1. שלום אורח, אם זהו ביקורך הראשון בפורום, עליך להירשם בכדי לכתוב הודעות ולהגיב.
    הסר התראה
  2. מומלץ לשלב סרטונים רלוונטיים מיוטיוב בהודעות, מה שיגרום להטמעת הדיון שלכם במערכת המלצות הוידאו במגזין
    הסר התראה
  3. פורום קנאביס מיועד לכל דוברי העברית בעולם, למטופלי קנאביס רפואי ברישיון ולאלו המעוניינים במידע תיאורטי וידע כללי
    הסר התראה

פמיניזציה: איך לייצר זרעים נקביים של קנאביס

הנושא בפורום 'דיווחים מהמגזין' פורסם ע"י Admin, ‏16/5/18.

  1. Admin

    Admin מנהל
    מנהל

    הצטרף:
    ‏4/5/13
    הודעות:
    4,616
    לייקים:
    293
    במקום לבזבז שבועות ארוכים בגידול צמח קנאביס שבסוף יתברר שהוא זכרי ולכן חסר תועלת, אפשר לרכוש זרעי קנאביס נקביים – כלומר כאלו שיבטיחו צמח נקבי ב-95% מהמקרים – או פשוט להכין זרעים נקביים לבד, בתהליך שנקרא ‘פמיניזציה’.

    עד לפני כמה עשרות שנים, כאשר מגדל קנאביס מקצועי היה טומן את הזרע באדמה, הוא היה במקביל נושא תפילה לבונה עולם בבקשה שהצמח יתפתח להיות נקבה שופעת, במקום חלילה איזה זכר סורר.

    הסיבה לכך נעוצה כמובן בעובדה שאת החומרים הפעילים בקנאביס, בראשם THC ו-CBD, ניתן למצוא בריכוז גבוה בפרחים של צמח קנאביס ממין נקבה בלבד.

    החל משנות ה-80 החלו להופיע בשוק זרעי קנאביס נקביים – כלומר זרעי קנאביס שפריחתם מבטיחה בכ-95% להניב אברי רבייה נקביים בלבד.

    השימוש בזרעים נקביים תפס תאוצה וכיום רובם המוחלט של זרעי קנאביס הנמכרים בחנויות הזרעים מוגדרים כזרעי קנאביס נקביים.

    איך בדיוק מצליחות חברות הזרעים לגרום לכך שזרעי הקנאביס שה מוכרות יבטיחו צמח נקבי ולא זכרי? הרי בטבע מדובר ב-50% סיכוי בערך לכל צד.

    בכדי לגרום לצמח קנאביס להפיק זרעים שיתפתחו להיות אך ורק ממין נקבה, בתהליך הנקרא ‘הנקבה’ בעברית או ‘פמיניזציה’ בלעז, ישנן כמה טכניקות הנבדלות ביניהן באופן היישום ובציוד הנדרש.

    [​IMG]
    זרע מבצבץ מתוך צמח קנאביס


    הדרך הבטוחה ביותר וגם הנפוצה ביותר להפקת זרעים נקביים, היא הפריה בין שני צמחי קנאביס ממין נקבה.

    ניתן לעשות זאת על ידי כפיית מצב עקה (Stress) באמצעות תמרון חיצוני של תנאי הסביבה, או על ידי שימוש בחומרים כימיים.

    כתוצאה מתהליך זה נקבל זרעים אשר יפיקו צמחי קנאביס נקביים ויענו להגדרת ‘זרע נקבי’ (בודאות של מעל 95%).

    הדרך הטבעית


    הדרך הראשונה להפקת זרעי קנאביס נקביים כוללת צמד שיטות דומות למדי אשר אינן מצריכות ריסוס חומרים חיצוניים על הצמח.

    שיטה א’: כפיית מצב עקה – תמרון תנאי הסביבה

    כדי לייצר זרע נקבי יש כאמור להפרות בין שני צמחים נקביים, אך איך עושים זאת ללא איברי רבייה זכריים? על ידי כך שגורמים לצמח נקבי לייצר איברי רבייה זכריים.

    כדי לעשות זאת יש לגרום לצמח הנקבי להגיע למצב תעוקה, לחץ, על ידי יצירת תנאי סביבה קיצוניים (מצבי חום/קור קיצוניים, משחקי תאורה וכד’). בעקבות לחץ סביבתי זה, שיגרום לצמח לחוש בסכנה, הוא ימהר לייצר בעצמו את איברי הרבייה הזכריים כדי להבטיח את עתיד השושלת.

