אהבה, אור ופטריות

ביום שישי האחרון אני וחבר יקר מהפורום (צחי אם אתה קורא את זה- תודה על הגשמת חלום ) החלטנו לצאת למסע על פטריות פסילוסיבין.
המילה טריפ היא לא מספיק מדויקת בכדי לתאר את מה שעברנו. אמנם חווינו "טריפ" במובן הפסיכדלי, אך הייתי יותר מגדיר את המסע עצמו כ"מסע אל תוך השלווה הפנימית".

יש לציין כי זוהי הפעם הראשונה שבה אני מתנסה בפטריות, לאחר שנים ש"אסיד" כיכב אצלי בראש הרשימה הפסיכדלית (עכשיו הוא ירד למקום השני, תיכף תבינו למה), ולאחר די המון זמן שאני חולם על החוויה הזאת.

המינון: 3.5 גרם פטריות מיובשות מסוג "קובנסיס".
המיקום: נחל לכיש שליד אשדוד - מקום מצויין לעירוניים להתנסות בשלווה פסיכדלית.

נפגשנו אני וצחי (שלו ניסיון עשיר בפטריות) בבוקר יום שישי והתחלנו את המסע. מזג האוויר היה מושלם, האווירה הייתה מצוינת והכל היה מוכן. לאחר הליכה קצרה לכיוון הנחל, עצרנו בשולי הדרך ואכלנו את המאכל הטעים ביותר בעולם מבחינה מנטלית. העברנו 3.5 גרם כ"א עם מיץ תפוזים וחמאת בוטנים בכדי שהטעם יהיה נסבל. לא הייתי קופץ למינון כזה בפעם הראשונה שלי, אך צחי השרה בי בטחון שאני יכול לסחוב את המינון הזה ללא בעיה.

לאחר כעשר דקות, חברי התחיל להרגיש את הפטריות עולות בכל הכוח, דבר שאני ארגיש רק כחצי שעה מאוחר יותר. זה התחיל אצלו במעט בחילה ומיחושים גופניים אך לא משהו נוראי. לשמחתי, לא הרגשתי כלום מלבד האפקט הפסיכדלי.

בעוד אנו מחפשים אחר פינה שקטה ופסטורלית בכדי להעביר בה את הטריפ, האפקטים הראשונים החלו לתת אותותיהם גם אצלי - הסתכלנו על ערמת אבנים והם נראו לנו כנושמים. לרגע מסוים הנחל היה נראה כשורץ תנינים- בשלב הזה צחי שמח מאוד, שכן הוא כבר לא היה לבד במימד הפסילוסיבין.

לאחר שמצאנו פינה שקטה, נשכבנו ונהנינו מהנוף הפסטורלי שנגלה לנגד ענינו ואשר היה נדמה לנו כנוף הרי הגליל. ה"נוף", כך הסתבר מאוחר יותר, היה לא יותר מאשר כמה שיחים במרחק עשרות מטרים מאיתנו.
בעודנו שוכבים, התחלנו לנהל שיחות עמוקות שבשלב הזה איני זוכר כל כך, אך אולי צחי יוכל לרענן את זכרוני. כל שאני זוכר מהשיא של הטריפ הוא שצחי שוכב מתחת לעץ, אני יושב על ערמת אבנים ובמשך כשעתיים היינו באופוריה מוחלטת שהזכירה לי אופוריה של MDMA - אם כי יותר "טבעית", בניגוד לאופוריה המאולצת ש-MDMA נותן. בשלב הזה נגעתי במעט במה שאנשים מתארים כ"להיות אחד עם היקום". הכל היה מושלם, לא היו דאגות, הכל הסתדר ונכנס לתוך תבנית מאורגנת להפליא - דבר שהשרה עלי שלווה שמעולם לא חשתי. התיאור הטוב ביותר שאוכל לתת הוא "כך הכל צריך להיות, כך היה מאז ומעולם ואין לי בעיה עם זה".

הויזואלים היו מדהימים, אם כי לא ברמה של אסיד יש לציין, אך ברגעים מסוימים לא יכלתי שלא להשאב לתוך משהו שצד את עיני. צחי הראה לי תמונה אצלו בפלאפון, וכשבהיתי בה הייתי בטוח שמדובר באפליקציה פסיכדלית. התמונה פשוט "שאבה" אותי אליה כאשר בהיתי בה- שום דבר בה לא היה סטטי מבחינתי

