1. שלום אורח, אם זהו ביקורך הראשון בפורום, עליך להירשם בכדי לכתוב הודעות ולהגיב.
    הסר התראה
  2. מומלץ לשלב סרטונים רלוונטיים מיוטיוב בהודעות, מה שיגרום להטמעת הדיון שלכם במערכת המלצות הוידאו במגזין
    הסר התראה
  3. פורום קנאביס מיועד לכל דוברי העברית בעולם, למטופלי קנאביס רפואי ברישיון ולאלו המעוניינים במידע תיאורטי וידע כללי
    הסר התראה

כך מוציאים שם רע לחומר שנעלם לפני 15 שנים

הנושא בפורום 'LSD-25' פורסם ע"י שולגין, ‏5/3/17.

  1. שולגין

    שולגין אחד שיודע

    הצטרף:
    ‏10/3/16
    הודעות:
    1,222
    לייקים:
    667
    "יגאל סויסה מעכו עשה הכל כדי לשקם את בנו, שחזר מהודו אדם אחר. אבל, בן סויסה, לוחם לשעבר בחטיבת כפיר שניסה אל.אס.די, שם קץ לחייו בתלייה."

    כך נפתחת הכתבה שמצורפת בקישור למטה. האם מישהו טרח לבדוק מהו החומר שיגאל צרך בהודו? אני בטוח שלא.
    מזכיר לכם שעד תחילת שנות ה-2,000 לא נרשם אפילו מקרה אחד של מוות כתוצאה משימוש ב-LSD. סיפור עצוב, רק חבל שמסלפים את העובדות ומוציאים לתרופה הכל כך מיוחדת הזו שם רע.

    http://www.mynet.co.il/articles/0,7340,L-4842857,00.html
     
  2. GiladErdan123

    GiladErdan123 חבר חדש

    הצטרף:
    ‏5/3/17
    הודעות:
    44
    לייקים:
    2
    לא ניסיתי בחיים LSD ואני גם לא מתכוון לנסות אפילו שבאלי מאוד אבל בגלל שאומרים שאפשר להיתקע בטריפ לכל החיים ולהשתגע מזה אפילו מפעם אחת אני מעדיף שלא.
    גם אני מתמכר לדברים ממש בקלות אז אני יודע שלאחר פעם אחת שאני יעשה אני ירצה לעשות את זה לפחות פעם אחת בשבוע וזה לפי מה שהבנתי מזיק רצח לעשות את זה כל שבוע צריך פעם בחצי שנה משהוא כזה.
    יכול ליהיות אולי פוסט טראומה מהצבא או משהוא אחר הוביל להתאבדות הזו אין שום קשר ל LSD לדעתי
     
  3. צחי

    צחי קנאביסט

    הצטרף:
    ‏15/10/15
    הודעות:
    244
    לייקים:
    152
    אם אפשר להגיד "ג'וינט אחד הרס לילדה שלי את החיים" אז על אחת כמה וכמה.

    כמו שלאחרונה בשיחות עם אנשים הם מספרים על כל הסיפורים שאנשים נסעו להודו ונדפקו מפטריות לכל החיים.

    אני עדיין מנסה להבין מה הפשר של כל הסיפורים האלה ובמידה והם אמיתיים, איזה פטריות בדיוק הם לקחו, אני לא מצליח.

    לצערי רוב בני האדם לא מנסים לרדת לשורש הבעיה אלא ברגע שיש על מה להפיל את האשמה, בשעת צער הם יגנו על דעתם גם היא מסולפת ולא הגיונית.. ואני מבין אותם זו לא אשמתם, האשמה היא של הפופוליסטים הזולים שמצאו עוד דרך להשמיץ בלי ביסוס.
     
    CostaElMalek אוהב/ת את זה.
  4. CostaElMalek

    CostaElMalek קנאביסט

    הצטרף:
    ‏12/6/16
    הודעות:
    315
    לייקים:
    167
    אני די בטוח שלא מדובר ב-LSD. אין מקרה אחד בספרות הרפואית של אדם שמת כתוצאה מנטילת אסיד.

    האפשרויות כפי שאני רואה אותן הן כדלקמן:
    - הוא נטל משנה תודעה האמור לחקות פעולה של אסיד.
    - הוא נטל משנה תודעה/אסיד ביחד עם סמים נוספים ומסוכנים.
    - אם נלך על הסיכוי של ה-0.001% שהוא אכן נטל LSD-25- זה לא מה שהרג אותו. אם היו חבויים בו מחשבות אובדניות, אזי האסיד היה מאזן אותו ולא מהווה קטליזטור להתאבדותו.
     
  5. CostaElMalek

    CostaElMalek קנאביסט

    הצטרף:
    ‏12/6/16
    הודעות:
    315
    לייקים:
    167
    ברוב המקרים מדובר במחלת נפש חבויה שהיתה מתפרצת בכל מקרה. לפסיכדליים יש את הכוח לרדת לשורש התת-מודע ולהציף אותו כלפי מעלה. התהליכים הנפשיים מואצים ברוב המקרים, לכן ממליצים לאנשים עם עבר נפשי או במשפחה להמנע מנטילת פסיכדליים.

    בכל מקרה לא הסם הרג אותו אלא משהו אחר. בכל יום ברחבי העולם יש מאות או אלפי מתאבדים שרובם אני מניח נוטלים קפאין או ניקוטין- למה לא מאשימים את הסמים האלה? מדובר באינדוקציה קלאסית.
     
  6. CostaElMalek

    CostaElMalek קנאביסט

    הצטרף:
    ‏12/6/16
    הודעות:
    315
    לייקים:
    167
    בוא נגיד שאחרי נטילת LSD, אתה מאוד תרצה 'להתקע' בטריפ לכל החיים, אבל זה לא יקרה אל תדאג.
     
  7. צחי

    צחי קנאביסט

    הצטרף:
    ‏15/10/15
    הודעות:
    244
    לייקים:
    152
    להתקע בטריפ לא, אבל במשהו אחר - מי יודע.

    ול Giladerdan123 - עם המצב היום, אל תנסה.
     
  8. kingstar

    kingstar קנאביסט

    הצטרף:
    ‏3/9/14
    הודעות:
    524
    לייקים:
    150
    מממ הבעיה היא בכלל לא ה-LSD אלא הקנאביס (גם זה לא בעיה אבל קנאביס ידוע כמעורר פסיכוזות), מה זה ידוע? הכוונה היא שהוא נצפה כמזרז פסיכוזות או מעודד אותן. אצל צרכני קנאביס יש סיכון מוגבר של פי 5 לפתח סכיזופרניה (להבדיל מ-1 אחוז באוכלוסייה לצרכני קנאביס יש בין 3-5%) ומכאן מתחילה הטעות. אנשים צרכו בעבר וגם כיום LSD או מה שזה לא יהיה כיום תחת השפעת קנאביס פעמים רבות ולכן אי אפשר לעשות את ההפרדה וקל להאשים את ה-LSD.

    קל גם להאשים את הקנאביס אבל בנוגע לזה יש יותר ראיות.
     
  9. research

    research חבר חדש

    הצטרף:
    ‏10/9/16
    הודעות:
    82
    לייקים:
    21
    אני ממש חווה את התופעה שהזכרת לגבי הקאנביס, לכן הפסקתי לעשן בשבוע האחרון וזה לאט לאט מתאזן לי ולהפך בגלל ההרגשה הלא נעימה הזאת אותה פסיכוזה אני מתכוון לקחת טריפ ברימים הקרובים שיאזן לי קצת את המיינד שלי כי אני מרגיש כמו מטורף למען האמת, עצבני ברמות.
     
  10. kingstar

    kingstar קנאביסט

    הצטרף:
    ‏3/9/14
    הודעות:
    524
    לייקים:
    150
    מה זה כמו מטורף? איך זה בה לידי ביטוי? מאיזה סיבה וכו'? ככה לקחת סתם LSD זה לא בהכרח פתרון אם בכלל. השאלה למה אתה עושה את מה שאתה עושה?
     
  11. kingstar

    kingstar קנאביסט

    הצטרף:
    ‏3/9/14
    הודעות:
    524
    לייקים:
    150
    קצת מידע על פסיכוזות וסכיזופרניה (סיכום שלי - בוסס על ה-DMS4)

    פרק 12 – סכיזופרניה והפרעת הרהורי שווא

    פסיכוזה

    "פגיעה בתפיסה, בחשיבה ובהתנהגות הפוגמת בקשר עם המציאות" - זהו מצב שבו יש נתק מהמציאות.

