1. שלום אורח, אם זהו ביקורך הראשון בפורום, עליך להירשם בכדי לכתוב הודעות ולהגיב.
    הסר התראה
  2. מומלץ לשלב סרטונים רלוונטיים מיוטיוב בהודעות, מה שיגרום להטמעת הדיון שלכם במערכת המלצות הוידאו במגזין
    הסר התראה
  3. פורום קנאביס מיועד לכל דוברי העברית בעולם, למטופלי קנאביס רפואי ברישיון ולאלו המעוניינים במידע תיאורטי וידע כללי
    הסר התראה

מה הם נאנו-קנבינואידים, והאם הם מסוכנים?

הנושא בפורום 'דיווחים מהמגזין' פורסם ע"י Admin, ‏16/6/19.

  1. Admin

    Admin מנהל
    מנהל

    הצטרף:
    ‏4/5/13
    הודעות:
    5,321
    לייקים:
    299
    THC, CBD ושאר הקנבינואידים האחרים, הם כולם, במידה כזו או אחרת, מולקולות אשר מסיסות בשומן או באלכוהול, אך לא מתערבבות עם מים.

    כאשר מכינים חמאת קנאביס למשל, אין שום בעיה – השמן שבחמאה נקשר לקנבינואידים שבצמח בקלות, כך שכאשר אוכלים את החמאה מורגשת השפעתם.

    אבל מה עושים כאשר שרוצים לשלב קנבינואידים במאכלים שאינם מבוססים על שמן, למשל מים, כוס תה, או משקאות קלים?

    בעיית המסיסות של חומרים היא בעיה ידועה בענפי המזון והתרופות, והיא נפתרת בעזרת “אמולסיה” (תחליב), שמשמעותה פיזור חלקיקים קטנים כל כך של החומר עד כדי כך שהם מציליחם להשתלב בתוך חומר אחר שעקרונית הוא אינו אמור להתערבב בו.

    אך תהליך האמולסיה הופך למורכב ויקר יותר ככל שנדרשים חלקיקים קטנים יותר. נהוג לחלק תהליך זה ל-3 סוגים, בהתאם לגודל החלקיקים: מאקרו-אמולסיות, מיקרו-אמולסיות, ונאנו-אמולסיות.

    מאקרו-אמולסיות הן הפשוטות ביותר והן נפוצות בתעשיית המזון. דוגמא טובה למאקרו-אמולסיה היא מיונז, בו יש מים ושמן, שני חומרים שכידוע לא מתערבבים, אך מצליחים להתערבב בעזרת שימוש בחומר מתחלב פשוט – חלמון ביצה.

    מיקרו-אמולסיות הן הרבה יותר מסובכות ומצריכות שימוש בתערובת של חומרים ‘רציניים’ יותר, כמו חומרים כימיים ממסים או חומרים פעילי שטח. בגלל השימוש בחומרים אלו, מיקרו-אמולסיות לא משמשות בתעשיית המזון, אלא לייצור חומרי ניקוי וקוטלי מזיקים למשל.

    נאנו-אמולסיה היא שיטה חדשה יחסית שמפרקת את החומר לחלקיקים המזעריים ביותר (נאנו-חלקיקים). בניגוד למיקרו-אמולסיה שיטה זו לא מצריכה בהכרח שימוש בחומרים מסוכנים והיא צוברת תאוצה בשנים האחרונות גם בתעשיית התרופות וגם בתעשיית הקנאביס.

    חברות הקנאביס המשתמשות בנאנו-אמולסיות במוצרים שלהן מציינות יתרון נוסף שיש להן – החלקיקים המזעריים של הקנבינואידים (נאנו-קנבינואידים) לא רק מתערבבים טוב יותר במוצר, הם גם נספגים ביתר קלות בגופו של הצרכן.

    עך לדוגמה בניגוד לקנבינואידים הנמצאים בחמאת קנאביס וצריכים להגיע למעיים על מנת שיפורקו לחלקיקים קטנים יותר שהגוף יכול לספוג, נאנו-קנבינואידים הם כבר קטנים מספיק כדי להיספג באופן מיידי.

    לא ברור עדיין עד כמה צריכת נאנו-קנבינואידים משפרת את הספיגה ו/או מחזקת את ההשפעה, אך זה לא מונע מיצרנים של מוצרים כמו ‘מי CBD‘ לטעון לשיפור של עד פי 10 בספיגה.

