טריפ האסיד ה2 (אך הראשון בחיי)

הפעם הראשונה שהתנסתי בLSD היה במסיבה בכנרת.. נראה לי זה היה המוקשה בראש השנה.. הייתי בת 18 שתויה מעושנת ושמחה ביותר.. השמש כבר עלתה והתחשק לי להתנסות במשהו חדש..חיפשתי משהו שנראה לי בעיניינים וכך בלי שום תכנון מוקדם או ידע כלשהו בפסיכדלים רכשתי את הקרטון הראשון שלי.. רכשתי גם לידיד וחברה ובתמימות נטולת דעה קדומה באנו פתוחים שמחים וטהורים לחוויה...

לא בדיוק זוכרת אחרי כמה זמן התחלתי להרגיש את זה.. אבל זה התחיל עם תחושה חמימה בגוף.. ואהבה גדולה.. הסתכלתי על האדמה שהייתה מלאה בעלים יבשים והתמוגגתי ... אני זוכרת שפשוט קיפצתי ברחבה בין האנשים ופיזרתי עליהם אהבה גדולה הרגשתי כמו פיה ממש.. חייכתי לכולם ולא יכולתי לחשוב על שום דבר שלילי... הכל היה מקסים באמת.
ואם נתקלתי במישהו שהיה לו משהו שלילי להגיד או שהרגשתי ממנו ציניות.. באמת ובתמים לא הבנתי איך זה יכול להיות.. ולמה להגיד משהו רע למישהו ... במקום פשוט להיות נחמד ולאהוב ולהנות..
עצמתי את העיניים לצליליי מוזיקת הטראנס שהתנגנה ברקע וראיתי חשמל וצורות גיאומטריות צבעוניות יפייפיות... כשרקדתי.. לא חשבתי על הריקוד.. כאילו הידיים והגוף זזו בצורה לא נשלטת תנועות מעגליות ורכות שהשתלבו עם הצורות הנפלאות שראיתי.. ואז תוך כדי ריקוד הרגשתי שכאילו יש לי עין שלישית ודרכו אני צוללת פנימה אל תוך הצורות הללו... זה קצת הפחיד אותי אז התנערתי ופקחתי את העיניים... הפסקתי לרקוד והמשכתי לטייל (עם הזמן לא יכולתי שלא לחשוב ...מעניין לאן הייתה מובילה מנהרת הצבעים הזו..הבנתי עם עצמי שכנראה אני לא מתמסרת מספיק ואולי קצת קונטרול פריק או קצת הססנית ולא הייתי מוכנה להכנס למקום עמוק ומסור יותר... ככה עם הרגשתי עם מדיטציות חזקות שעשיתי.. שבשלב מסויים התנערתי ויצאתי כי הרגיש לי שאני נשאבת למקום חדש בתודעה.. וזה מפחיד כי אני לא יודעת לאן.. בגלל זה נגיד DMT זה אולי החומר שהכי מסקרן אותי בעולם.. אבל איפההההה.... )

שם פחות או יותר אפשר לסכם את הטריפ הראשון.. אהבתי את כולם רקדתי הייתי כמו ילדה כמו ילדה שלראשונה רואה את הכל.. החזקתי את האדמה ואהבתי אותה וכל הזמן ליטפתי וחיבקתי את חברה שלי ועזרתי לה וכו'...

ולטריפ השנייייייייי

אז ככה.. הלכנו אני ועוד 2 חברים למסיבת כובע חשאית ומצומצמת... אחרי שהייתה לי התנסות כיפית עם אסיד .. ישר חיפשתי לצאת שוב לחוויה כזו.. חיפשתי בעיניים מישהו שנראה בעיניים ומצאתי..
הוא הביא לי קרטון שהרגיש ממש לח והיה גמיש כזה אפילו מרוב שהוא לח...
לקחנו.. ואז המסיבה התפוצצה כי באו שוטרים.. בדיוק עלתה השמש..
אם אני לא טועה זה היה אפשהו ליד נחל אלכסנדר .. החלטנו שאנחנו חייבים למצוא מקום כיפי לשבת בו לפני שעולה לנו..
היינו באוטו..
ואז קרה משהו די מוזר.. היינו 4 באוטו.. רק אחד היה לא דלוק..
ופתאום התחלנו לדבר במהירות לא זוכרת מה נאמר בכלל.. לא הבנו אחד את השני כאילו רמת האנרגיה עלתה בבת אחת לטירוףףף כזה שלא הבנו כלום... ואז ידיד שלי צעק עומממממס עומס יתר !
חח וישר הבנו מה הוא אמר... ואז הבנו שעלה.. פשוט עלה ורבלי מדי ובבת אחת..
מצאנו איזה נקודה כיפית כזאת בין מלא עצמים.. והרגשתי שוב שעולללללה לי בטירוף.. ועוד לא קלטתי את זה.. גם משום מה לא ישר שייכתי את זה לאסיד.
משום מה גם בדיוק הוצאתי מראה קטנה שהייתה לי (בחורה בכל זאתת) והתסכלתי בעיניים שלי ו.. פשוט ראיתי בתוך העין שלי אותי יושבת על חוף טרופי ומחזיקה משקה ^_^ חח
העפתי את המראה כי זה חישגז אותי ממש.. ומאוד הפתיע
עצמתי את העיניים ואווווו

מלא טרייבלים כאלה צבעונייים וצורות וכמו ההדפסים האלה שיש על שאלים הודים... מלא דברים כאלה וצבעים..
זה הציף אותי והקאתי...
קיא חינני כזה... לא משהו מתמשך ודוחה... ^_^ פשוט להוציא את הטירוף החזק הזה שעלה חזק ככ בתוכי.