    הפסיכוזה מתארת מצב בו קיימת הפרעה גסה בתפיסת המציאות המתבטאת ב:

    הפרעות בתפיסה: הלוצינציות - עיוות בתפיסה. האדם חווה תחושות (5 החושים) שלא קיימות במציאות. למשל שמיעת קולות הדוברים אל האדם כשאין לידו איש, הרחת ריחות וכו'.

    הפרעות בחשיבה: דלוזיות (מחשבות שווא, הרהורי שווא) - מחשבה או אמונה שרוב האנשים יתייחסו אליה כבלתי הגיונית בעליל ואינה ניתנת לשינוי או שכנוע אודות אי אמיתותיה. למשל המחשבה שהשכנים משדרים גלי רדיו לתוך ראשו במטרה לקרוא את מחשבותיו.

    פסיכוזה יכולה להופיע ב: דיכאון מז'ורי, מאניה, סכיזופרניה, הפרעה סכיזואפקטיבית והפרעה דלוזיונלית.

    סכיזופרניה

    אבחון דו שלבי (בדומה להפרעת אישיות) – קודם שואלים האם יש סכיזופרניה ואחרי זה עולה השאלה איזה סוג הסכיזופרניה.

    1. דרך האבחנה של סכיזופרניה על פי ה-DSM4

    ה-DSM4 קובע הגדרה צרה וחמורה לפסיכוזה:

    "מצב מנטלי בו מופיעות דלוזיות או הלוצינציות שהאדם אינו תופס אותן ככאלה" כלומר לאדם יש דלוזיות או הלוצינציות (חוויות תפיסתיות) אבל האדם חושב שזו המציאות".

    לסכיזופרניה יש 6 סעיפים (א-ו):

    א. 2 או יותר מהתסמינים הבאים צריכים להופיע למשך חודש אחד לפחות:

    1. דלוזיות – הפרעה בחשיבה, (מחשבות שווא, הרהורי שווא) - דלוזיה זה הפרעה בתהליכי החשיבה, משהו במחשבות שלי לא תקין ולא תואם את קווי המציאות. דלוזיה זו מחשבה שמרבית האנשים יאמרו עליה שהיא בלתי הגיונית בעליל. אמרנו שמצבים פסיכוטיים מופיעים בכל מיני הפרעות, יש דגש על סכיזופרניה אך ראינו את זה גם במאניה.

    סוגי דלוזיות:

    דלוזיה של יחס – כלומר דלוזיה שבה כל מיני דברים בעולם קורים בגללי או עבורי. נגיד במאניה דלוזיה אופיינית היא שאדם ייסע באוטו ויגיד שהרמזורים מתחלפים בשבילו.

    דלוזיה פרנואידית – "ההוא מהמכולת וזה שעבר עכשיו את הכביש מאזינים לי, את ההוא אני חושב שראיתי גם אתמול ולדעתי הוא שם לי מכשיר ציתות, הוא בקשרים עם השב"כ והוא מוסר להם אינפורמציה עלי".

    יש אבחנה הרבה פעמים שעושים בין דלוזיות שניידריניות (דלוזיות מאוד מוזרות) לדלוזיות שהם לא שניידריניות. אדם שהוא קצת חשדן זה לא הכי ביזארי אבל מחשבה שאני חי בעולם של גופות היא מחשבה דלוזיונלית מאוד ביזארית.

    2. הלוצינציות (הזיות - הפרעות בתפיסה) – אני מזכיר דלוזיה זה משהו בחשיבה, הלוצינציה זה משהו בתפיסה שלנו (בחושים), הלוצינציה זה מושג שמתייחס לא רק לחשיבה אלא גם לחוויה התפיסתית – ראייה, שמיעה, ריח, מגע, מישוש. הלוצינציה חייבת להיות קשורה לחושים "אני רואה, אני שומע".

    מה זה הפרעות בתפיסה? – חוויה תפיסתית שלא קיימת במציאות והאדם לא תופס אותה ככזאת. ההלוצינציה הכי נפוצה זה קולות ששומעים בראש שהם הרבה פעמים לא נעימים. יש הלוצינציות לכל חוש וחוש.

    איפה פסיכוזה יכולה להופיע (דלוזיות והלוצינציות)?

    א. דיכאון קשה – לא סופר נפוץ אבל קיים.
    ב. הפרעה דו קוטבית 1 – יכול להופיע גם בשלב המאני וגם בשלב הדיכאוני.
    ג. הפרעה דו קוטבית 2 – רק בשלב הדיכאוני כי בהיפו מאניה אין פסיכוזה.
    ד.
    הפרעה סכיזו-אפקטיבית.
    ה. הפרעות אישיות - בגדול אלו לא הפרעות פסיכוטיות אבל לפעמים הן מאופיינות במשהו שמכונה גלישות פסיכוטיות – כלומר איזושהי פסיכוזה מינורית יחסית שבה אדם מחליק לאזור שהוא מנותק מהמציאות ואז הוא מתעשת על עצמו.
    ו.
    פסיכוזות על רקע אורגני או על רקע שימוש בחומרים כמו שראינו בכל קבוצת ההפרעות. הפרעת הרהורי שווא (דלוזיונלית). ז. הפרעה דמוית סכיזופרניה.

    3. דיבור לא מאורגן - רפיון אסוציאטיבי – ביקשו מאנשים להגדיר את המילה שביעות רצון – יש הרבה שאלונים כאלה שבהם מבקשים להסביר מהי מילה מסוימת. זה ההסבר שקיבלנו – "ובכן, המילה שביעות רצון, אולי ספר שיש או נושא שיש, או אולי שיש לך פרק לקרוא. אבל כשאתה מגיע למילהMEN אתה תוהה אם אתה צריך להיות שבע רצון מהגברים שבחייך ואז אתה מגיע לאות T ואתה תוהה אם אתה צריך להיות שבע רצון מלשתות תה לבדך או להיות שבע רצון מלשתות עם קבוצה".

    אם יבקשו מכם להגדיר את המילה "שביעות רצון" סביר שתגידו שזו תחושה שאני מרוצה. זאת שהגדירה את המילה יודעת היטב מה זה שביעות רצון, היא משתמשת במילה שביעות רצון לאורך כל ההסבר שלה אבל היא לא מסבירה מה זה שביעות רצון שזה למעשה מה שביקשו ממנה לעשות.

    אז דבר ראשון היא לא מבצעת את המשימה אבל היא גם לא מפסיקה להתייחס למושג שביעות רצון. אני רוצה שתשימו לב למשהו שקורה פה, כל דבר מזכיר משהו, יש רפיון אסוציאציות – אסוציאציה מובילה לאסוציאציה שמובילה לאסוציאציה. שימו לב איך המילה פה מתפרקת לחלקים, יש משהו ברפיון החשיבתי שמאפשר לפירוק המילים להתרחש. היא מתייחסת באופן ייחודי ונפרד לאות T שמופיע מספר פעמים ולמילה MEN וכל זה מתערבב לה בתוך ההסבר וכאן הרפיון האסוציאטיבי. זה רפיון במובן הזה שאתה לא שומר על החוקיות של איך הדברים אמורים להיות מקושרים זה לזה.

    נאו-לוגיזם – אלו אנשים שמתחילים להמציא מילים, הם מתחילים לדבר במילים שאתה לא מבין אבל הם מדברים אתך כאילו אתה מבין את המילים האלה. נוספות לאותם אנשים מילים לשפה.

    4. התנהגות לא מאורגנת או קטטונית – התנהגות לא מאורגנת זה שאדם מתנהג בצורות שגם להם אין רצף וארגון. הולך ימינה, שמאלה, לפה ולשם, אלו התנהגויות שלא ברור לאן הן הולכות ולאן הן מובילות.

    קטטוניה – זה מצב של קפיאה, פתאום אני נעמד בתנוחה מוזרה ואני לא זז 3 שעות. בקטטוניה האדם קופא, נהיה נוקשה והוא לא זז. לא יודעים בדיוק למה מתרחשת הקטטוניה. לא פעם זה מתחלף בעצבים, בקופצנות ואי שקט, יש לזכור שאדם יכול להיתקע ככה ממש עד לפגיעה עצמית (שתפי דם וכד').

