עד כמה מד ec / dts הוא מוצר חובה לגידול הידרופוני?

הזמנתי מד dts פשוט מאיביי, אמור להגיע בקרוב אבל כמה הזמנות שלי לאחרונה מאיביי מתעכבות (או לא מגיעות..). זה הדבר המרכזי שעוצר אותי מלהתחיל את הגידול הבא שלי כי אני רוצה הפעם לנסות גידול הידרופוני, עוד לא החלטתי איזה זן.
אני יודע שיש כאלה שעושים בלי, מתחילים בלי דישון ומעלים בהדרגה לפי תגובות הצמח, אבל אין לי הרבה נסיון ואני חושש לדפוק את הגידול. אני אשתמש במים מתמ״י 4 ומכמה שאצליח לשמור מים מהמזגנים. אין לי מושג מה רמת הPPM במי השתייה אצלי בבית... אני יודע שיש שיטה למדוד מוליכות חשמלית של המים עם מולטימטר ומזה לחשב את הppm אבל זה נשמע לי מסובך ולא מדוייק

 

גידול הידרופוני צריך עבודה עם דשנים מתאימים (עדיף מינרלים) ומדידת חומציות מדוייקת.

מד ppm או ec הוא בעל חשיבות יחסית מינורית ביחד לחומציות.
השיטה עם המולטימטר היא בדיוק כמו מד ppm. רק בלי החישוב המתמטי.

נשמע שעדיף לך ללכת על גידול באדמה על פני גידול הידרופוני.
קל מאוד להרוג צמח בשיטה הזאת אם אתה לא יודע מה אתה עושה.
גידול הידרופוני אולי מוריד לך כמה שבועות מהגידול. הוא לא נותן יותר יבול או תוצר יותר איכותי.

 

תודה אגרונום
אני מודד חומציות באמצעות ערכה למדידת חומציות באקווריומים (עם הנוזל). הזמנתי גם מד ph דיגיטלי וגם הוא מתעכב בדואר.
אז אני רוצה לעשות לי קצת סדר מבחינת הכיוון שלי לגידול השני... בגידול הקודם גידלתי שני צמחים אוטומטיים מזנים שונים, בעציצי 5 ליטר עם אדמת משתלות. ברור לי שנפח העציץ הקטן זה הגורם הראשוני ליבול המצומצם... במהלך הצמיחה דישנתי בלשלשת יונים מפוררת, ובמהלך הפריחה בדשן גרניום נוזלי אורגני של חברת flower (שפורסם כאן במגזין כתחליף אפשרי לביו ביז) בתוספת סילאן, וקצת מלח אנגלי לפי הצורך. מהצמח הראשון שכבר קצרתי אני יכול לומר שיצא אחלה קנאביס בטעם משובח, אבל כמות די קטנה (19 גרם). עוד אציין שרק ב3 שבועות האחרונים לפני הקציר התחלתי לאזן חומציות - לפני זה לא איזנתי, והצמח השני שלי הראה סימנים שבדיעבד הבנתי שמצביעים על מחסור בברזל; מאז התחלתי לאזן חומציות והסימנים נעלמו. הצמח שקצרתי לא הראה סימני מצוקה עקב חוסר איזון החומציות, אבל אני מניח שזה לא פעל לטובתו. טעות אחרונה שעשיתי בגידול הנוכחי זה שאת הקשירות ביצעתי בשלב מאוחר מדי - באמצע השבוע השני לפריחה.. כבר היה עמוד תפרחת מרכזי מגובש, וזה שכופפתי אותו למטה רק עזר לפרחים התחתונים יותר להתפתח, אבל לא התפתחו עמודי תפרחת חדשים.
אז לגידול הבא ברור לי שאשתמש בעציץ גדול יותר (15 או 18 ליטר לדעתי), אאזן חומציות מההתחלה, אשתמש בדשנים מינרליים לאורך כל הגידול, ואדאג לעשות קשירות וקיטומים בשלב המתאים בצמיחה ולא באמצע הפריחה. השאלה אם זה מספיק לקבל יבול יותר נאה, לכיוון ה80-100 גרם לצמח? הגידול יהיה בחוץ תחת שמש דרומית חזקה, כשהצמח חשוף לשמש ישירה בין 8 ל10 שעות ועוד 6-7 שעות יש עליו צל יחסית. הזן כנראה יהיה Royal Dwarf auto, זן אוטומטי נמוך אך אמור להיות עשיר ביבול, אינדיקה דומיננטי שמבוסס בעיקר על סקאנק. השאלה אם גידול היידרופוני לא יגרום לו לצמוח יותר מהר וגדול בשלב הצמיחה וכך להניב יבול סופי גדול יותר?
יש לי אופציה גם לגדל OG Kush בגידול פנים תחת נורות CFL ובשימוש ברשת SCROG, אבל אולי מוקדם לי מדי להתחיל להתעסק עם הקמת ארון גידול וכו׳, וגם חבל לא לנצל את השמש כשלגדל בעציץ במרפסת זה נורא פשוט ונוח מבחינתי; חשבתי גם על לגדל גרילה כמה זרעים של סקאנק 1 אבל שוב זה דורש ממני התעסקות וזמן לצאת מהבית להגיע לשטח וכו׳... לכן נראה לי הכי הגיוני ללכת על צמח אוטומטי, אבל להשקיע בו כמו שצריך שיפנק חזרה

 

סביר להניח שכן...

