שאלה

אמ אני מעשנת יחסית הרבה שנים, יש ימים שעישנתי יותר כאלה שפחות.
לפעמים לא עישנתי ימים שלמים ולפעמים עישנתי כמה ימים רצופים.
אבל בזמן האחרון לא משנה אם זה חום או ירוק אני לוקחת כמה שאכטות ונישפך לי המוח, נהיים לי דפיקות לב ממש חזקות ואפילו לפעמים קצת זיעה בידיים, זה לא ממש חזק אבל זה לא כיף להיות ב"סטלה" כזאת.
בחיים זה לא היה לי ככה אפילו ש"עישנתי קצת יותר מידי" מקסימום צללתי.
זה ממש מוריד את ההנאה מהלעשן, משהו שאני עושה לא בסדר? החומר לא בסדר?

 

קחי לך הפסקה של שבוע שבועיים ככה תתנקי קצת תשתי הרבה מים וזה צריך לעבור... (מדבר מניסיון)

 

זה כולה התקפי חרדה אל תתרגשי מזה , זה כלום (אני יש לי חרדות קשות מאוד ובזכות הקנאביס זה הוריד לי את החרדות כמעט ל0 גם אם אני לא מעשן חודש אין לי כמעט חרדה) כמובן שצריך לדעת לא להלחץ ממנה (ככל שאתה נלחץ ממנה היא גודלת) וכמובן שלא להתייחס אליה בכלל לא לחשוב אולי יש לי התקף לב או משהו ולא להתחיל להשתולל מתי שיש ,ושאתה מעשן תנסה לעשות הליכה בזמן הסטלה או להיות יותר אנרגיות (עד שתתחיל לדעת לקבל את זה גם אם אתה לא מעשן עדיף שתעשה ספורט כי רב אנשים שיש להם התקפי חרדה הם לא עושים שום דבר אם הגוף שלהם ואז זה יכול לגרום גם לכאבי בטן כיאלו סכנים חותכים לך תבטן וזה ממש לא נעים וזה לא משנה אם תעשן או לא אבל כמובן שאם העישון זה אמור להיות הרבה פחות עד בכלל לא)
תנסה גם לעשן אם פחות טבק (עומס ניקוטין גם גורם להתקפי חרדה) ,לא לשתות לעשן ביחד כמובן ולא להשתגע אם מוצרי קופאים להפחית אם הקולה-קפה ולא בגעת בxl ובלו ומשקאות אנרגיה (זה בכלל לא בריא ומסוכן לבריאות ומעלה את החרדות ברמה גבוהה) זה זבל בדמות משקה

 

אני מכיר כמה אנשים שגראס לא עשה להם טוב ולכן הם לא מעשנים היום אז לא לחשוב שזה טוב לכולם
כי אין מה לעשות ואנחנו שונים ועם בעיות שונות.

היה לי חבר טוב שהינו מעשנים כל יום במשך שנה ביחד.
יום אחד הוא חטף התקף חרדה (הוא לא הצליח לנשום) וככה זה היה קורה פעם בשבוע.
וגם שהוא לא היה בהתקף חרדה הוא שם לב שפעימות הלב שלו התגברו מאוד.
ובדיוק כמו בתיאור למעלה כל הכיף נעלם ואיתו גם העישונים.
אז אם לא נהנים לא מעשנים

אחלה יום ותזכרו שגראס זה אחלה אבל לא הכל.

 

יש לי חבר בדיוק עם סיפור כמו של הבורח מעליי..

הבחור גדול ממני באיזה 6 שנים והוא מעשן מאז שאני הייתי בערך בן 9 אולי אפילו הרבה לפניי..
והוא היה מעשן המון
אני מתכוון מהבוקר עד הערב, במשך שנים
בין היתר התנסה כמעט בכל סם אפשרי

אבל לפני שנתיים - 3 בערך אני זוכר שהוא ועוד כמה חברים חזרו ממסיבה, אני לא הלכתי ואז כולנו נפגשנו אצל החבר בבית לישיבה, ושמתי לב שהוא באאוט טוטאלי, בחיים לא ראיתי אותו ככה
מסתבר שהוא טיפטף איזה 3 טיפות, כנראה די חזקות, אבל גם עוד 2 חברה אחרים טיפטפו והם היו יחסית בסדר.
באותו רגע לא ממש התייחסנו לזה, הוא פשוט התנהג קצת מוזר וחשבנו שזה בגלל האסיד, מניסיון אני יודע איך זה כשמתפרעים עם אסיד,
לפי דעתי מה שקרה זה שהוא נכנס לאיזה שהוא לופ וכנראה חשב שהוא לא יצא מזה, אבל חוץ מקצת לדבר מוזר ולהראות מעופף לגמרי (לגיטימי לאסיד) הוא היה בסדר...

