מדריך fuckthesystem מס׳ 1 - איך לעשות ייחורים בשיטה עקומה

שיטה זו אינה אופטימלית ואינה מומלצת. הסיבה היחידה להשתמש בשיטה זו היא לנסות לשמור ו״למשוך״ גנטיקה למספר חודשים כשאין מקום מסודר להחזיק אמהות. סיכויי ההצלחה של השיטה מאוד גבוהים אם עובדים בצורה סטרילית ומקפידים על טמפרטורה 23-26 מעלות.

שיטה זו התפתחה אצלי כדי לשמור אמהות במינימום מקום. זה נטו בא מגרידיות, תמיד בא לי לשמור עוד גנטיקות ואי אפשר לתת לכל אמא חדר לצערי. אחד היתרונות של השיטה הזו היא היכולת ״לקחת״ לדרך מספר ייחורים שכמעט ולא מתפתחים לאורך הדרך בזמן שמחכים חודשיים-שלושה לסיום המחזור. יתרון נוסף הוא שאפשר ככה לשמור ייחורים מקיטומים או ניקוי צמחים שלפני הפריחה.

אז מה בעצם אנחנו מנסים לעשות? לקחת יחור ולשמור אותו למקסימום זמן כשבזמן הזה הוא נשאר בריא וירוק, מפתח שורשים ללא ריקבון וכמעט ולא גדול.

מה צריך:
סכין סקלפל (מסופר פארם או חנויות הידרו)
הורמוריל (או כל הורמון אחר, רוב הזנים ישרישו יחסית בקלות גם בלי הורמון אם שאר התנאים נאותים)
קופסאות שקופות כמו של סוכר סוגת או אורז של ליטר. בעצם כל ייחור מקבל מיני פרופוגטור משלו.
פרלייט
קוביות צמר סלעים
חיידקים טובים אם יש לכם בשלוף
אמא בריאה מאוד!!!

מורידים את היחור הכי יפה שאפשר, טובלים בהורמון ומכניסים לקוביה. את הקוביות יש לשטוף לפני זה במים ואם יש אופציה לאזן להן חומציות לכיוון 5.5-60. לפני הכנסת הייחור לקוביה יש לתת לחיצה או שניים על הקוביה כדי שחלק מהמים ייסחטו! על הייחור להישאר עם 2-3 עלים ירוקים ובריאים. פותחים קופסא שקופה הפוכה, שמים מעט פרלייט על המכסה, מניחים על זה את הקוביה עם היחור ומכניסים לצנצנת ומבריגים לסגירה.

על כל הייחורים מניחים שני פסי פלורסנט או לדים בסביבות 20-40 וואט למשך שבוע. מדי יום יומיים לפתוח לאוורור קליל ולסגור בחזרה. אחרי שבוע לעשות בכל צנתנת שני חורים קטנים כדי שתהיה תחלופת אוויר. אחרי שבועיים להוריד את כמות האור לכמות מינימלית : למשל נורת חיסכון 23 וואט ל-10 ייחורים ולהרחיק עד רמה הייחורים שמחים אבל לא גדולים. באיזשהו שלב בסביבות שבוע 3-4 רצוי לתת לכל קוביה כ-20-30 מיליליטר מתמיסת השקיה של צמיחה ב-EC נמוך בסביבות 1.1-1.2. לרוב אין צורך לחזור על ההזנה שוב מאחר והתאורה אמורה להיות מינימלית כדי לאפשר יותר מדי צמיחה. בכל זאת אם מרגישים הצהבה כללית מלמטה אפשר להזין שוב.

בעצם במצב הזה אחרי שבועיים אתם אמורים להיות עם ייחורים חמודים שהשרישו. מכאן כל עוד תחזיקו את הצנצנות בטמפרטורה הנכונה 23-26 ומינימום אור (אבל לא מעט מדי) הם יוכלו להחזיק לכם בקלות כחודשיים שלושה מבלי צורך להעברה.
רצוי פעם בשבוע להוציא ולבחון אותם, לשים לב שאין ריקבון בשורשים או עלים.
בעצם זו השיטה לשמור אמא או ייחורים במינימום שטח ונפח. עובדת לי הרבה כשאין לי כבר מקום לעוד אמא ואני בכל זאת רוצה ״לגרור״ זן עד שאחד מאוהלי ההפרחה תיתפנה.

