טריפ ריפורט LSD-25

אזהרת חפירה: טריפ ריפורט ארוך לפניך!

CAVEAT LECTOR

בשנים האחרונות מתנהל דיון סוער (שלא לומר ויכוח) בעולם הפסיכדליים. האם ה-LSD שאנשים צורכים כיום הוא אותו חומר שאלברט הופמן גילה, ושפתח את דלתות התודעה למיליוני אנשים החל משנות השישים? או שמא מדובר בחיקוי חיוור שמבוסס על חומרים אחרים, מכונה ונמכר בטעות כלסד אך לא באמת משמר את התכונות של המולקולה המקורית המופלאה? לדיון הזה יש שלוש צלעות של משתתפים - בצד אחד, צרכני אסיד ותיקים ומנוסים שטוענים שאסיד הוא אסיד הוא אסיד, יש חומרים יותר טובים ופחות טובים, אבל בשורה התחתונה כולם לסד. מן העבר השני, קבוצה קטנה של אנשים שטוענים שאין קשר בין החומר המקורי שהיה נפוץ עד סוף שנות התשעים (בעיקר עד לסגירה של מעבדות פיקארד) לבין החומר שנמכר כיום. אנשים אלה מרגישים לעתים כמו חובבי תאוריות קונספירציה, סוג של מיעוט נרדף שכמעט אף אחד לא מוכן להאזין לו. והצלע השלישית היא צרכני אסיד צעירים, שלא זכו לנסות את החומר בניינטיז, מכירים רק את האסיד ׳המודרני׳ ולמעשה ׳נולדו לתוך המטריקס׳ (לשיטתם של אנשי הצלע השנייה) ולכן לא מסוגלים באמת לדעת/להבחין האם מה שהם צורכים כיום הוא אסיד אולד סקול, אסיד מודרני או האם זה בכלל לסד, או סתם נגזרת כימית מרחיבת אישונים כזו או אחרת. שלוש הצלעות מנהלות דיונים וויכוחים סוערים בפורומים פסיכדליים שונים, עם דעות סותרות, תאוריות שונות, סימוכין כימיים חובבניים ומקצועניים, וגיבוי של אנשי מקצוע כאלה ואחרים.

בתור פסיכונאוט חובב, מעניין אותי מאוד לקרוא כל פיסת מידע בנושא, ולכן באופן טבעי כאשר ניתנה לי הזכות להשיג את ׳הגביע הקדוש׳ שאנשי צלע 2 רודפים אחריו ומתגעגעים אליו, קפצתי על ההזדמנות.

(וכאן המקום להודות ולהביע כבוד רב ואת הערכתי האינסופית לשולגין היקר, שהוא באמת נכס עצום לקהילה הפסיכדלית, ולפני הכל הוא מענטש אמיתי)

קצת רקע: אני לא משתמש כבד בפסיכדליים. היתה לי תקופת קרטונים וטיפות במסיבות בארץ ובחו״ל אחרי הצבא (לפני מללללא זמן), עשיתי הפסקה של 15 שנה, ובשנה האחרונה התנסיתי בטיפה לא מזוהה שחבר הביא מחו״ל, (שהיתה חוויה נהדרת), ניסיתי לפני כמה חודשים חצי קרטון של בלאק אמבר שלא עשה לי יותר מדי (ייתכן שעקב טולרנס של מיקרודוזינג). אז אני מודה בתור התחלה שאין לי בסיס מאוד רחב של השוואות, לא ניסיתי עשרות סוגים שונים של קרטונים, בטח לא בשנים האחרונות, וייתכן מאוד שיש ניואנסים שאני מפספס, אז עמכם הסליחה. ונעבור לריפורט עצמו.

החומר:

קרטון של 125 מיקרו של מה שאמור להיות הדבר האמיתי, LSD-25. הקרטון חיכה כמה חודשים במקפיא, שולגין טוען שזה פוגע בפוטנטיות. חומרים קודמים שאיחסנתי במקפיא היו חזקים, אבל אני לא יודע אם הם לא היו יותר חזקים קודם. ממה שביררתי באינטרנט המקפיא לא באמת אמור לפגוע, אבל אני מכבד את דעתו של האיש.

