1. שלום אורח, אם זהו ביקורך הראשון בפורום, עליך להירשם בכדי לכתוב הודעות ולהגיב.
    הסר התראה
  2. מומלץ לשלב סרטונים רלוונטיים מיוטיוב בהודעות, מה שיגרום להטמעת הדיון שלכם במערכת המלצות הוידאו במגזין
    הסר התראה
  3. פורום קנאביס מיועד לכל דוברי העברית בעולם, למטופלי קנאביס רפואי ברישיון ולאלו המעוניינים במידע תיאורטי וידע כללי
    הסר התראה

ליקוויד, טריפ ראשון

הנושא בפורום 'יומן מסע' פורסם ע"י Flash, ‏27/7/17.

  1. Flash

    Flash חבר חדש

    הצטרף:
    ‏14/7/17
    הודעות:
    9
    לייקים:
    6
    70 מיקרו ליקוויד יחד עם חברה טובה
    סט אנד סטינג: דירה פרטית באזור נידח עם חצר ענקית והמון צמחיה

    14:50
    שמתי את הקוביה בפה וחיכיתי שיקרה משהו.
    אחרי שעה ו 10 דקות אני שמה לב שהציור של פרח שנמצא מולי, נראה כאילו הוא נושם. זאת אומרת, הוא מתגדל טיפה באמצע ואז חוזר לעצמו. אבל חשבתי שאני מדמיינת מרוב שאני רוצה כבר שיקרה משהו אז לא התייחסתי לזה. אחר כך נכנסתי לשירותים ופתאום אני רואה את הטקסטורה שעל האריחים מולי מתחילה לזוז ולהשתנות, היא כאילו זרמה על הקיר בצורה רגועה. יצאתי מהשירותים ופתאום התחלתי לראות ממש את הכל זז ומשתנה, הצבעים שבחדר נהיו עזים מאוד, בחיים שלי לא ראיתי כל כך הרבה צבעים חזקים.. הכל היה כל כך יפה שזה הצחיק אותנו בטירוף, נקרענו מכל דבר קטן שזז והשתנה. צחקנו ככה במשך איזה שעה.. הרגשנו כאילו נזרקנו למימד אחר ששם כל שניה גילינו משהו חדש אחר. וכל חפץ וכל תחושה היתה עולם בפני עצמו.. לדוגמא בתוך הבית היה שטיח עגול ורך שכל פעם חוויתי אותו בדרך אחרת. פעם אחת הסיבים שלו זזו הצבע התחזק מאוד והוא היה נראה כמו הדבר הכי יפה בעולם. פעם אחת כשעמדתי עליו המגע שלו גרם לי להרגיש מרחפת.. להכנס למזגן ולצאת הרגיש לי כמו לעבור בין שני עולמות שונים לגמרי. לשמוע שירים באזניות זה היה גם כמו להכנס לתוך עולם חדש.. כל כך התלהבנו מהכל שלא הצלחנו להתרכז במשהו אחד ליותר מכמה שניות. מאוד והסתובבנו בבית ובחצר במשך כמה שעות, מנסות לספוג כמה שיותר וכל דבר ריגש וריתק אותנו מאוד, השמענו כל הזמו קריאות התלהבות קולניות מאוד(או לפחות ככה שמענו את זה...) והיינו חייבות להראות אותו לשניה שתהנה מזה גם... לרגעים הרגשתי שהגוף שלי מגביל אותי ושהוא לא נוח לי. ולפעמים גם זה שהייתי בתוך הבית הרגיש לי מוגבל מאוד, והרגשתי צורך עז לצאת מהבית, מהחצר, מהרחוב, מהעיר ורק להגיע למקום של טבע.. גם ניסינו כל הזמן להשמיע שירים אבל לא הצלחנו כי כל פעם בדרך למחשב היו לנו המון הסחות דעת תמיד היה בדרך איזה משהו חדש מדהים שהיינו חייבות לחוות אותו אז שכחנו מזה וכל חמש דקות נזכרנו בזה שוב.. פתאום הרגשתי שכל הבעיות וכל הדאגות של האנשים בעולם וגם שלי היו כל כך חסרות תקנה כי תסתכלו על העלה המושלם הזה, מי זוכר את הבעיות כשיש יופי כזה? הזמן נהיה משהו אחר לגמרי, היו שניות שנמתחו להרבה דקות ושעות, והיו הרבה דקות שהרגישו לנו כמו שניה. וכל הזמן אמרנו אחת לשניה "זוכרת שנקרענו מצחוק? וואי זה היה לפני שנהה"... והכל היה נראה כאילו הסתכלתי דרך עדשה של מצלמה, שכל פעם מתמקדת במשהו אחר וכל השאר נהיה מטושטש מאוד. כל דבר שהסתכלתי עליו, הפך להיות היחיד בעולם.
