ההשפעות של מוסיקה פסיכדלית על התודעה/נפש?

אני עושה עבודה כלשהי
ואני מחפש מאמר בנושא הזה
שיענה לי על השאלה הזאת.
אם יש לכם משהו תשלחו לי בבקשה לא משנה אם זה עברית או אנגלית
תודה מראש!
(השאלה שוב: השפעות המוסיקה הפסיכדלית/טראנס פסיכדלי על התודעה/נפש/מוח/התנהגות האדם?)

 

מאיזו תקופה? לא מייצרים מוזיקה פסיכדלית למעלה מעשר שנים.

 

צודק לא הגדרתי את זה נכון הכוונה היא לטראנס בכללי אני צריך 2 מאמרים הינה אחד לדוגמא שמצאתי
ואני מחפש עוד אחד
http://www.mesibatube.com/איך-טראנס-משפיע-על-התודעה/

 

אתה רוצה לדעת איך טראנס משפיע במצב רגיל או תחת השפעה של חומרים פסיכדליים?

 

אממ לא משנה לי .. ההעדפה היא תחת מצב רגיל
אבל שוב מה שתביא לי יהיה טוב
תודה דרך אגב

 

יש כאן הסבר מדעי מדוייק:
https://www.quora.com/What-is-the-scientific-effect-of-trance-music-on-the-human-brain

מזכיר לך שאין לו שום קשר למוזיקה שמכנים בימינו Psytrance. המוזיקה הפסיכדלית החלה להעלם בתחילת שנות האלפיים ונותרו ממנה שאריות עד 2003-2005, כך שאין לשייך את מה שנאמר בכתבה למוזיקה העכשווית.

בהצלחה!

 

simon posford נראה לי יחלוק עליך
ועוד כמה..

 

סיימון חושב בדיוק כמוני. הוא כרגע כותב מוזיקה בשביל לעשות כסף ולדאוג לפנסיה שלו, אין לו ברירה אלא להתאים את עצמו לקהל. האלבום הפסיכדלי האחרון שלו היה Hallucinogen - The Lone Deranger, והיה לו עוד פרוייקט בשם Beast. שפונגל זו מוזיקה מסחרית שנועדה לעשות כסף ושווקה על ידי השותף שלו לפרוייקט, ראג'ה ראם, ברגע שהבין שה-LSD נעלם ואנשים צורכים במסיבות חומרים שלא מתאימים למוזיקה פסיכדלית.

עריכה:

גם Hallucinogen - In Dub שיצא ב-2002 הוא אלבום פסיכדלי משובח.

 

תודה רבה לך!!

 

new born.!

 

אתה רוצה שאני אסביר לך מה ההבדל בין מוזיקה פסיכדלית למוזיקה רגילה? New Born, כמו יצרני טראנס מודרניים אחרים מנסה להישמע כמו אמנים שכתבו מוזיקה לפני 20 שנה. הוא מצליח להישמע דומה, אבל מפספס את כל הרעיון שעומד מאחורי פסיכדליה. אין לו מושג איך לבנות מוזיקה פסיכדלית או מהי המשמעות שלה. הוא משתמש בסאונד מודרני שלא משפיע על אותם הרצפטורים במוח. אין באמת עלילה במוזיקה שלו, רק נסיון כושל להישמע כמו פעם.

זה שיש מלודיה נחמדה במוזיקה לא הופך אותה לפסיכדלית. יוצר שלא חי ונושם LSD לא יוכל לשמוע\לראות\להבין את כל הרבדים שנמצאים בתוך המוזיקה. יש עומקים שאפשר להגיע אליהם רק אחרי שצורכים LSD אמיתי, בדגש על האמיתי.

ישבתי לא פעם עם אנשים צעירים ממני שהיו בטוחים שהם צרכו LSD בעשור האחרון והאזנו למוזיקה פסיכדלית ביחד. הצבעתי להם על סאונדים ספציפיים במוזיקה והם לא שמעו אותם. לא כי האוזן לא שמעה, אלא כי המוח לא ידע איך לפרש אותם. אי אפשר להבין פסיכדליה בלי לחיות LSD במשך תקופה, בטח לא ליצור אותה. ע"ע ארז אייזן.

 

ממש לא נכון.
shpongle הוציאו אלבומים פסיכדלים לחלוטין בעשור האחרון,
ואפילו הביקורות טענו שיותר מדי מופרע, והם צריכים לחזור למתון יותר.
אני חושב שבראייה שלך ורבים שאוהבים מוסיקה, מה שנראה כחלוצי וחדש - הכיוון הפסיכדלי
של תחילת שנות התשעים, כבר נהיה מיינסטרים , אך זה עדיין לא מדוייק.
מה שהשפיע על המוסיקה זה לא החומרים במסיבות, (הקרטונים נשארו עם אותו לוגו ואותו מינון מדוייק)
אלא הכלים השונים ( מעבר מ midi sequencer למחשוב מלא מבוסס VST או ProTools) , ושיוניים
וחידושים רגילים בגאנר, שזה טבעי לכל סגנון.
אופי ההפקה, סביבת האולפן והפרידה מהתלות בסינטיסייזרים הפיזיים לטובת תוכנות (לא לגמרי..)
שינתה את המוסיקה, לטוב ולרע, אך זה לא קשור לפסיכדלי או לא כלל.

