מיתוסים נפוצים בעולם הגידול הביתי של קנאביס

מיתוסים בעולם גידול הקנאביס.

אני רוצה לפתוח ולומר שכל מה שרשום בפוסט הבא מגובה מדעית. ונכתב ע"י בעל מקצוע.
יצא לי להסתובב בעולם מגדלי הקנאביס ועם הזמן ראיתי שיש מספר שמועות ומיתוסים שאין מאחוריהם אמת. למרבית המיתוסים יש מקור בעולם החקלאות הקונבנציונאלית, אך התהליכים החקלאיים לא הובנו כהלכה ונלקחו מספר צעדים קדימה כך שפיספסו את המטרה.
ניסיתי לפרט על מספר מיתוסים, מה מקורם ולתת הסבר מדעי למה הם לא נכונים. פירטתי בקיצור את השורה התחתונה שהיא הסיכום של ההסבר המדעי שלפעמים לא יהיה מובן לגמרי לאנשים ללא רקע בביולוגיה וכימיה. ולאחר מכן כתבתי הסבר (קצת חופר) שמסביר מעט יותר לעומק את התופעה המתוארת.

לימוד פורה!

דישון מינרלי (כימי) לעומת אורגני – האם יש ההבדלים?
המיתוס:
כדאי לדשן בדשן אורגני ולא מינרלי מכיוון שדשן מינרלי לא בריא לצמח.

מקור המיתוס:
כנראה שחילחל מהחקלאות האורגנית בה נוהגים לדשן עם קומפוסט. איכשהו השתרש שדשן מינרלי הוא מסוכן ורעיל לציבור. אם משתמשים בדשן מינרלי בשדות פתוחים בדישון מינרלי בכמויות גדולות עלולים לפגוע במי התהום. דישון בכמויות כאלה אינו רעיל לצמח.

שורה תחתונה:
אין שום הבדל מבחינת הצמח אם נעשה שימוש בדשן אורגני או דשן מינרלי.

ההסבר המדעי:
לפי הספרות המקצועית העוסקת בפיזיולוגיה של הצמח, צמחים יכולים לספוח דרך מערכת השורשים רק 16 יסודות.
היסודות הם:
חנקן (N), זרחן (P), אשלגן (K), סידן (Ca), מגנזיום (Mg), גופרית (S), צורן (Si), כלור (Cl), ברזל (Fe), מנגן (Mn), אבץ (Zn), בורון (B), נתרן (Na), נחושת (Cu), ניקל (Ni), ומוליבדן (Mo).
*בסוגרים הסימון הכימי של היסוד.

המעבר של חומרים מהקרקע לתוך הצמח יכולה להיעשות רק בסביבה מימית. החומרים יכולים להיכנס לצמח רק כשהם בצורה היונית! כלומר הם צריכים להיות טעונים במטען שלילי או חיובי כדי להיכנס לצמח. החומרים הללו יכולים להיספח רק בצורתם המינרלית ולא בשום צורה אורגנית.

מה זה אומר צורה מינרלית ולא אורגנית?
חומר אורגני הינו חומר שמכיל אטומים של פחמן (C) ומימן (H). אם מולקולה לא מכילה את האטומים הללו היא אינה נחשבת אורגנית.
*מספר דוגמאות להבהרה:
חנקן יספח רק כאשר הוא בצורתו לא אורגנית שנקראת ניטראט: NO3- (אטום אחד של חנקן מחובר ל 3 אטומים של חמצן ומטען שלילי של 1- לכל המולקולה)
אשלגן יספח רק בצורה של יון אשלגן: K+
זרחן יספח רק בצורתו הלא אורגנית פוספט: PO43- (אטום זרחן מחובר ל 4 אטומים של חמצן ומטען כולל של 3-)
וכך הלאה עבור כל היסודות. ככה שזה ממש לא חשוב באיזה דשן תדשנו, בסופו של דבר הוא יספח בדיוק באותה צורה (כמינרל ולא מולקולה אורגנית). ההבדל היחיד שחומר אורגני צריך לעבור תהליך של מינרליזציה ע"י חיידקים שיהפכו את החומר מהצורה הלא זמינה האורגנית, לצורה הזמינה של יון אנאורגני.
*צורת הרישום בפורום לא תואמת את צורת הכתיבה הכימית המקובלת מכיוון שלא ניתן לרשום ספרות מעל ומתחת לאותיות.

