דפקתי קרטון 500 לבד והתפוצץ לי המוח

לכל מי שקורא את זה קודם כל חשוב לי להגיד שאני בעד ליגליזציה וקנאביס חופשי בארץ,
אבל כרגע אני לא מדבר על סטלה כי זה עובר
מקסימום יום יומיים אתה ג׳דיד
הדלקות חברים הטריפים ה״הזיות״ היציאה מהמציאות לכמה שעות טובות... זה לא משהו בריא למישהו שבריא. זה יכול להיות מאוד כיף
ועברתי הרבה דלקות של אמדי קטמין צאנגה אפילו הפטריות שזו הייתה הדלקה הכי ארוכה שלי אני אהבתי אותה ולא הצטערתי שעשיתי אותה להפך סיפרתי לעצמי סיפורים שנולדתי מחדש וכל הבולשיט הזה....עכשיו למה אני אומר לכם את כל זה?
כי לפני כמה שבועות הייתי בדודא לעשן
ולא מצאתי כלום בבית ולאף אחד לא היה
ומסתבר שנשאר לי מפעם קרטון אלסדי 500
וכמו נרקומן פשוט דחפתי אותו לפה רק שיהיה לי סטלה משהו נו אתם מכירים את זה דודא
*חייב לציין שלפני זה לא יצא לי להילדק לבד
באותו רגע אמרתי לעצמי טוב אסור לי להישאר בבית שההורים לא יראו אותי דלוק
לקחתי תאופניים ויצאתי לשטח במקום מבודד
אחרי שזה נפתח כבר הייתי בשטח אני לא זוכר הרבה רק שעשיתי סיבובים שם כי הייתי חייב אוויר וכל בנאדם שראיתי שאלתי אותו אם יש לו מסטיק. ואז נגמרה לי הבטרייה באופניים
אז כל הדרך לבית אני חוזר ברגל, דלקה אחת המסריחות ושהגעתי הבייתה אמא שלי קלטה שאני לא 100הסתכלה עליי אמרה לי הכל טוב? נשבע לכם שבאותו רגע רציתי לבכות ולחבק אותה אבל לא יודע למה מה שיצא לי מהפה זה ״אנלא מרגיש טוב אני הולך לישון”
נכנסתי לחדר סגרתי תדלת לא יכולתי לשבת במיטה הרגשתי שכל העולם סוגר עליי תחושה שאי אפשר להסביר במילים מי שעשה אסיד לבד וניכנס לחדר יבין על מה אני מדבר
לא הצלחתי להישאר בחדר אז יצאתי מהבית אחרי שאמרתי לאמא שאני הולך לישון
יצאתי מהבית סתם הלכתי ברחוב ניסיתי לבכות מרוב ריקנות לא הצלחתי פשוט חיכיתי שהדלקה תעבור ספרתי כל שנייה ושנייה וזה הרגיש כמו נצח ניסיתי לשים שירים להעביר תזמן לא הצלחתי הרגשתי שהמוח שלי מתפוצץ שכל הגוף שלי מלא בחרא זה היה היום הכי גרוע בחיים שלי יותר מכל חרם שעברתי או ריב שהיה לי,אני מתפלא שלא התאבדתי באותו יום
זה היה היום שהבנתי שאסור לי להתקרב לדברים האלה יותר זה לא בשבילי
מאז אני רק דופק באנגים כל היום כדי לשכוח ולא יוצא מהבית זה שיבש אותי החרא הזה עשה אותי מסכן כזה שלא רואה אנשים כל היום מגרבץ בבית מעשן ורואה הישרדות
קשה לי לחזור לעצמי לאני השמח שלי
לא צחקתי כבר חודש אני פשוט לא יכול
זה לא יוצא לי מהראש לא משנה באיזה שיחה אני יהיה מתישהו זה יעלה לי ויכניס בי דיכאון
בקיצור אם יש איזה כדור או תרופות שיכולים לרפא תמחלה הנפשית הזאת או אם מישהו יודע על מה אני מדבר שיגיב בבקשה אני זקוק לעזרה נפשית (לא להציע פסיכולוג יש לי תקצין מבחן על הראש זה מספיק)

 

שמע זה חתיכת סיפור, לרגע בכיתי מצחוק אבל בסופו ירדה לי דמעה של כאב. מקווה שהכל בסדר איתך ומצאת מנוחה, אם צריך משהו פנה אליך בפרטי.