    5. תסמינים שליליים – זה היפוך של תסמינים חיוביים שעליהם נדבר בהמשך. התסמינים השליליים קשורים בהפחתה. לא מדובר על שלילי במובן של טוב או רע אלא חיובי זה משהו שנוסף ושלילי זה משהו שירד. הרבה מהדברים שדיברנו עליהם בהרבעת הסימפטומים הראשונים זה משהו שנוסף כמו הזיות, דלוזיות וכד. תסמינים שליליים קשורים בירידה (השטחה) של הרגש, החשיבה – יכולת המשגה יורדת, חוסר התאמה בין רגש לתגובות, חוסר מוטיבציה. כל אלו הם תסמינים שליליים.

    ב. ליקוי בתפקוד החברתי / תעסוקתי – ברור שנדרש ליקוי כמו שראינו בכל ההפרעות שלמדנו. הליקוי התפקודי הוא לא רק בזמן סעיף א'. בואו נדמיין אדם שמגיע למחלקה ויש לו את כל המאפיינים האלה שראינו ואחרי חודש וחצי הוא משתפר והתסמינים נעלמים. בשביל לאבחן סכיזופרניה השאלה שנשאל היא לכמה זמן הליקוי התפקודי חברתי / תעסוקתי של אותו אדם ממשיכה.

    ג. המשך של א' ו-ב' הוא לפחות 6 חודשים - כדי לאפיין סכיזופרניה צריך שהמשך של הליקוי התפקודי כולל החודש הזה (או יותר) שעליו דיברנו באמת המידה הראשונה יהיו לפחות 6 חודשים. כלומר אם אדם היה במצב שתיארנו בסעיף א' ואחרי חודש וחצי הוא משתפר ואחרי חודשיים שלושה הוא ממש במצב רגיל הוא לעולם לא יקבל את האבחנה סכיזופרניה, היה לו מצב פסיכוטי וכמו שנראה בהמשך הפרעה דמוית סכיזופרניה אבל לא סכיזופרניה כי בשביל סכיזופרניה הליקוי חייב להמשיך גם עם תרופות וגם בלי תרופות לפחות חצי שנה. לפעמים הליקוי מתחיל עוד לפני הסערה הפסיכוטית שאנו רואים בסעיף א'. כלומר לפעמים מה שאנחנו רואים זה אדם שהתפקוד שלו הולך ויורד, מסתגר לא נפגש עם הסביבה (תסמינים שליליים) ואז מופיע הברדק מאמת מידה א'. אז אפשרי גם לספור את הליקוי התפקודי שהיה לאדם לפני האירוע מה שנקרא – פרודרום – משהו שמקדים את הדרומה כלומר מקדים את ההפרעה.

    יש הרבה אבחנות מבדלות בגלל שמדובר על הפרעה מאוד חמורה עם פרוגנוזה (שיפור / צפי) מאוד בעייתיים, לכן לא רוצים לאבחן אותה מהר מידי, רוצים לתת כותרת אחרת אם קיימת ולברר היטב שלא מדובר בהפרעה אחרת. בהפרעה הזו רואים שגם ד' גם ה' וגם ו' הן כולן אבחנות מבדלות ששואלות האם זו לא הפרעה אחרת.

    ד. אין מדובר בהפרעה סכיזואפקטיבית או הפרעת מצב רוח (אבחנה מבדלת) – כלומר זה לא דיכאון עם פסיכוזה אלא משהו שהוא יותר מזה.

    ה. אין מדובר בפסיכוזה כתוצאה מהיבטים או שימוש בחומרים.

    ו. אין מדובר בהפרעת התפתחות רחבת היקף (כמו אוטיזם) – לפעמים זה יכול להיות מבלבל ולכן האבחנה הזו חשובה.

    עוד מאפיינים קליניים:

    רגש לא תואם – למשל אדם שמגיב בשמחה לאירוע עצוב.
    נסיגה לתוך עולם פנימי (אידיוסינקרטי) – אדם שחי יותר ויותר בעולם משלו עם מושגים משלו ומחשבות ומשלו.
    רצייה משובשת
    – המוטיבציה לעשות דברים נפגעת מאוד.
    תחושת עצמי מבולבלת (למשל מחשבות שליטה)
    – העצמי נפגע מאוד ויש המון בלבול, יש תחושה עצמית משובשת. מחשבות שליטה - זה למשל המחשבה שמישהו יכול על ידי קרן לייזר לנהל את המחשבות שלי בראש.
     
  12. kingstar

    kingstar קנאביסט

    הצטרף:
    ‏3/9/14
    הודעות:
    524
    לייקים:
    150
    סוגים של סכיזופרניה

    נדבר עכשיו על סוגים של סכיזופרניה, אחרי שאבחנו שלאדם יש סכיזופרניה צריך לשאול איזה סכיזופרניה יש לאדם (בדומה לאבחון הפרעות אישיות). ב-DSM5 הורידו את העניין של סוגי הסכיזופרניה, החליטו במערכת ה-DSM שזה לא תורם לאינפורמציה ושזה לא מובחן בצורה מאוד ברורה.

    סכיזופרניה קטטונית

    "תסמינים מוטוריים של קהות וקיפאון שיכולים להתחלף בריגוש ובפעילות מואצת ואלימה, הדומה למצב מאני פסיכוטי שבו יש סכנה אובדנית וסכנה לפגיעה באחרים".

    הסבר אפשרי: דרך לשמור על חוויה קבועה לנוכח ההצפה החושית והחרדה. אנשים אלו יכולים להיתקע באיזושהי תנוחה במשך שעות ואף ימים ללא תזוזה ולעיתים בלי שליטה על הסוגרים. אנשים אלו מתנגדים בעקשנות לשינוי התנוחה שלהם, הם לא אוכלים ולא נענים לשום בקשה, כאילו הם לא שומעים אותך אבל לאחר היציאה מהמצב הקטטוני הם יודעים להגיד מה אמרת להם. התמונה של קטטוניה יכולה להתחלף בבאת אחת למצב הפוך של ריגוש יתר ואז נראה את אותם אנשים בלחץ לפעילות כמו קפיץ שכווצו חזק חזק ואז הרפו אותו. ככל שהסכיזופרניה קשה יותר החזרה לבסיס רחוקה יותר, כל התקף הוא לא טוב. זו סכיזופרניה שהמאפיין המוטורי בה מאוד מודגש, כלומר העניין הזה של קטטוניה שהרבה פעמים מתחלף בתנועתיות מאוד מוגזמת.

    בסכיזופרניה קטטונית הרבה פעמים הגדירו מושגים שנקראים אקולליה ואקופרקסיה:

    אקולליה – הדהוד. אתה עומד מול אדם אומר לו "שלום", הוא אומר לך "שלום", אתה אומר לו "קוראים לי דני", הוא אומר "קוראים לי דני". זה מן חיקוי של המילים.

    אקופרקסיה – זה שאתה עושה תנועות והאדם שמולך מחקה אותם. עבדתי במרפאה, המנקה קראה לי כי מסתובב אדם במחלקה, אתה מנסה לדבר איתו הוא לא עונה אבל כל תנועה שעשיתי הוא חיקה אותי.

    סכיזופרניה לא מאורגנת

    זו הסכיזופרניה החריפה ביותר, והנדירה ביותר, פורצת בדרך כלל בגיל מוקדם 13-14. זוכרים שציירתי לכם את הגרף שמתרחק מהבייס ליין הקוגניטיבי? אז זאת הסכיזופרניה שמתדרדרת הכי הרבה ותוחלת החיים שלהם היא הקצרה ביותר. בדרך כלל נראה בגיל הילדות או ההתבגרות נסיגה והתייחסות מוזרה לאנשים או הפרות של מוסכמות חברתיות. ככל שההפרעה מתקדמת האדם נעשה יותר ילדותי.

    אלו האנשים שאתה יכול לדבר איתם ברצינות והם יתחילו לצחוק. יש משהו מאוד לא מותאם, אם יש סיכוי לשמוע סלט מילים זה בהפרעה הזאת. כל השמועות על הסכיזופרנים האלימים או המסוכנים זה אלו. הרבה פעמים נשמע מהם תכנים מוזרים, דת מאוד חזקה אצלם, יש משהו במיסטיות של הדת שנותן להם חיבור בין עולם הדמיון למציאות. זו הייתה סכיזופרניה שהייתה נחשבת לתחנה הסופית של הסכיזופרניה, היא החמורה ביותר והיא מתחילה בגיל צעיר.

