1. שלום אורח, אם זהו ביקורך הראשון בפורום, עליך להירשם בכדי לכתוב הודעות ולהגיב.
    הסר התראה
  2. מומלץ לשלב סרטונים רלוונטיים מיוטיוב בהודעות, מה שיגרום להטמעת הדיון שלכם במערכת המלצות הוידאו במגזין
    הסר התראה
  3. פורום קנאביס מיועד לכל דוברי העברית בעולם, למטופלי קנאביס רפואי ברישיון ולאלו המעוניינים במידע תיאורטי וידע כללי
    הסר התראה

הסוד מאחורי דה-ריאליזציה/פרסונליזציה

הנושא בפורום 'מדברים קנאביס' פורסם ע"י שאטל קליבר, ‏10/5/19.

  1. שאטל קליבר

    שאטל קליבר חבר חדש

    הצטרף:
    ‏10/5/19
    הודעות:
    1
    לייקים:
    2
    פוסט שפרסמתי ב-FXP בעבר והוספתי לו עוד מידע.

    הסוד מאחורי דה-ריאליזציה/פרסונליזציה:

    קודם כל הקדמה.

    כמו הרוב כאן, עישנתי קנאביס, שאני מעשן כבר קרוב לשנתיים, אפילו הייתי באמסטרדם והיה כיף מאוד.
    יום אחד עישנתי חומר חזק. הייתי בהיי, כנראה קצת יותר מדי לחומר הספציפי הזה. חזרתי הביתה וכשהתחלתי להרגיש שההיי יורד, התחלתי להרגיש מוזר. הלב דפק במהירות, קפאתי במקום, התחיל קצת להזיע, הרגשתי מוזר ומנותק. התחלתי לחשוב שאני הולך למות, שאני משתגע. כן, חוויתי התקף חרדה. גדול. זאת הייתה הפעם הראשונה בחיים שחוויתי התקף חרדה. זה היה כל כך מפחיד, בעיקר גם שבשיא ההתקף הרגשתי ניתוק מוחלט. הרגשתי שהנשמה שלי הופרדה מהגוף שלי. הרגשתי כאילו אני מסתכל על דברים מתים. כאילו אזל כל הצבע בחיים. הכל היה נראה חסר חיים. השבוע הראשון היה מזוויע ביותר. ידעתי מה קורה לי, משום שבזמן התקף החרדה עשיתי טעות שעוד יותר הלחיצה אותי - חיפשתי באינטרנט. לא מומלץ לחפש באינטרנט משום שזה מקום שמלא לא רק במידע, אלא גם באנשים שלא בהכרח יודעים איך להגיש אותו וזה לא הזמן לבדוק מה קורה. אם אתם מרגישים את אחד התסמינים של התקף חרדה, אתם צריכים להיות מפוקסים שזהו רק התקף חרדה. לא באמת מת העולם, אבל זו סערה רגעית של רגשות אויומים. מה שמצאתי היה כמובן הערך המפורסם - דה ריאליזציה. הכרתי אותו לפני זה, אך לא כהפרעה נפשית. לזה נגיע מאוחר יותר. בכל אופן, מהרגע שהבנתי שאני חווה תסמינים דומים (שמתאימים בעצם להתקף חרדה, זהו סימפטום שחלק חווים) התחלתי להרגיש רע, נפשית. אם כל מה שסיפרתי לכם לא הספיק - אני בחור רגיש - נעלם לי הרגש. אני בחור יצירתי - נעלמו לי המחשבות והדמיון. אני בחור אכפתי - נהייתי אפתי. הכל היה מעורפל לגמרי. לא הכרתי את עצמי, כאילו כל הדפים שהיו לי במגירה התפזרו בכל החדר. עברתי מהלומות רבות בזמן הזה, ממש נלחמתי עם עצמי וזה היה מעורר השראה לראות איך אני מבין שמה שאני חש זה לא אני. הרגשתי גם מאוד חרדתי, הרגשתי גם סוג של היפוכונדר - חשבתי שאני חולה נפש. שמשהו לא תקין אצלי. שאני עשיתי לעצמי נזק בלתי הפוך שאני לא יודע איך לצאת ממנו. התפטרתי מהעבודה, שקעתי בדכדוך בבית ועם ההרגשה שאני דפוק מנטלית.

