גידול בתהליך, אשמח לטיפיס וכמה שאלות

שלום לכולם, יש לי כרגע 2 בנות, נתחיל בתנאי גידול,תמונות ונעבור לשאלות..
תנאי גידול:
אוהל מאולתר 40*80*120 רוחב*אורך*גובה
האוהל עטוף ב מילר,
תאורה: 320 וואט תאורת cfl 2 צבעים אדום כחול שזה 17,500 לומינס,
אוורר: מאוורר קליפס 6 אינצט ו2 מאוורירי 8 ו 9 אינטס.
זרעים: מקססה.

הונבטו בחצי ליטר עציץ ועכשיו הועברו ל-8ל' עציץ אני יודע שזה מעט אבל זה מה שיש כרגע.
האדמה היא אדמת שתילה של טוף מרום גולן מחומרים אורגניים לא מדושנת..

עכשיו התחלתי לדשן את המסכנות הן רעבות לחנקן קצת הצהיבו אני מקווה שיגיבו לזה יפה..
בנות 3 שבועות.
תמונות:



מה אתם אומרים?

עכשיו לכמה שאלות:
1. האם cfl באמת לא יעילות כמו שאומרים והתוצרת שלהם לא שווה את המאמץ?
מזה משנה אם יש לי 20k לומינס מ cfl או hps?
כאמור הנורות בשני צבעים כך שמספקות ספקטרום רכב יותר..

2. כאמור ניתן לראות את המחסור בתזונה שיש להן אני הבנתי שעד חודש אחרי לא צריך לדשן אבל כנראה שזה דובר רק על מיקסים עם דשן, אז התחלתי יש דישון בעזרת bio bizz starter pake
משום מה בטבלה היה רשום בשבוע שלוש לתת אחד מיל גם מביו גרו גם מ ביובלום וגם מטופ מקס..
אז מילאתי דלי ב 6 ל' מים טפטפתי 6 מל מכל חומר והשקתי חצי וחצי לכל בחורה נקווה שישפיע עליהם טוב..

 

1. בגדול החדירת אור של נורת נל"ג טובה יותר מ cfl. לא כל כך הבנתי למה אתה מתכוון בכחול ואדום? אתה צריך לשלב הזה נורות 6500 קלווין.

2. אין לי ניסיון עם הדשנים של BioBizz אבל נשמע לי קצת מוזר להוסיף דשן פריחה בשלב הזה. הן צריכות בעיקר חנקן...

 

נ.ב

העציץ שלך קטן. תכניס אותם לפריחה מהר יחסית

 

התכוונתי שהמנורות cfl הן בספקטרום של 50-60k שזה הטווח הלבן ו 22k שזה הטווח האדום כתום
לגבי ההפרחה מתי להתחיל בערך? באיזה גובה? באיזה גיל?

 

סביב 25 ס"מ

 

דבר ראשון, אין כזה דבר חדירות אור.

דבר שני, אם אתה משתמש במספיק נורות cfl הצמח בהחלט יהיה מרוצה.
אפילו יותר מרוצה מנורות hps שפולטות המון חום.

אתה מתכנן להשאיר את הצמח בעציצים האלה לאורך כל הגידול?

 

לכל גל אלקטרומגנטי יש פרמטר חדירות.
הוא תלוי אמפליטודה, צפיפות ופרמטרים של התווך.
לכן גם לאור.

מסכים לחלוטין שצמח יכול להיות מאושר מאוד עם 4-5 נורות cfl שמכוונות עבורו ושהוא לא באמת חייב נורות לחץ.

 

SolidState ברגע שמנורה מייצר גל אור בתדר 55K מקדם החדירה הוא אותו הדבר, האמפליטוטה של הגל נוצרת בגלל התדר שבה היא מועברת ואינה קשורה כלל בצורת ההנפקה של הגל, ולכן אין שום הבדל בין האור או הגל שמנורת HPS מייצרת למנורת CFL..אולי רק הטווחי תדרים.. אגרונום, יש באפשרותי להעביר לכלי גדול יותר 15 ל' או 12ל' אבל אני לא רוצה שהצמח יעבור את גובה ה 1מ' האם עדיין יש טעם להעביר? או שאפשר להפריח אותו גם בכלי כזה? לגבי הדשנים יש למישהו מושג? נראה שהבנות קיבלו אותו בברכה.. אני רואה שוב חזרה לקצב גדילה ואולי "מדמיין" שהעלים שהצהיבו טיפה הכהו את צבעם.. וזה רק יום לאחר השקיה.. כל כמה השקיות להוסיף דשן?

 

SolidState, סוף סוף מישהו אומר משהו חכם על חדירות קרינה (אור).
אבל אין שום קשר למנורות או לאור הנראה.

כעיקרון ככל שהגל יותר קצר, הוא יותר אנרגטי ויכול לחדור טווחים שונים. אך מדובר בהבדלים של סדרי גודל לעומת האור הנראה.
לדוגמא קרינת X יכולה לחדור רקמות חיות. אך מדובר באורכי גל של פחות מ 10 ננומטר.