    יש כאן הלוצינציות סופר חיות וויזואליות, אלו אנשים שרמת הארגון וההתארגנות שלהם היא כל כך נמוכה שאפילו לתקשר איתם אי אפשר. יש לומר שהלוצינציות וויזואליות חזקות שמלוות את האדם הם סימפטומים פסיכוטיים מאוד חריפים. יש התנהגות מינית מאוד פרוצה, לא מחוברת, לא מקושרת ושוב לרוב זה מתחיל בגיל צעיר. סכיזופרניה אפשר לאבחן בכל מיני גילאים אבל ילדות זה לא הגיל האופייני למחלה. הסכיזופרניה הלא מאורגנת היא לא מאורגנת והיא נחשבת לקשה ביותר.


    סכיזופרניה פרנואידית

    הנפוצה ביותר מבין כל סוגי הסכיזופרניה. אלו אנשים יותר שמורים מהבחינה הקוגניטיבית כי הם כל היום מפעילים את המוח -הם עסוקים במחשבות (קונספירציות) וזה משמר את המוח. לאישיות הפרנואידית יש כמה דרגות של חומרה וזה המקסימום. אלו אנשים שהם בדרך כלל פסיכוטיים ומחשבות הרדיפה שלהם עולה מדרגה - אנשים משתילים להם דברים במוח, גונבים להם איברים וכו' וזה עוד לא נחשב לביזארי. הביזארי זה אלו אנשים שחשים שיש ישויות שגרות בתוכן ומדברות איתן. מלבד נושא הרדיפה יכולות להיות הרבה מאוד פעמים מחשבות גדלות של מצביעים משיחים אבל תמיד עם הגוון הפרנואידי "משיח שרודפים". חשוב לציין שמבחינת הפרנואידים ההסתגלות שלהם קצת יותר טובה אבל הם יכולים להיות מסוכנים ולתקוף בעקבות התקף פרנואידי. היא נחשבת בחלוקה של ה-DSM4 למצב "יותר טוב" מאחרות במובן הזה שהיא שומרת על איזשהו ארגון כי אדם שמחזיק סיפור פרנואידי ברור, לפחות יש לו סיפור. כלומר יש כאלה שמנסים להזיק לו, יש הפרדה בינו לבין העולם. יש איזושהי בהירות ביני לבין האחר. זו סכיזופרניה שהדגש בה הוא על מחשבות פרנואידיות וגרנדיוזיות והיא המדוברת ביותר.

    סכיזופרניה לא מובחנת

    זו סוג של פח זבל ועל זה התבסס ה-DSM5. לא מובחנת זה שהמחלה לא מראה גוון אחיד, אין משהו פרנואידי משמעותי, זה לא שרידי שתכף תדעו מה זה, אבל זה כן עומד באמות המידה של סכיזופרניה בשלב ראשון, היינו אמת מידה א' מתקיימת - 2 או יותר מהסימפטומים השליליים והחיוביים, נשללו האבחנות המבדלות בקיצור הכל קיים רק ללא גוון מאוד ברור. זה יכול להתחיל בלי כיוון ואחר כך לקבל כיוון, אבל בדרך כלל זו אבחנה שמתחילה עם התפרצות של תסמינים חיוביים, אחרי תקופת דחק והרבה פעמים הם מקבלים אבחנה דמוית סכיזופרניה אבל שזה לא עובר עוברים לסכיזופרניה. אני חוזר ואומר לפני כתיבת ה-DSM5 החליטו שהחלוקה הזאת לא תורמת ולכן כל החלוקה הזאת ירדה. בסכיזופרניה הזו לא ניתן להצביע על סכיזופרניה אחרת במדויק.

    סכיזופרניה שרידית

    יכולה לבוא ב-2 צורות: היא יכולה לבוא כשלב החלמה מאפיזודה חריפה כלומר מישהו שמקבל התקף של תסמינים חיוביים הוא נסוג ומראה תסמינים שליליים או סימנים מוחלשים של אמת מידה א'. או שזה יכול ישר להתחיל מתסמינים שליליים ואז יכול להיות שיחשבו שהוא סכיזוטיפלי או שהו סכיזואידי אבל המוזרויות הולכות וגוברות והסימנים השליליים של הנדוניה (חוסר הנאה) מבשרות על זה שזה שרידי, כלומר מה שנשאר, זה נראה כמו שאריות של התקף. יש להם סיכוי החלמה גבוהים יותר.

    זה בדרך כלל מצב שבו לאדם היה התקף פסיכוטי, הוא אובחן בסכיזופרניה אבל מאז כל התחום של הפסיכוזה (כל סעיף א' באבחון) לא חזר על עצמו. יכול להיות שבמשך שנים אין לו דלוזיות והלוצינציות משמעותיות ומה שיש בעיקר בסכיזופרניה שרידית זה תסמינים שליליים – כלומר כל הירידה התפקודית שהיא הרבה פעמים יותר גרועה ובעייתית לאורך זמן מאשר הסערה הבלגניסטית של התסמינים החיוביים שיכולים לעבור אחר כך. כל ההפרעות האלה תחת הפרעות פסיכוטיות וסכיזופרניה.

    יש לנו שני הפרעות נוספות שהן מאוד דומות לסכיזופרניה אך הן לא סכיזופרניה והן חריפות מאוד:

    הפרעה סכיזואפקטיבית

    זו הפרעה שהזכרנו אבל לא דיברנו עליה. היא נמצאת באבחנה מבדלת של סעיף ד' (אין מדובר בהפרעה סכיזואפקטיבית או הפרעת מצב רוח).

    מה זו הפרעה סכיזואפקטיבית? – הפרעה סכיזואפקטיבית צריכה להיות הפרעת מצב רוח כמו דיכאון קשה, מאניה-דפרסיה, בנוסף לסימפטום של מאפיין א' בסכיזופרניה. אתם יכולים להגיד בצדק שאמרתי שבדיכאון קשה ובמאניה יש פסיכוזה.

    אז מה מבחין בין הפרעת מצב רוח עם פסיכוזה לבין הפרעה סכיזואפקטיבית? בגדול האבחנה מתקבלת כאשר מופיע פסיכוזה של לפחות שבועיים ללא סימפטומים של הפרעת מצב רוח.

    למשל, אדם בדיכאון קשה פסיכוטי, אפילו שומע קולות, מחשבות דלוזיונלית בקיצור הוא פסיכוטי. הדיכאון חלף והוא כבר לא במצב רוח מדוכא, אם מה שיש לו זה רק הפרעת מצב רוח אז אנחנו מצפים שברגע שמצב הרוח שלו ישתפר גם הפסיכוזה תעלם. בהפרעה סכיזואפקטיבית מצב הרוח משתפר ועדין הפסיכוזה נשארת לפחות עוד שבועיים עם מצב רוח תקין. זה מה שמבחין אותה מהפרעות מצב רוח.

    מה מבחין בין ההפרעה הזאת לסכיזופרניה? – הפרוגנוזה (הצפי לשיפור) הרבה יותר טובה משל סכיזופרניה (ופחות טובה משל הפרעות מצב רוח), האדם הרבה יותר מאורגן, אנחנו מצפים לפחות תסמינים שליליים. זו סוג של הפרעת ביניים בין סכיזופרניה להפרעות מצב רוח קשות.

    זו בעצם בבסיסה הפרעה פסיכוטית אבל היא לא סכיזופרניה, היא לפני הכל הפרעת מצב רוח. זה שילוב של הפרעת מצב רוח עם סכיזופרניה. בסכיזופרניה אין הפרעת מצב רוח לא מאניה ולא דיכאון. יש אישיות שטוחה ותסמינים דומים אבל לא בגלל דיכאון. הפרעה סכיזואפקטיבית זה שהאדם סובל מהפרעת מצב רוח ואז פתאום יש לו חלון של שבועיים שיש לו מצב רוח תקין אבל אז במשך שבועיים יש מצב של אמת מידה א' של סכיזופרניה שיכולה להיות גם שלילית וגם חיובית אבל לרוב זה חיובי ומדובר בפסיכוזה. ההבדל מדיכאון קליני עם מאפיינים פסיכוטיים הוא שבהפרעה הזאת יש העלמות של הפרעת המצב רוח אך מופיע או שנשארת פסיכוזה.