    [​IMG]
    נאנו-קנבינואידים הם מסיסים במים, ומאפשרים לייצר מוצרים כמו ‘מי CBD’

    נאנו-אמולסיה אמנם כבר נמצאת בשימוש בתעשיית התרופות, אך השימוש בה בתעשיית המזון והמשקאות הוא חדש. בהתאם, עולות לאחרונה טענות חדשות שמטילות ספק בבטיחות השימוש במזון ומשקאות המכילים נאנו-חלקיקים.

    בניגוד לתרופות, מהן צורכים לרוב לא יותר מכדור או שניים ביום, כאשר מדובר במזון ומשקאות הצריכה עשויה להיות גבוהה בהרבה, וההשפעות של צריכת נאנו-חלקיקים בכמויות לאורך זמן עדיין לא נחקרו.

    “נאנו-חלקיקים יכולים לחדור להרבה סוגים שונים של רקמות מבלי שתהיה לנו שליטה על כך,” מסביר ד”ר ריצ’רד סאייר (Richard Sayre), המדען הראשי של חברת הקנאביס הקנדית Trait Biosciences.

    לדבריו מלבד הסכנות הפוטנציאליות בצריכת נאנו-חלקיקים, הוא מודאג גם לגבי שאריות של חומרי אמולסיה במוצר – אותם חומרים מתחלבים שבהם משתמשים כדי לבצע את הנאנו-אמולסיה.

    בחברה של ד”ר סאייר משתמשים בטכנולוגיה חדשה ושונה בתכלית כדי להפוך את הקנבינואידים שלהם למסיסים במים. בעזרת תהליך שנקרא גליקוסילציה (“סיכרור”) הם מחברים מולקולות של סוכר למולקולות של קנבינואידים, וכך הופכים אותם למסיסים.

    את האזהרות של ד”ר סאייר קל לבטל בטענה שמדובר בהכפשות מטעם חברה מתחרה, אך הוא לא היחיד שמזהיר.

    דו”ח מקיף של ארגון ה-OECD בנושא זה, תחת הכותרת “ההזדמנויות והסכנות הטמונות בנאנוטכנולוגיה”, ציין גם הוא סכנות פוטנציאליות.

    “ייתכן כי נאנו-חלקיקים עמידים מסוימים עלולים להצטבר בגוף, בייחוד בריאות, במוח, ובכבד”, נכתב בדו”ח, שהזהיר גם כי עדיין לא ידוע האם נאנו-חלקיקים יכולים למשל לעבור מגוף של אישה בהריון אל העובר שברחמה.

    ד”ר אנובאב פראטאפ סינג’ (Anubhav Pratap Singh), פרופסור משנה בפקולטה למערכות מזון באוניברסיטת בריטיש קולומביה (UBC) בקנדה, מסכים כי אנשים צריכים להיות מודעים לסכנות בצריכת נאנו-חלקיקים.

    סינג’, החוקר בעצמו את תחום הנאנו-אמולסיות, אמר שנאנו-חלקיקים קטנים מדי בגודל של פחות מ-2 נאנומטר עלולים לחדור לרקמת התא האנושי ולהצטבר בתוך איברים אם הם אינם מופרשים כראוי.

    “זה נושא שמחייב עוד ניסויים קליניים,” הוא טוען. “כרגע אין שום רגולציות בתחום משום שהוא כל כך חדש. יש לדרוש בדיקות יותר קפדניות של המוצרים הללו, במיוחד אם גודל החלקיקים הוא פחות מ-20 נאנומטר”.

    גם המחלקה לתעסוקה ופיתוח חברתי בממשלת קנדה (ESDC) זיהתה את העבודה עם נאנו-חלקיקים כסיכון תעסוקתי, וכתבה כי “אמנם יש מעט מאוד מידע לגבי ההשפעות הפוטציאליות של חשיפה לנאנו-חלקיקים אצל בני אדם, אך הספרות המדעית הקיימת בנושא מצביעה על קשר סיבתי בין חשיפה לנאנו-חלקיקים והשפעות בריאותיות שליליות”.

    אך למרות הסכנות הפוטנציאליות של נאנו-קנבינואידים, ד”ר סינג’ מבהיר שהצרכנים צריכים להיות מודאגים יותר לגבי דברים שכבר הוכחו מעבר לכל ספק כמסוכנים, כמו עובש בקנאביס. “הבטיחות המיקרוביאלית, הכימית, והטוקסיקולוגית של המוצר עצמו מהווה דאגה גדולה יותר”, הוא אומר.

    הידיעה מה הם נאנו-קנבינואידים, והאם הם מסוכנים? פורסמה לראשונה באתר קנאביס.

    המשך לקרוא...
     
    "קיף" אוהב/ת את זה.

אהבת? שתף את העמוד עם חבריך!