עציץ גדול = יבול גדול.
במיוחד כשאתה מגדל בחוץ.

לא הבנתי איך אתה הולך לגדל גידול הידרופוני בחוץ.
האם אתה מעשיר את המים בחמצן?
האם מדובר במים שהולכים לזבל (Run to waste) או מיחזור של המים?

אם יש שאלות שלא עניתי לך עליהן, אתה יכול לרשום אותם לפי הסדר ולמספר אותם. מאוד יעזור לענות עליהן בצורה מסודרת.

המשך גידול מוצלח!

 

התכנון הוא להשתמש בהמפי באקט, כתבתי עליו פה לפני שבועיים בערך. זה דלי בנפח 10-15 ליטר שבגובה 5 ס״מ מהתחתית קודחים חיר ניקוז בודד בדופן, וממלאים במצע היידרופוני. מה שנוצר הוא ש5 הס״מ התחתונים מהווים רזרבואר פאסיבי. במקור משתמשים בפרלייט, אני מתכוון לשים היידרוטון (כדורי חרס) עד גובה החור, ומעליו קוקוס - כי אני גר באיזור חם וחשוב לי שיאגור טוב מים גם במצע ולא ייתבסס רק על הרזרבואר. יש רשמים טובים מהשילוב הזה בחו״ל, גם בגידול חוץ.

תודה, אתה צודק. אני אשתדל לשמור על מיקוד וסדר בכתיבה.
השאלה שלי היא בעצם מה דעתכם על גידול של צמח Royal Dwarf auto בגידול חוץ, עם דלי המפי כמו שהסברתי? זה זרע אוטומטי נקבה מseedcity.

 

אתה בטוח שקראת והבנת טוב את הרעיון של ההמפי באקט הזה ?
אני לא ממש מכיר את זה אבל נשמע לי משהו חסר ברעיון -
אם יש בתחתית עד לגובה החור מצע הידרופוני כמו פרלייט או לאמשנהמה, המצע הזה יהיה מאד פאסיבי למים - זאת אומרת - הם יזרמו ישר דרכו ולא ישארו שם כמעט בכלל.
אתה אומר שהחלק התחתון אמור לשמש רזרבואר - או בעברית - מאגר - של מים אני מניח, וזה כדי לשמור על לחות בשורשים.

בקיצור מה שנראה לי שעושים בדרך הזאת זה כזה דבר -
שמים את הכלי בתוך עוד כלי עם מים עד לגובה החור, ומידי פעם מוציאים את ההמפי הזה כדי לרוקן את המים, לתת לשורשים קצת להתייבש וכדי שלא יירקבו.
אז מחליפים את המים בכלי הגדול, מוסיפים מים חדשים ודשן ואז מחזירים את ההמפי חזרה לכלי הגדול.

בקיצור - בלאגן.

 

רעיון מוצלח.

מה שאר המצע בדלי?
חלק תחתון הידרוטון ומה מעל?

 

נראה לי שלא הבנת את הרעיון ווגס. לא מדובר בעציץ אלא על דלי - אין חורי ניקוז בתחתית אלא חור יחיד בקוטר 6 מ״מ בערך בצד, בגובה 5 ס״מ. המים נשמרים בתווך שבין חלקיקי מצע הגידול ההיידרופוני וכך מחקים למעשה את המצב בטבע של שכבת לחות ואף מים באדמה בעומק כמה עשרות סנטימטרים מתחת לפני השטח.
השיטה שעליה אתה מדבר עובדת על עיקרון דומה אך מעט שונה, היא נקראת Earth Box. השוויתי ביניהן ומכל מיני שיקולים ההמפקי באקט נשמע לי עדיף לצרכיי.

החלק התחתון עד חור הניקוז יהיה מהיידרוטון, והחלק מעליו קוקוס. חשבתי גם על אפשרות של חלק תחתון מהיידרוטון והחלק שמעליו אדמה או אדמה מעורבת בפרלייט, כדי להנות גם מיתרונות הגידול באדמה. גם לשילוב כזה יש תקדימים בהמפי באקט

 

נשמע מעניין..

אז המים נשארים בחלק התחתון של הדלי אם אני מבין נכון, וכשהאדמה מעל מתייבשת הם מתאדים ומוסיפים לה לחות ?