    הפרעה דמוית סכיזופרניה

    זו בעצם הפרעה שהיא הפרעת ביניים בענייני משך הזמן, היא כוללת את כל הסעיפים של הסכיזופרניה מלבד הסעיף של החצי שנה (סעיף ג - המשך של א' ו-ב' הוא לפחות חצי שנה). כלומר המשך של א' וב' הם פחות מחצי שנה. המשך הזה של עד חצי שנה נקרא הפרעה דמוית סכיזופרניה כי היא כמו סכיזופרניה אבל היא לא כי המשך הוא יותר קצר.

    כפי שכבר הזכרתי, הדבר הזה הוא מאוד משמעותי כדי לא לאבחן מהר מידי אדם כסכיזופרן. אמרנו שסעיף א' הוא חודש של התסמינים ובנוסף צריך חצי שנה כולל של חוסר תפקוד - עד שאתה מגיע לחצי שנה הכוללת הזאת של חוסר תפקוד אתה לא יכול להיות מאובחן בסכיזופרניה, לכן בינתיים אתה מכנה את זה כהפרעה דמוית סכיזופרניה וזאת בתקווה שזה תהליך זמני שהאדם הולך לצאת ממנו. כלומר בין חודש לשישה חודשים של תסמינים זה הפרעה דמוית סכיזופרניה.
     
  13. kingstar

    kingstar קנאביסט

    הצטרף:
    ‏3/9/14
    הודעות:
    524
    לייקים:
    150
    הפרעת הרהורי שווא (דלוזיונלית)

    זו עוד הפרעה במשפחה של הפסיכוטיות אבל ללא כל התסמינים האפשריים של סכיזופרניה. היא מכילה בעיקר מערך של דלוזיות, כלומר של הרהורי שווא בלי כל שאר הבלגן של סכיזופרניה. זו הפרעה שבמרכזה יש מערך של מחשבות פסיכוטיות -כלומר מחשבות לא הגיוניות בעליל אבל שוב בלי שאר מערך התסמינים שאופייני להפרעות כמו סכיזופרניה. זו הפרעה שמאופיינת בהרהורי שווא סביב נושא מסוים.

    הרהורי השווא אינם שנידריאניים (שניידרייאני = ביזארי) – כלומר הם לא מאוד ביזריים. נהוג היה לומר שמי שיש לו הפרעת הרהורי שווא יהיה בעל מחשבות מוזרות אבל לא בעל המחשבות המוזרות ביותר. למשל הוא פחות יחשוב שהוא מתהלך לו בעולם שכולם בו חייזרים וכד'. לעומת זאת בהפרעת הרהורי שווא האדם כן יכול לחשוב שרודפים אחריו בצורה דלוזיונלית שלא קשורה למציאות, או שהוא יכול לחשוב שהוא הבן של אלוהים, זה נראה לא קשור למציאות אבל רמת הארגון היא בדרך כלל כזאת שמאפשרת לו להישאר במגה עם המציאות. בדרך כלל בהפרעת הרהורי שווא יהיה סדר וארגון לפסיכוזה אבל בכל זאת מדובר בפסיכוזה. בשביל האבחנה הזאת צריך לפחות חודש של הרהורי שווא. הפגיעה בתפקוד קשורה להרהורי השווא.

    יכולות להיות כל מיני דלוזיות בהפרעת הרהורי שווא:

    א. רדיפה - השם פרנויה מתקשר עם מצב זה.
    ב. קנאה
    – אני כל הזמן חושב שאשתי עושה דברים אבל ברמה כזו שחורגת מהמציאות, נגיד שאני בבית ויבוא מישהו לתקן את המזגן, אני שנייה אלך לחדר אחר ואני אהיה בטוח שבזמן הזה הם ניהלו רומן, כלומר דברים שהם לא סבירים בעליל.
    ג. ארוטומניה
    – דלוזיה שאני מדמיין בה על סיפור אהבה שיש לי עם מישהי למרות שאין לי באמת סיפור אהבה כזה.
    ד. סומטיה – השתילו לי דברים בגוף וכד'.
    ה. גדלות
    – גרנדיוזיות, אני במשימה, אני בן האל וכד'.
    ו. מעורב
    – מיקס של כל מיני דלוזיות.

    אלו אנשים שיש להם פסיכוזה רק מסוג אחד כלומר מהסוג הדלוזיונלי. זו לא סכיזופרניה, זו הפרעה פסיכוטית וכל אמת מידה א' לא מתקיימת. אין תסמינים שליליים אלא רק דלוזיות לכן הם יותר מתפקדים, יכולים לעבוד, אם הם לא בהתקף דלוזיונאלי הם לרוב ככל האדם, הבעיה שלרוב הדלוזיות שלהן הם מהסוג הפרנואידי כפי שתיארנו.

    ראינו קטע מהסרט תאוריית הקשר (מל גיבסון), כפי שראינו את הדברים מהחתך הזה של הסרט מה ראינו? – אז הוא מגן על עצמו, נועל כל דבר והוא חי בתואריות מאוד מעניינות שהוא מציין גם שלא ניתן להוכיח אותה. ניתן לראות שהתקשורת של הדמות בסרט היא יחסית תקינה, יש לו חוש הומור, לא נראה שיש לו תסמינים שליליים או מאפיינים נוספים של סכיזופרניה. לכן הדבר המרכזי שרואים זה אלמנט דלוזיונאלי מרכזי שמנהל את החיים שלו וזה בעצם הרעיון של הפרעת הרהורי שווא.

    מה האבחנה המבדלת בין הפרעת הרהורי שווא (דלוזיונלית) לבין הפרעת אישיות פרנואידית?

    זו החלטה שנצטרך לקבל הרבה פעמים. יכול להיות כמובן שאדם יאובחן בהפרעת אישיות כזו או אחרת ובנוסף יהיה לו אלמנט דלוזיונאלי, אבל לרוב נשאל מה מבחינה מבדלת תופס יותר משקל כי אם יש הפרעה דלוזיונלית שמנהלת אותו אז זה בדרך כלל תופס יותר נפח מהפרעת אישיות. יכול להיות שהייתה לו הפרעת אישיות ונהייתה לו הפרעת הרהורי שווא, הכל יכול להיות. אך בסופו של דבר נחליט על פי התסמינים הנצפים מה מתאים יותר לשיוך לגבי ההפרעה שהאדם סובל ממנה.

    מה עושה את ההבדל בין כל מיני מצבים של פראנואידיות?

    דיברנו על סכיזופרניה פרנואידית, על הפרעת אישיות פרנואידית, הפרעת הרהורי שווא פרנואידית.

    1. רמת הדלוזיות - בהפרעת הרהורי שווא ובסכיזופרניה יש דלוזיות ובהפרעת אישיות פרנואידית על פי רוב אין דלוזיות.

    2. בסכיזופרניה פרנואידית נצפה לדלוזיות הרבה יותר ביזאריות ומוזרות מאשר בהפרעת הרהורי שווא פרנואידית.

    3. הלוצינציות - נצפה רק בסכיזופרניה להלוצינציות - הפרנויה בהפרעת אישיות מתבטאת כפי שדיברנו במערכת שלמה של מחשבות וטרדות שהן לא סבירות ומצד שני הם לא מנותקות מהמציאות לחלוטין. הפרעות אישיות בדרך כלל מאופיינות בבוחן מציאות יחסית תקין, מעוות קצת, אבל לא שיפוט שלא מבין את המציאות שממול בעוד שבהפרעות פסיכוטיות יש ממש אובדן קשר עם המציאות. אז הלוצינציות יש רק בסכיזופרניה.

    4. רמת פירוק – כלומר עד כמה אישיות לא יציבה / שלמה, תחושה של רציפות וכל התחושות מהסוג הזה – כמובן שבסכיזופרניה רמת הפירוק היא הגבוהה ביותר והחמורה ביותר, אדם נמצא באיזה "בלבלה" מאוד גדולה, הוא לא יודע איפה הכיסא מתחיל ונגמר, מה ההבדל בינו לבין אחרים (מן מעורבבות כזאת), הוא אינו מזהה את התהליכים הפנימיים שלו בעוד שבהפרעת הרהורי שווא גם יש פירוק אבל בדרך כלל יש סיפור מאורגן הרבה יותר ובהפרעת אישיות יש דווקא משהו יחסית עקבי. אז רמת הפירוק בסכיזופרניה תהיה תמיד הרמה החמורה ביותר אחרי זה הפרעת הרהורי שווא ואחרי זה הפרעת אישיות. מאפיינים קבועים – מאפיינים בעיקר את הפרעת האישיות הפרנואידית.

