השקייה ודישון...

שלום חברים.

כאשר אני משתמש בטבלת דישון נניח של ביו-נובה. על איזה כמות ומספר פעמים של השקיה הם מתכוונים על פי הטבלה?
כי אם אני מדשן לפי הטבלה ויש לי עציץ של 15 ליטר, יש הבדל בין השקייה של ליטר ביום לבין 3 ליטר ביום לבין השקיה אוטומטית עם 8 תוכניות השקיה באותה כמות של דשן.

אשמח שמישהו יעשה לי סדר.

 

כמות הדישון בטבלה כזו או אחרת היא שבועית, כלומר לפי גיל הצמח ולא לפי כמות נוטריינטים כלשהי. אם אתה משקה 3 פעמים בשבוע אז אלו 3 יישומים ע"פ הטבלה. אני ממליץ לא לעבוד עם טבלאות ספציפיות ולתת לצמח מה שהוא צריך, שזה דישון NPK ביחס 2:1:3.

תשקה בכל יומיים לכל היותר, תשאף ל30-50% נגר בכל השקיה. זה אמור לצאת כמעט עד חצי מנפח המצע בשיא הפריחה. בהצלחה!

 

אני מגדל בקוקוס בשלב הפריחה שבוע 5 ומומלץ בקוקוס כמה שיותר השקיות אז איך אני יכול לדעת כמות מים ודשן לכול השקיה מבלי לפגוע בצמח?

 

להבא נסה אדמה ותודה לי אח"כ .
בקוקוס לא "מומלץ כמה שיותר השקיות" אלא "מומלץ" שהמצע יהיה תמיד לח, כמו בכל מצע.
השקיה אחת ביום עם נגר של 30-50% זה בסדר. לעניינינו פגיעה בצמח תהיה כאשר המצע יהיה יבש, לגבי השקיות אתה יכול להשקות כל כמות שאתה רוצה, כאמור עם נגר מינימלי של 30%.

 

אני מנסה להבין...

שאלה:
1. נניח שאני מכין תמיסת השקיה של 10 ליטר עם EC 1.6 ומשקה בכול יום 1 ליטר
2. או תמיסת של 10 ליטר עם EC 1.6 ומשקה בכול יום 4 ליטר
3. או 8 ליטר בכול יום עם EC 1.6

האם ב- 3. הצמח יגיע למצב של דישון יתר? יש הבדלים מבחינת הצמח מבין השלושה? או שהצמח יקח מה שהו צריך?

 

30%-50% נקז ??? הוא לא מגדל במי ים.
חבל לפגוע בזמינות החמצן, תקנה מד מוליכות חשמלית ב250 ש"ח ותבדוק את הנקז כל השקיה.
אין סיבה לעבוד על עיוור.

 

לא.

בוודאי. יותר מים אלו יותר נוטריינטים. אתה שוטף באופן קבוע מלחים מהמצע ומזין את הצמח בנוטריינטים זמינים במקום. כלל אצבע לנגר 30-50% ואתה לא תעבוד אף פעם עם מצע מלוח.

בסדר מסטר,
אם יהיו לך שאלות, אל תתבייש.

 

בשמנה ליטר יש יותר דשן מאשר ליטר אז אם אני משקה ביותר מים זה גם יותר דשן שהצמח מקבל לא?

יש לי מד מוליכות חשמלית. מה אני אמור לראות בנקז?

 

לא נכון. אתה מוהל דשן לפי ליטרים של מים.

ערך דומה לערך של התמיסה שאיתה השקת.

 

אחלה! תודה על העזרה. אני חושב שאני מתחיל להבין את עניין ההשקיה והדישון.

 

מתוק אתה.
אין צורך להרים את האף, זה פורום פתוח, לא תמיד מה שיכתב יערוב לחיכך, שמור על דרך ארץ.