שטיפת המצע – האם שטיפה של מצע הגידול בכמות גדולה של מים תשפיע על הטעם?

המיתוס:
לקראת סוף הגידול המצע מלא במלחים (דשן). המלחים לא רצויים מכיוון שיכולים להשפיע על הטעם של התוצר הסופי, כך שנקבל מוצר עם טעם של דשן.

מקור המיתוס:
בחקלאות הקונבנציונאלית נהוג שלא לדשן גידולים מסויימים כאשר הם קרובים לקציר. זאת מכיוון שהקרקע רוויה יחסית בדשן ולא צריך לדשן יותר מטעמים של חיסכון בדשן וכח עבודה. הדבר תפס מעט בעולם הגידולים ביתיים של קנאביס והתפתח עד לכדי מצב שמספר מגדלים הבינו (באופן שגוי) שצריך לשטוף את הקרקע ממלחים באופן יזום. מכאן הסיפור התפתח למצב שמספר מגדלים יכולים להישבע שיש הבדל בטעם בין גידול שבוצע בו שטיפה לגידול שלא בוצע בו שטיפה.

שורה תחתונה:
ההשפעה של שטיפה בכמות של 3 נפחים מנפח המצע הינה לא משמעותית במקרה הטוב. או מזיקה במקרה הרע. בכל אופן לא משפיע על הטעם של המוצר הסופי.

הסבר מדעי:
כמו שמפורט בחלק על דשן מינרלי ואורגני, דשן נספח רק בצורה של 16 יונים. חלק ניכר מהיונים שנספחו לצמח הופך לצורה אורגנית השמישה לצמח. הריכוז של כאל אחד ואחד מהמינרלים הללו יחסית קבוע ברקמות הצמח. עבור מרבית החומרים לא יכול להיווצר מצב של אגירה. תהליך ההרעבה רק יגרום ליסודות הלא ניידים להתפרק ברקמה המבוגרת (עלים וגבעולים תחתונים) והסעה שלהם לעבר הרקמות הצעירות (תפרחת ועלים עליונים). גם אם היינו רוצים לגרום ל"הרעבה" של הצמח, כך שיפרק מולקולות לא רצויות אנו רק נפגע בו ותגרום לו להיות פחות פורה.

הקרקע עצמה הינה מדיום מורכב. אולי נדמה שאם נשטוף אותה המים נגרום ליסודות להישטף מהקרקע. אך שטיפה תגרום לחלק מהמינרלים שקשורים לגרגרי הקרקע להשתחרר. כך שבסופו של דבר נקבל יחס מינרלים מסיסים בקרקע השונה מהיחס ההתחלתי.
תהליך השטיפה יכול לשטוף גם חלק מהחיידקים הטובים לקרקע.

נקודה נוספת למחשבה, עד היום אף אחד לא הראה שדישון ברמה כזו או אחרת משפיע על הטעם של המוצר הסופי בניסוי טעם מסודר במעבדה.

איזון חומציות – האם צריך לאזן חומציות כאשר עובדים עם מצע אדמה?

המיתוס:
חייבים תמיד לאזן חומציות! זה לא משנה מה מקור המים ומה מקור הקרקע.

מקור המיתוס:
בחקלאות הידרופונית יש צורך תמידי לשמור על רמת חומציות תקינה. מגדלים ביתיים הבינו שכנראה שצריך לעשות את אותו הדבר באדמה מכיוון שהם לא ידעו על ההבדלים המהותיים בין מצע הידרופוני לאדמה.

השורה התחתונה:
המגדל הביתי לא צריך לדאוג מסוגיה זו מכיוון שהוא קונה אדמה שרמת החומציות שלה היא בסביבות 7 או מעט חומצית.
אני מסכים שאם היה מדובר בשדה פתוח הייתי אומר שצריך לעשות בדיקה מינרלית לקרקע כדי לראות אם היא חומצית במיוחד (pH מתחת ל 5) או בסיסית במיוחד (pH מעל ל 9). אם החומציות איפשהו באמצע לא צריך לדאוג ממנה יותר מידי.