    מצא את ההבדלים

    פרנויה נורמלית -> הפרעת אישיות פרנואידית -> הפרעת אישיות דלוזיונלית-פרנואידית -> סכיזופרניה פרנואידית. (לפי החומרה).

    מהלכי התפתחות

    פעם ניסו לחלק את הסכיזופרניה לשני צירים מרכזיים של איך סכיזופרניה מתפתחת אך התפיסה הזו לא מקובלת כיום.

    החלוקה הזו הייתה בין שני תהליכים: סכיזופרניה תהליכית וסכיזופרניה תגובתית.

    אלו לא סוגים של סכיזופרניה אלא אופני התפתחות של סכיזופרניה:

    סכיזופרניה תהליכית – יש אנשים שמגיל מוקדם רואים שמשהו אצלם לא בסדר, הם לא משתלבים חברתית, הם מסתגרים והם נוטים להשטחה רגשית ולתחושות ריקנות. הדבר הזה שמתחיל מגיל צעיר הולך ומחריף עד שעם השנים הם מוגדרים כאנשים חולים. הפרוגנוזה הייתה שמי שיש לו סכיזופרניה תהליכית היא מאוד בעייתית אפילו שאין פה פסיכוזה מאוד סוערת אלא יש כאן הפחתה שמתחילה מגיל צעיר והיא הולכת וממשיכה להיות מאוד כרונית, אז לזה קראו - סכיזופרניה תהליכית.
    כל הנושא של ירידה מתקשר לתסמינים השליליים.

    סכיזופרניה תגובתית – תוארה כסכיזופרניה שבה אנשים עברו התפתחות נורמטיבית ואז ביום בהיר כתגובה לגורמי דחק הסכיזופרניה מתפרצת אבל באופן אחר. היא מתפרצת באופן מאוד חריף, הדגש הוא על הזיות, דלוזיות, הרבה מאוד בלגן שבא כמו גל שעולה ואז יורד. המחשבה הייתה בתקופה שהאמינו בשני התהליכים האלה היא שאנשים עם סכיזופרניה תגובתית הם בעלי פרוגנוזה טובה יותר. מה שנשאר משני אלו הם האבחנות בין תסמינים חיוביים לשליליים.
     
  14. kingstar

    kingstar קנאביסט

    הצטרף:
    ‏3/9/14
    הודעות:
    524
    לייקים:
    150
    האבחנה כיום

    תסמינים שליליים – זה כל התסמינים שיש בהם הפחתה. השטחה בעולם הרגש, פחות רגשות, ריקנות פנימית, חוסר מוטיבציה, חוסר יכולת לחשוב בצורה מופשטת. כל ההפחתות האלה. "לא רוצה לעשות דברים" "לא מסוגל". כל הדברים שהיו ונעלמו נקראים תסמינים שליליים.

    תסמינים חיוביים – זה כל דבר שנוסף כמו דלוזיות, הלוצינציות, דיבור לא מאורגן.

    האבחנה הזו בין תסמינים שליליים לחיוביים מקובלת עד היום כאשר על פי רוב, לרוב החולים יש גם תסמינים שליליים וגם תסמינים חיוביים כאשר היחס בין חולים שונים הוא אחר.


    אטיולוגיה לסכיזופרניה

    גורמים סיבתיים בסכיזופרניה

    זו הפרעה פוליגנית - פוליגני הכוונה זה שלא ידוע על גן מסוים שמשחק תפקיד ברור אלא כנראה שמדובר בהשפעה של מספר גנים המעורבים בהפרעה. לא ניתן לאתר אותה בלידה ולא בילדות המוקדמת. אנו יודעים שיש מעורבות גנטית אבל לא ברור איפה היא יושבת. לפי מחקרים - עם יש קרוב משפחה מדרגה ראשונה שחולה בסכיזופרניה הסיכוי לחלות הוא בקרוב 5% להבדיל מ-1% באוכלוסייה, כלומר מעלה פי 5 את הסבירות לחלות במחלה.

    אחד הכלים המרכזיים להעריך את מידת ההשפעה של הגנטיקה על השונות באוכלוסייה היא על פי:

    מחקרי תאומים - הדבר שעושים בדרך כלל זה להשוות תאומים זהים לכאלה שלא זהים. לוקחים תאומים זהים ובודקים מה הסבירות שאם אחד חולה בסכיזופרניה גם השני יחלה בסכיזופרניה וכנ"ל בודקים את זה על תאומים שהם לא זהים. לפי הספר שיש תאום זהה אחד שחולה בסכיזופרניה יש הסתברות של 28% שהתאום השני גם יהיה חולה בסכיזופרניה. אצל תאומים לא זהים אם אחד חולה בסכיזופרניה הסיכוי שלשני יהיה סכיזופרניה הוא 9%. בספר של הפסיכיאטריה הרפואית אומרים שהסיכוי בין תאומים זהים לחלות בסכיזופרניה הוא 50%.

    אם מחלה היא גנטית לגמרי אז מה אנחנו מצפים שיקרה בתאומים זהים? שנראה 100% התאמה. כל עוד יש לנו פחות זה אומר שהמחלה היא לא רק גנטית, יש כנראה השפעות אחרות שאולי אפשר למדוד אותם אבל בכל זאת יש דברים אחרים חוץ מגנטיקה. הפער בהשוואות בין התאומים הוא פער שמשתמשים בו כדי לחשב את מידת היכולת שלנו להסביר את התפתחות ההפרעה על רקע גנטי. כלומר כמה זה מסביר מהשונות.

    יש לנו 100 סכיזופרנים בדימוי, כמה מתוכם סטטיסטית יהיה ניתן להסביר על ידי אותם נתונים גנטיים? ואז עושים מושג שנקרא מורשות – זהו מושג סטטיסטי שקשור להשוואה הזאת בין תאומים זהים ללא זהים. גם שיש לנו הפרעות שנחשבות יחסית לגנטיות כמו סכיזופרניה הכמות שאנחנו יכולים להסביר באוכלוסייה דרך נתונים גנטיים הוא דיי נמוך.

    גורמים פסיכו-חברתיים

    האם הסכיזופרנוגנית – זה מושג משנות ה-40 על אם קרה ובוטה שמצד שני חונקת את הילד לצרכים שלה. זה נמצא כלא נכון אבל אני יכולה להגיד לכם שראיתי אימהות של חלק מהסכיזופרנים שנראות בדיוק ככה. אלו נשים שמדברות חזק, משהו באינטונציה לא מותאם, הן עסוקות בדיונים חברתיים על איך שהן נראות, הן מרעיפות חום אבל נורא מלאכותי, משהו לא אמין, משהו לא הימאי. אבל שוב פעם ההשערה הזו לא הוכחה. זו האשמה חריפה ביותר - מדובר על אמא שאופיינה כדוחה את ילדה, שתלתנית, לא ערה לצרכים של הילד ותלויה בילד לסיפוק צרכיה.

    אפשר לומר שבאופן סטטיסטי זה לא כזה נדיר שיש אמא שחולה בסכיזופרניה וגם ילדיה חולים. אם מסתכלים על התאוריה של פרויד או על תאוריות של יחסי אובייקט לא בטוח עד כמה באמת האמא אשמה, פרויד שם הרבה יותר דגש על הגנטיקה והדחפים מאשר על האם. התאוריות ששמו משקל על האמא הן תאוריות שהתפתחו קצת אחר כך (כל הקבוצה הבין-אישית – סאליבן, הורני, פרום) ששמו משקל מאוד גדול על ההורים, אחר כך באו הממשיכים של יחסי אובייקט כמו ווניקוט ופרברן שגם שמו משקל על ההורים. אבל דווקא התאוריות הפסיכואנליטיות שמו יותר דגש על תהליכים פנימיים, גנטיקה ודחפים.

    מדובר על גורמי סביבה - ילדים לאימהות עם הפרעות קשות (לווה דווקא סכיזופרנים) אחוז גבוה של ילדים הפכו לסכיזופרנים. ילדים לאימהות שלא היום מופרעות נמצאו בסבירות של 24% ללקות בסכיזופרניה - כלומר קיימת גם השפעה של הסביבה.