    ואז, הגעתי למצב שאני נואש ופניתי לפסיכיאטר.
    זה היה מצב של חולשה. אני הרגשתי נואש, ההרגשה השנואה עליי ביותר. מחלתי על כבודי ופניתי לפסיכיאטר.
    הופתעתי לגלות שזה רופא לכל דבר ועניין. לא רק זה, קיבלתי מענה אנושי אמיתי ומבין.
    סיפרתי את הכל, באמת. כל מה שהיה לי לספר. קיבלתי את האבחנה - אני סובל מדיכאון קליני.
    לקח לי זמן לעכל שאני לא סובל מדה-ריאליזציה (DPDR) כי עדיין הסתובבתי עם התחושה המוזרה הזאת, אבל הוקל לי והיה לי מוזר באותה המידה שאני, בחור עם מלא שמחת חיים שכמותי, סובל מדיכאון. כן, אני קצת גאוותן, סלחו לי על זה. אז מסע ההחלמה שלי מהתסביך התחיל.
    האמת היא שחוותי טראומה גדולה שלושה חודשים קודם לכן. טראומה שבאותו הרגע שחוויתי אותה התנתקתי לגמרי ועשיתי מה שהיה צריך לעשות כדי להציל את המצב. לא אפרט על הטראומה, זה לא חשוב, אבל מסתבר שעל אף שלא הרגשתי אותה, התחושה עצמה נשארה וסחבה אותי בתת המודע הנפשי עד לפיצוץ שחוויתי בהתקף חרדה. האיזון הנפשי שלי התהפך ונהייתי לא מאוזן בכלל מבחינה מנטלית. התחלתי להרגיש חרדה מחלחלת לפני ומצחיק לדעתי שגם דה-ריאליזציה אובחנה פעם כהפרעת חרדה. ואני אגע בזה ממש עוד מעט. התחלתי טיפול תרופתי בשילוב של תזונה נכונה, אימונים וחזרה לכושר, הפסקתי לעשן והתחלתי לקבל את מצב הרוח שלי ואת ה"קיום" שלי חזרה, כאשר כל פעם אני מזכיר לעצמי שמה שאני נלחם מולו זה דיכאון ולא ה"דה ריאליזציה" ושאני צריך לקבל את זה. הטיפול שעשיתי לעצמי התחיל לבעוט ולקבל משמעות יותר ויותר, בעיקר כי מה שקרה זה שיכולתי להתכנס שוב בתוך עצמי ולהיות איתן וחזק. עברתי לא מעט משברים בחיים, הרבה ירידות ועליות ואני רוצה לחלוק אתכם את התובנות ממהלך המסע הזה.

    אז מה זה DPDR, למעשה?
    נגע עכשיו בכל הנושאים ה"אסורים".

    1. קודם כל - דה ריאליזציה/פרסונליזציה זה בראש ובראשונה מצב. אני רוצה שתבינו משהו - המוח הוא חתיכת דבר והוא מסוגל לתמרן את המודעות לגמרי, בגלל כל המסתורין שהוא מכיל. שימו לב שבויקיפדיה בשפה האנגלית המונח הזה "דה ריאליזציה/פרסונליזציה" הם שניים נפרדים והם באים לייצג תופעה שקורת מדי פעם מכל מיני סיבות, ורק אחר כך מציינים שבאופן הכרוני שלה מדובר בהפרעה נפשית, בשונה מהויקיפדיה העברית שבה נמצאים שניי ערכים מסורבלים, שאחד מהם מציג תסמינים מטעים ולא קשורים - כאלו שמאפיינים דיכאון וחרדה.