 

הבסיס הוא לשמור על יחס מסויים בין מי ההשקיה לנקז, אם תיתן דשן בחוסר (בהנחה שיש לך מים ללא ריכוז כלורידים גבוה) אז מוליכות הנקז תהיה נמוכה ממי ההשקיה, אם תיתן באופן עקבי יותר מידי דשן אז המוליכות בנקז תהיה גבוהה ממי ההשקיה.
אם אתה רוצה לקחת את זה צעד קדימה תרכוש סטיקים למדידת ניטראט, ברוב המקרים ריכוז של 250 PPM יעבוד טוב בהנחה שאתה לא מגדל צמח עצום בעציץ קטן.
יש עוד כמה וכמה דברים שאפשר לבדוק אבל להתחלה זה בהחלט מספק.

 

נדמה שקשרת את "הבסיס" בין מוליכות הנגר לנוטריינטים. כאמור אין קשר כזה, למעט עם מי אוסמוזה כאשר מוליכות המים היא 0.
שורה תחתונה/ראשונה - אתה רוצה שמוליכות הנגר תהיה זהה למוליכות התמיסה, אחרת אתה במגמה של המלחת המצע. אם אתה רוצה למדוד כמה ח"מ No3 יש במצע - מקלוני חנקה יעזרו, אך גם להם אין קשר למוליכות מלבד הצגת ח"מ ניטראט, ככה שזה לא רלוונטי בעניינינו.
לסיכום הנושא לצמיתות - מוליכות יכולה ומושפעת מאיכות מי הברז. כ-90% ממקורות מי הברז בארץ הם מותפלים, שזה אוסמוזה + קלמג בגדול, ויש משתנים כמו מערכת צנרת לקויה וכו' שיכולים להשפיע על המוליכות. דברים אלו כמובן לא אמורים להטריד את שואל השאלה, אלא רק לדאוג שהוא משקה מספיק, ואת זה כאמור הוא מבצע בפשטות ע"י מתן 30-50% נגר בכל השקיה.

 

הנה התקדמנו בתקשורת חיובית ומשמחת.
בדיקת חנקות היא הצורה הפשוטה לניטור של צריכת הדשן למגדל שאינו מומחה, בהנחה שעובד עם דשן NPK ביחס הנכון.

אמת שברוב מקורות המים המותפלים אין מספיק סידן ומגנזיום, לכן לדעתי נכון לעבוד עם מצע שמכיל כבול, לפחות 30% מסך התערובת (כבול מתוקן חומציות שזה מה שיש בכל תערובות הגידול הנמכרות מגיע עם ריכוזים טובים של סידן מגנזיום וגופרית), ליתר בטחון ניתן להוסיף קלמג ודומיו.

מניסיוני, יותר קל לחנוק את הצמח בהשקיית יתר מאשר להגיע למחסורי דשן, לטעמי עבודה עם מד מוליכות וסטיקים של חנקות זו הדרך הנכונה למגדל המתחיל, אבל שכל אחד יעשה מה שבא לו.

מי שרוצה תוצאות מעולות בלי כאב ראש - דשן בשחרור מבוקר יעשה עבודה מצויינת ועבור רוב המגדלים שאינם מומחים התוצאות יהיו עדיפות.

*נקז, לא נגר.

 

שלא ישמעו אותך, וייזמיר.
דשן בשחרור איטי זה אסון, ואני לא ממליץ לאף מגדל קנאביס בכל שלב להשתמש בו.
כמו כן, שימוש בסטיקים זה לעלות שלב, ולא יעזור למגדל מתחיל. מגדל מתחיל כאמור לא צריך לדעת כמה ח"מ ניטראט יש לו במצע, אלא שהוא נותן NPK במינון מתאים, בעניינינו ביחס 2:1:3.
כמובן שתמיד להוסיף קלמג.

 

חשוב לציין, כל מה שאני רושם פה נבדק בצורה מסחרית על קבוצות של 30 צמחים מספר פעמים ברצף, עובדתית דשן בשחרור מבוקר בהרכב הנכון ומהיצרן הנכון מנצח כמעט תמיד דישון נוזלי.
לכן, מציע לך לבחון את העניין שוב, אתה עלול להיות מופתע.