    עיוות בנישואין – אחד ההורים למרות ההתנהגות הפתולוגית שלו מוגדר כהורה תקין. יש לי מטופל שאני מאוד אוהבת, אבא שלו היה קצת אוטיסט ואימא שלו הייתה מופרעת בכל מיני רמות. האם עשתה כל מיני מעשים שהאבא שיתף איתם פעולה. הדוגמה הכי חריפה זה שלאימא היה מאהב באילת שהזמין לה ולו מלון, האבא עם הילדים הסיעה את האמא למלון של המאהב. האבא שיתף פעולה עם המעשים הללו כאילו הכל תקין. האמא איזה יום כאיום עשתה כאילו היא מתאבדת, היא תפיסה על מדרגות ובאה לקפוץ, המטופל שלי תפס לה את הרגל כדי שלא תעשה את זה והסבתא שלה ישבה מהצד וצרחה עליה, לאחר שניה הכל נהיה רגיל. שסע בנישואים – הרבה ריבים בבית בין ההורים – סכסוך מתמשך וארוך.

    בהמשך עוד נדבר על זה אבל עולה השאלה עד כמה התרופות עוזרות לתסמינים שליליים ואני אומר לכם כנראה שלא הרבה, אולי קצת, יש על זה וויכוח אבל התרופות עוזרות בעיקר לתסמינים החיוביים כלומר לדלוזיות, הלוצינציות וכו'.

    טוענים שאולי יש קשרים בין לקות מבנית של המוח (אנטומית), פרוגנוזה שלילית ותסמינים שליליים – כלומר לאנשים מסוימים שלוקים בסכיזופרניה יש גם איזשהו שוני במוח, למשל מוצאים לפעמים חדרי מוח מוגדלים, או היפו פרונטליות – פעילות פחותה של האונה המצחית לבין פרוגנוזה שלילית – סיכוי שיפור שליליים לבין תסמינים שליליים בעוד שתסמינים חיובים כלומר פסיכוזה בעיקר קשורים לחוסר איזון נוירו כימי ובדרך כלל הם מקושרים לנוירוטרנסמיטר דופמין (השערת הדופמין). יתכן שיפור משמעותי יותר בתסמינים החיוביים תחת שימוש בתרופות מאשר לתסמינים השליליים.

    נקודות נוספות: פגיעה במגוון תפקודים – בהתנהגות, בחשיבה, ברגש, בזהות, ברציה (מוטיבציה), בתקשורת. כלומר כל מיני תחומים נפגעים בעסק הזה. התפוצה היא כ-1% באוכלוסייה וגיל הפריצה הנפוץ הוא בין 15-45. כ-40% ממקרי האשפוז.

    נטייה תורשתית לפסיכופתולוגיה – במשפחות שיש בהן סכיזופרן סביר שנראה יותר בעיות במשפחה. הרבה אנשים דיברו על גורמים סביבתיים שיש כמו CMV (חיידק) במהלך ההיריון.

    אפקט עונת הלידה – מצאו בכל מיני מקומות בעולם שיש שונות באחוז הסכיזופרניה בהתאם לעונת הלידה. כאשר הלידה מתרחשת בחודשי מרץ, אפריל, מאי גדלים הסיכויים ללידת ילד סכיזופרן.

    גורמים פסיכו חברתיים – ממצאי מחקרים מראים שפגיעות לסכיזופרניה נמצאה קשורה לקושי בהבעה רגשית, ריבוי רגשות שליליים, ניתוק חברתי וסרבול מוטורי. זה איזה שהם ממצאים סטטיסטיים שנאספו על גורמים פסיכו חברתיים.

    גורמים פסיכו חברתיים אחרים: דפוסים משפחתיים – יש חוקרים שטענו שיש דפוסים משפחתיים מאוד בעייתיים זה יכול ליצר סכיזופרניה. חוקר אחד מפורסם ומעניין שהתעסק בזה הוא רונלד דיליינג הסקוטי שהיה טיפוס מעניין בפני עצמו ובאיזה שהו שלב הוא חשב שהמערכות החברתיות הן אלה שמייצרות את החולי, ושהחולה חוזר הבית החולי רק מתעצם כי הוא חוזר לאותם דפוסים שיוצרים את החולי. לדעתו מערכות מאוד מעוותות ובעייתיות הן שיוצרות את המחלה. למשל שיש יחסים שסועים ואיומים בין הורים, אז יש נתקים וחוסר תקשורת וזה לדעתו מתקשר למערך התפיסות והמחשבות שיש במחלה הזאת. אויבות בנישואין שבהן הילד מבטא את הסימפטומים של החולי בין ההורים – כלומר משהו במערכות היחסים המעוותות האלה מיצר סימפטום אצל הילד.

    תקשורת לקויה: תקשורת כפולת מסר (בטסון) – מסר כפול בתקשורת. אמא שמדברת מילולית על אהבה כלפי הילד ומרעיפה שבחים אבל מבחינה רגשית היא מחסירה את הצרכים שלו. משהו בתקשורת הוא כפול, הילד לא מצליח לבצע אינטגרציה לאישיות. הילד לא מצליח לקבל תפיסת לכידות של העצמי "אני אהוב? אני דחוי?" זה הופך את הילד למבולבל מאוד. גם תקשורת מעורפלת ומקוטעת (חסרת אינטגרציה).

    בטסון לא מדבר על היחסים לעומק של ההורים אלא הוא מדבר על התקשורת עצמה. בטסון טען שמה שמייצר את עיוותי החשיבה בסכיזופרניה זו תקשורת מאוד בעייתית שהיית בבית. למשל תקשורת של מסר כפול – מצד אחד ההורה מדבר באלמנטים של אהבה וחיבה כלפי הילד אבל ברמה הגופנית הוא דוחה אותו ותוקפני אליו כל הזמן. המסרים לא מסונכרנים אחד עם השני. ברגע שהמסרים לא מסונכרנים זה יוצר דיסוננס מאוד כבד לחיות איתו. מה הכוונה שאומרים משהו מסוים? התקשורת מאוד לא מסודרת וככה למעשה נוצר סדר בתוך כל חוסר הסדר ונוצרת חשיבה שהיא עקומה.

    מודל הקשב: חדירות יתר וקושי בסינון. מדבר על זה שסכיזופרנים לא עומדים בהצפה של הגירויים המנטליים, חזותיים, רגשיים במערכת הקשב. בחיים יש לנו תהליכי קשב מאוד משמעותיים שמאפשרים לנו להתנהל בעולם. ילדים שיש להם למשל ADHD יש להם משהו פגוע במערכת הזאת של הקשב. וויליאם ג'יימס אמר ש"החוכמה בחיים היא לדעת ממה להתעלם". עלינו להתעלם מהרבה דברים כדי להקשיב למשהו או להתרכז במשהו. השאלה מה קורה שהמערכת הזאת של הקשב והסינון נדפקת? אז אצל אנשים מסוימים אולי נראה ADHD ואצל אחרים נראה בעיות אחרות שקשורות למערכת קשב לקויה כמו תאוריות של קשב על אוטיזם וסכיזופרניה. משהו במערכת לא יודע לסנן את הגירויים ואז אתה נותן לגירויים הללו כל מיני פרשנויות מוזרות ויוצאות דופן.

    טיפול

    בעבר היו תנאי בידוד נוראיים, בשנות ה-50 נכנסו תרופות וזה יצר הרבה מאוד שינוי, ברגע שהתחילו התרופות אנשים שלוקים במחלות הפסיכוטיות נהיו פחות פסיכוטיים באופן ברור, התרופות ממתנות את הפסיכוזה. במרכז הטיפול יש תרופות ושיקום כאשר המערכת היום יותר ויותר מנסה להחזיר לקהילה ולא להשאיר בבתי החולים כמו בשנות ה-40-60. כיום יש המון עבודה על שיקום (דירות מוגנות, עבודה מוגנת וכד'). לפי הטענה הספרותית 25% משתקמים בצורה טובה, 10% התדרדרות קשה וכל השאר נמצאים איפה שהו באמצע. זו מחלה שפוגעת מאוד בתפקוד. זו המושג שמייצג את המונח "דלת מסתובבת" – כלומר שאדם נכנס ויוצא שוב ושוב ממוסדות אשפוז.
     