    2. מלבד העובדה שזאת תופעה, זה סימפטום. אם אתם חווים מדי פעם תסמינים כאלה ואחרים - זה סימן של חרדה בינונית-גבוהה. כך או כך, המוח שלכם חרד, בשונה מסטרס, שבו אתה מצליח להכיל כוח נפשי להתמודד עם מהלומות החיים. זה מצב שנכנס לפעולה בצורה חזקה יותר בזמן התקף חרדה. מלבד זאת, זה יכול להיות גם

    3. זה סימפטום ותופעה. נכון מאוד. אבל זה קצת יותר רחב מזה. מדובר פה דווקא במצב שנקרא "דיסוציאציה". דיסוציאציה זה למעשה ניתוק והמצב הזה יכול להיכנס לפעולה במוח מפעולה הכי פשוט (כמו להישאב לתוך סיפור בספר), למצב התמודדות (הילחם או ברח, חרדה) למצב קושי (דיכאון) ולמצב של ניטרול בזמן טראומה.

    4. כאשר אנחנו נמצאים בזמן לא הכי פשוט בחיים שלנו, כל דבר יכול לשבש אותנו, הכל מוצג באור שלילי, החרדה בועטת יותר ובנוסף, אנחנו יכולים להרגיש מוזר ולפגוש את המונח המאיים הזה, בגלל מידע שגוי. במילים אחרות, אם הייתם פוגשים את המידע הזה ביום אחר, לא הייתם מייחסים לזה משמעות יתרה.

    5. האם קנאביס מעורר את ההפרעה? חשוב מאוד להבין, ואגע בזה ממש עוד מעט, לא מדובר בהפרעה נפשית. כן, זה כתוב ב-DSM ואני לא יכול להתווכח עם זה, אבל מה אם אומר לכם שה-DSM מכיל הרבה מאוד פרובוקציות והרבה מאוד שינויים שמתחוללים בו בין מהדורה למהדורה? זהו לא מדע מדויק, אך שוב - אין בי כוונה להתווכח עם הספר או אם הערך, אבל כן חשוב לי להבהיר שלא מדובר במשהו שמופרע אצלכם, אלא משהו שמפריע לכם.

    קנאביס יכול ליצור תחושת "דמוית חלום" שקצת שונה מדה-ריאליזציה ולרוב מתוארת בתור מקבילה שלה. הקנאביס עצמו הוא רק טריגר לחוויה המאיימת הזאת שבפועל, לא כל כך מאיימת ויתכן שחוויתם אותה בעבר ורק עכשיו אתם מודעים אלייה. לא, קנאביס לא יוצר בעצמו דה ריאליזציה וזה מגיע מבן אדם שמעשן, הפסיק, חזק, חקר המון והבין כמה דברים. מה שכן קנאביס עלול לעשות זה להציף מחשבות טורדניות, לעלות את רמות החרדה ולפתח דיכאון חבוי.


    אז למה אני מרגיש כל כך רע?!

    האמת היא חברים, שחלק מהאנשים לוקחים את ההרגשה הזאת ככפית. להיות קצת מנותק ממחשבות ודאגות, להיות בהיי מתמיד (ערפול מוחי/Brain Fogׂׂׂׂׂ) להיות מנטורל מדאגות ולרחף. זה שם, כל עוד אין חרדה. בזמן שיש חרדה, במיוחד כשאתה בהיי, המצב נראה לך עגום, רע, מריר ומפחיד מאוד כי זה כביכול לא המצב הנורמלי, עד אשר הופכים את זה למחלה נפשית.
    הסיבה שאתם מרגישים כל כך רע כי זאת הפעם הראשונה שאתם חווים את ההצטלבות הזאת של החרדה/דיכאון הסמויים אל מול מצב שיכול לחלוף כערף העין. כעת, מה שקורה זה גלגל גדול - תסמין שנכנס לתוקף משני המצבים הנפשיים שהוזכרו קודם הופך להיות הנושא העיקרי ולכן גם המודעות מצטרפת למשחק והופכת את זה ממצב רגיל, לכביכול, חולי. זאת הפעם הראשונה שאתם מרגישים בהצטלבות כזאת.
    הפסיכאטרית אמרה לי משהו נכון - בזמן התקף חרדה, המוח מנתק את עצמו - כמו הפסקת חשמל. זה משהו שיכול להיות פיתרון להתמודדות אל מול חרדה גדולה כל כך. לכן, כדי לאזן את הגוף בצורה ממשית, הוא צריך להחזיר חזרה את החשמל, בהדרגתיות.