    כשניסיתי לאכול אטריות היה לזה טעם של מלט אז ישר ירקתי את זה.. וכשניסיתי לאכול עוגיה רק נגעתי בה עם הקצה של הלשון והרגשתי את הטעם החזק זה לגמרי הספיק לי. הרבה דברים שעשיתי הרגישו לי כמו רפלקס כמו למשל ששתיתי, זה הרגיש לי כל כך לא קשור לגוף אבל בכל זאת שתיתי כי זכרתי שזה חשוב מאוד, בדיוק מהסיבה הזאת, אנשים לא מרגישים צורך לשתות כשהם בטריפ וזה המון זמן בלי מים..
    אחרי כמה שעות שהסתובבנו בלי מנוחה התיישבנו לנסות לכתוב דברים. כתבתי במשך כמה דקות וכשסיימתי- פתאום הכל חזר להיות רגיל!!!
    לא ראיתי את הצבעים החזקים פתאום, וכל ההתלהבות המטורפת שהיתה פשוט נגמרה בבת אחת.
    חשבתי שככה טריפ נגמר, והתבאסתי מאוד, בכיתי מבאסה כי רציתי כל כך להתפעל עוד! הרגשתי תחושת החמצה שלא ניצלתי מספיק את הטריפ.. והרגשתי שלווה ורוגע עמוקים אבל לא רציתי אותם, רציתי להמשיך את מה שהיה לפני כן שבאותו רגע הבנתי שזה היה ה"פיק". מולי היה גוינט כמעט נקי וחברה שלי רצתה שנעשן.. אז עישנתי את כולו וכאן היו כמה שעות שאני לא כל כך זוכרת מה היה כי הייתי באופוריה. כמעט לא ראיתי כלום. החצאית שלבשתי היתה משובצת אז כל מה שראיתי היה משובץ כזה.. לא ראיתי ממש חפצים, ראיתי את הצורות שלהם בצורת משבצות קצת קשה לי להסביר את זה.. המשכתי להסתובב הרבה אבל בלי לשים לב. כמעט נפלתי כשירדתי במדרגות וכל שניה קלטתי שאני נמצאת במקום אחר בלי שיש לי מושג איך הגעתי לשם. חברה שלי דיברה הרבה כל הזמן הזה ואין לי מושג מה היא אמרה. אני גם זוכרת שבאיזשהו שלב היה לי מאנצ' מטורף ואכלתי המון ואז הפסקתי בבת אחת..
    המחשבות שלי כאילו צעקו, אני לא זוכרת מה הן צעקו אבל אני זוכרת שעל כל דבר חשבתי בצורה אינסופית. כל דבר נהיה אינסופי זה היה ממש מוזר.
    נכנסתי להתקלח, מקלחת שהרגישה לי שעות (אחר כך חברה שלי אמרה לי שזה היה רק איזה שתי דקות) וכל הפעולות שלי היו כמו רפלקסים, לא באמת התכוונתי לעשות מה שעשיתי.
    לא קלטתי בכלל באיזה מצב אני, הייתי בטוחה שנכנסתי למימד אחר של וויד (זה היה נראה לי מאוד הגיוני באותו רגע..) נכנסתי למיטה לישון והיה לי ממש קשה להרדם. אז קמתי אחרי כמה דקות והתיישבתי בספה בסלון. מישהו מהקבוצה שלח מוזיקה (אתם בטח מכירים יש שם עיניים שזזות...) ופתאום אני קולטת שהדברים מתחילים לזוז ולהשתנות לפי השיר! היה קרש עץ עם כיתוב מולי והכיתוב לפעמים נעלם וראיתי רק קרש עץ.. הייתי בשוק, חשבתי שהטריפ חוזר, לא הבנתי שכל הזמן הזה עדיין הייתי בטריפ. זה קצת הפחיד אותי לשבת בסלון לבד עם השירים אז חזרתי למיטה והסתכלתי על היד שלי. היא נהייתה גדולה והאצבעות נהיו קטנות קטנות ואז הן התארכו והיא לא הפסיקה להשתנות. פתאום היד גדלה וגדלה והיא נהייתה שחורה לגמרי הרגשתי שהיא נשרפת!!! התחלתי לבכות ונתתי אותה לחברה שלי שתשמור עליה שאני לא אסתכל עוד פעם.. נכנסתי לפרופיל שלי בטלגרם והסתכלתי על איזה שחקן שאני ממש אוהבת, הוא היה נראה כל כך אמיתי שהוא עוד שניה יצא מהמסך, זה משום מה הרגיע אותי.. נזכרתי בכל מני דברים שקראתי על טריפים רעים בשבועות האחרונים, שצריך לזכור שזה רק טריפ וזה נגמר בסוף, והכל תלוי במחשבה וזה הרגיע אותי לגמרי. אבל אז לא הצלחתי להתאפק והסתכלתי שוב על היד שלי והיא עוד פעם גדלה ונשרפה ועוד פעם בכיתי... אז חזרתי לסלון והתקשרתי לאיזה חברה שלי שהיא כל הזמן שמחה ואופטימית,
    וביקשתי ממנה להגיד לי דברים חיוביים. היא לא שאלה מה קרה, אני לא זוכרת מה היא אמרה אבל מה שזה לא היה, זה מאוד הרגיע אותי. אחר כך עברתי עוד כמה פעמים בין הסלון לחדר עד שהצלחתי להרדם.
     