אגב אחת התופעות המעניינות שקורות לי עם ייחורים כאלה שיושבים הרבה זמן במעט אור היא הרבה פעמים התפצלות טבעית (קיטום טבעי) של הראש.

 

תמונה תעזור להבין

 

אעלה היום ברגע שאהיה לידם אני מבטיח. הייתי קצת עצלן אתמול אבל בגדול עד שאעלה תדמיין ייחור יושב בצנצנת כמו בונזאי למשך מלא זמן עם מעט אור ושני חורי אוורור קטנים. @דוד גו

אני אבל לא איכנס לפינות של צבע אור ואיך לחתוך את היחור, זה מדריך למתקדמים אני יוצא מנקודת הנחה שמי שעושה את זה כבר הצליח למצוא את הנוסחא הנוחה לפינה שלו להוציא ייחורים בריאים לפני כן.

 

הן 9 שבועות בערך מהיום שנחתכו.
הקוביות במקור קיבלו מים וקצת תוסף שורשים חומצי של יילדטק שאוזנו ל-ph 5.7 בערך.
היו שבועיים עם פס לדים כמו פלורסנט t5 (אור ייחורים הרגיל שלי) ואחרי השבועיים האלה היו בפינה של אוהל אמהות עם cfl 23 וואט כחול הרגיל שאתה קונה בסופר לבית. ה-23 וואט ישב די רחוק מהם רק שירגישו אותו בקטנות!
החורים נוספו אחרי השבוע הראשון. בהתחלה היה עליהם סלוטייפ וסגרתי קצת אם הרגשתי שהלחות יורדת יותר מדי. אחרי שהייתה התפתחות יפה של שורשים השארתי פתוח כל הזמן.
בשבוע 3 קיבלו כל קוביה 20-30 מיליליטר מתמיסת השקיית אמהות שלי ב-ec משוער 1.2 עם house cocos a+b ותוסף שורשים יילדטק. הן מאוד בריאות כרגע ולא נראה שהן צריכות עוד אוכל אבל לדעתי אם הן לא ישתלו בשבועיים הקרובים הן יתחילו להיות קצת מסכנות. השורשים עדיין מאוד לבנים ואין סימן לרקבון. הראשים קצת עברו מיניאטוריזציה ויש סיכוי שיתפצלו ברגע שייכנסו לעציץ גדול ויקבלו אור ותנאים.
בנגלה הזאתי לא הוספתי חידקים מאבקה אבל ערבבתי קצת פרלייט ירוק מעציץ בריא שכן קיבל כמה נגלות של ווייט שארק.
חשוב לי לציין שאחד הדברים שחובה להקפיד בשיטה הזו היא ההפרדה, כלומר לשים כל יחור בכלי סטרילי ובודד משלו!! אם משאירים פרופוגטור רגיל עם 10 יחורים למשך חודשיים סביר להניח שהשורשים יסתבכו ברמה קשה וגם יש הרבה יותר סיכוי לרקבון של עלים ושורשים!!!
אם אתה מצליח להתארגן על צנתנות יותר גדולות טיפה זה אפילו עוד יותר נח. נגיד בסביבות ליטר וחצי או שניים. בקבוק קולה וכאלה הם קצת בעייתיים מבחינת רוחב.
ועוד דבר - יותר קריטי כאן לקחת ייחורים מאוד בריאים מאמא מאוד בריאה לעומת נגלה רגילה של ייחורים. ייחור בריא מאמא בריא זה ייחור ירוק שנלקח מאחד הראשים עם עובי ענף גדול וכו׳. וחשוב שצמח האם לא יהיה במחסור תזונתי כלשהו או עודף חנקן (ירוק כהה מדי ושאר הסימפטומים).

 

נחמד , תודה על השיתוף

 

"צמיחה ב-EC נמוך בסביבות 1.1-1.2."

טוב זה מינון רגיל של צמח בצמיחה מתקדמת לייחורים בהתחלה מומלץ הרבה פחות
סביב ה 600 אי סי (0.6)

 

טכנית אתה צודק אבל זו כמות קטנה (20-30 מיליליטר) שמתווספת לקוביה שכבר רטובה במים ולפרלייט אז בפועל יוצא במצע (בקוביה ופרלייט) ec יותר קרוב למה שאתה אומר. אני לא אוהב לשים כמות יותר גדולה של השקיה כדי לא להספיג את הקוביה. קשה לסחוט אותן כשיש ייחור ושורשים בפנים. זו תוספת קטנה של הזנה כי הייחורים הולכים לשבת תקופה. גם אם תשים 0.6 זה יעבוד אבל תצטרך לתת אולי עוד הזנה מתישהו.