  15. kingstar

    kingstar קנאביסט

    הצטרף:
    ‏3/9/14
    הודעות:
    524
    לייקים:
    150
    מחלה קומבינטורית - זה לא מחלה שנובעת מגן אחד שהוא בעייתי אלא מקומבינציה של מספר גנים בעייתיים ואם כרומוזום מספר 5 לקוי וגם כרומוזומים אחרים אפתח את המחלה ואם זה רק שני כרומוזומים בעייתיים לא אפתח את המחלה או שמצד שני יכול להיות שרק כרומוזום מספר 5 הוא לקוי אבל כדי לפתח את המחלה צריך גם שהכרומוזום הזה יהיה לקוי וגם שהסביבה תהיה בעייתית.

    איפה היום עומד הוויכוח? עדין מתווכחים. ההסכמה היותר גדולה אומרת "כן בסדר הבעיה אולי היא גנטית" אבל מה שאנחנו כן מסכימים זה שהגנים שמייצרים את הנוירוטרנסמיטר דופמין יש בהם תקלה כי אצל כל הסכיזופרנים לפחות בצד של הסימפטומים החיוביים רואים עלייה בהפרשה של דופמין. מכיוון שדופמין מופרש בצורה עודפת במוחו של הסכיזופרן אנחנו מניחים שהתקלה היא תקלה דופימנרגית.

    תקלה דופימנרגית – כלומר תקלה שנובעת מעודף דופמין. הקונצנזוס אומר שיותר דופמין גורם לסימפטומים החיוביים ורק להם.

    אני רוצה לספר לכם על ניסוי שעשו: גייסו סטודנטים באוניברסיטה בארה"ב ובקשו מהם לבוא למחקר שהגיוס אליו היה מאוד מפתה. יש לנו מחקר מעולה אנחנו מזמינים אתכם לבוא לווילה מפנקת ומדהימה. עם בריכה, מדשאות, חדר כושר, יוגה ובקיצור יש כל מה שאתם רוצים בנוסף מי שיישאר את כל השבוע ולא יפרוש נתן לו 1000 דולר מתנה.

    אבל לפני שאתם באים אני אומר שני דברים: הווילה הזאת יש בה מצלמות (סוג של האח הגדול) ואנחנו מנתרים את ההתנהגות שלכם 24/7, בנוסף בווילה שלנו יש נסיין שלובש חלוק לבן. הנסיין הזה יבוא כל פעם וייתן לכם משהו לבלוע, אל תשאלו שאלות ופשוט תבלעו את הכדור. מה שהסטודנטים לא ידעו זה שהגלולה שהנסיין נתן להם הייתה גלולה של חומר כימי שנקרא אמפטמין.

    אמפטמין – זה סם ממריץ שהוא אגוניסט דופימינרגי בכך שהוא מאפשר לתא הפרה-סינפטי לשחרר דופמין ובנוסף הוא חוסם את הקליטה החוזרת ואז משוחרר דופמין לסינפסה שלא יכול לחזור. שם הרחוב של אמפטמין זה ספידים. יותר מזה האמפטמין שנתנו זה אמפטמין שלא רק חוסם את הקליטה החוזרת לדופמין שמוחזר לכפתור הטרמינל.

    מה שאמפטמין עושה הוא גם הופך את הכיוון של הטרנספורטר, במקום שהוא ייקח את הדופמין ויחזיר אותה לכפתור הטרמינל הוא עובד הפוך כלומר הוא לוקח דופמין מכפתור הטרמינל ואז הוא שופך אותו לסינפסה, אז הוא עושה שני פעולות במכה, הוא גם שופך יותר דופמין מכפתורי הטרמינל וגם חוסם את הקליטה החוזרת של הדופמין ואז המוח מתמלא בהרבה דופמין.

    מה שהרופאים נתנו לנסיינים זה דקסאמפטמין – שהוא אמפטמין חזק ביותר.הנסיין בכל שעה עגולה נתן לסטודנטים כדור של דקסאמפטמין ובקיצור מלאו אותם באמפטמין. על פניו הניסוי הזה הוא אחלה. יש לכם וילה משובחת, הכל על חשבון הנסיין וגם מקבלים 1000 דולר.

    הפרוטוקול של הניסוי היה אמור להמשך חמישה ימים ואני רוצה לספר לכם על התוצאות:

    אחרי 4 שעות בכדור הרביעי: הסטודנט הראשון התחיל להיראות לא טוב הוא הסתכל על דברים בצורה מוזרה וחשב על דברים בצורה מוזרה ולכן מיד הוציאו אותו מהניסוי.

    אחרי 24 שעות: היו עוד 2 סטודנטים שהתחילו לחשוב מחשבות מוזרות. למשל שהטלוויזיה מדברת אליהם או שהנסיינים רודפים אחריהם וגם אותם הוציאו מהניסוי.

    אחרי 48 שעות: לא נשארו יותר נסיינים כולם הראו סימפטומים פסיכוטיים כלומר הם חשבו בחוסר היגיון, שמעו קולות וראו דברים שלא קיימים במציאות.

    מה שאנחנו מבינים מהניסוי הזה, זה שמדובר באנשים בריאים שהעלו להם את רמת הדופמין במוח במכה וזה גרם לתסמינים של סכיזופרניה. הניסוי הזה שאני מספר עליו מאפשר להבין מה קורה שמעלים את הרמה של הדופמין במוח, המצב הזה שקרה לאותם נבדקים נקרא פסיכוזת אמפטמין.

    פסיכוזת אמפטמין – זה מונח שמשתמשים בו עד היום בעולם הפסיכיאטרי כאשר הפסיכוזה נוצרת בגלל שימוש בסמים. תזכרו שדיברנו עד כה על אנשים בריאים שלוקחים אמפטמינים ואפשרי שיהיו תסמינים פסיכוטיים עקב שימוש בסמים הללו.

    השאלה האם לסכיזופרנים יש יותר דופמין כן או לא? בואו נבדוק. לקחו סכיזופרנים ונבדקי ביקורת ובדקו את רמת הדופמין במוח שלהם בזמן שהסכיזופרנים היו במצב של רמיסיה (הפוגה).על הגרף בלוח אפשר לראות שאצל סכיזופרנים רמת הדופמין פי שניים יותר גבוה מאשר נבדקים בריאים ולכן יש להם יותר פוטנציאל להיות אבנורמליים.
     
  16. שולגין

    שולגין אחד שיודע

    הצטרף:
    ‏10/3/16
    הודעות:
    1,222
    לייקים:
    667
    @kingstar אני חושב שאני מדבר בשם כולם כשאני אומר שהמידע שאתה משתף איתנו כאן חשוב וכולנו מעריכים את זה. על מנת שאנשים באמת יקראו אותו אני מציע שלא תדביק אותו בתגובות ארוכות בכל פעם שמישהו מתעניין לגבי הנושא. זה ארוך, מתיש וקשה לקריאה.

    עדיף לפתוח אשכול במיוחד בשביל המידע הזה ובכל פעם שעולה הצורך פשוט להדביק קישור לאותו אשכול בתוספת תקציר ממוקד. זה נעים יותר בעין, לא מציף אשכולות בתגובות באורך הגלות וגולש לא צריך לגלול מספר תגובות עד לתגובה הבאה.

    אתה מוזמן להקדיש כמה אשכולות שאתה צריך לטובת הנושא.

    תודה :)
     
    CostaElMalek, kingstar ו-research אוהבים את זה.
  17. kingstar

    kingstar קנאביסט

    הצטרף:
    ‏3/9/14
    הודעות:
    524
    לייקים:
    150
    מקובל ;) היה ברגע של שוונג, ככה זה שאתה מכור לתחום חח.
     
    research ו-שולגין אוהבים את זה.
  18. research

    research חבר חדש

    הצטרף:
    ‏10/9/16
    הודעות:
    82
    לייקים:
    21

    תודה רבה לך כל החומר שאתה משתף איתנו חומר בהחלט מעניין
    קצת מתסבך לפעמים אבל סה"כ המטרה טובה.

    אשמח אם תגיד לנו היכן לומדים את כל זה? האם בפסיכולוגיה?
     
  19. kingstar

    kingstar קנאביסט

    הצטרף:
    ‏3/9/14
    הודעות:
    524
    לייקים:
    150
    אכן, לרוב מה שאני מעלה זה מהקורסים של פסיכופתולוגיה או פסיכולוגיה פיזיולוגית, לרוב אלו יותר מתאימים לכאן.

     
    research אוהב/ת את זה.

אהבת? שתף את העמוד עם חבריך!