מוסיקה קיטצית מיינסטרימית תמיד הייתה ותמיד תהיה, וזה לא קשור לתקופה אלא לצורך טבעי
של הקהל.
מאז שנות השישים שבעים ממפץ המוזיקה הפסיכדלית ועד היום אמנים עושים את זה ובגדול,
ולא רק בסגנונות האלקטרונים.

אם תתעמק ביצירות של shpongle דוקא תראה שעל ציר הזמן, ככל שתלך אחורה זה פחות פסיכדלי
והאלבומים האחרונים זה הזייה אחת פרועה שדורשת אשפוז.

מוסיקה פסיכדלית לא נמדדת בסאונד ספציפי שאת שמעת או הבנת בסלון עם חברים, אלא בכיוון של
ההפקה, עיבוד ועריכה, מסר תבניתי שונה, וכו. אתה יכול לפרש דברים איך שאתה אוהב, אבל
הכיוון הוא ברור.

 

נשמע שאתה מבסס את הידע שלך על שמועות ולא על עובדות. זו הטעות של הדור הזה ובדיוק בגלל הגישה הזו המוזיקה הולכת אחורה במקום להתקדם. מוזיקה מופרעת יש גם לפסייקובסקי, זה לא הופך אותה לפסיכדלית. אני לא נשען על חוות דעת של מבקרים שסביר להניח שקיבלו הנחיות או תשלום בשביל למכור לקהל את מה שהוא רוצה לשמוע. תעשיית המוזיקה חושבת נטו על כסף.

קשה לנהל דיון עם מישהו שהוא לא מוזיקאי ומבין כיצד המבנה שלה אמור להיראות. אם לא בחנת באופן אישי את החומר שהסתובב בניינטיז אתה לא יכול לצאת בהצהרות שמבוססות על שמועות שקראת באינטרנט. LSD הוא האבא והאמא של המוזיקה הפסיכדלית. הוא זה שיצר אותה, הוא זה שכיוון אמנים לסאונד ולמבנה הנכונים. הוא אחראי למהפיכה המוזיקלית בסוף שנות השישים ובלעדיו פסיכדליה במוזיקה לא היתה קיימת.

די עם השמועות הלא נכונות לגבי המינון של הקרטונים שהסתובבו בניינטיז. לא, המינון לא היה גבוה יותר. להיפך, הוא היה הרבה יותר נמוך. ההופמן, שהיה הקרטון הסטנדרטי באותה תקופה היה ספוג ב-40 -100 מיקרוגרם לפי אנליזות במעבדות מטעם ה-DEA. אמנים היו יצירתיים יותר וחוו טריפים אינטסיביים יותר בגלל שהחומר שהם צרכו היה אחר. אין לו שום קשר לחומרים שנמכרים היום בשוק.

אני מכיר כל קטע שיצא מהאולפן של סיימון, גם את אלה שלא שוחררו. שוב, סיימון מתאים את עצמו בעשור האחרון לקהל שצורך חומרים שטחיים. הסאונד שלו מותאם לאוזן של הדור הנוכחי. אין לסאונד או למבנה של המוזיקה הזו שום קשר לפסיכדליה, ולכן אנשי הסצינה לא מתחברים לטראנס הפסיכדלי המחתרתי של שנות התשעים אלא אם כן יש בו מלודיה. אתה מדבר כמו מישהו שבאמת לא מבין מה זו פסיכדליה וחושב שכמה אפקטים או מלודיה משוגעת זה מה שהופך את המוזיקה לפסיכדלית. מה גם שאתה לא מוכן להפנים שהשיא של הטראנס היה ב-2001 ומשם המוזיקה רק התדרדרה, בסמוך למעצר של פיקארד שהיה אחראי על היצור וההפצה של 90% מה-LSD בעולם באותה תקופה. תעשה את האחד ועוד אחד.

אתה לא יכול להגיד שהשינוי הטכנולוגי גרם למוזיקה להשתנות בגלל כמה פלאגינים. זאת שטות מוחלטת. גם אמנים שבקושי משתמשים בפלאגינים או בתוכנות עריכה, אוזריק למשל, עובדים על אותו קו מוזיקלי כבר למעלה מ-25 שנה, ועדיין אין לאלבומים האחרונים שלהם את הקסם שהיה למוזיקה שהם כתבו עד איזור 2001-2002. הסאונד זה הכל במוזיקה, ואם אתה לא מבין את זה עדיף שלא תדבר על זה. יש סאונדים שאפשר לשמוע ולזהות רק תחת השפעת LSD אמיתי. כל האמנים קראו לסאונדים האלה באותה תקופה "Acid sounds". מה שאפיין את הסאונדים האלה היה העומק והנפח שלהם, וכמובן היכולת לשמוע את הקסם שלהם רק תחת ההשפעה של החומר.

