איך הפסקתי לעשן קנאביס

היי לכולם,
בטח נכנסתם מתוך סקרנות או שבאמת בא לכם להפסיק לעשן קנאביס. הערה קטנה - קנאביס זה צמח פלא שעוזר לאלפי חולים או סתם בתור עישון פנאי, יעני לכיף. לי זה באמת הכיף כיף לא נורמלי וגם דרך להוציא כאבים ובעיות שהצטברו במהלך השנים.
אז הסיפור שלי מתחיל במהלך הצבא, אז לקראת סוף השירות התחלתי לעשן נרגילה, ואת האמת מסיבות די טיפשיות אבל זה נראה לי די מדליק לעשן נרגילה בחדר בצבא. איך לא תפסו אותי אז אני לא יודע אבל הייתי מעשן בחדר הצבאי במהלך השבת וגם בבית, ההייתי מעשן נרגילה עם בירה ככה לכיף (עד אז גם לא שתיתי בכמויות או השתכרתי למוות - חוץ מפעם אחת במהלך התיכון) נקפוץ קצת קדימה לשחרור. אחרי השיחרור עבדתי קצת במפעלים והחלטה נפלה ויצאתי לדרך חדשה ועברתי לתל אביב.
מפה לשם המשכתי לעשן נרגילה ולשתות בירה. עד שהתקבלתי לעבודה בבית קפה ששם בעצם הכירו לי את הקנאביס. זו היתה חוויה מיוחדת במינה, הפעם הראשונה תמיד חקוקה בראש וזה היה כיף לא נורמלי. אומנם לא היה קל להשיג בקלות וויד אבל הפעם הראשונה השאירה טעם של עוד. רציתי לעשן אבל לא היה לי שום דילר לקנות ממנו (לא כמו היום שאפשר לקנות בטלגראס בקלות יחסית), הדרך היחידה שהייתה לי זה דרך הסודנים בתחנה המרכזית. חשיש מסריח ויקר זה היתה האפשרות היחידה בהחלט לקנות משו לעשן אז זרמתי על זה. כי וואלה לא הצלחתי להתארגן על דילר דרך אנשים. פה לשם. שנה עברה לה כאשר אני יושב בדירה ומעשן חשיש, רואה סרטונים ביוטיוב ולא עושה כלום חוץ לעבוד ולעשן. בהחלט הספק רציני בראייה לאחור..
אני אז לא ראיתי את ההשפעות השליליות שגרמו לעוד יותר בעיות שלא רק שלא עברו או נפתרו אלא הן התעצמו עוד יותר.
נקפוץ שנה שלמה נוספת ואני עדיין מעשן ואני עדיין עושה את אותו הדבר. ההתקדמות שרציתי לא הייתה בין אם בחיים האישיים או מבחינת עבודה.. שום התקדמות משמעותית. רק לעשן רציתי וכמה שיותר. לפני העבודה, אחרי העבודה. לעשן כל הלילה עד שצריך להגיע לעבודה. רק עישונים עשיתי. בין לבין יצאתי לאמסטרדם לחופשת סטלנים.

סוף השנה השנייה בתל אביב הגיע וצריך להחליט מה עושים, ממשיכים הלאה לעבוד באותה עבודה, מחליפים עבודה, עושים פסיכומטרי ומתחילים את התהליך לתואר או עוברים לחו"ל. החלטתי לקחת צעד ועשיתי פסיכומטרי, חזרתי להורים לחצי שנה בשביל להיות קרוב למכון פסיכומטרי. עדיין עישנתי כמו חזיר אבל זה היה יותר רגוע ופחות עישון כל יום כל היום.
הצלחתי לעבור פסיכומטרי קיבלתי ציון והתקבלתי לאוניברסיטה לתואר שרציתי.

צעד גדול אוניברסיטה, היו לי חששות ואז גם חשבתי להפסיק ולהתחיל חיים "סאחים". להפסיק לעשן ולעשות את התואר.
מפה לשם, החלטתי להמשיך לעשן כי מה זה תואר בלי עישונים. התחלתי ללמוד והכרתי סטלנים אחרים שלמדו איתי בתואר. הם הצליחו להשיג כיוון נייד שהיה מביא אצבעות חשיש נחמדות במחיר סבבה. ואז המשכתי לעשן את הכסף שהיה לי, אז כמובן הפסקתי לעבוד (שזו בין הטעויות הכי גדולות שלי - כי אז היה לי זמן לעשן והרבה) חוץ מהרצאות ועבודות קלילות לא חשבתי שיהיה קשה לעבור את התואר הזה בסבבה. אבל איך שאני טעיתי ובגדול. העישון המאסיבי והיציאות המטורפות עם החברים החדשים די חיסלו לי את הכסף וגם חיסלו אותי מבפנים אז לא הבנתי את הטעות הגדולה הזו אבל המשכתי בשלי, עישנתי לכל אורך השנה הראשונה והשנייה. נכשלתי בכמה קורסים אבל מה זה משנה העיקר שממשיכים ללמוד, נכון? אז גרתי במעונות של האוניברסיטה.