מה לגבי תחלופה של המים ?
זאת אומרת - אני חושב על כמה דברים שיכולים להיות בעיתיים פה -
1 - זה שאין תחלופה של מים ועם הזמן יתמוססו למים חומרים אורגנים וכל העסק לבסוף ילך ויסריח (ויירקב בעצם) - מה שיעשה ברדק לא קטן לשורשים ולצמח.
2 - זה שלבסוף השורשים יגיעו למאגר הזה בתחתית וירצו למלא אותו, אבל בגלל שיש שם מים כל הזמן - השורשים יירקבו, או שלא ?

 

woogs, אתה מעלה את הנקודה הבעייתית שגם אני חשבתי עליה בהתחלה.

לא צריך להוסיף חמצן לחלק התחתון?
כלומר סוג של משאבת אוויר כמו לאקווריומים.
אחרת מה ימנע מהמים להסריח מחיידקים אנארובים?

 

ראשית תרשו לי לציין שמדובר בשיטה שיש איתה נסיון מצטבר של כבר כמה וכמה שנים בחו״ל; המפתח של השיטה הפשוטה הזו טוען שכבר כמה עשורים הוא מגדל ככה, ועשה לא מעט מחקר וניסויים בדרך. הנה לינק לשרשור הרשמי והמקיף ביותר שמצאתי בנושא, בפוסט הראשון יש ציטוט של ההנחיות המקוריות ממר המפי:
https://www.icmag.com/ic/showthread.php?t=98419
בגרסה המקורית משתמשים בכל הדלי בתערובת של פרלייט ו-ורמיקולייט ביחס של 3 ל1, אבל מאז אנשים ניסו כמו שאני מתכנן לשים היידרוטון בתחתית כדי לאפשר מקום ליותר מים ברזרבואר. הסיבה של הבחירה שלי במצע המרכזי כקוקוס היא בגלל שאני מתכנן לגדל בחוץ, במזג אוויר חם, אז אני רוצה מצע שמחזיק יותר נוזלים.
הרעיון בשיטה הוא שהשורשים יגיעו לרזרבואר! זה מה שנותן את עיקר הboost בצמיחה על ידי דימוי של מצב הדומה לגדילה של צמח באדמה - כשהשורשים הארוכים ביותר מגיעים לשכבות העמוקות של הקרקע שרוויות בלחות ובנוזלים.. מה שקורה זה שכיוון שיש חור ניקוז בודד - מצד אחד מתאפשר ניקוז מתמשך של עודפי המים מהחלק שמעל החור, ומצד שני לא מתנקזים יותר מדי מים. למעשה השיטה הזו מונעת באופן מובנה השקיית יתר - ולכן מומלצת במיוחד למתחילים בהיידרו. המצע ההיידרופוני שמעל חור הניקוז מתנקז מנוזלים בהדרגה ונשאר רווי בחמצן. ככה תחתית השורשים במים ומעל הם מאווררים בתוך המצע ההידרופוני. מכסים את החלק העליון במשהו אטום לאור כדי למנוע אצות וירקת בחלק העליון וכדי לשמור על לחות של המצע.
בעיה שלפעמים נוצרת בשיטה הזו היא בנייה מצטברת של מלחים ברזרבואר; לכן מומלץ להשקות עד שמתחילים לצאת נוזלים מחור הניקוז, ואז להשאיר ולתת לעודפי הנוזלים להתנקז בהדרגה - המטרה היא שבכל השקיה יהיה waste של 30% בערך וזה אמור לנקות את המצע מעודפי מלחים ומינרלים. ניתן גם להשוות בין הנוזלים שיוצאים מהנקז לבין תמיסת ההשקיה מבחינת ערכי ph ו ppm ולזהות בעיות של חומציות או מליחות שמתחילות להיבנות במצע. המהדרין גם עושים שטיפה אחת לכמה שבועות כדי למנוע הצטברות מלחים. כיוון שאני הולך לגדל זן אוטומטי עם זמני צמיחה ופריחה קצרים יחסית, אני מתכנן לעשות שטיפה אחת במעבר מדשני הצמיחה לדשני הפריחה, ועוד אחת שבועיים לפני הקציר.
עוד בעיה שנוטה להתפתח בגידול בהמפי באקט זה מחסור במגנזיום (אני לא יודע למה דווקא בשיטה הזו, אבל יש הרבה איזכורים לזה ברשת) ולכן מומלץ להוסיף לתמיסת ההשקיה מעט מלח אנגלי בכל השקיה.
חשוב שהדלי יהיה אטום לאור כדי שלא ייתפתחו אצות ברזרבואר.
אגב היו אנשים שניסו להוסיף משאבת אוויר בתחתית הרזרבואר, בין היתר בearth box שנחשבת לוריאציה מסויימת של ההמפי באקט; ממה שהבנתי התרומה של זה לא מצדיקה את תוספת המורכבות, חלק ממה שיפה בשיטה של ההמפי באקט זה פשטות המערכת.
יכול להיות שלא הכל הבנתי במדוייק, אם יש לכם הערות או הצעות אשמח לשמוע.