    אמנם טכניקה זו בהחלט עובדת, אך השימוש בה דועך – הן מכיוון שהתוצאות שלה אינן תמיד יציבות ומהימנות, והן מכיוון שהפעלת לחץ סביבתי על הצמח זו פעולה לא אידאלית באופן כללי.

    [​IMG]
    אברי רבייה זכריים בצמח קנאביס


    שיטה ב’: קציר מאוחר – “השיטה של סומא”

    אך יש טכניקה נוספת, אותה מקובל לייחס למגדל ומפתח זני הקנאביס המפורסם ‘סומא’ (Soma).

    במקום “להלחיץ” את הצמח הנקבי בעזרת תנאים סביבתיים קיצוניים, אפשר לתת לטבע לעשות את שלו. מסתבר שצמחי קנאביס נקביים מתחילים לייצר אברי רבייה זכריים לקראת מותם. זוהי תגובה אבולוציונית כאמור, בניסיון אחרון להמשיך את מורשתן. כלומר אם ניתן לצמח נקבי להמשיך לצמוח מבלי לקצור אותו, סביר שברגעים האחרונים לחייו הוא יפתח איברי רבייה זכריים ויפרה את עצמו.

    השימוש בשיטה זו הוא פחות נפוץ, בעיקר מכיוון שנדרש יותר זמן לבצע אותה (יש להמתין מספר שבועות לאחר תום מחזור הפריחה הרגיל של הצמח).

    חשוב לזכור: חסרון משמעותי בשימוש בשתי הטכניקות, גם זו של כפיית מצב עקה וגם זו של קציר מאוחר, הוא בכך שהתהליך עלול לערער את זהותו המינית של הצמח – תכונה אשר עלולה לעבור לצאצאים בתורשה.

    הדרך הלא טבעית


    על אף שניתן להפיק זרעי קנאביס נקביים ללא כל שימוש בחומרים חיצוניים כאמור, השיטות הנפוצות ביותר כיום להפקת זרעים נקביים תהיה בעזרת תמיסות מיוחדות המשפיעות על התפקוד ההורמונלי של הצמח.

    קבוצת התמיסות הראשונה כוללת יוני כסף (Colloidal Silver), נתרן תיוסולפט (Sodium thiosulfate), וכסף חנקתי או ‘מלחי כסף’ (Silver Nitrate). חומרים אלו חוסמים את הקולטנים של ההורמונים הנקביים בצמח, מה שיכפה על הקנאביס להפיק אברי רבייה זכריים.

    • שיטה א’ – ריסוס ביוני בכסף (Colloidal Silver): תמיסת יוני כסף, המכונה גם “מי כסף”, היא תערובת כמעט הומוגנית של שני חומרים – מים וחלקיקי כסף. היא נמכרת לעתים בתור תרופה אלטרנטיבית לכאבים ועייפות, שאינה מאושרת על ידי ה-FDA ולא נמצאה כבעלת ערך רפואי בניסויים רשמיים. למרות שהתמיסה נחשבת כבטוחה לשימוש, חשיפה מרובה לחומר עלולה לגרום לגירויים בעור ובעיניים ועל כן יש הכרח בלבישת כפפות ושימוש במסכה ומשקפי מגן.
    • שיטה ב’ – נתרן תיוסולפט (STS): נתרן תיוסולפט (STS – יוני גופרית) משמש מגדלי דגים או בעלי בריכות שחיה לצורך מדידת כמות הכלור במים. בשדה הרפואי החומר משמש כטיפול בהרעלת ציאניד ובעבר נהגו להשתמש בו גם עבור פיתוח תמונות על פילם.
    • שיטה ג’ – מלחי כסף: מלחי כסף, או ‘כסף חנקתי’ (Silver Nitrate), היא תרכובת נוספת הנמצאת בשימוש בתהליך של פמיניזציה של זרעי קנאביס.
    • שיטה ד’ – חומצה ג’ברילית – GA3: בדומה לריסוס במי כסף, גם ריסוס בתמיסה המכילה את ההורמון הצמחי ג’יברלין יכולה לגרום לצמח נקבי להוציא איברי רבייה זכריים. בניגוד לשלושת התמיסות הקודמות שעיקר פעולתן מתבסס על חסימת קולטנים של הורמונים נקביים בצמח – כאן הפרקטיקה היא הפוכה: להאביס את הקנאביס בהורמונים זכריים (חומצה ג’ברלית). למרות ששיטה זו מוזכרת במספר מקורות כאמצעי אפשרי לביצוע “הזכרה” (ההפך מ’הנקבה’), מדובר בתחליף שנמצא כפחות יעיל מבחינת אחוז הנקבות שהוא יוצר בגידול רחב היקף. במקרים רבים יש צורך לשלבו יחד עם חומר נוסף בכדי להשיג את התוצאה המבוקשת.