    דה ריאליזציה - הרגשה שהסביבה לא אמיתית.
    דה פרסונליזציה - הרגשה שהאני זה לא אני.


    הם מוגדרים כהפרעה אחת, שכל אחד ממנה מציג את שני המצבים הנפשיים שהאדם קשור בהם.
    התסמינים של דה ריאליזציה מאוד דומים לתסמינים שקורים בזמן התקף חרדה או חרדה נורא גבוהה בגוף. מוזר, לא?
    התסמינים של דה פרסונליזציה מזכיר, כמעט אחד על אחד את התסמינים שמתרחשים בזמן דיכאון, הלא כך?
    בתור מי שמצא את עצמו עם שניהם ואובחן אחרת, אני יכול להגיד לכם דבר אחד - כן. זה לא צירוף מקרים. הרבה אנשים יחוו דיסוציאציה בזמני משבר כאלה ומה שקורה, ברגע שאדם מאבחן את עצמו, הוא פותח את עצמו לחרדת בריאות - היפוכונדריה. "חרדות" אלו נישות נפשיות שהאדם נכנס אליהן, על אף שאין להן אחיזה אמיתית במציאות, לא בהכרח לפחות. מה שאני רוצה להסביר בפסקה הזאת היא שמה נשמע לכם כמו אחת מהתופעות המאיימות, שרק נראות לכם מאיימות בגלל המצב שאתם נמצאים בו מראש, של שפיטה, של דיכוי הביטחון הנפשי, של הפחד, של ההבנה רעה - כאילו אתם פגומים, כאילו אתם ירודים, כאילו אתם מופרעים, כאילו עשיתם טעות, כאילו אתם לא מסוגלים להחזיר את ה"אני" הישן... מוכר לכם? כן, גם אני עברתי משהו כזה, חבר'ה. בכל אופן, מה שנשמע לכם כמו תופעה כזאת או אחרת, זה למעשה אך ורק הדמיון שמשחק בנו. זה הכל. מה שכן, זה סוג של מערכת התראה על משהו שעובר עליכם, ממש כמו אזעקה. טראומה שעברתם ומשפיע עליכם, סגנון חיים שמזיק לכם, סביבה שהיא לא בריאה, חרדות גבוהות, דיכאון קליני. פתאום, זה נראה משהו חיובי, הלא כך?

    ומה אם אומר לכם שאם זה מפריע לכם אז זה הזמן לעשות שינוי בחיים ולטפל בעצמך, כי דברים יותר נוראיים יכולים לקרות?
    ומה אם אומר לכם שאם זה לא מפריע לכם ואתם מרגישים בסך הכל טוב, אז אין צורך לייחס לדבר הזה משמעות?
    ומה אם אומר לכם שהמוח שלכם פשוט מעורפל והמום בתודעתו מהמצב הזה וזאת הסיבה שאתם מרגיש כך, משמע הזמן ירפא?
    ומה אם אומר לכם שבמקום לתת רשימה של פיתרונות למצב, פשוט להגיד "פאק איט, אני זה אני" ולהגדיר מחדש את עצמך, יותר חזק?
    ומה אם אומר לכם שזה הזמן להתרכז קצת בזמן האיכות שלי עם עצמי, להחזיר את הערך והביטחון העצמי ולהגיד לעצמי "אני אוהב אותך, לא משנה מה"?