ההסבר המדעי:
אדמה הינה מצע השנה באופן מהותי ממצע הידרופוני. במצע הידרופוני חומציות מי ההשקיה היא החומציות שבבית השורשים ולכן חשוב לשמור עליה קבועה. באדמה אין חשיבות לחומציות מי ההשקיה מכיוון שאדמה הינה מצע חיי המכיל מיקרואורגניזמים שיכולים לשנות את חומציות המצע בהתאם לצרכיהם. בנוסף, אדמה בנויה מרכיבים אורגנים הנמצאים ביחסים כימים עם תמיסת מי ההשקיה. הקרקע מהווה בופר כימי אשר לא מאפשר לחומציות לצאת מטווח מסויים. אם נרצה לשנות באופן יזום את חומציות הקרקע נאלץ להשתמש בכמויות גדולות מאוד של חומצות או בסיסים. היצרנים של דשנים מסחריים יודעים באילו רמות חומציות הדשן אמור להיות. ולכן הדשנים מגיעים ברמות חומציות המתאימות לצמחים. כל עוד אנחנו רואים שהצמח מתפתח באופן תקין הדבר אומר שהקרקע מצליחה להישאר בשיווי משקל כימי ובחומציות קבועה יחסית. ושמיקרו אורגניזמים בקרקע חיים ועושים את תפקידם.


חושך 48 או 72 שעות לפני קציר:

המיתוס:
מתן 48 שעות של חושך לפני הקציר מגדיל את כמות ה THC בצמח.

מקור המיתוס:
בחקלאות העוסקת בצמחים המכילים חומרים רפואיים או צמחים המכילים חומרים נדיפים (מנטה\נענע לתעשיית משחות השיניים לדוג') נהוג לקצור את הצמחים לפני הזריחה. זאת מכיוון שרמת החומרים הפעילים הללו יורדת במהלך היום (פגיעה ע"י השמש נדיפות ועוד). סביר להניח שבעולם גידול הקנאביס הביתי חשו שאם יפרסו את שעות החושך לפרק זמן ארוך יותר יקבלו יותר THC.

השורה התחתונה:
כדאי לקצור את הצמח בשעות הבוקר המוקדמות, ממש לפני שעות האור. אך לא להשאיר את הצמח ליותר מ 12 שעות בחושך.

ההסבר המדעי:
כעיקרון רמת החומרים הפעילים (בעיקר חומרי ארומה) יורדת במהלך היום. חלקם בצורה ניכרת (נדיפים) חלקם בצורה פחות משמעותית. THC אינו נדיף ויחסית לא משתנה בצורה דראסטית במהלך היום. אך הוא יכול להתפרק בקרינת UV חזקה. קציר בשעות הבוקר יכול להכיל מעט יותר THC. אין צורך להשאיר את הצמח מעבר ל 12 שעות בחושך מכיוון שחושך רב מידי יכול לתרום לתהליך הפוך שבו הצמח מפרק מולקולות אורגניות בצמח כדי להזין את עצמו.

אין לי בעיה אם לחלק מהקוראים יש חילוקי דעות עם מה שכתבתי. אני אשמח אם תביעו את דעתכם גם אם היא שונה משלי. כמובן שאני מצפה שתגבו את דעתכם בצורה הכוללת הסבר מדעי. בנוסף, אין לי בעיה להפנות למקורות הרלוונטים של הדברים הרשומים בפוסט.
אם חלק מהדברים עדיין לא מובנים, אתם יכולים לבקש הסבר נוסף. כמעט כל הסבר שמופיע כאן מתומצת וניתן להרחיב עליו רבות.

רוב המידע מגיע מהספר: פזיולוגיה של הצמח. שנכתב ע"י לינקולן טייז ואדוארדו זייגר.
חלק מהמידע ניתן למצוא גם בויקיפדיה.

תודה למשתמש giligen שהעלה את הרעיון לסכם בפוסט אחד את כל המיתוסים בעולם הגידול.
אין לי בעיה שתפיצו את הפוסט הזה לפורומים נוספים, רק בבקשה אל תשכחו לתת קרדיט לכותב

 

נ-ה-ד-ר!

ולי יש שאלה אליך. שלא מגובה בהסבר מדעי.
האם התנסית בגידול בעבר? או שהידע שלך הוא מקצועי יותר ונוגע לכל תחום האגרונומיה ולאב דווקא ישירות לקנאביס.

 

אגרונום, ספר לנו גם על מיתוס הטמפרטורה...

 

מה זה מיתוס הטמפרטורה?

 

על כך ששיטוט בפורומים יגיד לך להשאיר את הטמפרטורה בסביבות 24-26 מעלות, כשאני רואה אותך ממליץ על 30 מעלות קבוע לצמח...

 

תודה רבה אגרונום !

