזיות? – הוא נקשר אל הרצפטורים עליהם דיברנו. הרצפטורים האלה נמצאים במערכות חוש, למשל בחוש הראיה הוא גורם לנו לראות הרבה יותר מחודד ממה שאנחנו צריכים לראות. למשל, במקום לראות קיר לבן נראה הרבה מאוד צבעים. ה-LSD מפרק את העולם לצבעים הבסיסיים שלו (לא בהכרח רק במערכת הראייה). גם במערכת השמע הוא גורם לנו לקלוט בצורה זהה רעשים חזקים ורעשים חלשים.

מבחינת ה LSD הוא נקרא סם הזיות (הלוצינוגנים), מעבר לזה לעיתים כל מיני זיכרונות שנמצאים במאגרי הזיכרון ולא אמורים לצוץ צצים בהשפעת ה LSD.

LSD גם נחשב למקצין מצבי רוח, מדוע? – מכיוון שהוא פועל על מערכת הסרוטונין והמערכת הזאת חשובה למצבי רוח. עכשיו אנחנו מקצינים את המצב רוח שבו אנחנו נמצאים. מי שלוקח LSD ומצב רוחו שמח ה LSD יהפוך אותו ליותר שמח ולהפך.

מבחינת ה LSD אחד מהדברים שה LSD כנראה עושה, הוא לעזוב את מחסום הדם ונקשר לשומן ולעצם והוא עשוי להשתחרר בשלבים מאוחרים יותר. האם זה באמת קורה? - זאת רק הנחה.

אחרי שדיברנו על כמה סמים שמשפיעים על סרוטונין כאגוניסטים ישירים או כאלה שעובדים דרך הקליטה החוזרת הבנו את הפטנט.

 

כל הסמים ללא יוצא מן הכלל גורמים להפרשת דופמין בין גרעין ה-VTA לגרעין ההקומבנס. לגבי השאלה שלך אין לי תשובה זה יותר מורכב ממערכת החיזוקים כי כל סם עובד על רצפטורים שונים ועל אזורים שונים במוח מלמבד המערכת הזאת.

 

מחקר מעניין:

תקלה דופימנרגית – כלומר תקלה שנובעת מעודף דופמין. הקונצנזוס אומר שיותר דופמין גורם לסימפטומים החיוביים ורק להם.

אני רוצה לספר לכם על ניסוי שעשו: גייסו סטודנטים באוניברסיטה בארה"ב ובקשו מהם לבוא למחקר שהגיוס אליו היה מאוד מפתה. יש לנו מחקר מעולה אנחנו מזמינים אתכם לבוא לווילה מפנקת ומדהימה. עם בריכה, מדשאות, חדר כושר, יוגה ובקיצור יש כל מה שאתם רוצים בנוסף מי שיישאר את כל השבוע ולא יפרוש נתן לו 1000 דולר מתנה.

אבל לפני שאתם באים אני אומר שני דברים: הווילה הזאת יש בה מצלמות (סוג של האח הגדול) ואנחנו מנתרים את ההתנהגות שלכם 24/7, בנוסף בווילה שלנו יש נסיין שלובש חלוק לבן. הנסיין הזה יבוא כל פעם וייתן לכם משהו לבלוע, אל תשאלו שאלות ופשוט תבלעו את הכדור. מה שהסטודנטים לא ידעו זה שהגלולה שהנסיין נתן להם הייתה גלולה של חומר כימי שנקרא אמפטמין.

אמפטמין – זה סם ממריץ שהוא אגוניסט דופימינרגי בכך שהוא מאפשר לתא הפרה-סינפטי לשחרר דופמין ובנוסף הוא חוסם את הקליטה החוזרת ואז משוחרר דופמין לסינפסה שלא יכול לחזור. שם הרחוב של אמפטמין זה ספידים. יותר מזה האמפטמין שנתנו זה אמפטמין שלא רק חוסם את הקליטה החוזרת לדופמין שמוחזר לכפתור הטרמינל.

