שריטה

לאחר מכן כשכבר נגמר
מעשנת ביום יום
לאחרונה יותר עוסקת בפעילות גופנית (הליכות, התקרחנות מאסיבית על רמקול כלשהו) אלופה במקצה דפיקת ראשים לגובה
באותה תקופה שהלכתי בשביל בטבע קצת פחות הייתי בכושר ולכן גם היה לזה יותר ביטוי והרגשתי את זה יותר חזק.
והיי, למדתי כמה דברים חדשים! תודה
שבת שלוש

 

אותי ניתן למצוא ברמקול ימין בדרך כלל ב10 שעות הראשונות של המסיבה!

 

אותי ניתן למצוא במסיבות דארק על הרמקול הפנוי ביותר

 

וווואוו מסיבות דארק...אם ככה עלית ברמות הפסיכודליות!

 

כל כך הרבה שטויות. אנשים נדפקים על ימין ועל שמאל מפסיכודלים. אני חושב שיש הרבה פחות כאלה שהתפלפו מאשר כאלה שלקחו והיו בסדר עם החוויה שלהם אבל זה שאתה לא שומע עליהם לא אומר שזה לא קורה. ולא , אנשים לא נבהלים מצורת החשיבה שלהם שהשתנתה, אנשים שהיו בריאים לגמרי בנפש עלולים לפתח דיכאון, חרדות שלא היו להם מעולם ועוד שלל דברים. סביר להניח שתענה לי "מי שמתפלפ כבר היה לו משהו מתחת לפני השטח" ותשמע אולי זה נכון ואולי לא, אין מספיק מחקרים ומי שחושב שהוא מבין ולוקח על עצמו את האחריות לקחת פסיכודלים שידע שאחרי זה אין לדעת מה יהיה. אל תשמיט את העובדה שאנשים נדפקים מפסיכודלים וזה ממש ממש לא בשביל כל אחד.
ותראה על מה אתה מדבר כאילו זה בסבבה, חצי שנה שנה עד שאתה חוזר לעצמך? ומה אם אתה בנאדם עם עבודה, לומד ומשכיר דירה? זהו אז חצי שנה שנה אתה צריך לסבול מדיכאון או מחרדות או משלל דברים כמו לשמוע ולראות דברים עד שאתה אולי תחלים ואולי תחזור לעצמך?
אל תציירו את הפסיכודלים כדבר שהוא תמים שרק יפתח לכם את העולם ויראה לכם כמה הכל יפה, נורא קל לקנות לבנאדם רעיון של קח קרטון והעולם יהיה יפה לעד. אני מבין ויודע שלפסיכודלים יש המון יתרונות והמון חסרונות אבל הם עלולים לדפוק אנשים ולשנות אותם אחת לתמיד, לטובה או לרעה.
אני לא מנסה להפחיד פה אף אחד חס וחלילה ואני לא מנסה לעודד ולהציג את הסמים הפסיכודלים כסם קסם שיפתור לכם את כל הבעיות שלכם עם עצמכם או עם העולם. זאת האמת, ולא תוכלו לדעת בסוף מה יהיה אחרי הטריפ.
גוד וייבז.

 

ומה אם הגעת לתובנה איך לקרוא מחשבות
(וזה לא חשוב אם זה אמיתי או לא אמיתי)
ובסופו של דבר נתקעת עם קולות בראש של אנשים שמדברים איתך את זה אי אפשר להאשים על הסמים?

 

פיזית לא נראה לי הפסיכודלים עשו לי משהו (טיקים וכו')
אבל בהחלט שינה לי את הגישה לחיים
נהייתי בנאדם יותר סגור
והיום אני לא רואה את העולם "ורוד" כמו פעם בילדות
אחרי שהתנסתי באסיד ושקעתי במחשבות על החיים התחלתי להבין כמה רוע יש לנו בעולם..
שאנשים מנסים לדפוק זה את זה במטרה של לשרוד ולהרוויח כסף

 

לי הרבה יותר קשה ללמוד, אני בשנה השנייה לתואר ופתאום הכל מרגיש לא נכון,
מרגיש שאני לומד שטויות שלא באמת מענינות אותי (למרות שפעם זה היה הדבר הכי מעניין בעולם- או שזה מה ששיכנעתי את עצמי) ושאני עושה את זה כדי שיהיה לי עבודה טובה כדי שיהיה לי הרבה כסף כדי שאני אקנה דברים שלא באמת יעשו אותי מאושר, אבל אז נכנס לוויכוח ההיגיון שאומר: "אתה צריך כסף כדי שיום אחד תוכל לספק למשפחה שלך את התנאים האופטימלים שלא יחסר להם שום דבר", ואז אני חושב על זה שמי בכלל חושב עכשיו על משפחה תן לחיות נחשוב על זה מאוחר יותר. ואז ההיגיון והרגש הולכים מכות כל פעם שאני יושב ללמוד ואז אחרי שעה של בהייה בקיר המוח שלי מותש מהריבים של שני המשוגעים האלה והלכו הלימודים לפח.