 

אבל מצאו כימיכלים בתוך הפרחים שדושנו בדשן הדירופוני!

http://uploads.neatorama.com/images/posts/226/71/71226/1397696866-0.jpg

איך אפשר להיות בטוח כל כך שאותו כימיכל לא משפיע על המוח באיזה שהיא צורה..?

מהניסיון שלי מכל מיני מגדלים ביתיים שגידלו בהידרו שניסיתי את החומר שלהם, תמיד, תמיד היה לי בסוף הסטלה כאב ראש נוראי.. אשכרה גראס עם האנגאובר!
ברפואי שטעמתי בחיים אל היה לי תופעות כאלה.

 

LarryOG,

חשוב לעשות הבחנה בין בתוך הצמח לבין על גבי הצמח.
מה שאתה מראה הינו חומר בלתי ידוע על החלק החיצוני של הצמח, יכול להיות גם מלח בישול ביתי.
סביר להניח שנובע מהשקיה חפוזה.

 

בגדול אני מסכים עם דבריי אגרונום רק רציתי להעיר שתיי הערות:
עשוי להשתמע מדבריך שלעולם לא נעשה שטיפה... ואני אומנם מסכים ששטיפה לשיפור טעם היא דיי מיותרת (למרות שייש לי הרבה מה להגיד על הקבילות של מבחניי טעם וכל מחקר שמסתמך על חוויות סוביקטיביות של הנבדקים...). מצד שני ישנם מצבים בעיקר אצל מגדלים מתחילים שבהם נוצר מצב של דישון יתר שלעיתים רק שטיפת המצע פותר אותם. בנוסף ממדידות רבות שעשיתי שטיפה באמצעות מיי אוסמוזה בכמות פי 3 מנפח העציץ מביאה אותי לרוב לכך שהנגר הסופי הוא בערכים של מתחת 100ppm ככה שאני לא ממש משוכנע לגביי הטענה שלא ניתן לנקות את הקרקע ממינרלים. אני כן בהחלט מסכים שלרוב פשוט אין בזה צורך.
הדבר השני הוא לגביי איזון ph. מה שבהחלט נכון זה כל הטענות של אגרונום אבל הוא לא הביא בחשבון נתון אחד. עולם הגידול שאנחנו מתעסקים איתו הוא עולם גידול של מגדלים לא מקצועיים. כלומר הסיכוי לטעויות שונות שיביאו את מצע הגידול לערכיי ph קיצוניים ויפגעו בתהליכים הטבעיים המתרחשים בקרקע הוא גבוה בהרבה מאשר בחקלאות מסחרית. כלומר איזון ph משמש אוליי הבאפר הזמין והזול ביותר שעומד בפניי המגדל הבייתי לפקח על התהליכים שמתרחשים בעציץ שלו. לא הייתי משתמש באיזון ברמה יום יומית אבל בהחלט הייתימ שוקל להתחיל לאזן גם באדמה כאשר בעיות שונות של מחסור או עודף מתרחשים בצמח ופתרונות אחרים לא עובדים!
חוץ מזה כתבה מצויינת והמיתוסים עוד רבים

 

אגרונום מה עם מיתוס מי-האוסמוזה שהבטחת לעלות?

 

תודה על המידע... אני חולק עם הכל, יש לי הסבר מהותי אחד עם מדע וידע אפשר להתווכח עם הטבע לא. אני לא חושב שבטבע הצמחים מקבלים דישון מינרלי, ומן הסתם שהם עוברים שטיפות (מהגשם) כדי להיפטר באופן טבעי מהחרא (לא מינרלי) שהם ניזונו ממנו לפני כן.. לגבי איזון המים, יש טבלה שמסבירה באיזו חומציות השורשים\הצמח סופגים אילו אלמנטים, לכן גם אם האדמה משנה את החומציות סופו של עניין עדיף להביא מים עם החומציות הקרובה ביותר לשלב שנמצא הצמח. שעושים שטיפה רואים את המצע נהפך לשקוף מחום, זה שוטף את המזון המיותר שנותר שם.... לגבי דישון מינרלי, הצמחים גודלים מצויין גם עם אורגני או אפילו בלי דישון בכלל, למה לדחוף טעמי לואי מיותרים?
שבת שבת

 

smily,

יש לך טיעונים מאוד מעניינים. האם ידוע לך על מנגנון ממברנאלי ברקמת השורש שסופח יסודות בצורה לא מינרלית?
יהיה מאוד מעניין לשמוע מפיך הסבר לתופעה שאתה מתאר, מכיוון שאף פעם לא קראתי מאמר מדעי שאפילו טוען שמה שאתה מתאר אפשרי לגבי ספיחה של יסודות דרך רקמת השורש.