לסיכום - לאחר שנים שבהם LSD היה אצלי במקום הראשון, אני יכול לומר בבטחה שפסילוסיבין נוגס בו בסגנון "פארק היורה". האופוריה והשלווה שהחומר הזה נותן הוא בל יתואר - משהו שבהחלט אין באסיד. בהיותי פסיכונאוט שאינו מחפש את האפקט המהנה של הפסיכדליים ויותר מתעניין בכלים שהם נותנים, הסם הזה קנה אותי! או כמו שצחי אומר: "על LSD אתה נהג האוטובוס. על פטריות אתה הנוסע". ובכן לאחר שנים שבהן הייתי נהג אוטובוס- מעכשיו אני עובר להיות נוסע .
כבודו של ה-LSD במקומו מונח ותמיד תהיה לו פינה חמה אצלי בלב בתור הפסיכדל הראשון שלי, אך לאחר החוויה המדהימה שעברתי ביום שישי איני יכול שלא לתהות מדוע LSD מהולל בכל רחבי העולם כ"מלך הפסיכדלים" כשלצידו אחיו הקטן, הפסילוסיבין. אני סבור שכל אדם בריא בעולם צריך להתנסות בחוויה הזו לפחות פעם אחת בחייו - ובטח ובטח פסיכונאוטים. אתם לא יודעים מה אתם מפסידים... אל תהססו ואל תכנעו לדעות קדומות, זה שווה כל רגע!

 

אח יקר, לא יכולתי לתאר את החוויה שלנו יותר טוב מזה.

אני לא אשכח את השיחים הפשוטים בגובה מטר שהיו נראים כאילו אנחנו שוכבים על כר דשא ענק ברמת הגולן.
אם אתה זוכר שאמרתי לך, כשהלכנו לכיוון "זולת הטריפים" כל האדמה זרמה, ככל שהתקדמתי והלכתי על הכורכר - הוא היה נראה כאילו הוא נע לעברי ונשפך אל מתחת לרגליים שלי.
גם הנחל עצמ, שהוא בכלל שלולית ענקית, זז ללא הפסק והאבנים שבו היו נראים כמו תנינים שזורמים עם המים.

בנוגע לשיחות, אני בטוח שהיו לנו שיחות עמוקות אבל אני לא זוכר את כולן מה שכן, דיברנו על זמן, חוצנים (שאולי אוכלים פטריות גם ותוהים אם יש חיים אחרים שדלוקים ברגע זה), הבהרנו את העמדות האנטי-ממסדיות שלנו, מימדים ועוד ועוד.

כמובן שהאלבום Aero של Jean Michael Jarre ששמת לנו השתלב מצוין.

משום מה הזכרנו את ה- MDMA כל כמה זמן, ומרוב שהייתה בנו אופוריה ושלווה אלוהית לא יכולנו שלא להרגיש גועל כלפי החומר הזה בצורה שבה הוא מסתובב היום.

אגב, ה"אפליקציה" שהראיתי לקוסטה היא לא אחרת מאשר היצירה הבאה של האמן Robert Venosa.



היינו יכולים להישבע שהיא זזה, מחליפה צבעים, מחליפה צורות (שאגב הזכיר לי מאוד את הבלאק אמבר).

צריך לציין גם שהזמן זז מאוווד לאט, כיאה לפטריות, מה שגרם לנו להינות עוד יותר מכל רגע.

מה שכן, אני חושב שבמשך 3 שעות קוסטה לא הפסיק להסתכל סביב, לנשום אוויר עמוק ולומר "איזה כיף.. איזה כיף", זה בהחלט ממצה את היום המושלם הזה. החיבור לטבע היה מדהים, הרגשנו שאנחנו ברגע נצחי.

תודה לך ידידי היקר, עוד נכתוב ספר עם כל התכנונים שלנו

 

זוכר גם זוכר ידידי, ויש לנו עוד המון שיחות עמוקות להכנס אליהן... עדיין לא גירדנו את קצה המזלג.

תודה לך על הטריפ הטוב ביותר בחיי ואחת החוויות המדהימות ביותר EVER. זה לא היה מתגשם לולא העזרה שלך.

בקשר לספר... יש לי הצעה לשם: Psilotopia הגרפיקה עליי, הכתיבה עליך

 

Aero אלוהי לגמרי.ממליץ על כל האלבומים שלו!
נשמע כמו טריפ מטורף לגמרי,עושה לי רק עוד ועוד חשק לנסות פטריות .כיף לקרוא שאתם עושים טריפים ביחד
לפי התגובות שלך היום זה נראה שהפטריות השאירו בך הרבה מאד אנרגיות חיוביות

ואגב קוסטה,תיקון קטן לגבי מה שכתבת,כי זה התפקיד שלי בסופו של דבר,בקשר לLSD:
כתבת "איני יכול שלא לתהות מדוע LSD מהולל בכל רחבי העולם כ"מלך הפסיכדלים" "
הוא מהולל כך בגלל שהוא הLSD,בגלל המהפכות שעשה,בגלל המוזיקה שיצר,בגלל השינוי שחולל.
זה לא אותו חומר שנמצא בהישג יד במסיבות טבע,ברחוב או בדארקנט.