מה שאמפטמין עושה הוא גם הופך את הכיוון של הטרנספורטר, במקום שהוא ייקח את הדופמין ויחזיר אותה לכפתור הטרמינל הוא עובד הפוך כלומר הוא לוקח דופמין מכפתור הטרמינל ואז הוא שופך אותו לסינפסה, אז הוא עושה שני פעולות במכה, הוא גם שופך יותר דופמין מכפתורי הטרמינל וגם חוסם את הקליטה החוזרת של הדופמין ואז המוח מתמלא בהרבה דופמין.

מה שהרופאים נתנו לנסיינים זה דקסאמפטמין – שהוא אמפטמין חזק ביותר.הנסיין בכל שעה עגולה נתן לסטודנטים כדור של דקסאמפטמין ובקיצור מלאו אותם באמפטמין. על פניו הניסוי הזה הוא אחלה. יש לכם וילה משובחת, הכל על חשבון הנסיין וגם מקבלים 1000 דולר.

הפרוטוקול של הניסוי היה אמור להמשך חמישה ימים ואני רוצה לספר לכם על התוצאות:

אחרי 4 שעות בכדור הרביעי: הסטודנט הראשון התחיל להיראות לא טוב הוא הסתכל על דברים בצורה מוזרה וחשב על דברים בצורה מוזרה ולכן מיד הוציאו אותו מהניסוי.

אחרי 24 שעות: היו עוד 2 סטודנטים שהתחילו לחשוב מחשבות מוזרות. למשל שהטלוויזיה מדברת אליהם או שהנסיינים רודפים אחריהם וגם אותם הוציאו מהניסוי.

אחרי 48 שעות: לא נשארו יותר נסיינים כולם הראו סימפטומים פסיכוטיים כלומר הם חשבו בחוסר היגיון, שמעו קולות וראו דברים שלא קיימים במציאות.

מה שאנחנו מבינים מהניסוי הזה, זה שמדובר באנשים בריאים שהעלו להם את רמת הדופמין במוח במכה וזה גרם לתסמינים של סכיזופרניה. הניסוי הזה שאני מספר עליו מאפשר להבין מה קורה שמעלים את הרמה של הדופמין במוח, המצב הזה שקרה לאותם נבדקים נקרא פסיכוזת אמפטמין.

פסיכוזת אמפטמין – זה מונח שמשתמשים בו עד היום בעולם הפסיכיאטרי כאשר הפסיכוזה נוצרת בגלל שימוש בסמים. תזכרו שדיברנו עד כה על אנשים בריאים שלוקחים אמפטמינים ואפשרי שיהיו תסמינים פסיכוטיים עקב שימוש בסמים הללו.

 

צמח הקנאביס הרבה יותר מורכב מזה - ולכן אין כל אפשרות באמת לקבוע את הנזק שלו אצל משתמשים בוגרים\צעירים.

חוץ מ-THC ו-CBD, יש מעבר ל-113 קנאבינואידים שונים. רובם הגדול - לא נחקרו
טרפנים, וספציפית BCP - שנקשר באופן ישיר ל-CB2

והחוקרים האמריקאים שיצרו THC סינתטי זה בכלל האוניברסיטה העברית ופרופסור רפאל משולם אם אני לא טועה.
HU-210

אה, וקנאביס משפיע על הרבה מעבר ל-CB1\CB2.
יש השפעה גם על 5-HT ועל רצפטורים נוספים (בהתאם לחומר)

 

א. ממציא הנייס גאי הוא פרופסור ג'ון האפמן ופרופסור משולם הראשון שמצא את הרכיב הפסיכואקטיבי THC בצמח.

http://www.xn--4dbcyzi5a.com/2014/05/ממציא-הנייס-גאי-בני-אדם-לא-אמורים-להשת/

ב. זה קורס שעוסק בפסיכולוגיה פיזיולוגית ולא בסמים!

 

@kingstar כחלק מאיזה תואר עשית את הקורס הזה? אני זוכר שעשיתי מספר קורסים של פסיכולוגיה כחלק מתואר במדעי החברה והרוח אבל בקורס הזה לא נתקלתי, בכל מקרה, בהחלט מעניין, תודה.

 

פסיכולוגיה - זה קורס חובה