איך שסיימתי להקיא

הרמתי את הראש לעולם אחר !!!!!!!!!!
יש לי קצת דמעות התרגשות בעיניים כשאני מדברת על זה..
גם אפעם לא דיברתי על זה ככה שלב אחרי שלב..
זה כיף...

הסתכלתי על העצים..
והם פשוטו כמשמעו חיו.. ממש חיו... ולא הפסיקו לחיות ולצמוח ולפרוח..
הם נראו כמו מזרקה חיה שממשיכה לנוע ולא מפסיקה לזרום
הרמתי את הראש לשמיים והעננים רקדו ברכות בשלל צורות מהפנטות..
הייתי בהלם...
אהה דרך אגב... לא דיברתי כל הטריפ כמעט.. אולי מילים בודדות... כל כך השתאיתי למראה העולם הקסום הזה.. שלמילים לא היו מקום או צורך..
וואו הסתכלתי על ידיד טוב שלי ופשוט הנהנו אחד לשני וחייכנו תוך כדי שאנחנו מתענגים ממה שאנחנו רואים..
הלכתי אחכ מאחורי עץ לעשות פיפי ^_^ ופשוט לא הצלחתי להתרכז...
בכל מצמוץ שמצמצתי צמחים ופרחים השפריצו ממש השפירצו לעברי צבע ופרחו ..

אחכ התיישבתי עם ידיד וממש תקשרנו בלי מילים (רציתי לדעת אם זה קרה לעוד מישהו?.. מניחה שכן)
פשוט... הבנו אחד את השני הרגשנו אחד את השניה וזה היה ככ מוזר...
כל החיים אתה רגיל לדבר.. זה הדבר הראשון שמלמדים אותך בערך..
ואני בנאדם שמאוד אוהבת לכתוב ומאוד אוהבת שירה .. ןפתאום לחוות חוייה שבה המילים נשמעות מוזר אפילו.. מיותרות..

אני זוכרת (יאו אני מזה חופרת זה מזה ארוך.. טוב הלואי ותתעניינו)
שליד איפה שישבנו עברו שיירה של רוכבי אופניים... אחד אחרי השני בטור... ואחד מהם קרה למישהו והמישהו ענה לו הא? ואז הוא אמר עוד איזה משהו...
הסתכלתי עליהם וזה היה נראה לי כ"כ מכני וטכני .. כאילו השפה והמילים היו משהו ככ לא אינטואטיבי פתאום... או מדיום גס להעביר מידע... אני פה מדברת בטלפטיה... הזוי @

בשלב מסוים ידיד שלי ישב על סלע והיה נראה שהוא יושב על פטריה והוא עצמו שינה לגמרי את המראה שלו והפך צבעוני יותר וקצת התעוות לעיתים המון המון צבעים ועיוותים
ראיתי את הטבע בצורה שמעולם לא ראיתי...

ומאז אותו טריפ גם לא הסתכלתי אותו דבר על הטבע .. זכיתי לא אדישה לאף עץ ואף שיירה של נמלים ואף קרן שמש...
זכיתי להתעורר לטבע..
אני זוכרת שלא הפסקתי להתפעל מהצומח.. ונדהמתי איך חיים שלמים לא שמתי לב למה שפורח מסביבי ואיזה יופי טהור גיליתי וואוו...

קרו עוד כמה דברים אבל לא אמשיך לחפור..

באמת שאין לי מושג כמה זמן הינו שם... לא הייתה תפיסת זמן בכללל..
אבל כשהרגשנו שכזה יורד אחד החברים הציע לחזור חזרה לאוטו (שם ישן החבר הרביעי היחידי שלא נדלק) ולנסוע הביתה..
התקדמנו לאוטו.. והוא היה נראה לי תלווווווווווש לחלוטין!!!!! בין כל התפאורה הבתולית הזאת של אבנים עלים עננים עצים פרחים פתאום חתיכת פח גדולה קרה ואפורה... וואווו זה נתן לי סטירה חזקה למציאות...
נכנסנו לאוטו החזקתי את הטלפון וגם.. הוא הרגיש לי ככ תלוש ולא חם ולא אמיתי..
במהלך הנסיעה החבר שלא נדלק ראתה מכונית מיוחדת ואמר וואי איזה מכונית יפה...
ולא יכולתי שלא לצחוק בלב... כי בעיניי זה היה נראה ככ לא קרוב ליופי..
נכון זה סימטרי ! ויישר כוח גדול לאדם על שיצר כזה כלי !
אבל יפה?!? אתה יודע מה ראיתי לפני רגע?! גיליתי את הטבע! כמה קסום !!!!

טוב... זהו פחות או יותר...
היה כיף !

הלואי ששוב תהיה לי חווייה כיפית כזאת ואפילו יותר ^_^
אהבה לכולם !