תמשיכו להנות חברים,אוהב אתכם !

 

צודק! ייתכן והתרופה של הופמן קבורה עמוק במצולות. עד שהיא תקום לתחייה, ראוי שהפסילוסיבין יככב בקדמת הבמה!

 

כיף לקרוא וכיף עוד יותר לשמוע על שיתופי הפעולה בפורום בעתיד מקווה להיצטרף אליכם לאחת החוויות הללו בתור התנסות ראשונה בפטריות, אז אם יצא אפילו בפסח אשמח להיצטרף . אבל נראה לי שאתחיל ב 2 גרם

 

התרופה של הופמן אכן קבורה עמוק במצולות.כרגע קשורה בחבל,צריך למשוך מאד חזק,והרבה זמן,עד שהיא תצוץ שוב.אבל זה יקרה.אני מלא תקווה שזה יקרה.
2 שאלות שברחו לי מהראש :
כמה זמן נמשך הטריפ?
אני משער שהפטריות גודלו ולא הוזמנו ,אני צודק?

 

אכלנו ב- 9. בשעה 15:30 אנשים ברכבת עדיין היו נראים מוזרים מאוד, אבל אפשר היה לנהוג.

 

הלוואי ושוק הפטריות בישראל היה רחב כמו שוק האסיד..

 

קשה לי לראות את זה קורה היות ופטריות פחות מתאימות למסיבות אסיד מאשר... אסיד.
לו הייתי בעל תפקיד מפתח במשרה ציבורית בעלת השפעה, הייתי מסיר מיד את התרופה המופלאה הזאת מפקודת הסמים ומחלק דוגמית לכל בית בישראל.

 

לא נראה לי שזאת רק שאלה של ביקוש והיצע..

מן הסתם לסוחרים יותר קל להתעסק עם זה מאשר פטריות

 

גם נכון אך תתאר לך שיותר ויותר אנשים היו דורשים את זה (ממש כמו ברעיון המהפכה של LSD-25), לסוחרים לא היתה ברירה אלא להתחיל ולהפיץ.

 

מאיפה אפשר להשיג היום פטריות קובנסיס כאלה? יש עוד דרך חוץ מאשר לגדל אותם?

 

אתה יכול להתארגן דרך חברים שמקושרים בסצנה או לנסות את מזלך במסיבת טבע... לא תמיד יש...

האופציה היותר מסוכנת אך היותר ודאית היא להזמין מהדארקנט.

 

אחלה טריפ ריפורט... האמת 3.5 גרם בשביל פעם ראשונה זה נחשב למאוד כבד... סך הכל גרם וחצי הרחק מהמינון ה"הירואי" המפורסם של טרנס מק'נה. בטריפ הקודם שלי שגם היה הראשון על פטריות אכלתי 2 וחצי גרם שגם נחשב כמות יחסית גבוהה למתחילים והייתה חוויה כבדה מאוד(הכל יחסי כמובן).. ממה שקראתי וממה שחוויתי גם בטריפ עצמו - הרגשתי מאין אנרגיה "חוצנית" לא ברורה בחדר... הפטריות מחזיקות בתוכן מידע של עשרות מיליוני שנים ורבים אומרים על הטריפ של הפטריות שהוא "חייזרי" ויש להן "אישיות" ואג'נדה משל עצמן.. במינונים גבוהים אפשר להגיע למצב שאתה ממש מתקשר עם הישות של הפטריה.
מצרף שני סירטונים על ההבדלים בין אל אס די לפטריות:
טרנס מק'נה:

אדם מ-PsychedSubstance:

 

אתה צודק ש-3.5 גרם הוא לא מינון לפעם ראשונה, אך היות ויש לי נסיון של שנים בפסיכדלים החלטתי להרשות לעצמי. מה גם שאני מחזיק בגישה של "אתה יכול לחוות טריפ ראשון רק פעם אחת בחיים" ולכן רציתי שהוא יהיה טריפ שאזכור כל חיי. אני יכול בהחלט לומר לך ש-3.5 גרם הרגיש לי טריפ מאוד נקי ובכלל לא אינטנסיבי. הרגשתי כאילו אני יכול לסחוב בקלות גם 5-6 גרם - שזה כנראה מה שאעשה באחד הטריפים הבאים שלי: 5 גרם של טרנס מקנה בחושך.

לא הצלחתי להתחבר להרגשה החייזרית שאתה מדבר עליה, אך כן הרגשתי חיבור מדהים לטבע ולעצמי

 

הפוטנטיות משתנה מאוד מפטריה לפטריה ובטח מגידול לגידול שלהשוות משקלים ניהיה קצת לא אמין לפי דעתי. יצא לי לטעום באצ'ים שגרם-גרם וחצי יבש היה נותן חווייה חזקה מאוד.

 

תודה רבה.