כל התזונה של הצמח הינה מינרלית בסופו של דבר. ותמיד באפן אקטיבי ע"י תעלות ממבראניוליות ברקמת השורש.
אני מציע לך לפתוח ספר (אמיתי) בנושא הזנה מינרלית בצמח.
או לפחות ללמוד מושגים בסיסיים בכימיה כדי לדעת מה ההבדל בין מינרל לחומר אורגני.

 

יכל להיות שאני לא ממש מבין במושגים, אך הכוונה במה שכבתבתי מובנת (פשוט לא לתת חומרים מינרלים חזקים ועדיף להשתמש במה שבא בצורה עדינה וטבעית כמו האורגני או אפילו וגני). זה סך הכל שיח אני לא צריך לקרוא ספרי בוטניקה בשביל להבין אותו, עדיף פשוט להרגיש את הצמח . כל אחד והטכניקות שלו..

 

לא smily, אתה ממש לא ברור.

אני אבקש ממך בצורה מאוד ברורה, מהן המולקולות שנכנסות לצמח דרך רקמת השורש?
תן לי בבקשה דוגמא עבור חנקן, זרחן ואשלגן.
אם אתה באמת לא מבין מה שביקשתי, הדיון איתך בהחלט יהיה ריק מתוכן.

 

אגרונום וסמיילי אתם ממש מצחיקים...
שנייכם מחזיקים בשתיי תפיסות עולם שונות אז אוליי תפסיקו לנסות להמיר כל אחד את דתו של השני...
תנסו לחשוב כיצד הגישות השונות שלכם יכולות לחיות ביחד וכיצד כל אחד יכול ללמוד מהשני ולא רק לנסות לשכנע שהוא צודק
הויכוח שלכם הוא מה זה סאחי....

 

הנה הבחורצ'יק קלט עניין כבר, לפעמים הכי חכמים הם הכי טיפשים... אגרונום אני לא יודע מה המולקולות שאני מכניס לעצמי אתה רוצה שאברר על הצמח, מה זה מעניין אותי אם אני יכל להוציא אחלה של פרחים גם בלי.. השיחה בהחלט סתמית כי אתה דוגל ברובוטיות שיטתית וחייב להיות כתוב או מוכח, אני מעדיף לעבוד בצורה חופשית ולהבין את הצמח דרך הבנה בסיסית של פטרוזיליה זה לא רפואה פה

 

nice one ....
זה הסבר לעניין - מקווה שיעשה בו השימוש הנכון !
כפיים לאגרונום

 

השאלה שלי גם נוגעת לשטיפה, מי שלימד אותי לגדל אמר לי שלפעמים אחרי תקופת גידול ארוכה מצטברים באדמה מינרלים שהצמח השתמש בהם פחות מאחרים (שניהיה באדמה הרבה חנקן לדוגמא כי הצמח לא צרך הרבה) וזה יכול לגרום לנעילת מינרלים(או משהו בסגנון)
ואז מופיע על הצמח סימנים של מחסור למרות שיש שפע באדמה ואפשר לטעות ולהעלות מינון דישון ללא צורך
זה נכון?

 

בקרקע בהחלט יכולים להצטבר חומרי דישון.
כמובן שכדי שהכמות תגיע באמת לרמות לא בריאות לצמח, צריך לדשן בכמויות די גדולות לאורך מספר מחזורים.
אם זה המצב ובאמת מזהים עודף של מינרל בקרקע ניתן להמשיך לגדל את הצמח עם דישון מועט ולדשן בדשנים שאינם מכילים את כל האלמנטים.

הבעיה הגדולה ביותר היא כמובן הצטברות של נתרן. במצב כזה נקבל קרקע מלוחה. ניתן יהיה לשקול טיפול מתאים, אך הסיכוי להגיע למצב כזה במצע מנותק יחסית נמוך.

 

אגרונום,
לגבי מי ההשקייה במע אדמה, מה עמדתך לגבי:
1. אידוי כלור מהמים למשך יממה.
2. טמפרטורת המים- האם מים קרים (בחורף) עלולים לגרום ל"שוק" לצמח?