לטובה אוכל להגיד שאני הרבה יותר פתוח לאנשים חדשים ושונים והdefault שלי הוא לאהוב כל אחד עד שהוא גורם לי לחשוב אחרת...

 

זה טבעי לגמרי שיורד עם הזמן, מה גם שבתואר שני אולי באמת לומדים דברים לא מעניינים כמו בתואר הראשון ולכן אתה מרגיש תסכול, יכול להיות באמת גם שזה לא כבר לא מעניין אותך ואתה צריך לחפש קו אחר בחיים, במקרה כזה אומר לך שתמשיך לחפש אך ורק את מה שמתאים לך, גם אם אתה כבר מושקע בתואר והכל, אף פעם לא מאוחר ועדיף מוקדם מאשר מאוחר, אני מסיים אוטוטו תואר ראשון בפסיכולוגיה בהצלחה רואה את עצמי ממשיך לתואר שני אבל לא שולל אף פעם שאשנה כיוון במהלך הזמן לא מתחייב לעצמי לכלום כרגע זה הכיוון שלי ולשם אני הולך, הכל יכול להשתנות ברגע והכי חשוב שתעשה מה שהאמת הפנימית שלך אומרת לך לעשות ואם אתה לא בדיוק יודע אז תחפש את הדבר הזה שתמצא אותו אתה כבר תדע, זה יכול לקחת זמן אבל החיפוש אחר המטרה שווה את האמצעים והניסיון. אוטנטיות על פי האקזיצנטיאליסטים היא הגורם לכל תחלואות הנפש, פעולה קונפורמית וכד' כנגד האתונטיות הפנימית שלו.

 

קרה לי את אותו הדבר, עברתי חצי מהתואר ופרשתי בשנה השלישית כי הרגשתי שזה לא מעניין ולא יתן לי שום משמעות בחיים. אז נכון תהיה לי משרה ״מכובדת״, משכורת נחמדה מינוס בתור התחלה (6-7) ואולי אפילו רכב צמוד וכמעט כולם(הסאחים) אמרו לי להישאר וניסיתי למשוך עוד ועוד אבל החלטתי שלא עוד.
יכולתי גם להיות עבד מודרני שעובד בהייטק 14 שעות ביום ומרוויח 15-20 אבל אנשים כאלה נשרטים ולא מסמים. אז אם אתה חושב שאתה נמצא במקום שלא מעניין אותך ואתה לא רוצה להיות בו אולי כדאי לך לחשב מסלול מחדש.
בכל אופן מאחל לך בהצלחה.

 

היום אני אוהב בעיקר ממריצים קלים אבל מידי פעם גם פסיכודלים כי חייבים להשתחרר לפעמים.
לא יודע עד כמה השימוש בסמים שינה אותי או שרט אותי אם בכלל, יש לי נפש דיי חזקה לדעתי.
הפסיכוזה שעברתי פעם שבגללה ביליתי שלושה חודשים בבית חולים(משוגעים) הדליקה לי נורה אדומה
החוויה הזאת גרמה לי להבין עד כמה שהמוח שלנו עדין וצריך להתייחס אליו בזהירות.
אני מאשים את עצמי שהגעתי למצב פסיכוטי ולא את הסמים,
מאשים את חוסר הידע שלי באותה תקופה ואת האי אחריות של אותו הילד שחשב שהוא בלתי מנוצח.
כשהבנתי שאני יצאתי מדעתי, חיי בסרט ולא מצליח להפסיק עם הסמים(פסיכודלים, ממריצים והרבה הרבה גראס)
והיה לי מאוד קשה להבין את זה כי אני בפסיכוזה וה"shadow people"
עושים עבודה טובה בלשכנע ולהכניס אותך לסרטים פשוט ארזתי תיק הלכתי לאישפוז ולא נגעתי בכלום במשך חצי שנה.
זאת ההחלטה הכי חכמה שעשיתי באותה תקופה, אם הייתי ממשיך הייתי מת ממזמן.
אז תמיד תבדקו את החומרים שאתם מכניסים לגוף שלכם ותלמדו עליהם -מתי,איך,איפה,למה וכל מה שרק אפשר איך הם משפיעים על המוח הכל.
ובכללי איך המוח עובד במיוחד על סמים והתמכרות זה נושא מאוד מעניין ועזר לי להבין הרבה דברים.
אז לפותח הנושא כן אתה לא היחיד שנכנס לפסיכוזה וחשב שהוא נשרט\נדפק,
עכשיו כשאני חושב על מה שעברתי אני צוחק תחשוב על מה שאתה עברת רק תכפיל ב100.
בקיצור תזהרו עם הסמים המוח זה לא צעצוע.
חוץ מזה אני נתתי פעם לחבר לעשן DMT והוא חזר בתשובה ולא הפסיק לזיין לי את המוח על התורה ואיך שהוא המשיח ושהערבים מנסים לרצוח אותו, שיהיה בריא לא יודע מה הולך איתו היום, לא יודע אם זה מהDMT למה הוא גם אהב אסיד וממריצים והיה מעשן איזה פלטה בחודש.