השינוי קרה יותר לקראת הערב באותו יום (הוא לקח את האסיד כבר לפני יותר מ15 שעות מאז, אבל הוא גם לא ישן ותוסיפו על זה קצת אלכוהול וקצת עישונים וכמובן חוסר שינה שזה הגורם מספר אחת להזיות וחרדות) - הוא התחיל להגיד שכואב לו החזה, אז בהתחלה אמרנו האא יעבור שטויות, אבל זה לא עבר והוא כאילו התעקש שכואב לו החזה.. אנחנו כבר לא ידענו מה לעשות..
אחרי איזה שעה שהוא לא מפסיק להתלונן הוא גם התחיל לרעוד וננעלו לו הלסתות ממש חזק ככה שהוא גם בקושי הצליח לדבר, ואז הוא אמר לי לקחת אותו לבית חולים..
והם אמרו שהיה לו התקף חרדה ושהוא נכנס למצב של נשימת יתר, וזה בניגוד למה שזה נשמע זה אומר שהוא לא מצליח לנשום (בגלל שהוא נשם יותר מידי מהר).

הדבר הזה נמשך אצלו איזה חודשיים לסירוגין..
בהתחלה זה היה קורה לפעמים לבד
אחרי זה זה עבר, אבל כל פעם שהוא החליט לעשן, אפילו 2-3 שאכטות הוא פשוט לא עמד בזה
אז הוא לקח הפסקה של כמה חודשים
אני מדבר על בנאדם שהיה באותו זמן בערך בן 26 ושהיה מעשן מעל 10 שנים רצוף

בסופו של דבר בעקבות ההפסקה הוא חזר לעצמו והיום הכל בסדר תודה לאל והוא מעשן ושותה כמו גדול...



אבל אני חושב שמה שאפשר ללמוד מזה זה כמה דברים -
דבר ראשון - קחו את הכל באיזי, תנסו לא להלחץ יותר מידי מדברים שקורים לכם ותשדלו תמיד לחשוב בראש צלול ובהיגיון, לא משנה כמה מסטולים אתם. ואם אתם מרגישים קצת לא בסדר או משהו כזה - קחו הפסקה - צאו החוצה לנשום אוויר, לעשן סיגריה, לשתות מים, לשתות תה, ללכת לישון - מה שאתם צריכים בשביל להרגע... אפילו הפסקה ארוכה, של כמה חודשים, תעשו שינוי בחיים שלכם והכל יתחיל להשתנות ולחזור להיות בסדר.
דבר שני - חרדות יכולות להתפרץ גם בלי שום קשר לשום סם (מניסיון), זה הכל תלוי בהסתכלות של הבנאדם על הדברים ועל העולם. תנסו לשמור על ראש צלול, לחשוב בהיגיון, לא להיות יותר מידי קשים עם עצמכם ולזרום פשוט לזרום.. תמצאו משהו להתעסק בו, תמצאו תחביבים, ותנסו לתבל את השיגרה שלכם בכל מיני תיבלונים. והכי הכי חשוב - תמיד תזכרו לנשום.


take it easy (skanking) & fly high

 

היי חברים קראתי את מה שרשמת דבר ראשון תודה לכולם על העזרה,
אני חייבת לציין שאני עברתי התקפי חרדה וההתקפי החרדה שעברתי היו קשים מאוד, לכן מה שקורה לי זה לא התקפי חרדה, אני יודעת להרגיע את עצמי שזה קורה(מהעישון לא חרדה) וזה עובר אחרי כמה דק
אבל עדיין הסטלה לא נעימה.
מה שעשיתי זה הפחתתי בצורה דרסטית את הצריכה שלי, וביום שבת התפרקתי על פייסלים מכל כיוון והכל היה בובה ולא היה פעם אחת שרציתי להתחפר עם הראש במיטה=]
אז הבעיה באמת שהייתי צריכה לנקות את הגוף קצת, שתיתי הרבה מים(תודה לתגובה הראשונה.