אני חושב שהכלב שלי רוצה להגיד לי משהו..

היי לכולם זה שוב אני (סקווידוויד) היום אני רוצה לספר לכם על מקרה שבטוח במליון אחוז שקרה לכל אחד מכם אבל לא ברמות כאלו שהיו לי.

יום ראשון 10.01.2016 שעה 8:48 בבוקר , אני יושב בחדרי (כמו תמיד) מעשן לי קצת וויד , ולפתע קרה דבר מפחיד.
העשן היה כה סמיך ובראשי נוצר תסביך. בעודי שואף ונושף , הכלבלב שלי בזנבו קשקש. הסתכל עליי במבט מוזר , כאילו רצה לומר לי דבר. תהיתי לעצמי "מה פשר הדבר" הרי הוא בעצמו יודע שאני בכל יום נגזר. אך אותו לא עניין הדבר כלל וכלל , הוא המשיך לנעוץ בי מבט מוזר. הרמתי אותו בשני יידי והושבתי אותו על ברכיי. שאלתי אותו את השאלה "האם שגורה בפיך מילה?" הוא המשיך להביט בי במבט נעוץ , אל תדאג לא אשלח אותך לאימוץ. הבטחתי לו בכל ליבי שאותו אגדל תמיד לצידי. לפתע ללא שום סיבה חיבק את רגליי והחל בחגיגה. "לא אסור" צעקתי עליו , ומייד זנבו נכנס בין רגליו. מהרגשות אשם שבאו לי באותה השניה לא יכולתי לשאת את הכאב בליבי , הרי הוא כל עולמי. לאחר כמה שניות הבנתי את הדבר , הוא היה מיובש כמו מדבר. לקחתי שאיפה גדולה לריאות ואת העשן הסמיך פזרתי בין כותלי הקירות. הוא קשקש בזנבו הקטן והחמוד , הרי הוא יודע שאני בלעדיו אבוד. תוך כדי שאני מנסה לחשוב על מילה קפצה בראשי הערה. "מתוק שלי אתה יודע לדבר?" שאלתי אותו בנימה של מפג'ר הרי הוא כלב ואינו יכול לדבר..כ"כ התבעסתי לגלות את האמת , ואמרתי לעצמי הוויד הזה שורט! פתחתי את הדלת ושחררתי אותו לסלון , אפילו כלב יודע שהכל פה סירחון. לפתע נשמעה דפיקה בדלת "מי שם שאלתי בנימה מבוהלת?" הדלת נפתחה ומולי עמדה אמי היקרה , אתה במאנ'ץ רצחני לי היא אמרה. בידה היה שקית של גומיות ונחשים , "איך היא תמיד יודעת להגיע ברגע הכי מתאים" נשקתי לראשה וברכתי אותה לשלום. וכאן הסתיים החלום!

 

ענקקקק