 

לא סוחטים קוביות צמר סלעים!!
כל הקטע של המצע הזה זה כמות החמצן שנמצא בין השכבות של הסיבים שלו
לחיצה עליהם פוגמת במרקם הזה

 

אני לא אוהב אותן 100% ספוגות כשזה במטרת ייחור, אכן אני נותן שתי לחיצות קלות להוצאה של חלק מהמים לפני שאני מכניס את היחור. אם אני לא טועה הרבה אנשים עובדים ככה כשהמטרה העיקרית היא לזרז את ההשרשה ולמנוע ריקבון.

 

אם כבר זה יאיט את ההשרשה כי יהיה פחות חמצן לשורשים
אם אתה מכוון כשאתה אומר ריקבון לירוקת שהיא מאוד פופלרית בצמר סלעים אז זה קורה מחשיפה לאור
לכן משאירים את הכיסוי פלסטיק שלהם עד שתילה
לגבי החלק העליון ...אפשר לשים חתיכה של ניילון שחור לבן עם חריץ (שיהיה מקום לגבעול)
וכך למנוע הגעה של אור

 

חשבתי שזה היה הכיוון .יפה אחינו

 

לא אחי כשאני אומר ריקבון אני מתכוון לריקבון (שאוהב תנאים אנארוביים) באיזור הענף שנכנס לקוביה או בשורשים שנחנקים כי הקוביה ספוגה. אתה יותר חסין לזה אני מניח כי אתה בפרופוגטור עם הרבה פרלייט והפרלייט מאזן שלא יהיה ספוג מדי אולי. שים לב שכאן הקוביה היא על מעט מאוד פרלייט, ולאורך כחודשיים פלוס ולא שבועיים, ככה שאם אני אשאיר אותה בצנצנת ספוגה לגמרי, היא תישאר ככה כמעט לנצח :-0
חוץ מזה תסתכל בתמונות, אין לי ״ירקת״ ״פופולרית״ בקוביות כמו שאתה שם לב אחרי חודשיים שהן יושבות שם. יש ירקרקות בפרלייט שזה הבאתי במקור מפרלייט ממצע חי ובריא כדי להעביר קצת מיקרואורגניזמים.

לפני הכנסת היחור, אני נותן לקוביות שתי מכות/נגיעות קלות כדי להוציא חלק מהמים בלי לשנות את הצורה המבנית של צמר סלעים ולמעוך. עובד לי שנים וכיף לי עם זה עם 100% הצלחה בייחורים. אני בטוח שגם מה שאתה עושה עובד לך פשוט כנראה עם קצת יותר פרלייט וגם ככה אתה סביר להניח לא שומר את הייחורים ליותר משבועיים-שלושה. את הלבן שמסביב לקוביות אני מוריד בשיטה הזאתי רק אחרי חודש פלוס שהן בצנצנות ואם אני רואה התחלה של סימנים של עובש/רקבון או משהו.

לגבי לשים ניילון שחור על צמר סלעים - בגדול לא השיטה הכי מומלצת, הניילון יכול להיצמד ולהידבק לצמר וליצור תנאים אנארוביים במעטפת וגם למנוע אידוי באיזור ובפועל יהיה פחות חמצן ויותר סיכוי להתפתחות מיקרואורגניזמים שאתה לא אוהב בבסיס בית השורשים.

אם אתה עובד גידול של נטו צמר סלעים אז עדיין נהוג לחתוך את הניילונים חלקית מלמעלה (בשביל להכניס טפטפות לפחות ויחורים), מה גם שהחומר ציפוי הלבן שמסביב לקולטילן יותר נועד לעמידה בתנאים האלה לאורך חודשיים ו״לנשום״ בכל זאת. בגידול צמר-סלעים בסדר גודל מלא הבעיה לא באמת קיימת כי הצמחים שלך תוך כמה ימי ווג׳ כבר יצלו מספיק על הקרקע ובלי אור ישיר לא יהיה לך שם ירקוס-פופולורוס.

אגב שים לב איך התותח הזה עושה את זה כאן עם חתיכות מיילר שחצי עומדות באוויר כדי לא לחנוק את הצמר. http://canna.bi/1NXFbLz

 

.....לא קריא אחי

 

נסה יותר חזק. אם לא יילך אעשה לך עמל״ק.