    איך עושים את זה – ריסוס התמיסות

    ראשית יש לזכור שמומלץ להשתמש בחומרים הללו על צמח קנאביס בוגר, לאחר לפחות 5-6 שבועות של צימוח, זאת בכדי להבטיח שהצמח יהיה גדול וחיוני מספיק על מנת להפיק אבקנים רבים וברי קיימא.

    עם סיום שלב הצימוח יש לרסס את התמיסה על אזור התפרחת (במפרקי הענפים), בין 4 ימים לשבוע בטרם המעבר לשלב הפריחה (איך מבצעים מעבר מצמיחה לפריחה? ראו כאן). מספר הריסוסים הנדרש בכל טיפול משתנה בין התמיסות:

    • יוני כסף וחומצה ג’ברלית – על בסיס יומי. מתחילים מספר ימים לפני המעבר לפריחה – וממשיכים למשך כשלושה שבועות.
    • נתרן תיוסולפט – פעם אחת בטרם המעבר לפריחה ופעם אחת נוספת מספר ימים אחרי.
    • מלחי כסף – פעם אחת בטרם המעבר לפריחה ועוד פעמיים עד שלושה פעמים במהלך השבועיים הראשונים של הפריחה.

    ניתן “לשמור” על אזורי פריחה סטריליים בצמח, כך שימשיכו להפיק איברים נקביים, ולרסס רק על נקודות ספציפיות שנבחרו מראש.

    השלב הבא: תהליך האבקה

    את האבקה הצהובה שיוצאת מהפרחים הזכריים יש לאסוף בעדינות לכלי אחסון קטן, ואז – לאחר שמוודאים שהמאווררים בחלל כבויים – ניגשים לנקבת קנאביס המצויה מספר שבועות בתוך תקופת הפריחה שלה, לוקחים מכחול, טובלים בצנצנת ומאביקים בעדינות את מוקדי הפריחה הרצויים. כעת הזרעים שיתפתחו על צמח הנקבה יתפתחו להיות קנאביס ממין נקבה בהסתברות של מעל 95%.

    הנה סרטון קצר שמדגים את פעולה זו (תחילת האבקה באזור דקה 3:00):


    שימו לב: את התמיסות שהוזכרו בטקסט ניתן להשיג בהזמנה מאתרי קניות מקוונים כגון אמזון ואיביי. המחיר משתנה בהתאם לספק, לסוג התמיסה ולתכולת הבקבוק, אך באופן כללי יעמוד על 12 – 25 דולר לבקבוק.

    שימוש באתילן (Ethylene)

    ישנם מספר אזכורים בטקסטים שונים המתייחסים להשפעת גז אתילן על בגרות ומיניות בצמחים. בספרו של הבוטנאי רוברט א.נלסון, “Hemp Husbandry” (גידול המפ), נכתב ש”טיפול בזרעי קנאביס בעזרת גז אתילן (אתן) יגדיל בכ-50 אחוזים את הסיכוי שיתקבל צמח נקבי”.

    אתילן מופק על ידי צמחים מסוימים (למשל בננות, קליפות תפוח, מלפפונים ומלונים) וכדי לנסות לעשות זאת יש לקחת את הזרעים ולהכניסם לשקית ניילון ביחד עם קליפות בננה או קליפות תפוח למשך שלושה ימים לפני ההנבטה (מדריך כאן). לאחר מכן מוציאים את הזרעים מהשקית הישר לעציץ, כוס, מגבת נייר או ישירות לאדמה. פרקטיקה זו נתפסת כפחות יעילה מהטכניקה של יצירת זרעים נקביים באמצעות הכלאות ולכן אינה נמצאת בשימוש מקצועי.

    ראו גם:
    עובדות מעניינות על זרעים נקביים
    איך נוצרו זרעים נקביים של קנאביס
    איך לייצר זרעים אוטומטיים

    הידיעה פמיניזציה: איך לייצר זרעים נקביים של קנאביס פורסמה לראשונה באתר קנאביס - מגזין עם כיוון.

    המשך לקרוא...
     

אהבת? שתף את העמוד עם חבריך!