    חווית הדה ריאליזציה (שהיא למעשה סימפטום לחרדה) היא למעשה חוויה שמגיעה מחרדה גדולה ועשויה בעיקר ממה שמכונה "מחשבות טורדניות". ההרגשה שמשהו לא בסדר איתי, האובססיביות, הספק מהחוויה - לא יותר ממחשבה פעוטה. שימו לב שברגע שאנחנו מצליחים לחמוק ולהסיח את דעתנו - הכל נראה בסדר גמור כי אנחנו לא חושבים על זה! זה לא מעסיק אותנו ואנחנו בכלל לא מוטרדים מזה כי בפעימה הזאת אנחנו כבר שכחנו שזה בכלל קיים והכל בסדר, דהיינו שהכל בסדר. בסופו של יום - דה ריאליזציה לא פוגעת אפילו לא בשבריר מאיתנו, חלק מהמעשנים אם לא רובם אפילו נהנים מזה מאוד כי זה לא מטריד אותם. קראתי לא מזמן על כך שאנשים שידועים בתור "אנשים רגישים מאוד (חפשו באינטרנט "אדם רגיש מאוד" ולא תתאכזבו) למעשה מצליחים לקלוט את הפרטים הכי קטנים ולכן מרגישים את זה לרוב. אל תתנו למושג פסיכולוגי לנהל לכם את החיים ותמצאו שעדיף מאוד להשלים לפעמים עם העובדה שאנחנו קצת חרדים ולהרגיע את עצמנו.

    ולסיום, מה אם אומר לכם... שלא קרה כלום? הכל זמני והכל חולף. מתי שיצאתי מהתסביך הזה אני חוויתי פעמיים דה ריאליזציה, ללא פרסונליזציה, לטווחים מאוד קצרים, כי זה משהו שקורה מדי פעם? לכולם? בלי שהם מודעים לזה אפילו? מודעות עצמית גבוהה מדי זה סימן לחרדה ואילו ניתוק מהעצמי שלי לאורך זמן זה סימן מובהק לדיכאון. אז תנו לגוף והנפש קצת אהבה [​IMG]
     
    קנאביס וצדק ו-alongold אוהבים את זה.
  2. יורי פוטונוב

    יורי פוטונוב חבר חדש

    הצטרף:
    ‏6/10/18
    הודעות:
    20
    לייקים:
    3
    כתבת יפה מאוד אחי. בטוח שיעזור למלא.
    לאנשים שחווים, עברו או יעברו בעתיד חרדה מקנאביס, ויחפשו באינטרנט איזה שהוא פיתרון כמו שבדרך כלל עושים כשחרדים, אני רוצה שתקראו את מה שהבחור כאן רשם ותדעו שהכול בסדר.
    כאחד שעבר משהו דומה מאוד, הרגשתי, חוויתי... אתם מוזמנים לראות את הפרסומים שלי כאן לפני אפילו, אני רוצה שתדעו שזה עוברר, אתם תצאו מזה כול כך חזקים ועם תובנות שלא תאמינו בכלל...
    תחקרו את עצמכם, תטפלו בדברים שמפריעים לכם בחיים, תראו אם יש טראומות או חוויות שהעדפתם להכחיש ולהדחיק במקום להתמודד איתם... זאת הדרך לצאת מזה כמה שיותר מהר...
    לא לפנות לפסיכיאטר ולא לפנות לכדורים, אתם לא במצב הזה!!!!
    רק מטפלים טבעיים, CBT EMDR, טיפולים דינמיים שיביאו אותכם לתובנות ולעיבוד חוויות עבר...
    תאהבו את עצמכם, תעריכו את החיים ואת מה שיש לכם והכול יהיה בסדר, לא לדאוג!
     
    alongold אוהב/ת את זה.

אהבת? שתף את העמוד עם חבריך!