אין הבדל ממשי בין 400 ננומטר ל 700 ננומטר (טווח האור הנראה). ולכן למושג הזה אין שום חשיבות בעולם הגידול.

 

ככל שתדר הגל גבוה יותר כך אורך הגל קצר יותר ולכן הוא יכול לחדור עמוק יותר דרך סריגים (או בכלל מבנים מולקולריים).

אנרגטיות ותדר הגל קשורים ע"י קבוע פלאנק.
קבוע פלאנק מתאר את הקשר עבור פוטון בודד.
צפיפות הפוטונים באלומה תלויה בזווית הפליטה ובהספק של המקור (ומכאן נגזר הרעיון של האמפליטודה של האלומה).
אם נבצע על האור הנפלט טרנספורם פורייה אז נזהה בקלות כי לא מדובר ב"אותו אור" (ולא רק בגלל התדרים).

ספציפית לגלים בטווח הנראה יש את תכונת הדיספרסיה והרפלקטיביות.
ווקטור הגל תלוי ביחס הפוך באורכו וקצת קשה לי להסכים מתמטית שאין הבדל במיוחד בהתחשב בכך שהכלורופיל לא מחזיר ו/או בולע את כל הגלים באופן אחיד.

בכל אופן, גם ללא הצמח באמצע, אפשר לחלק את הטווח באופן אינפיטיסימלי לאינסוף משטחים דקים (נניח לרגע שהם אחידים). אלומת האור נעה בכיוון אשר חותך את המשטחים בזה אחר זה.
בגלל שאנחנו מדברים פרקטית אז לא מדובר בריק ומכאן שניתנת משמעות לחדירות אשר נגזרת מאופי האלומה הראשית ולא רק מתדר הפוטונים אשר מרכיבים אותה.

 

SolidState, עכשיו זה נראה כאילו אתה מבלבל בין "חדירות אור" לבליעה.

אם אתה מודאג מפיזור של האור ושטף הפוטונים ליח' שטח תשתמש בקפלקטור.

כן, אני מכיר את הנוסחאות אתה מדבר עליהם. לא קשור לסוגי נורות. אלה לאורכי הגל שהן פולטות.
נכון נורת HPS פולטת בעיקר בסביבות 550 ננומטר ובערך אפשר לומר שנורות לד פולטות ב 680 ו 450 ננומטר.
אז מה קיבלנו? שנורת לד גם גם בעלת חדירות גבוה יותר וגם חדירות נמוכה יותר? לא!
מכיוון ש"חדירות אור" לא רלוונטית לצמחים. צמח צריך את אורכי הגל של נורת לד ולא של נורת HPS.
מה קשור "ערכי החדירות" למה שהצמח צריך?
הצמח יודע להשתמש באור אדום וכחול. אין פה שום רלוונטיות למושג "חדירות אור". מכיוון שמדובר ביכולות ביולוגיות של הצמח ולא באספקטים פיזיקלים.

די נגמר הדיון הזה.

 

זה לא מה שאמרתי.

כאשר מגדלים מדברים על חדירות של התאורה הם מתכוונים לדעיכה של עוצמת האור ביחס למרחק שהוא עובר.
הם לא מתכוונים לחדירות האור דרך רקמות הצמח (וכמובן שלא התכוונתי שלנורת לד יש חדירות נמוכה וגבוהה).

זאת הסיבה גם שבשימוש בנורות LED הפרחים התחתונים פחות "עשירים" מאשר בנורות לחץ.

יחד עם זאת מובן שנורות LED מכילות חלונות תדר ספציפיים בהתאם לדרישות הצמח ולכן הן יותר targeted לדרישות.

מה שלא יהיה אי אפשר להתעלם מזה שאם ניקח נורת לחץ 150W או נורת CFL 150W (או LED לצורך העניין) ונחזיק את שתיהן 10 מטרים מעל הקרקע אז לא נקבל אותו היטל תאורה (ללא קשר לגוון).
אפשר לבצע את הניסוי בקלות עם תאים פוטו-וולטאים ומקורות קרינה שונים.

 

SolidState, אם נוסיף רפלקטור למשוואה, האם עדיין פיזור האור יהיה שונה?
כנראה שלא.

אתה יכול להגיע לשטף ליחידת שטח די זהה.
ההבדל היחיד הוא כמות הפוטונים שכל נורה פולטת לוואט.

 

אתה מדבר על שטף של גלים אלקטרומגנטיים נוסח משוואות מקסוול או הקונספט של מספר ליחידת שטח אינפיטיסימלית?

ובלי קשר, הדיון כלל לא היה על חדירות לרקמות הצמח אלא הדעיכה בעוצמה כנגד למרחק מן המקור כך שלא הבנתי איך זה רלוונטי וכלל מה המשמעות ב"די זהה".