והנה הגיעה שנה חדשה והחלטתי לעבור לדירה עם שותפים. הקושי התגלה בכל מערמו. אוי איך שסבלתי, אחרי קרוב ל3 שנים של עישון מאסיבי וצריכה גבוה של אלכוהול הובילו אותי ישר לתוך הפרנויות והחרדות. תמיד חששתי שמישו נוגע לי בוויד או פורצים לי לחדר ( יכול להיות מאוד באמת פרצו לי). גם אז לא הבנתי שהוויד הורס אותי מבפנים ועישנתי כמו גדול.

מפה לשם החלטתי לחזור להורים שמה אף אחד לא יגע בי או יעשה רע.. עד שעברתי להורים וגם אחרי המשכתי לעשן כאילו כלום.. למרות כל החרדות והפרנויות שיהיו לי. ועדיין לא הבנתי שאני בעצם הורס לעצמי את החיים. ממשיך ללמוד תחת השפעת הקנאביס למבחנים, מגיע הפוך לא עובר קורסים על ימין ועל שמאל.
בשלב מסוים, המשפט שחזר עליו די הרבה היה "אני רוצה להפסיק לעשן" כל כך הרבה ולאורך כל השנים האחרונות. שבעצם
הדרך היחידה שלי היתה פשוט לשחרר ממנו.

להפסיק לעשן קנאביס לקח לי קרוב לשנה מהרגע שהתחלתי "לטפל" בבעיות שהאימפולסיביות הזו של ללכת לקנות ועד לזרוק את כל הציוד שיש לפח, למסור לחברים וכדומה.

אני יודע שאם את או אתה רוצים ממש להפסיק, זה לא קשה כל כך. אומנם בשבועיים הראשוניים את או אתה תהיו במצב נוראי אבל שורדים והגוף מאזן את עצמו בשביל לחיות בלי קנאביס (THC) בגוף.
תהליך ההפסקה בת'כלס לקחת לי קרוב לחצי שנה שבה הצלחתי להחזיק הכי "הרבה" היה שבועיים. כיום אני מצליח להחזיק יותר מזה בהתחשב בעובדה שבמהלך חיי הסטלניים הייתי יכול רק להחזיק שלושה ימים אצל ההורים.
התופעות שחוויתי היו הזעות, סיוטים בלילה, קושי להירדם בלילה, חוסר תאבון, זכרון קצר וכדומה.

יש המון דרכים להפסיק לעשן אבל הדרך היחידה שאני הצלחתי היא דרך cold turkey, הפסקה בפעם אחת.
פה הקושי היה די גדול כי לך תזרוק סטאש של 5 שנים לפח, כמות המצתים, ניירות גלגול, מספריים, משקלים, באנגים וכדומה די ענקית.
הפתרון היה זה פשוט להעביר לחברים סטלנים אחרים, חוויתי קושי מנטאלי להפסיק את הרגל המגונה הזה. היו לי המון נפילות שבהם עישנתי אצל חברים וגם הלכתי לקנות וויד אצל דילרים.
אבל ברגע ששאפתי את השאכטה הראשונה הבנתי כמה טעיתי. ברגע שאתה או את, מתחייב\ת לעצמך את\ה בעצם יוצרים את השינוי בעצמכם. אף אחד לא יפסיק את העישונים אם לא תקחו החלטה ותעשו אותה.

נאלצתי למחוק מהחיים שלי לחלוטין מספרים של דילרים, טלגראס, חברים סטלנים שלא היו בדיוק באותו mind set של תמיכה וכדומה. המחיקה רק עזרה לי להפסיק לחלוטין לעשן באופן משמעותי מאשר ללכת לזרוק את הסטאש..
אני כבר יותר מחודש לא מעשן ועשינתי רק 3 ג'וינטים במהלך החודש האחרון. שזה כמעט כלום לעומת מה שהייתי מעשן לפני שהפסקתי לעשן.

יש דברים חיובים בהפסקת העישון המאסיבי, עליתי במשקל, אני יושן יותר טוב, אני חולם המון חלומות ואני גם יותר פתוח לאנשים בסביבה שלי.

כל יום בעיתו, זה משפט המחץ של הפסקת העישון -כי צריך לקחת כל יום ולהתמודד איתו על מנת להחזיק את עצמך, מאשר ליפול שוב למעגל הסמים..

לינקים שיכולים לעזור:
1. https://www.reddit.com/r/leaves/
2. https://www.reddit.com/r/leaves/comments/568ocy/i_spent_the_past_week_writing_this_guide_on_how/
3. https://www.reddit.com/r/Meditation/
4. https://www.marijuana-anonymous.org/12-step-workbook/the-twelve-steps-of-marijuana-anonymous
5. https://www.reddit.com/r/GetMotivated/

בהצלחה לכולם

 

תתחיל להפנים שההתמכרות והקושי להפסיק לעשן נובע מטבק , גם אני הייתי בסרט הזה של להפסיק , ברגע שהוצאתי את הטבק מהמשוואה ועברתי לאידוי , צריכת הוויד הצטמצמה מאוד , גם כל הרצון והחשק לעשן עוד ועוד נעלם . וגם אם אני מפיל ראש פעם בה , זה נקי בלבד .
שב פעם מה שגורם לך לרצות לחזור ולעשן שוב ושוב זה הטבק לא הוויד
בלי הטבק הוויד משפיע יותר רק שתדע.