(במהלך השעות הראשונות של הטריפ לא עישנתי ירוק, חבר שלי עישן לאורך רוב החוויה)

סט וסטינג:

יום שמש נהדר בחופש פסח, האובך המגעיל בדיוק התפזר, היום שלי היה פנוי לחלוטין ונסעתי לחבר שגר בבית פרטי מעץ, בלב הטבע. בסביבות שלוש בצהריים לקחנו כל אחד את הקרטון שלו ויצאנו להסתובב לנו בטבע הפורח. לחבר שלי זו פעם ראשונה אי פעם של אסיד.

החוויה:

כעבור משהו כמו 30-40 דקות להערכתי התחלנו להרגיש את זה. פעימות לב מורגשות, זרמים נעימים בכל הגוף וחיוך מרוח על הפרצוף. הראייה התחדדה. הצבעים החלו להיות בוהקים, והנוף היפה של השדות עשה רושם של גלויה אימפרסיוניסטית. המשכנו ללכת והרגליים הפכו כבדות יותר ויותר עד שהיינו חייבים להתיישב על האדמה בלב שדה פרחים.

נראה היה שהעננים זזים במהירות גבוהה מאוד, והם החלו ליצור צורות נהדרות. כשהתמקדתי בנקודה מסוימת היו להם ממש תבניות קליידוסקופיות. ישבנו ובהינו בשקט במשך דקות ארוכות, בלי לדבר.

בדרך כלל לפני טריפ אני חושש שאדאג מענייני עבודה וחיים וכו׳ ואסחף למחשבות, הפעם הרגשתי מאוד צלול, ובמקום בליץ של מחשבות דווקא הראש היה מאוד ריק וספייסי, בקטע מאוד חיובי. הרגשתי כאילו מישהו מבצע בשבילי את תהליך החשיבה, מסנן הכל ומשאיר רק חלל נקי וכיפי. (קשה להסביר).

כשעצמתי עיניים הכל היה מאוד בהיר וראיתי צורות גאומטריות מדהימות נוצרות ומתפרקות. נגעתי בפרחים ובגבעולים ובאדמה והרגשתי אותם, הסתכלתי עליהם ועל המורכבות שלהם, והרגשתי מאוד מחובר לטבע באותו רגע.

אחרי שהתעופפנו לנו בשדה, הצלחנו לקום וחזרנו לחצר לשבת בכסאות נוח. חבר שלי הרגיש שיש לו המון תובנות על דברים ורצה לרשום אותן, וכמובן לא רשם...

ישבנו בכסאות הנוח וצללנו אל העצים והעננים. בשלב הזה הסאונד של הטבע הלך והתגבר, ציפורים צרצרים חרקים ועלים הפכו לסימפוניה רועשת, שנשמעה לי לפעמים ממש בתוך הראש שלי. הכל הרגיש מתואם, הסאונד עם התזוזה של הענפים והעננים. לא הרגשנו שום צורך לזוז או לדבר, וגם לא הפעלנו מוזיקה. הטבע ניגן בשבילנו.

השקיעה התקרבה והשמיים נצבעו בגוונים אדומים וזהובים שהפכו את הכל לעוצר נשימה.

בשלב הזה גם ראיתי המון טרייסרים, וכשהתמקדתי בדברים, נגיד באדמה או בעלים, הם התערבלו והתערבבו. השמש היתה חמה אבל לא מדי, ולכל החוויה היתה איכות צלולה ונקייה.

אחרי עוד זמן לא מוגדר שהרגיש כמו השקיעה הארוכה בעולם, החושך ירד, והמון אורות נדלקו בחצר (יש לחבר שלי כל מיני מנורות צבעוניות), הבית כולו נראה קסום, והעץ היה עשיר בטקסטורות וצורות.

התחלנו לקשקש קצת ולצחוק ומהר מאוד גלשנו לשיחות פילוסופיות עמוקות וחפירות מעניינות, על העולם ועל אנשים ועל הטבע ועל מה לא. ככה נמשך לו הטריפ בנעימים, עם מחשבות מעניינות. היתה לי תחושה חזקה שזה רגע ׳נכון׳, שהכל מדויק ואני בדיוק איפה שאני צריך להיות, גם בנקודת הזמן וגם בתחושה וגם איפה אני כבן אדם, כאילו הפאזל מסודר הכי נכון שיש והכל התנקז לרגע הזה והוא מושלם. תחושת עומק מעניינת ושלמה, שנתנה לי שלווה מאוד גדולה. מצאתי את עצמי נושם נשימות ארוכות ומלאות, כאילו הגוף מפנה את האוויר הישן והלא נקי ומכניס חמצן חדש וטוב במקומו. היה בינינו חיבור נהדר, כאילו אנחנו מרגישים את כל מה שעברנו יחד ואיזה כיף להיות ברגע הזה ולחוות את הדבר הנהדר הזה.