אני מצאתי שמגדל מתחיל ייטב לו עם מד מוליכות וסטיקים, שכל אחד יעשה מה שהוא רוצה.

 

מי קבע את העובדה? אני מקווה שלא קבעת אותה בעצמך כי גידלת 30 צמחים כמה פעמים ברצף. אבל היי, עובדתית נקבע שדשן נוזלי מינראלי בהרכב נכון מנצח את הכל. No3 עדיף 1000 פעם על אוריאה, למשל. אבל היי, שלא תקבע לי כאן עובדות, אחרת תתבקש להציג להן סימוכין, מה שאני יכול להציג לכל הטענות שלי.

 

אני מבין רק מספרים שהמשקל נותן בסוף גידול, לא קבעתי כלום בעצמי כי מדובר על גידול מסחרי בחווה חוקית.
מעבר לזה גם נבדקו ריכוזי חומר פעיל ולא היה שוני בין נוזלי לשחרור מבוקר.

לא מבין את הקשר בין אוריאה לדשן שחרור מבוקר, אכן ישנם הרכבים שמכילים אוריאה אבל לא בהם השתמשנו.

 

נסלח, זו בהחלט יכולה להיות הסיבה.

זה נניח לא ייתכן. עוד מ-2013 מחקר בראשות ד"ר נירית ברנשטיין (ולקני) קבע כי זרחן במינון של מעל 50 ח"מ במצע יפגע בהכרח בייבול, הדיווח היה "עד כ-50%" (הן החומרים הפעלים והן המשקל). סיבה זו כשלעצמה, ושנינו יודעים שיש עוד, מספיקה על מנת לא ליישם שימוש בדשן בשחרור איטי, מכיוון שאין לך שליטה אמיתית בכמה/מתי משתחררים יסודות לאדמה ותוסיף לזה כמובן את עניין זמינותם לצמח בהרכב בהם הם מגיעים.

 

אני חייב לציין שהדיון הזה רק משתפר, תודה.

המחקר הנ"ל, בוצע (לפחות בחלקו) בחווה שלצערי הייתי קשור אליה בזמנו.

קשה מאוד להתייחס לתוצאות שלו מכמה סיבות:

1. ניתנה הנחייה להשקות עם נקז של 30%, המצע היה קוקוס יחסית דק (מצטער לא זוכר בדיוק איך קראו לו), הצמחים סבלו מעודפי מים מטורפים מהיום הראשון, לכן החמצן לא היה ממש בזמינות גבוהה.
2. כמות המזיקים שהיו שם (ומניח שעד היום) היו מחוץ לסקאלה.
3. מבחינת תנאי אקלים האתר סבל מלחות אויר של 50% ביום ו100% בלילה.

כפי שאתה מבין עקה מתמידה.

בדומה להרבה מחקרים, התמקדו בנתון אחד ושכחו שצמח זו מערכת מורכבת שגורמים רבים משפיעים על התוצר הסופי. נירית היא אדם טוב, אולם כל מה שקשור לבקרת השקיה ודישון ממנה והלאה.

מבחינת דישון, כימות הדשן על פי PPM במצע זה מדע לא מדוייק.... מניח שאתה מתמצא בפרוטוקולים מקובלים לבדיקה של מצעים אלה ואחרים, מדובר על מיצוי במים מזוקקים ושאר פעולות אלימות שלא משקפות את מצב שיווי המשקל האמיתי שיש בבית השורש.
צורת עבודה שנחשבת יחסית מדוייקת היא חישוב סה"כ כמות אותה הצמח צורך במהלך הגידול (לא אכנס לזה ברשותך), כל מה שקשור למיצוי של מצע לא יהיה נאמן למציאות ברוב המקרים.

יש לי עוד המון מה לומר בנושא אבל לא רוצה להלאות אף אחד.