סובל מmdd, ocd, mde, sed

אהלן,
אני סובל מכמה וכמה הפרעות נפשיות, הן: Major Depressive Disorder, Major Depressive Episode, Obssesive Compoulsive Disorder, Selective Eating disorder. (או סי די לא משתלב בצורה יפה מאוד עם מג'ורי. אני מקבל "התקפים" שבהם מרגישים דחף פיזי לקפוץ לכביש הקרוב לביתי/דרך אחרת למות, והשליטה בהם קשה ואחריה אני זקוק למנוחה.)
לאחרונה אובחנתי בדיכאון מג'ורי וOCD אחרי שסבלתי מהם 5 שנים, ואחרי שעזרתי אומץ, הורדתי את הלהב מהגוף שלי וביקשתי מהורי להסיע אותי לבית החולים הקרוב. שם שפכתי הכל. נמאס לי להסתתר ונמאס לי לפחד.
מפה לשם - מסיבה לא ברורה, רשמו לי שני כדורי שינה (!) (אחד לקחת כל יום ואחד לקחת במקרה של "התקף", שהוא כדור השינה הכי חזק שאי פעם הביאו לי. אני פשוט נופל ונרדם תוך רבע שעה, ופשוט לא נשאר ער ליותר מחצי שעה באותו היום.) ואני כנראה ביום ראשון נפגש עם פסיכיאטרית ואבקש ממנה את מה שאני הולך לשאול אתכם -
האם יש לי איזשהוא סיכוי, לקבל קנאביס רפואי?
אני אומר את זה כי הפעם הראשונה שעישנתי קנאביס, באותו היום מאותה שאכטה בבוקר עד השניה שנרדמתי, הרגשתי פשוט שמחה. הייתה לי הרגשה של נינוחות, של שמחה, של "בונא, החיים יפים מדי פעם."
לא הרגשתי את הלחץ הפיזי,
לא הרגשתי את המועקה הנפשית של "החיים גרועים, החיים שלך לא שווים, אף אחד לא באמת אוהב אותך, אף אחד לא באמת חושב עליך, אין לך מטרה, אין לך סיבה, אין לך מה לעשות כאן, אז בוא ותיתן לי להשתלט עליך ואני אגמור את זה בשבילך." (אני לא שומע קולות, אבל ככה זה מרגיש. זה נמצא שם, ופשוט מחכה להתפרץ. לפני הכדורים זה היה בערך ברמה בינונית וקרה כל יום, אחרי הכדורים זה קורה כל 4 ימים בערך - אבל זה מכה יותר חזק ויותר קשה להשתלט על זה, ככה שהאופציה היחידה שלי בבית היא להפיל את עצמי ושאני לא בבית - לחזור מהר הביתה ולהפיל את עצמי)
פשוט הרגשתי שלווה. הרגשתי שאני.. אני שווה משהו. זו הרגשה שלא הרגשתי הרבה.
באותו הרגע הבנתי שזו הייתה הפעם הראשונה שלקחתי את התרופה שלי. שבעצם, מתקנת אותי. חד וחלק.
אני צריך עזרה, דיברתי עם שלומי סנדק אך הוא אמר לי שאין סיבה כי משרד הבריאות לא יאשר לי את זה בגלל שאני קטין (אני מתחת ל18, לא אגיד את הגיל המדויק שלי כדאי שלא יוכלו לחפש ברישומים, אבל תאמינו לי, אני מעדיף לא לכתוב כמו שאני כותב עכשיו, אבל שאתה נמצא במעגל של טיפולים של הפרעות אכילה, דיכאון והפרעת קשב, כל החיים שלך, אתה לומד מהר מאוד להגיע לרמת בגרות גבוהה. לפעמים גבוהה מדי.), אבל אני לא מתכוון לאבד תקווה. אני יודע מה התופעות לוואי של התרופות שככל הנראה ינסו בעל כוחי להכניס לי לגוף, אני יודע שהגוף שלי - כרגיל - יקבל את התופעות הרעות ביותר שאותה תרופה יכולה להציע, ואני חושב "רגע, למה לעבור את כל זה? למה לחזור לאותם רגעים קודרים מאוד שבהם אתה לא יותר משפן ניסיונות?"
תודה על הקריאה,
FFDP