ככה המשכנו לגלוש על הטריפ, אחר כך עשיתי שכטה (בטח שש שעות אחרי תחילת החוויה) שקצת הקפיצה את העניינים. התחלנו להרגיש את הירידה בערך שבע-שמונה שעות אחרי ההתחלה.

12-13 שעות אחר כך סוף סוף הצלחתי להרדם.

אפטר:

קמתי אחרי חמש שעות שינה, עייף אבל בהרגשה מאוד נקייה וצלולה. היה כיף לצאת שוב לרחוב ולראות את השמיים. לא היו לי שום כאבים או ירידה מדכאת. מה שכן,במהלך הטריפ עצמו הרגשתי מאוד את הלסת.

סיכום:

בניגוד לתיאורים של קוסטה ואחרים, חייב להודות שלא חוויתי מוות אגו. הטריפ היה מאוד כיפי צבעוני ומעניין, אבל לא הרגשתי שום בלבול או שריטות, ולרגע לא הרגשתי שאני מאבד שליטה (וגם לא דחף להילחם במשהו). לכל החוויה היתה הרגשה מאוד נקייה וצלולה, ותחושה של טריפ אלסטי, כלומר ככל שצוללים הוא מעמיק אבל בשניה גם אפשר ׳לצוף׳ חזרה.

האם אני יכול להכריע חד משמעית בדיון של אסיד מודרני מול אמיתי? אני חושש שלא אני האיש. הטריפ היה נהדר, בהחלט היו בו גוונים ורבדים ותחושת עומק שלא היו לי בפעמים הקודמות, אבל מצד שני אני לא בטוח שאני מספיק מנוסה בחומרים שונים ובמינונים שונים כדי להצביע על הניואנסים ולהגיד שמדובר בחומר שונה לחלוטין. האם החומר איבד מהחוזק במקרר? האם המוח שלי בעייתי, כמו ש-1.5 גרם פטריות לא הזיזו לי ואותה כמות שלחה את חבר שלי לטריפ מלא? מקווה שאזכה שוב להתנסות בחומר הזה ולהחליט, ועד הפעם הבאה שוב תודה עמוקה לשולגין וקחו את זה ברגוע!
בחרתי לסיים בציטוט שמסכם מבחינתי את הטריפ, מתוך ׳שמש נצחית בראש צלול׳


How happy is the blameless vestal’s lot!
The world forgetting, by the world forgot.
Eternal sunshine of the spotless mind!
Each pray’r accepted, and each wish resign’d

 

היה ממש מהנה לקרוא חבר, לא זכור לי שראיתי פוסטים ממך קודם לטריפ ריפורט הזה.
רגע לפני השוואות וכו', מניין לך שצרכת lsd-25?

ובכל מקרה, החוויות שאתה מתאר מאוד דומות לאלו שאני עברתי על אסיד ("מודרני" או לא). אני עדיין מחכה למישהו שיתן את הפאנצ' הגדול שיראה למה ה"אסיד המקורי" כל כך שונה מהחומר הכי איכותי שיש היום. בינתיים זה לא קרה.

 

אהבתי, אכן מזכיר מאוד את החוויות שלי ממנו במיוחד של שבת האחרונה במסיבה, זה מאוד דומה למה שעברתי

 

וואי מדהים אותה טיפה שאכלתי בפורים אני בטוח בזה

 

תענוג לקרוא אותך. מקווה שיום אחד תזכה לחוות 125 מיקרו כמו שצריך. תודה על הדיווח

 

מאוד כיף לקרוא חבר, הכתיבה שלך מאוד מעניינת ורהוטה. תודה על השיתוף

 

נהניתי מאוד לקרוא, הכתיבה שלך מדהימה.
לגבי "תחושה של טריפ אלסטי, כלומר ככל שצוללים הוא מעמיק אבל בשניה גם אפשר ׳לצוף׳ חזרה."
זה די סימן לכך שהלסד הוא מודרני לא? חוץ מזה שלא היה מוות אגו וקשיים ומלחמות...
לא חשוב, תודה על הטריפ ריפורט

 

תודה על השיתוף ,נהנתי לקרוא !
לא הרגיש לי ככה בכלל בכל אופן (בהנחה ששנינו צרכנו את אותו החומר)