במשך למעלה מארבעים שנה המבנה של המוזיקה הפסיכדלית נשאר אותו הדבר. הסאונד השתנה קצת בהתאם לטכנולוגיה אבל המבנה נשאר אותו מבנה. פסיכדליה היא פסיכדליה. קח לדוגמה את On The Run של פינק פלויד, תוסיף לו קיק ויש לך טרק טראנס. מה שאני מנסה להסביר לך זה שכל עוד החומר שכיוון את האמנים היה זהה, הטכנולוגיה לא שינתה את המהות של המבנה המוזיקלי, מה שאי אפשר להגיד על המוזיקה של התקופה הנוכחית.

הכי טוב בשבילך זה להשלים עם זה שכל עוד אין LSD אמיתי, לא תהיה מוזיקה פסיכדלית. ואני ממליץ לך לא להיכנס לדיונים מהסוג הזה, בטח לא עם מוזיקאים שחיים את התחום וחיו LSD במשך כמה שנים, לפני שחווית בעצמך LSD אמיתי, או שאתה מגיע עם עובדות מוכחות ממעבדה.

לסיכום, מציע לך להאזין לקטע הזה ולנסות להבין איך מבנה, עלילה וסאונד הופכים את המוזיקה לפסיכדלית:

 

@שולגין
מעניין אותי לדעת מה אתה חושב על האלבום
Portinfarttijan Hyppypiertari של shiwa 2000
קח שיר אקראי מהאלבום שקפץ ראשון בגוגל

 

אתה רוצה לדעת האם המוזיקה לטעמי או האם היא פסיכדלית?

 

מוזיקה זה עניין של טעם, ולא משנה מה אני עושה אני לא יאהב גואה, שמח מידי סאונד בנאלי מידי ולא שואב מספיק לטעמי. גם לרוב המוזיקה מלפני שנת 2000 אני לא מתחבר. בסופו של דבר מוחות של אנשים שונים עובדים שונה.
לדעתי זה פסיכדליה,
ולפני חצי שנה חשבתי שהייטק זה פסיכדליה, בסופו של דבר מוזיקה פסיכדלית שאתה אוהב על לסד יכולה לקחת אותך למקומות מדהימים, אבל אין פה זה פסיכדליה זה לא פסיכדליה. זה מושג מורכב מידי בכדי להגדיר אותו.

 

מרתק כאן! יש לכם עוד אומנים בסגנון?

 

דעה וטעם אישי במוזיקה לא רלוונטיים לנושא. דעתך לא יכולה להגדיר סגנון מוזיקלי ולקטלג אותו. זה כמו שתתן דוגמה עכשיו את אייל גולן ותגיד שלדעתך זאת מוזיקה קלאסית. למוזיקה פסיכדלית יש חוקים שמגדירים אותה, ואם החוקים האלה לא קיימים בתוכן - המוזיקה לא נחשבת לפסיכדלית. טעמך האישי יכול לחבר אותך לסגנונות שונים, לסאונדים ספציפיים. הטרק שהעלית היה עושה לך את המוות אם היית מאזין לו תחת השפעה של LSD אמיתי. המבנה והסאונד שלו הם ההיפך הגמור מפסיכדליה.

אני לא יכול להסביר את זה מבלי להישמע מתנשא, אבל יקירי, עד שלא תחווה LSD אמיתי אתה לא תבין כמה שלטעם אישי אין שום משקל בזמן טריפ LSD. רק החומר מחליט מה טוב לך ולאן לקחת אותך. רק החומר מחליט איזה סאונד מוביל ומה אתה תרגיש ברגע שתשמע אותו. אין לאגו שלך מקום בטריפ LSD, הטעם האישי שלך קבור עמוק בלי שיש לך גישה אליו.

התגובה שלך קצת מפתיעה אותי, כי אני במקומך הייתי מחכה לצבור קצת נסיון עם החומר האמיתי לפני שאני בכלל מביע דעה בנושא כל כך מורכב ועמוק.

ואגב, אתה לא מתחבר לטראנס משנות התשעים מכיוון שהוא נכתב לקהל אחר, קהל שצרך LSD באותה תקופה. הכימיקלים שאתה צורך עכשיו מושכים את האוזן והמוח שלך לדברים אחרים, החל מקיק-באס ועד ללידים מפולטרים בהגזמה עד שלא נשאר שום דבר מהסאונד המקורי. LSD לא אוהב את הסאונד הזה. הוא אגרסיבי ואין בו שום עניין. סאונד צריך לעורר סקרנות לגבי מה שאמור להגיע אחר כך, לספר סיפור שממשיך את הסיפור של הסאונד שהיה לפניו, אחרת כל הטרק הופך להיות גוש של שיעמום אחד גדול.

 

אני לא חושב שLSD אמיתי יגרום לי לא להנות ממוזיקה שאני נהנה לשמוע גם לא תחת השפעה.
אני אחזור עם תשובה גם לעניין הזה

 

LSD אמיתי גורם לך להיות מישהו אחר. הטעם שלך במוזיקה נשאר פה, בכדור הארץ. כשתהיה שם רק הוא יחליט מה טוב לך ומה לא