    אקמן, Pandaph ו-שולגין אוהבים את זה.
  2. Flash

    Flash חבר חדש

    הצטרף:
    ‏14/7/17
    הודעות:
    9
    לייקים:
    6
    אני מצרפת פה קטע ממה שכתבתי כשהייתי בטריפ, יש פה טיפה שטויות וטיפה דברים שכתבתי קצת אבל בכל זאת אולי זה יחדש לכם משהו.. :
    "הכל כל כך מדהים! כל שניה היא נצח ואני לא רוצה שהיא תעבור. כל דבר מקבל משמעות, הכל כל כך מרתק! פתאום אני מבינה כמה כל הדברים החומריים סוחפים אותנו ואנחנו לא מפנים כמעט מהזמן שלנו לשים לב לכל הדברים המדהימים שיש מסביב כמו טבע בעיקר. הזמו מאבד מהמשמעות שלו, הכל מרגיש לא חשוב ואני רק מנסה לספוג הכל. מערבולת של תחושות פיזיות אני פתאום מבינה שכל אדם חי בעולם שלם משל עצמו ואף אחד בחיים לא יוכל להבין מה האדם השני חווה ומרגיש באותו הרגע. הצבעים היו עזים יותר חזקים
    שלווה נפשית... קשה להכיל ולתפוס הכל בבת אחת. אי אפשר בכלל לתאר זה עולמות שונים לגמרי זה מימדים הרגשות רעשים צבעים שאי אפשר בחיים להבין במימד הרגיל וכל דבר שהיה חשוב אי פעם לאנושות פתאום נראה כל כך חסר תקנה. בהתחלה הצבעים והמראות לא היו יציבים והכל זז לא ידעתי מה קורה באמת. עכשיו הכל נראה הרבה יותר יציב.


    אני מנסה להתחבר בחזרה לכל מה שהיה מקודם. הכל היה מלהיב וסוחף ורציתי לשקוע עמוק בכל דבר בכל פריט ועכשיו אני תלויה בין שני מימדים"
     
    אקמן ו-Yitzhak אוהבים את זה.
  3. שולגין

    שולגין אחד שיודע

    הצטרף:
    ‏10/3/16
    הודעות:
    1,222
    לייקים:
    667
    תודה רבה על השיתוף. הצלחת לסחוף אותי אחרייך בהתרגשות, בבכי ובאושר.

    תודה :)
     
    Flash אוהב/ת את זה.
  4. kingstar

    kingstar קנאביסט

    הצטרף:
    ‏3/9/14
    הודעות:
    522
    לייקים:
    150
    מדהים :), נהנתי מאוד לקרוא הכל :) ברוכה הבאה לעולם הפסיכדלי או לפחות לאסיד הפסיכדלי :)
     
    Flash אוהב/ת את זה.
  5. Umus

    Umus קנאביסט

    הצטרף:
    ‏30/10/15
    הודעות:
    129
    לייקים:
    48
    יפה מאוד!
    הרגשתי הזדהות עם ההרגשה שתיארת "לרגעים הרגשתי שהגוף שלי מגביל אותי ושהוא לא נוח לי."
    אני מאוד הרגשתי שאני רוצה לצאת מהגוף שלי ושבאלי להיות מוח בלבד, מנותק משאר הגוף, פשוט כי הוא הפריע לי. לצערי זה לא קרה :)
    אולי אספר על כך בטריפ ריפורט מתישהו..

    הרגשת חוויות פיזיות כלשהן או שהכול היה בראש?
     
    Flash אוהב/ת את זה.
  6. Flash

    Flash חבר חדש

    הצטרף:
    ‏14/7/17
    הודעות:
    9
    לייקים:
    6
    לא הבנתי מה השאלה
     
  7. PureSativa

    PureSativa חבר חדש

    הצטרף:
    ‏23/9/16
    הודעות:
    27
    לייקים:
    13
    Damn ליקוויד
     
    Flash אוהב/ת את זה.

אהבת? שתף את העמוד עם חבריך!